מכירה פומבית 100 – כתבי-יד וספרים עבריים חשובים מאוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד

21.1.25

מחירים מומשו

מציג 1 - 12 of 200

עמודים

פריט 1 דיוקן השר רבי שמשון ורטהיימר אב"ד וינה – ציור מיניאטורי

דיוקן מיניאטורי, המציג לפי המשוער את דמותו של רבי שמשון ורטהיימר. אמן לא ידוע (אינו חתום). [כנראה מרכז אירופה, שלהי המאה

הורד תמונה

3 PHOTOS

מכירה פומבית 100 – כתבי-יד וספרים עבריים חשובים מאוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד 21.1.25

פתיחה: $5,000

הערכה: $8,000 - $10,000

נמכר ב: $7,500

כולל עמלת קונה

דיוקן מיניאטורי, המציג לפי המשוער את דמותו של רבי שמשון ורטהיימר. אמן לא ידוע (אינו חתום). [כנראה מרכז אירופה, שלהי המאה ה-19?]. צבע מים על צלולואיד(?).

דיוקן מיניאטורי שנוצר על פי מיטב המסורת האירופית. דיוקנאות מסוג זה צוירו לעתים על עץ, על עצם או על קלף דקיק, שנחתכו לצורת אובל. מדיום זה היה מקובל גם בקרב יהודים, וידועים מספר אמנים יהודים שיצרו דיוקנאות מיניאטוריים, בהם דיוקנאות של רבנים, באירופה ובאנגליה, במהלך המאות ה-17-19 (ראו: Franz Landsberger, Einführung in die jüdische Kunst, Berlin, 1935, pp. 39-40).

בגב המסגרת נדבקה פיסת נייר מתוך הקטלוג האישי של אביגדור קלגסבלד, המשער כי לפנינו דיוקנו של רבי שמשון ורטהיימר.

השר רבי שמשון ורטהיימר (תי"ט-תפ"ד, 1658-1724), אב"ד וינה ורב ראשי למדינות הונגריה, כיהן גם ברבנות פראג ווורמייזא (וורמס). פעל רבות לטובת היהודים ע"י קשריו עם בית המלוכה האוסטרו-הונגרי ושרי המדינה. נחשב כמנהיגם הרוחני והפוליטי של יהודי מרכז אירופה בזמנו ונודע בשם "השר היהודי". בפולקלור היהודי נודעו עליו סיפורים ומעשיות שונות על עושרו הגדול ועל עזרתו הנדיבה לפרט ולכלל, לטובת כל מבקש עזרה ולטובת כל קהילות ישראל באירופה; עמד בקשרים הדוקים עם יהודי טורקיה וארץ ישראל והוכתר ל"נשיא ארץ ישראל".

ציור: 11X9 ס"מ בקירוב. מסגרת: 16.5X19 ס"מ בקירוב. מסגרת מוזהבת, ישנה. פגמים קלים בדיוקן ובמסגרת. הדיוקן שבור לשני חלקים (שבר אורכי בשליש הימני).

קטגוריה

דיוקנאות רבנים

קָטָלוֹג

הצג פרטים

פריט 2 דיוקן רבי יעקב משה ב"ר שאול לוונשטאם, רב קהילת האשכנזים באמשטרדם – ציור שמן על עץ – הולנד, המאה ה-18/19

דיוקן רבי יעקב משה ב"ר שאול לוונשטאם רב קהילת האשכנזים באמשטרדם, מיוחס ל-Jan Kamphuys (Kamphuysen / Kamphuijsen, 1760-18

הורד תמונה

3 PHOTOS

מכירה פומבית 100 – כתבי-יד וספרים עבריים חשובים מאוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד 21.1.25

פתיחה: $8,000

הערכה: $15,000 - $20,000

נמכר ב: $10,625

כולל עמלת קונה

דיוקן רבי יעקב משה ב"ר שאול לוונשטאם רב קהילת האשכנזים באמשטרדם, מיוחס ל-Jan Kamphuys (Kamphuysen / Kamphuijsen, 1760-1841). [הולנד, כנראה שלהי המאה ה-18 או ראשית המאה ה-19]. שמן על עץ. לא חתום.

הגאון רבי יעקב משה לוונשטאם (תק"ד [במקורות אחרים: תק"ח]-תקע"ה, 1744/48-1815) כיהן כאב"ד אמשטרדם משנת תקנ"ג (1793) במקומו של אביו, הגאון הנודע רבי שאול אב"ד אמשטרדם (תע"ז-תק"ן; נכד ה"חכם צבי"), והיה הרביעי לשושלת משפחתו שכיהנו כרבנים ראשיים בקהילה האשכנזית באמשטרדם – אביו רבי שאול אב"ד אמשטרדם, סבו רבי אריה ליב אב"ד אמשטרדם, חתן ה"חכם צבי" שאף הוא כיהן כאב"ד אמשטרדם. לפני הגעתו לאמשטרדם כיהן רבי יעקב משה כאב"ד ווילעהן, גרמניה (עוד אודותיו, ראו: מאיר וונדר, אלף מרגליות, עמ' 564).

להשוואה, ראו: M.H. Gans, Memorbook, עמ' 287 (הדפס המבוסס על ציור דומה מאת אותו האמן; מתוארך לשנת 1793); כריסטי'ס, אמשטרדם, 20 ביוני 1990, פריט 156 (ציור דומה לזה שלפנינו, עם כיתוב בעברית; לא חתום, ככל הנראה מאת אותו האמן).

ציור: 23.5X18.5 ס"מ בקירוב. מסגרת: 38X30 ס"מ בקירוב. מסגרת מוזהבת, ישנה, פגומה.

קטגוריה

דיוקנאות רבנים

קָטָלוֹג

הצג פרטים

פריט 3 דיוקן רבי משה נ"ש אב"ד שוואל – ציור שמן על בד – הולנד, המאה ה-19

דיוקן רבי משה נ"ש. אמן לא ידוע (אינו חתום). [כנראה הולנד, המאה ה-19]. שמן על בד, מוצמד ללוח עץ.

הדיוקן תחום במס

הורד תמונה

3 PHOTOS

מכירה פומבית 100 – כתבי-יד וספרים עבריים חשובים מאוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד 21.1.25

פתיחה: $7,000

הערכה: $10,000 - $12,000

נמכר ב: $8,750

כולל עמלת קונה

דיוקן רבי משה נ"ש. אמן לא ידוע (אינו חתום). [כנראה הולנד, המאה ה-19]. שמן על בד, מוצמד ללוח עץ.

הדיוקן תחום במסגרת עגולה הנשענת על שלושה ספרים. תחת הדיוקן נכתב "תאר יפעת פני החכם השלם והכולל / כבוד הרב המובהק והמפורסם / כמוהר"ר משה נ"ש נר"ו / אב"ד ור"מ דק"ק שוואל ואגפי' יע"א".

רבי משה בן יואל נ"ש (או: מנ"ש), שימש כמו"צ בנייאקערכן (נייקרק [Nijkerk], חלדרלנד) כשלושים שנה. משנת תקס"ב החל לכהן כאב"ד שוואל (זוולה [Zwolle], מחוז אוברייסל). נפטר בחודש אלול תקס"ז. בהקדמה לספרו "ישמח משה" (ליידן, תקל"א) כתב בלשון מליצית את קורות חייו, שם הוא מספר כי בצעירותו שימש כדרשן ונדד מעיר לעיר "להורות העם דרך תשובה ולישר דרכם". באחת הפעמים העלילו עליו עלילה ובעקבותיה הושלך לכלא ע"י השלטונות, ולבסוף שוחרר רק לאחר התערבותם של רבי שאול אב"ד אמשטרדם, וגיסו רבי שאול הלוי אב"ד האג. לאחר נישואיו, נתמנה למו"צ בעיר נייקרק (נייאקערכן) בקבלו היתר הוראה מרבי שאול אב"ד אמשטרדם, ובסוף ימיו כיהן כאב"ד שוואל. מלבד ספרו "ישמח משה" נדפס ממנו סדר תפילה לכבוד חנוכת בית הכנסת בנייאקערכן (מזמור שיר חנוכת הבית, אמשטרדם, תקס"א).

