מכירה פומבית 100 – כתבי-יד וספרים עבריים חשובים מאוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד

21.1.25
מחירים מומשו
מציג 61 - 72 of 200

עמודים

פריט 61 כתב-יד, חידושי מסכת חולין וחידושי סוגיות – עם חידושים מה"חתם סופר", ה"ברוך טעם" ומהר"ם בנעט – תקצ"ד-תקצ"ט בקירוב

כתב-יד, חידושים על מסכת חולין, וחידושי סוגיות על מסכת חולין ומסכתות נוספות, מאת מחבר בלתי-מזוהה – מתלמידי ה"חתם סופר
כתב-יד, חידושים על מסכת חולין, וחידושי סוגיות על מסכת חולין ומסכתות נוספות, מאת מחבר בלתי-מזוהה – מתלמידי ה"חתם סופר
כתב-יד, חידושים על מסכת חולין, וחידושי סוגיות על מסכת חולין ומסכתות נוספות, מאת מחבר בלתי-מזוהה – מתלמידי ה"חתם סופר
כתב-יד, חידושים על מסכת חולין, וחידושי סוגיות על מסכת חולין ומסכתות נוספות, מאת מחבר בלתי-מזוהה – מתלמידי ה"חתם סופר
כתב-יד, חידושים על מסכת חולין, וחידושי סוגיות על מסכת חולין ומסכתות נוספות, מאת מחבר בלתי-מזוהה – מתלמידי ה"חתם סופר
הורד תמונה
הורד תמונה
הורד תמונה
הורד תמונה
הורד תמונה
כתב-יד, חידושי מסכת חולין וחידושי סוגיות – עם חידושים מה כתב-יד, חידושי מסכת חולין וחידושי סוגיות – עם חידושים מה כתב-יד, חידושי מסכת חולין וחידושי סוגיות – עם חידושים מה כתב-יד, חידושי מסכת חולין וחידושי סוגיות – עם חידושים מה כתב-יד, חידושי מסכת חולין וחידושי סוגיות – עם חידושים מה
5 PHOTOS
מכירה פומבית 100 – כתבי-יד וספרים עבריים חשובים מאוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד 21.1.25
פתיחה: $1,000
הערכה: $1,500 - $2,500
נמכר ב: $3,500
כולל עמלת קונה