שלושת הספרים המצוירים תחת הדיוקן מייצגים את חיבוריו של ר' משה נ"ש: "ישמח משה", "ויואל משה" ו"ויסתר משה"; מלבד חיבורו "ישמח משה" (שנדפס כאמור בשנת תקל"א) לא ידועים לנו היום חיבוריו האחרים. דיוקן כמעט-זהה של ר' משה נ"ש נדפס כתחריט בהולנד בראשית המאה ה-19 (בתחריט מופיעים שלושת הספרים עם הכותרים הנ"ל), וייתכן כי הוא מבוסס על ציור השמן שלפנינו.

ראו: M.H. Gans, Memorbook, עמ' 263 (תחריט מאת A. Joëls מזוולה). ראו גם: קדם, מכירה 95, פריט 363.

ציור: 27X20 ס"מ בקירוב. מסגרת: 39.5X33.5 ס"מ בקירוב. מסגרת מוזהבת, ישנה. רישום כתב-יד בגב המסגרת: "Joel S fecit". פגמים בציור ובמסגרת.

מקור: נרכש באמשטרדם, אנטיקוואריאט Speyer, 1949.

קטגוריה

דיוקנאות רבנים

קָטָלוֹג

הצג פרטים

פריט 4 כתובה מוקדמת ומעוטרת על קלף – פירארה, תט"ז, 1656 – מן הכתובות המוקדמות המתועדות מהעיר פירארה – שימשה ככריכת ספר בשימוש משני / פרגמנט מכתובה ונציאנית מעוטרת – חתימות רבני פירארה

שני פריטים מאיטליה, המאות ה-17 וה-18:

1. כתובה לנישואי החתן אליה בן רפאל שמואל האגייו עם הכלה בת שבע בת עזריה חיים האג

הורד תמונה

כתובה מוקדמת ומעוטרת על קלף – פירארה, תט

2 PHOTOS

מכירה פומבית 100 – כתבי-יד וספרים עבריים חשובים מאוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד 21.1.25

פתיחה: $2,500

הערכה: $3,000 - $4,000

נמכר ב: $3,750

כולל עמלת קונה

שני פריטים מאיטליה, המאות ה-17 וה-18:

1. כתובה לנישואי החתן אליה בן רפאל שמואל האגייו עם הכלה בת שבע בת עזריה חיים האגייו. פירארא (פירארה), יום שישי, ט שבט תט"ז [4 בפברואר 1656].

כתובה מעוטרת על קלף – מן הכתובות המוקדמות המתועדות מהעיר פירארה – אשר שימשה ככריכת ספר בשימוש משני.

נוסח הכתובה נכתב בכתיבה ספרדית מרובעת, בתוך מסגרת ארכיטקטונית. תחתיו מופיעות חתימות העדים, רבני פירארה: "מנחם קזיס בכמה"ר אלחנן זצ"ל" [שס"ב-תכ"ד, כיהן קודם לכן כרב בקורפו ובמודנה] ו"פלטיה בכמהור"ר חנניה זצוק"ל מונציליסי".

הכתובה תחומה במסגרת רחבה המורכבת מתשליבים גיאומטריים סימטריים בהם מופיעים איורי עופות דורסים ואיורים בדגמים צמחיים. השוליים מעוטרים בדגם חוזר של עלים תלתניים ועיטורים כדוריים. בעיטורי השוליים משולבים פסוקי ברכה רבים, פסוקי "ברכת כהנים" ו"אשת חיל". מעל ומתחת לנוסח הכתובה נכתבו פסוקי הברכה (תהלים קכ"ח) באותיות גדולות בצבעי אדום, צהוב וחום; בארבע הפינות מופיעים ראשי תיבות של פסוקי ברכה נוספים: [ל]ק"י / לס"י – לישועתך קויתי ה' / לפורקנך סברית ה'; [ו]ב"ל / שע"י – וראה בנים לבניך / שלום על ישראל. חלק מהאיורים והפסוקים מעוטרים בדיו אדומה.

הגאייו – משפחה חשובה בעיר פירארה. רבי עזריה מן האדומים, מזכיר בספרו "מאור עינים" את רבי יצחק האגייו "החסיד הספרדי" מפירארה, שעלה לארץ ישראל. לאחר פטירתו שבה אלמנתו לפירארה, לבית בנה הגדול ר' יום טוב האגייו, ורבי עזריה ראה אצלה מטבע עתיק מקורי של שקל הקודש מארץ ישראל.

58X39 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. הכתובה שימשה לכריכת ספר, ושוליה נגזרו בהתאם: חלקה הימני חסר ופיסות נוספות חסרות בארבע פינותיה. קמטים, כתמים וסימני קיפול. מספר נקבים, עם פגיעות בטקסט. חרירים רבים לאורך קווי המתאר של האיורים, אשר שימשו כנראה להעתקתם.

לכתובה דומה מפירארה (פרגמנט), אשר עוטרה בידי אותו אומן, ראו: הספרייה הלאומית, פריט 997009840836405171.

2. פרגמנט מכתובה מעוטרת. [כנראה ונציה, המאה ה-18].

שוליה השמאליים של כתובה מטיפוס ונציאני (כנראה מוונציה או מאחת הקהילות שהושפעו ממנה): הפרגמנט כולל קטעי פסוקים ומעוטר בדגמים צמחיים, בשני מדליונים עם סצנות בעלות אופי חקלאי (קציר ובציר) ובאיורים סכמתיים של אריה ושל דמות בשמלה. לכתובה ונציאנית עם איורים דומים, ראו: הספרייה הלאומית, פריט 990003035560205171.

55X15 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, קמטים וקרעים קלים. דיו דהויה.

תודה לפרופ' שלום צבר על עזרתו בתיאור הפריטים.

קטגוריה

כתבי-יד מאוירים על קלף

קָטָלוֹג

הצג פרטים

פריט 5 סדר תיקוני שבת מהאר"י – כתב-יד מאויר על קלף – מעשה ידי הסופר והמאייר משולם זימל מפולנא – וינה, תע"ד, 1714

סדר תקוני שבת, לרבינו יצחק לוריא אשכנזי – האר"י הקדוש. כתב-יד מאויר על קלף, מעשה ידי הסופר והמאייר משולם זימל מפולנא

הורד תמונה

7 PHOTOS

מכירה פומבית 100 – כתבי-יד וספרים עבריים חשובים מאוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד 21.1.25

פתיחה: $35,000

הערכה: $50,000 - $80,000

נמכר ב: $87,500

כולל עמלת קונה

סדר תקוני שבת, לרבינו יצחק לוריא אשכנזי – האר"י הקדוש. כתב-יד מאויר על קלף, מעשה ידי הסופר והמאייר משולם זימל מפולנא (בוהמיה). וינה ("באותיות אמשטרדם"), תע"ד [1714].

כתיבה אשכנזית מרובעת, מנוקדת, בגדלים שונים; וכתיבה בינונית ("כתב רש"י").

תוכן כתב-היד מפורט בעמוד השער: "סדר תקוני שבת אשר לא נדפס כדמיון הזה, מאיש האלקי קדוש יאמר לו... כמוהר"ר יצחק לוריא אשכנזי ז"ל, ונוסף על דגלו סדר מוצאי שבת וזמירות וקידוש הלבנה וקידוש של ראש השנה ושל שלש רגלים, ונעשה בשנת תע"ד לפ"ק, פה עיר מלוכה ווינא, באותיות אמשטרדם".

כתב-היד מחולק לשני חלקים: חלקו הראשון (דפים 2 עד 48א), כולל את סדרי הלימוד והאמירה על פי קבלת האר"י, כולל מזמורי קבלת שבת (עם הפיוטים "לכה דודי" ו"שלום עליכם מלאכי השרת"), "סדר לסעודה ראשונה", "סדר לסעודה שלישית" ו"סדר למוצאי שבת" עם פיטום הקטורת, פסוקים שונים, כוונות וצירופים קבליים; חלקו השני (דפים 48ב עד 69) פותח ב"סדר זמירות לליל שבת" ואחריו מופיעים "סדרי זמירות" נוספים ובהם פיוטים רבים לליל שבת, ליום שבת ולמוצאי שבת, עם אקרוסטיכונים ו"סימנים" של שמות הפייטנים; סדר הבדלה, סדר ברכת הלבנה, סדר קידוש של ראש השנה וסדר קידוש של שלשה רגלים.

הסופר חותם את שמו בקולופון בדף 48א (סוף החלק הראשון): "סליק סדר של תקוני שבת, בעזר האל אשר בו ביום שבת; ע"י הכותב וסופר הקט' משולם המכונה זימל ב"האלוף הר"ר משה מק' פאלין במדינות ביהם יע"א; נעשה בשנת דע"ת לפ"ק".

האיורים:

בפתח כתב-היד דף שער ארכיטקטוני מאויר, שבראשו דמות לבושה בלבוש מזרחי (המייצגת אולי את דמותו של האר"י). איורים נוספים פזורים לאורך כתב-היד, בהם שש תיבות-פתיחה מעוטרות בסגנונות שונים ובטכניקות שונות, בדפים [2א], [4א], [6א], [7ב], [48ב] ו-[54א], הכוללות מדליון מעוטר בדגמים צמחיים, אותיות צבעוניות המעוצבות כסרטי-בד, אותיות מוזהבות, איורים מיניאטוריים בדגמים צמחיים או גיאומטריים; וכן שבעה איורים פיגורטיביים מיניאטוריים, בדפים [8א], [9ב], [20א], [29ב], [37א], [41א], ו-[45א], הכוללים: איור של אישה על יד שולחן השבת (מופיע סמוך ל"אשת חיל"), איור של שלמה המלך (מופיע בתחילת פרקי "שיר השירים"), שלושה איורים המתארים סעודה (מופיעים סמוך לברכות של תחילת סעודת שבת, גמר סעודת שבת וסעודה שלישית), איור המתאר מלאכים וכן את דמויות יעקב ועשו (מופיע בתחילת פרשת "וישלח") ואיור המתאר טקס הבדלה. כל הדפים תחומים במסגרת מלבנית בגוון ירקרק-זהוב.

הסופר והאומן משולם זימל מפולנא (Polna, בוהמיה, כיום צ'כיה) נחשב לאחד היוצרים הבולטים והפוריים אשר יצרו כתבי-יד עבריים מאוירים במאה ה-18 – כחלק מקבוצת האומנים המכונה "אסכולת מורביה" – לצד אהרן וולף הרלינגן, נתן ב"ר שמשון ממזריטש, חיים ב"ר אשר אנשל מקיצע ואחרים. ידועים כ-24 כתבי-יד אשר יצר, בעיקר בווינה, בשנים 1714-1756, ועוד כ-16 כתבי-יד המיוחסים לו. כתב-היד שלפנינו הנו אחד מכתבי-היד המוקדמים שיצר, ואולי המוקדם ביותר הידוע.

בין יצירותיו מתועדים כשבעה כתבי-יד דומים של "סדר תיקוני שבת", רובם בספריות ובאוספים מוזיאליים, בהם: הספרייה הבריטית, לונדון, Add. 11433; ספריית ה-JTS, ניו יורק, Ms. 4259; ספריית המדינה והאוניברסיטה של המבורג, Cod. Levy 59; מוזיאון ישראל, ירושלים, 180/5; ועוד.

לרשימה מפורטת של כתבי-יד מעשה ידיו, ראו: Claudia J. Nahson, An Early Decorated Book of Genesis by Meshullam Zimmel Comes to Light, in: Meḥevah le-Menaḥem: Studies in Honor of Menahem Hayyim Schmelzer, Jerusalem, 2019, pp. 145-170.

[69] דף. 11.5X8 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים כהים בדף השער, עם פגיעות קלות בטקסט ובעיטורים. כתמים בשולי חלק מהדפים, עם פגיעות קלות בטקסט ובעיטורים. כריכה מקורית, מהתקופה, עור אדום כהה עם עיטורים מוזהבים; אבזמי-כסף חסרים. מלווה בנרתיק מקורי, עשוי קרטון מחופה עור (pull-off case).

חותמת בעלים מהמאה ה-19 בצדה הפנימי של הכריכה האחורית: "מר' (?) קאפמן אונריך, רב דק"ק פאריס, ME", כפי הנראה חותמו של רבי קופל קופמן אונריך (1792-1852), הידוע גם בשמו הצרפתי מרשנד/מרשן אנרי (Marchand Ennery), רבה של פריז משנת 1829 ורבה של צרפת מטעם הקונסטיטוריה המרכזית משנת 1846.

קטגוריה

כתבי-יד מאוירים על קלף

קָטָלוֹג

הצג פרטים

פריט 6 פרק שירה מאויר – כתב-יד מיניאטורי על קלף – ת"פ, 1720 בקירוב – מיוחס למשולם זימל מפולנא

פרק שירה (פרקי הלל ושבח לבורא). כתב-יד על קלף, עם תיבות-פתיחה מאוירות. [כנראה מעשה ידי הסופר והמאייר משולם זימל מפולנא (בוהמי

הורד תמונה

פרק שירה מאויר – כתב-יד מיניאטורי על קלף – ת

7 PHOTOS

מכירה פומבית 100 – כתבי-יד וספרים עבריים חשובים מאוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד 21.1.25

פתיחה: $12,000

הערכה: $15,000 - $25,000

נמכר ב: $18,750

כולל עמלת קונה

פרק שירה (פרקי הלל ושבח לבורא). כתב-יד על קלף, עם תיבות-פתיחה מאוירות. [כנראה מעשה ידי הסופר והמאייר משולם זימל מפולנא (בוהמיה), וינה, ת"פ, 1720 בקירוב].

כתב-יד זעיר הכולל את ששת פרקי השירה, ללא קטעי פתיחה או סיום, כתובים בכתב אשכנזי מרובע, עם ניקוד (הכותרות ללא ניקוד), בדיו בגוון חום.

בתחילת כל אחד מן הפרקים מסגרת-מלבנית, בה מופיעה תיבת-הפתיחה כשהיא נתונה בתוך מסגרת אובאלית או בתוך קרטוש המעוטר בעלי אקנתוס, ובאיורים נוספים התואמים (בדרך כלל) לנושא הפרק:

תיבת הפתיחה הראשונה (דף 1א), "שמים", נתונה בקרטוש המעוטר במלאך.

תיבת הפתיחה השנייה (דף 5ב), "שיר לירקות", מעוטרת באיורי ירקות ופירות.

תיבת הפתיחה השלישית (דף 6ב), "שיר לאילנות", מעוטרת באיורי פרחים ועלים.

תיבת הפתיחה הרביעית (דף 8א), "שיר לשרצים", מעוטרת בכתר ובעלי אקנתוס.

תיבת הפתיחה החמישית (דף 10ב), "שיר לעופות", מעוטרת בצמד עופות דורסים.

תיבת הפתיחה השישית (דף 16א), "שיר לבהמות", מעוטרת בעלי אקנתוס ובצמד ציפורים.

כל הדפים תחומים במסגרת מלבנית בגוון חום. כותרת-רצה בשוליים העליונים: "פרק שירה" בדף הראשון, ואחר כך "פרק" בעמודים הימניים ו"שירה" בעמודים השמאליים.

למידע נוסף אודות משולם זימל מפולנא, ראו פריט קודם. במכלול יצירתו מתועדים כתבי-יד בודדים של "פרק שירה" אשר יצר בווינה בסביבות שנת 1720, או אשר מיוחסים לו. כתב-יד דומה המיוחס לו נמצא באוסף רנה ברגינסקי (פריט B257).

לרשימה מפורטת של יצירותיו ראו מאמרה של קלאודיה נחשון: An Early Decorated Book of Genesis by Meshullam Zimmel Comes to Light, in Meḥevah le-Menaḥem: Studies in Honor of Menahem Hayyim Schmelzer, Jerusalem, 2019, pp. 145-170.

[20] דף (דף השער חסר). 8X6 ס"מ. מצב כללי טוב. מעט כתמים ודהיות קלות בדיו. כריכת עור מקורית, עם עיטורים מוטבעים. חתימת בעלים ישנה בצדו האחורי של הדף האחרון: Meyer Salomon.

קטגוריה

כתבי-יד מאוירים על קלף

קָטָלוֹג

הצג פרטים

פריט 7 הגדה של פסח – כתב-יד על קלף עם איורים צבעוניים מאת הסופר אברהם מאירינגן – ברייזאך על הריין, גבול אלזס, ת"ק, 1740

הגדה של פסח. כתב-יד מאויר על קלף, מעשה ידי הסופר אברהם מאירינגן. אירינגן (Ihringen), באדן-וירטמברג / ברייזאך על הריין, סמוך ל

הורד תמונה

הגדה של פסח – כתב-יד על קלף עם איורים צבעוניים מאת הסופר אברהם מאירינגן – ברייזאך על הריין, גבול אלזס, ת

6 PHOTOS

מכירה פומבית 100 – כתבי-יד וספרים עבריים חשובים מאוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד 21.1.25

פתיחה: $50,000

הערכה: $80,000 - $100,000

נמכר ב: $75,000

כולל עמלת קונה

הגדה של פסח. כתב-יד מאויר על קלף, מעשה ידי הסופר אברהם מאירינגן. אירינגן (Ihringen), באדן-וירטמברג / ברייזאך על הריין, סמוך לגבול אלזס, [ת"ק, 1740].

ההגדה כתובה באותיות מרובעות, מנוקדות; ההוראות והטקסטים המחורזים ביידיש המלווים את האיורים נכתבו בכתב אשכנזי בינוני ("רש"י").

במרכז עמוד השער חותם הסופר את שמו:
"סדר הגדה של פסח בלשון הקודש, עם כמה צורות על כל האותות והמופתים אשר נעשו לאבותינו במצרים... וכתוב על הקלף נקיה, ואותיות מצויירות עשיה, ודברים אחרים יפיה. נגמר על ידי כמר אברהם סופר סת"ם מאירינגן במדינת מרגראף אצל חוזק ברייזך ישנה סמוך לנהר ריין".

הביטוי "מדינת מרגראף" מתייחס כנראה למרקיזות באדן-דורלאך (Baden-Durlach Markgrafschaft), בראשה עמד באותה תקופה הדוכס הגדול של באדן ומרקיז באדן-דורלאך, קרל פרידריך; הביטוי "חוזק ברייזאך ישנה" משמש להבדיל את ברייזך הישנה הנמצאת בבאדן-דורלאך, מברייזך החדשה – Neuf-Brisach – השוכנת מעברו השני של נהר הריין, באלזס.

במדליון שבראש השער מופיע פרט השנה: "תק"ל".

בדף 1ב מופיע שיר מחורז ביידיש, ובראש הדף – בתוך מדליון עגול – מופיע טקסט פרסומי מחורז מאת הסופר, אשר קורא לכל החפצים לרכוש לעצמם הגדה דומה "לרוץ" אל הסופר אברהם ולהזמינה אצלו במחיר זול.

בדף 2א מופיע שמו של מזמין כתב-היד: "הגדה הלז שייך להאלוף ראש והקצין פו"ה [פרנס והמנהיג] ושתדלן המפורסם כהר"ר זלמן וויזל מקקק"רוא [מקהילת קודש קרלסרואה] ש'יר' השירים אשר לשלמה לפ"ק" – לפי כתובת זו שנת יצירתו של כתב-היד היא ת"ק (1740) ולא "תק"ל" כפי שמופיע בעמוד השער. ייתכן שהכיתוב שבשער מתייחס גם הוא לשנת ת"ק, והאות למ"ד משמשת כקיצור ל-"לפ"ק".

האיורים:

במרכז כל עמוד מופיע טקסט ההגדה בתוך מסגרת המוקפת מכל צדדיה עיטורים צבעוניים בדגמים צמחיים מתחלפים. איורים פיגורטיביים המתארים את דמויותיהם של משה ואהרן, דוד המלך ושלמה המלך חוזרים ברבים מדפי ההגדה, ובכמה מהדפים מופיעות גם דמויות בלבוש תקופתי. חלק מהמסגרות מעוטרות בקשתות ובגמלונים אדריכליים, שמעליהם צמד אריות אוחזים מדליון עגול בו מופיעה בדרך כלל הכתובת "הגדה של פסח".

במסגרות הדפים משולבים למעלה מ-50 איורים המתארים את ההכנות לחג הפסח ואת סיפור ההגדה. נוסף על אלו, הטקסט מלווה גם בתריסר איורים המתארים את סימני הסדר, בעשרה איורים המתארים את עשר המכות, בשישה איורים נוספים של סימני הסדר (מופיעים לפני סדר ברכת המזון) וב-25 אותיות-פתיחה מאוירות.

תבנית האיורים של הגדה זו נעשתה על-פי חיתוכי העץ המלווים את "הגדת ונציה", אשר נדפסה בידי זואן די-גארה בשנת שס"ט (1609); אף הטקסטים המחורזים המופיעים בשולי חלק מהדפים לקוחים, כנראה, מהגדת ונציה. בכך מתייחדת הגדה זו ממרבית כתבי-היד הדומים מהמאה ה-18, אשר מבוססים בדרך כלל על איורי "הגדת אמשטרדם", שנדפסה לראשונה באמשטרדם בשנת 1695 (ראו, למשל, פריט הבא).

ידועות עוד שלוש הגדות מעשה ידי הסופר והמאייר אברהם מאירינגן: אחת, משנת 1732, באוסף מוזיאון ישראל בירושלים (Ms. 181/48); שנייה, משנת 1756, באוסף המוזיאון היהודי בלונדון (פריט 639A); ושלישית (אינה מתוארכת) באוסף אוניברסיטת הרווארד, קיימברידג' (Ms. Heb. 69). הגדה נוספת (משנת 1731), המזכירה בסגנונה את יצירתו, נתרמה בשנת 2020 למוזיאון לאמנות ולהיסטוריה של היהדות בפריז (mahJ), פריט D.2020.02.001. למידע נוסף, ראו: חביבה פלד-כרמלי, המצייר ביציאת מצרים, ירושלים, מוזיאון ישראל, 1983, הגדה מס' 1, לוחות 1, 104.

[26] דף. 32X22 ס"מ. מצב כללי בינוני-טוב. קמטים, כתמים (בהם כתמים כהים) ובלאי. פגעי רטיבות בכמה מהדפים, עם פגיעות בטקסט ובאיורים. קרע באחד הדפים. כריכה מהמאה ה-19 או מראשית המאה ה-20, נייר שיש עם שדרה ופינות מקלף.

ספרות: Ernest Naményi, "La miniature juive au XVIIe et au XVIIIe siècle", Revue des études juives, 1957, no. 116, pp. 27-72, mentioned on pp. 68-69, illustrated in pl. 14.

תערוכות:

1. Synagoga, Kultgeräte und Kunstwerke von der Zeit der Patriarchen bis zur Gegenwart, Recklinghausen Städtische Kunsthalle, 1960-61, פריט B40.

2. Gleiche Rechte für alle?, zweihundert Jahre jüdische Religionsgemeinschaft in Baden, 1809-2009", Ostfildern, 2009, מס' 6.

קטגוריה

כתבי-יד מאוירים על קלף

קָטָלוֹג

הצג פרטים

פריט 8 הגדה של פסח – כתב-יד על קלף עם איורים יחודיים – נידרנאי (נידרענהיים), אלזס, תקי"ט, 1759

הגדה של פסח. כתב-יד מאויר על קלף, מעשה ידי סופר ואמן לא-מזוהה. נידרנאי (Niedernai, בגרמנית: נידרענהיים / Niederehnheim), אלזס

הורד תמונה

הגדה של פסח – כתב-יד על קלף עם איורים יחודיים – נידרנאי (נידרענהיים), אלזס, תקי

8 PHOTOS

מכירה פומבית 100 – כתבי-יד וספרים עבריים חשובים מאוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד 21.1.25

פתיחה: $50,000

הערכה: $80,000 - $150,000

נמכר ב: $68,750

כולל עמלת קונה

הגדה של פסח. כתב-יד מאויר על קלף, מעשה ידי סופר ואמן לא-מזוהה. נידרנאי (Niedernai, בגרמנית: נידרענהיים / Niederehnheim), אלזס, תקי"ט [1759].

ההגדה נכתבה באותיות אשכנזיות מרובעות. ההוראות (ביידיש) והטקסטים המחורזים המלווים את האיורים (בעברית) נכתבו בכתב אשכנזי בינוני ("רש"י").

לאחר סיום ההגדה, בדף [22א] מופיעה הברכה על ספירת העומר, אחריה מופיע ביידיש הפיוט "אלמעכטיגר גאט" (ואריאציה על "אדיר הוא") ומיד לאחריו מתחיל הפיוט "אחד מי יודע", בעברית וביידיש, בית אחר בית; גם הפיוט "חד גדיא" מופיע בעברית וביידיש, בית אחר בית.

שמו של מזמין כתב-היד וכן שנת יצירתו מופיעים בסוף כתב-היד, בדף [26א]: "שנת תקי"ט לפ"ק, [הגדה] זו שייך להאלוף והתו'[רני] וקצין כ"ש [כבוד שמו] הר"ר נפתלי הירץ שי'[חיה] בהקצין כהר"ר איצק שלי"ט מנידרענהיים".

האיורים:

כל דפי ההגדה תחומים במסגרות רחבות המעוטרות בדגמים צמחיים ובשוליהן קווים עבים בגוון ירקרק-זהוב. בשוליים התחתונים של הדפים משולבים 49 איורים, אשר ניתן לסווגם לפי ארבע קבוצות עיקריות:

א. 14 איורים המתארים את סיפור ההגדה ומתבססים על איורי "הגדת אמשטרדם" (נדפסה באמשטרדם ב-1695 וב-1712): דפים [2ב], [3א], [4א], [4ב], [5א], [5ב], [6א], [6ב], [7א], [7ב], [8א], [8ב], [9א], [15א]. איורים אלו מתארים את הנושאים הבאים: ארבעת הבנים, אברהם מנתץ את הפסילים, אברהם ושלושת המלאכים (מתוארים כמלאכיות), משה הורג את המצרי, מציאת משה, הפיכת המטה לנחש, מכת צפרדעים, ועוד. האיורים מלווים פסוקי-הסבר רלוונטיים, כפי שנדפסו בתחריטי הגדת אמשטרדם.

ב. 16 איורים המתארים אירועים תנ"כיים, סצנות הקשורות בחג הפסח או סצנות אורבניות עם דמויות בלבוש תקופתי: דפים [1ב], [9ב], [10א], [10ב], [11ב], [13ב], [14א], [14ב], [17א], [18ב], [19א], [20א], [22א], [22ב], [23א], [24א]. בין האיורים הללו נמצאים תיאורים של אדם וחוה, עקידת יצחק, שמשון והארי, דוד המלך מנגן בכינור, שומר ניצב בשער עיר שעל חומתה עומד תותח, דמויות נושאות רובה ותוקעות בשופר, ועוד. האיור בדף [14ב] מציג את אליהו הנביא תוקע בשופר ומבשר את בוא המשיח. איורים אלו מבוססים, כנראה, הן על מהדורות-דפוס אחרות ומוקדמות של ההגדה של פסח (אולי מנטובה 1560 או פראג 1590) והן על איורי תנ"ך מריאן (1625-1630).

ג. 13 מדליונים בהם מופיעים דיוקנאות של דמויות – גברים ונשים – בלבוש תקופתי: דפים [3ב], [11א], [12א], [12ב], [13א], [15ב], [16א], [16ב], [17ב], [18א], [20ב], [21א], [25א]. דיוקנאות אלו מזכירים מאוד את תריסר הדיוקנאות העגולים המופיעים בקבוצה של מגילות אסתר שנדפסו באירופה (הולנד) החל מראשית המאה ה-18. במגילות מייצגות הדמויות את גיבורי המגילה, כאשר המלך אוחז בשרביט, אסתר אוחזת בפרח וזרש אוחזת במטפחת; בהגדה שלפנינו ניתן למצוא דמיון רב במיוחד באיורי הדמויות בדפים [12א], [13א], [15ב], [16ב], [17ב] ו-[25א], בהם הנשים אוחזות פרח או מניפה והגברים אוחזים שרביט.

ד. 6 איורים של בעלי חיים: דפים [2א], [19ב], [21ב], [23ב], [24ב], [25ב]. איורים אלו כוללים בעלי חיים שונים, בהם כמה חדי-קרן, ארנבות, ציפורים, דב מטפס על עץ, אריה, עז ועוד.

נוסף על כל האיורים הנ"ל, בשישה עמודים משולבים מדליונים קטנים עם דיוקנאות גם בשוליים העליונים: דפים [1ב], [2א], [2ב], [3א], [3ב], [4א].

בדף [26א] המשמש כקולופון מופיעה הכתובת בין צמד עמודים אדריכליים, שביניהם דמויותיהם של משה ושל אהרן הכהן. בראש הדף שלושה מדליונים: במרכזי מופיע דוד המלך מנגן בנבל, בימני ובשמאלי מופיעות דמויות בלבוש תקופתי, בדומה לדמויות המופיעות בדפי ההגדה. השוליים מעוטרים בדגמים צמחיים תואמים לעיטורי דפי ההגדה.

כמה מהאיורים המופיעים בהגדה שלפנינו – ובמיוחד אלו שבדף האחרון, הדיוקנאות שבמדליונים, העיטורים הצמחיים, עיטורי חדי-הקרן וכן כמה מהסצנות התנ"כיות ומהמראות העירוניים – מזכירים מאוד איורים המופיעים בהגדה שיצר אברהם מאירינגן בשנת 1732 (אוסף מוזיאון ישראל) ואיורים המופיעים בהגדה אחרת, משנת 1731 מאת סופר לא-ידוע, הנמצאת באוסף המוזיאון לאמנות ולהיסטוריה של היהדות בפריז.

הסופר והמאייר אברהם מאירינגן (ראו פריט קודם) פעל בעיר ברייזאך, על גבול אלזס, כ-60 קילומטרים דרומית לנידרנאי, ואין ספק כי האומן אשר יצר את ההגדה שלפנינו הכיר את יצירתו והושפע ממנה. הקשר בין ההגדה שלפנינו, ההגדה שבאוסף mahJ וההגדות של אברהם מאירינגן, צריך אפוא עיון נוסף.

להשוואה, ראו: חביבה פלד-כרמלי, המצייר ביציאת מצרים, ירושלים, מוזיאון ישראל, 1983, הגדה מס' 1, לוחות 1, 104; אוסף מוזיאון ישראל, ירושלים, Ms. 181/48 והמרכז לאמנות יהודית (CJA), פריט 23785; mahJ, פריט D.2020.02.001.

[26] דף. 20.2X14.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. קמטים רבים, כתמים ובלאי. פגעי רטיבות, עם פגיעות בטקסט ובאיורים. קרעים בשולי מספר דפים. כריכה מקורית, מהתקופה, קרטון מחופה קלף, עם עיטורים מוטבעים. חתימה בדף הבטנה הקדמי: I. Isaqe (?) וחתימה נוספת בדף הבטנה האחורי: "הקטן ---".

ספרות: נזכרת ומצולמת בספרו של קלגסבלד, A l'ombre de Dieu, 1997, עמ' 45, תמונה 36.

תערוכה: Synagoga, Kultgeräte und Kunstwerke von der Zeit der Patriarchen bis zur Gegenwart, Recklinghausen Städtische Kunsthalle, 1960-61, פריט B42.

תודה לפרופ' שלום צבר על עזרתו בתיאור ההגדה.

קטגוריה

כתבי-יד מאוירים על קלף

קָטָלוֹג

הצג פרטים

פריט 9 דף קלף מספר בראשית – ארצות המזרח, המאה ה-12

דף קלף מספר בראשית. [ארצות המזרח, המאה ה-12 בקירוב].

כתוב בשלושה טורים, בכתיבה מזרחית, מנוקדת, האופיינית למאות ה-11

הורד תמונה

דף קלף מספר בראשית – ארצות המזרח, המאה ה-12

2 PHOTOS

מכירה פומבית 100 – כתבי-יד וספרים עבריים חשובים מאוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד 21.1.25

פתיחה: $3,000

הערכה: $5,000 - $6,000

נמכר ב: $3,750

כולל עמלת קונה

דף קלף מספר בראשית. [ארצות המזרח, המאה ה-12 בקירוב].

כתוב בשלושה טורים, בכתיבה מזרחית, מנוקדת, האופיינית למאות ה-11 וה-12.

הדף כולל קטעים מספר בראשית, מפרק יט, פסוק יג, עד פרק כא, פסוק ח. עם רישומי מסורה בשוליים ובין העמודות (מסורה גדולה וקטנה). בראש העמוד הראשון נוספו עוד שני פסוקים על ידי כותב מאוחר.

חלק מהטקסט דהוי וקשה לקריאה. במקומות אחרים חוזק הכתב בדיו על ידי סופר מאוחר.

בראש העמוד הראשון רישום בכתיבה מזרחית בינונית: "קדש ליי' אלהי ישראל".

[1] דף קלף (שני עמודים). 32 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים. קרעים חסרים, עם פגיעה בטקסט, משוקמים במילוי נייר. דהיית דיו בחלק מהמקומות. רישומים.

קטגוריה

כתבי-יד עתיקים

קָטָלוֹג

הצג פרטים

פריט 10 כתב-יד על קלף, סידור כמנהג אשכנז – המאה ה-14/15

כתב-יד על קלף, סידור כמנהג אשכנז, לימות השנה והמועדים. [המאה ה-14/15 בקירוב].

כתיבה אשכנזית בינונית (רובה בסגנון גות

הורד תמונה

כתב-יד על קלף, סידור כמנהג אשכנז – המאה ה-14/15

5 PHOTOS

מכירה פומבית 100 – כתבי-יד וספרים עבריים חשובים מאוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד 21.1.25

פתיחה: $20,000

הערכה: $30,000 - $40,000

נמכר ב: $52,500

כולל עמלת קונה

כתב-יד על קלף, סידור כמנהג אשכנז, לימות השנה והמועדים. [המאה ה-14/15 בקירוב].

כתיבה אשכנזית בינונית (רובה בסגנון גותי), עם תיבות פתיחה באותיות מרובעות, רובן בדיו אדומה. מרבית הסידור אינו מנוקד (רוב פרקי אבות מנוקד).

הסידור תואם את מנהג אשכנז המזרחי, לדוגמה: סדר הוצאת ספר תורה בשחרית של שבת כולל "אין כמוך" ו"שמע ישראל" (שאינו נאמר במנהג אשכנז המערבי, ראו: אור זרוע, הלכות שבת, סימן מב, אות יא; דף 23ב); תפילת "אב הרחמים שוכן מרומים" לפני מוסף של שבת, ללא הוראה המסייגת את אמירתה רק פעמיים בשנה (כמנהג אשכנז המערבי; דף 26א); "ברכי נפשי" ופרקי "שיר המעלות", לפני פרקי אבות (דפים 49ב-52א); הפיוט "כהושעת אדם יציר כפך לגוננה" לשבת של סוכות (דף 84א).

תוכן הסידור: תפילות החול ושבת, ראש חודש ומועדים; ברכת הלבנה וסדר ברית מילה; הטבת חלום וצידוק הדין; "ברכת גרים ועבדים"; סדר חופה; פיוטים לחתן וכלה, כולל "הרחמן" ו"יהי רצון" מיוחדים; ברכות שונות; הגדה של פסח; מזמורי "ברכי נפשי" ו"שיר המעלות"; פרקי אבות; תפילות לראש השנה ויום כיפור; פיוטי הושענות ושמחת תורה, ופיוטי מעריב לשלוש רגלים (כתב-היד נקטע באמצע מעריב לליל שני של סוכות).

כולל מנהגים עתיקים וייחודיים, כגון הוספת סדר "אין כא-להינו" ו"פטום הקטורת" בשחרית של חול (הועתקו בין "ובא לציון" ל"עלינו לשבח"; דף 14); הוספת קטעי "כשם שעשית" בסוף "על הניסים" לחנוכה ולפורים (דף 31); חתימת תפילת "אתה נותן יד לפושעים" לנעילה ביום כיפור בנוסח הברכה: "ברוך אתה ה' הא-ל הסולחן" (דף 78א); חתימת הפיוט "אשר בגלל אבות" לשמחת תורה בנוסח הברכה: "ברוך אתה ה' הבוחר בצדיקים ונתן תורה לעמו ישראל על ידי משה רבינו" (דף 88א).

בנוסח הזמנת הכהן לעלייה לתורה, נכתב שם בדוי: "כהן קרב יעמוד רבי פוליפוס בר' טציטול הכהן" (דף 12ב).

כתב-היד נכתב בידי שני סופרים: הסופר הראשון כתב עד סוף דף 78א, וסימן את שמו "יהושע" בשלושה מקומות (דפים 41ב, 54א-ב). הסופר השני כתב משם ואילך, וסימן את שמו "יהודה" בשני מקומות (דפים 88ב, 89א).

בראש כתב-היד חסרים מספר דפים מהסידור המקורי, אשר הושלמו בידי סופר שלישי, מאותה תקופה בקירוב. הדף הראשון מהסידור המקורי (דף 7) מתחיל באמצע הברכה השנייה של תפילת העמידה לשחרית של חול. לפניו 6 דפים של השלמה, המתחילים באמצע פסוקי דזמרה. כמו כן, חסרים דפים באמצע, אשר הושלמו בידי הסופר השלישי (דפים 15-22 – מאמצע "עלינו לשבח" עד אמצע קדושה לשחרית של שבת). הדפים המקוריים עשויים קלף עבה, וכתובים בדיו שחורה ואדומה, ואילו דפי ההשלמות עשויים קלף דק יותר וכתובים בדיו שחורה בלבד.

[101] דף. 18.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים ועקבות פטרייה בחלק מהדפים. אותיות דהויות או שבורות. קרעים חסרים בשולי מספר דפים (בדף 14 קרע עם פגיעה בטקסט, משוקם). במספר מקומות מחיקות צנזורה. כריכת קלף חדשה. נתון בקופסה חדשה.

קטגוריה

כתבי-יד עתיקים

קָטָלוֹג

הצג פרטים

פריט 11 כתב-יד – מושב זקנים – בעלי התוספות על התורה – קרוטונה (איטליה), רל"ד, 1473 – כת"י ששון 409

כתב-יד, ספר מושב זקנים – בעלי התוספות על התורה. קוטרוני (קרוטונה Crotone, קלבריה, דרום איטליה), רל"ד [1473].

כת

הורד תמונה

כתב-יד – מושב זקנים – בעלי התוספות על התורה – קרוטונה (איטליה), רל

3 PHOTOS

מכירה פומבית 100 – כתבי-יד וספרים עבריים חשובים מאוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד 21.1.25

פתיחה: $20,000

הערכה: $30,000 - $50,000

נמכר ב: $50,000

כולל עמלת קונה

כתב-יד, ספר מושב זקנים – בעלי התוספות על התורה. קוטרוני (קרוטונה Crotone, קלבריה, דרום איטליה), רל"ד [1473].

כתיבה ספרדית בינונית נאה, בדיו שחורה ואדומה (הכותרות, "דיבורי המתחיל", קולופון סיום בכל פרשה וקולופון הסופר נכתבו בדיו אדומה).

קולופון בסיום החיבור:
"באחד בשבת בחמשה ועשרים יום לחדש תשרי שנת חמשת אלפים ומאתים וארבע ושלשים לבריאת עולם [=רל"ד], למניין שאנו רגילין למנות בו פה בעיר קוטרוני כתבתי והשלמתי זה הספר מחדושי התורה אני הפרש בחכמות מיש"ר [=מאסטרו/מגיסטר] שמואל בן דוד אבן שהם יצ"ו, וכתבתיו לעצמי... חזק הכותב ואמיץ הקורא". אחריו נוסחת סיום: "חזק ויתחזק / והסופר לא יוזק / לא היום ולא לעולם / עד שיעלה חמור בסולם / כשיעקב אבינו חלם".

"מושב זקנים" הוא אחד מן החיבורים ששימרו את תורתם של בעלי התוספות על התורה. זהו חיבור ייחודי שנכתב לקראת סוף תקופת הראשונים (ראו הרחבה להלן). לפנינו כתב-יד ששון 409, ממנו נדפס החיבור לראשונה על ידי ר' סלימאן דוד ששון, בשנת תשי"ט. אביו, הנגיד והאספן הנודע ר' דוד ששון, רכש את כתב-היד בארם צובא, בשנת תרס"ג (ראו: ששון, אהל דוד, בהקדמתו, עמ' XI).

סופר כתב-היד –
רבי שמואל בן דוד אבן שהם – הוסיף (בשוליים ובגוף הטקסט) הגהות והוספות עם חידושים משלו, כשהוא מציין את שמו בצורות שונות, לדוגמה: "וכך נראה לי... שמואל בן דוד אבן שהם" (עמ' 116); "אני שמואל בן דוד אבן שהם אומ'[ר]..." (260); "אמ'[ר] שמואל בדא"ש" (80), ועוד.

הרופא רבי שמואל אבן שהם ידוע לנו מכתב-יד אחר, כת"י פריס 1128, הכולל מספר תרגומים עבריים לחיבורים בענייני רפואה, שתרגם והעתיק רבי שמואל. בסוף שלושה מן החיבורים האלה מופיעים קולופונים שלו, מהשנים רכ"ה-רכ"ו. באחד מהם חותם: "שמואל בן דוד אבן שהם המכונה בורלא" (בורלא הוא השם הלטיני של אבן השהם); ובשני הוא מוסיף פרטים נוספים על עצמו ועל מקום ההעתקה: "השלמתי זה הספר בעיר טרנטו אני שמואל בכ"ר דוד אבן שהם הרופא המכונה בורלא מעיר קורפו..."; ומכאן שעסק במלאכת הרפואה, ישב זמן מה בעיר טרנטו, ומקורו היה בעיר קורפו.

שני כתבי-יד נוספים שנכתבו עבור רבי שמואל אבן שהם, הם כתב-יד ספריית פטרבורג EVR II A 24, קובץ בענייני רפואה, שנכתב עבורו בשנת רכ"ו, כפי המצוין בקולופון: "נשלמה פה נרדו בעשרה לחדש מרחשון שנת מאתים וכו לאלף הכתב על ידי ישועה כהן בר דוד כהן נ"ע וכתבתיו למשטרו שמואל הרופא בן דוד אבן שהם המכונה בורלא יצ"ו"; וכן כתב-יד פריס 308, ספר שאלתות, שנכתב עבור רבי שמואל בשנת רכ"ז, כפי המצוין הקולופון: "בשלישי בשבת בג' ימים לחדש אייר שנת כי שם צוה ה' את ה'ב'ר'כ'ה' [=ה'רכ"ז] לפרט כתבתי אני מנחם... בר' יוסף ויונטי זה הספר שאלתות לכמ"ר שמואל הרופא בכר אבן שהם המכונה בורלא". בכתב-היד האחרון מופיעות הגהות והוספות בכתיבת ידו של רבי שמואל אבן שהם (ראו עוד: מירסקי [מהדיר], שאלתות דרב אחאי גאון, חלק א, ירושלים תש"ך, במבוא, עמ' 28-29, ובהערה 8).

בכתב-היד שלפנינו הוסיף הכותב מספר איורים להמחשה, בעמודים 35 (אוהלי האמהות), 267 (מפת ארץ ישראל) ו-268 (דוגמאות לנשיאת אשכול הענבים על ידי המרגלים).

בדפים הריקים שנותרו בסוף כתב-היד (עמודים 312-318), רישומים בכתיבות שונות, שאינם שייכים לחיבור. בהם: רשימת הימים והכוכבים השייכים להם, "השלכה בחומש" (גורל הנעשה עם חומש), ליקוטים של ראשי תיבות וגימטריאות, "סימן לתקיעות", התחלת ספר אלפא ביתא דבן סירא.

בראש העמוד הראשון של כתב-היד – חתימה: "מה שקנה עבד הצעיר חיים מרדכי לבטון ס"ט" – רבי חיים מרדכי לבטון (תק"מ-תרכ"ט), מגדולי חכמי ארם-צובה ורבה הראשי של העיר. בעל "נכח השלחן" (ראו אודותיו: לקדושים אשר באר"ץ, עמ' סד). לצד החתימה הנ"ל – חתימה נוספת, מחוקה, ולצד זה נכתב: "ספר מושב זקנים".

בסוף החיבור, אחרי הקולופון, מופיע רישום בעלות: "קניתי זה הספר של ר' אליה בנו של ר' שבתי ע"ה יחד עם... ופרוש נביאים ראשונים... אני יוסף די מודינה". לצד רישום זה נכתב באותיות מרובעות: "ונקרא שמו ספר מושב זקנים", ורישום נוסף (בכתיבה רהוטה): "הכי קרא שמו כמהר"ח [=חיים בן ישעיה] עטייה הי"ו" – רבי חיים עטיה (תקי"א בערך-תקנ"ה), מגדולי חכמי ארם-צובא. מכתב הלכתי ממנו הדפיס החיד"א בספרו "חיים שאל" (ח"ב, סימן לו), ומחידושיו נדפסו בספרים נוספים (ראו: לקדושים אשר באר"ץ, עמ' קלא-קלב).

שם החיבור, "מושב זקנים", התקבע במהדורה שהוציא ר' סלימאן ששון. כאמור, שם זה מופיע לפנינו בראש כתב-היד ובסופו, אך איננו בכתיבת הסופר, אלא בכתיבה מאוחרת יותר. נדמה מן הרישום הנ"ל כי רבי חיים עטייה מארם צובא הוא שכינה אותו בכינוי זה, כנראה בעקבות קבצי בעלי התוספות על התורה שנדפסו בליוורנו תקמ"ג, תחת השם "דעת זקנים" (שם שניתן לו על ידי המו"ל רבי יעקב נוניס ואיס). מאוחר יותר נדפס קובץ נוסף מתורת בעלי התוספות על התורה, בליוורנו ת"ר, תחת השם "הדר זקנים".

החיבור שלפנינו שייך לסוגה המכונה באופן רחב "בעלי התוספות על התורה", והכוללת חיבורים רבים. תורתם של בעלי התוספות ידועה ומוכרת בדרך כלל מקבצי התוספות על התלמוד הבבלי ומחיבורים הלכתיים נוספים. במקביל, חידושיהם ופירושיהם של בעלי התוספות על המקרא, נשמרו בחיבורים שונים, אשר נכתבו במאות ה-13 וה-14 בצרפת ובאשכנז. מגוון חיבורים מסוגה זו נשתמר בכתבי-יד ובדפוס, חלקם ידועים בשמותיהם או בשמות המחברים והמלקטים, וחלקם אנונימיים. ביניהם ניתן למנות את הספרים: דעת זקנים, מנחת יהודה, הדר זקנים, ספר הג"ן, חזקוני, פירוש התורה לרבי יהודה החסיד, פירוש התורה לרבינו אפרים, פירוש הרוקח על התורה, פענח רזא, פירוש רבינו יוסף בכור שור, תוספות הרא"ש על התורה, ועוד. "מושב זקנים" נמנה אף הוא על סוגה זו, בהיותו אחד המקורות החשובים לחידושי ופירושי בעלי התוספות על התורה. בשנים האחרונות נודע מפעלו של הרב יעקב גליס, "תוספות השלם", שאסף באופן שיטתי את פירושי בעלי התוספות על המקרא מן המקורות הרבים, בדפוס ובכתב-יד.

לפנינו חיבור על התורה, בעיבוד ייחודי, שנתחבר כנראה בראשית המאה ה-14 או באמצעה. נזכרים בו בין היתר פירושים רבים בשם רבי יהודה החסיד, בעל הרוקח, החזקוני והרא"ש. כפי הנראה, סופר כתב-היד שלפנינו – רבי שמואל אבן שהם – העתיק אותו (ואולי עיבד אותו) מחיבור קיים, ולא חיבר אותו בעצמו. הדבר מסתבר מכמה טעמים (וראו בין היתר: יצחק לנגה, ס' מושב זקנים, המעין, כרך יב, גיליון ג, ניסן תשל"ב, עמ' 75-76). עם זאת, כאמור, הוא הוסיף בו גם תוספות משלו. מקבילות ל"מושב זקנים" מופיעות בשלושה כתבי-יד, שנתחברו בצרפת או באשכנז במאה ה-13 בערך, ונראה כי כולם באו מבית מדרש אחד: פירושים ופסקים על התורה לרבי אביגדור כ"ץ מבעלי התוספות, תלמידו של רבי שמחה משפיירא (נדפס לאחרונה); החיבור "כל בו" לרבי שמריה, בנו של רבי שמחה משפיירא, אשר קטעים ממנו פורסמו על ידי פרופ' שמחה עמנואל; והפירוש לספרי שבכת"י מנטובה 36 (ראו על כך: שמחה עמנואל, שברי לוחות, עמ' 172, הערה 89; ועמ' 259, הערה 172).

יש לציין כי "מושב זקנים" איננו מכיל את תורת בעלי התוספות בלבד, אלא מביא גם פירושים רבים בשם חכמים ספרדים, כדוגמת רבי אברהם אבן עזרא, הרמב"ם, הרמב"ן ועוד, וכן מצויים בו פירושים שהובאו בעילום שם. עם זאת, בעלי התוספות תופסים בו מקום מרכזי, והוא משמש לעתים מקור ייחודי ששימר את תורתם.

החיבור מופיע לפנינו ברובו הגדול, אך חסרים בו דפים בודדים בראשו ובמקום אחד באמצע. הוא מתחיל בספר בראשית מהפסוק "אשר ברא אלהים לעשות" (לפי ר' דוד ששון – חסר דף אחד בראש כתב-היד, אך לפי לנגה – שם – חסרים ארבעה דפים בראשו); וכן חסר בו כנראה דף אחד בסוף פרשת וירא ותחילת פרשת חיי שרה. במספר דפים (בסוף כתב-היד) הותיר הסופר מקטעים ריקים, כנראה בשל פגמים שחלו במקומות אלו בחיבור המקור שהיה לפניו, אשר לא אפשרו לו לקרוא מהם.

[318] עמ'. 27.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים במספר דפים. קונטרסים מנותקים חלקית. קרעים ופגמים קלים במספר דפים. חלק מההגהות בשוליים נקצצו מעט על ידי כורך. כריכת עור עם עיטורים בדיו (אופיינית לארם צובא), מנותקת חלקית, עם פגמים קלים.

מקור: לשעבר כת"י ששון 409 (אהל דוד, עמ' 75-81).

קטגוריה

כתבי-יד עתיקים

קָטָלוֹג

הצג פרטים

פריט 12 כתב-יד, ספר הפליאה – טריפולי (לבנון), רנ"ז, 1497

כתב-יד, ספר הפליאה, סתרי תורה – על ספר בראשית. "מדינת סינים חדתא" (טריפולי, לבנון), רנ"ז [1497].

כתיב

הורד תמונה

כתב-יד, ספר הפליאה – טריפולי (לבנון), רנ

5 PHOTOS

מכירה פומבית 100 – כתבי-יד וספרים עבריים חשובים מאוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד 21.1.25

פתיחה: $28,000

הערכה: $40,000 - $50,000

נמכר ב: $47,500

כולל עמלת קונה

כתב-יד, ספר הפליאה, סתרי תורה – על ספר בראשית. "מדינת סינים חדתא" (טריפולי, לבנון), רנ"ז [1497].

כתיבה ספרדית, אופיינית ליוצא ספרד. נכתב על ידי הסופר אברהם הספרדי בן משה פרץ, עבור שמואל בן יוסף בן הלל, כפי שמורה קולופון הסופר בעמוד האחרון:

"נעתק זה הספר לנכבד ר' שמואל בן כבוד ר' יוסף נבתוי"א [=נפשו בטוב תלין וזרעו ירש ארץ] בן כבוד ר' הלל תנצב"ה השם יזכהו לקרות בו הוא וזרעו וזרע זרעו עד סוף כל הדורות אמן נצח סלה, ונשלם זה הספר בערב שבת בין הערבים בשמנה ימים לחדש אב שנת חמשת אלפים ומאתים וחמשים ושבע לבריאת עולם במדינת סינים חדתא די על כיף ימא רבא מותבא, אני הכותב אברהם הספרדי ב"ר משה נ"ע פרץ, בילא"ו, יחלצית"ו [=ברוך ה' לעולם אמן ואמן, ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר]".

תרשימים וטבלאות במספר עמודים. בשולי מספר עמודים הגהות, מקצתן הוספות מאת הסופר עצמו, ומספר הגהות מכותבים אחרים (כמה מהן בכתיבה ספרדית רהוטה ואחדות בכתיבה איטלקית).

ספר הפליאה הוא מספרי הקבלה הקדומים, וזהות מחברו איננה ידועה. היו שייחסוהו לרבי נחוניה בן הקנה, או לאביו, והיו שייחסוהו לרבי אביגדור קרא. מקביל לו החיבור "ספר הקנה", על טעמי המצוות, שנתחבר כנראה על ידי אותו מחבר. גם ספר הפליאה מכונה לעתים "ספר הקנה" או "ספר הקנה הארוך" (ראו: ישראל מ' תא שמע, היכן נתחברו ספרי 'הקנה' וה'פליאה'?, כנסת מחקרים: עיונים בספרות הרבנית בימי הביניים, כרך ג, איטליה וביזנטיון, ירושלים תשס"ו, עמ' 218-228; מיכל קושניר-אורון, ה'פליאה' ו'הקנה' – יסודות הקבלה שבהם, עמדתם הדתית חברתית ודרך עצובם הספרותית, חיבור לשם קבלת תואר דוקטור בפילוסופיה, ירושלים תש"ם). ספר הפליאה נדפס לראשונה בקוריץ תקמ"ד, בהסכמת גדולי צדיקי החסידות, ומאוחר יותר נדפס שנית בפרמשילה תרמ"ד.

חלקו הראשון של החיבור חסר בכתב-היד שלפנינו. כתב-היד מתחיל בטקסט המקביל לדף פא, א (שורה 12) במהדורת פרמישלא. על פי שרידי ספירת הקונטרסים חסרים בראש כתב-היד עשרה קונטרסים ודף נוסף מן הקונטרס שנמצא כעת בראש כתב-היד. כמו כן, חסרים שני דפים בין דפים 6-7.

[145] דף (חסרים דפים בתחילה ובאמצע, ראו לעיל). 31 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בחלק מהדפים כתמי רטיבות וכתמים כהים. דהיית דיו ופגמים במספר דפים, עם פגיעה קלה בטקסט. קרעים חסרים בשולי מספר דפים, משוקמים במילוי נייר. כריכת עור חדשה.

כתב-היד היה בעבר בעיר חלב שבסוריה, שם ראהו החוקר אלקן נתן אדלר, ותיאר אותו ברשימה על ביקורו בחלב, שפרסם בספר הזכרון לדוד קאופמן (Gedenkbuch zur Erinnerung an David Kaufmann, hrsg. von M. Brann und F. Rosenthal, ברסלאו, 1900, עמ' 132).

תיאור קודיקולוגי מפורט של כתב-היד נרשם אצל: קולט סיראט, מלאכי בית אריה ומרדכי גלצר, אוצר כתבי-יד עבריים מימי-הביניים בציוני תאריך עד שנת הש' – חלק שלישי, תיאורים – כתבי-יד בספריות ישראל וצרפת, מפעל הפאליאוגראפיה העברית, ירושלים-פאריס תשמ"ו, כרך 3, דף 125.

בשם "סינים" או "סינים חדתא" כונתה במקורות יהודיים העיר "טראבלוס", היא טריפולי שבלבנון (ראו לדוגמה: שו"ת דברי ריבות, לרבי שמואל אדרבי, סימן שמה; וראו: ש' אסף, תרביץ, ג, תרצ"ב, עמ' 345. מקור השם בתרגום רס"ג לבראשית י, יז, שבו תורגמה המילה "הסיני" ל"אלטראבלסיין". אדלר ברשימתו הנ"ל מזהה בטעות את המקום כ"Cochin China"!).

קטגוריה

כתבי-יד עתיקים

קָטָלוֹג

הצג פרטים