כתב-יד, חידושים על מסכת חולין, וחידושי סוגיות על מסכת חולין ומסכתות נוספות, מאת מחבר בלתי-מזוהה – מתלמידי ה"חתם סופר", בתוספת חידושים בשם גדולי דורו: רבו ה"חתם סופר", רבי ברוך פרנקל בעל "ברוך טעם" והמהר"ם בנט. [מרכז-אירופה, בין השנים תקצ"ד-תקצ"ט בקירוב 1834-1839]. נכתבו בחיי רבו החתם סופר ("העתק מחי' אדמ"ו הגאון נ"י").
כתיבה אשכנזית רהוטה ונאה, עם מילות פתיחה בכתיבה מרובעת. חלק מהחידושים שבכתב-היד הם מדברי התלמיד בעצמו, וחלקם העתקות ושמועות מחידושי רבו הגאון רבי משה סופר אב"ד פרשבורג בעל ה"חתם סופר", מחידושי הגאון רבי ברוך תאומים-פרנקל אב"ד לייפניק בעל ה"ברוך טעם", ומחידושי מהר"ם בנעט אב"ד ניקלשבורג.
כפי הנראה, הכותב היה מתלמידי ה"חתם סופר", המזכירו מספר פעמים בתואר "אדמ"ו" [אדוני מורי ורבי], וכן מביא דברים ששמע בעצמו מפיו (ראו להלן).
כפי הנראה, מרבית החידושים שבכתב-היד שלפנינו לא נדפסו, אולם רובם של חידושי ה"חתם סופר" המובאים בכתב-היד כבר נדפסו בספריו, מלבד כמה דברים שלא מצאנו (הדברים המובאים בדף מג – קושיות ותירוצים בשם "אדמ"ו"; וכן מה שמובא בדף נג2: "והנה הגאון הגדול מופת הדור מה"ו משה נ"י אב"ד דק"ק נראה [לו] לתרץ בע"א [=בענין אחר] קו'[שית] הט"ז הנ"ל...").
כתב-היד כולל:
· דפים א-טו: חידושי הכותב על מסכת חולין ("נתחיל לכתוב במסכת חולין"). בדף טו1 הוא מזכיר את רבו החתם סופר: "...וברוך שכוונתי בזה [לדעת] אדמ"ו הגאון מפ"ב", ומיד לאחר מכן: "הנה שמעתי מאדמ"ו קו'[שיא] אחת בשם גאון אחד...".
· דפים טז-כא1: חידושים בסוגיית "השוחט בשבת" (חולין דף יד) מאת בעל ה"ברוך טעם" – "מה שדרש הרב המאה"ג המפורסים מה"ו ברוך פרענקל אב"ד ור"מ דק"ק לייפניק בסוגי' דהשוחט בשבת...".
· דפים כא2י-לג: חידושים "בסוגיא דרבוצה" (חולין דף מ-מא), חלקם כפי הנראה מחידושי הכותב, וחלקם העתקות מדברי רבו החתם סופר. בדף כא2 כותרת: "בעזהי"ת מה שחנני ד' בסוגי' דרבוצה בחולין דף מ"א", ובדף כג1 כותרת: "העתק מחי' אדמ"ו הגאון נ"י בספ"ב דחולין סוגי' דרבוצה". באחת מכותרות העמודים הבאים: "בעזה"י בקונטרס דרבוצה מאדמ"ו הגאון ומופת הדור אב"ד דק"ק פ"ב" (דף לא1) – חידושים אלו מופיעים בחידושי חתם סופר על חולין (דף יט-כב, משנת תקצ"ד).
· דפים לד-לו: העתקת חידושים מרבו החתם סופר "בסוגיא דנשר" (חולין דף סג ע"ב): "העתק מאדמ"ו הגאון נ"י בהל"ת [=בהלכה תוספות] סוגיא דנשר פא"ט [פרק אלו טרפות] בשנת תקצ"א לפ"ק" – נדפס בשו"ת חתם סופר יורה דעה סי' עד.
· דפים לז-מט: חידושי סוגיות שונות (מהכותב), במסכת חולין, במסכת פסחים, במסכת בבא בתרא ("בסוגיא דפורע תוך זמנו" ו"בסוגיא דפרה וטלית"), במסכת תמורה ("בסוגיא דחטאת שמתות"), במסכת ברכות ומסכת בבא מציעא.
· דף נ1: חידושים על מסכת פסחים בשם מהר"ם בנעט: "בסוגיא דשוחטין וזורקין עט"י [על טבול יום] מהגאון הראב"ד דק"ק נש"ב [ניקלשבורג] והמדינה מה"ו מרדכי בנעט זצ"ל".
· דף נ2י-נז: פירוש על הגדה של פסח, וחידושים בסוגיות שונות: "בסוגי' דמצוות צריכות כוונה"; "בסוגי' דתנאי כפול" (גיטין דף עה); "בסוגיא דזימן שחורים" (ביצה דף י); "בסוגי' דסבלונות בקידושין"; ובעמוד האחרון דרוש לחג הסוכות (ביידיש ובלשון הקודש), עם משל ארבעת המינים כארבע התקופות שבחייו של אדם.


מחברת הכוללת נז דף כתובים משני צדיהם, ודפים רבים ריקים. 23.5 ס"מ. נייר כחלחל. מצב בינוני-טוב. מעט כתמים. סימני עש רבים, עם פגיעות קלות בטקסט. כריכה חדשה.

תיארוך כתב-היד בין השנים תקצ"ד לתקצ"ט, שכן הכותב מזכיר בברכת החיים את רבו ה"חתם סופר" (שנפטר בתשרי ת"ר), ומזכיר את המהר"ם בענט (שנפטר בשנת תקפ"ט) בברכת הנפטרים: "זצ"ל". בנוסף, הוא מעתיק מחידושי ה"חתם סופר" לחולין, מהמחברת שנכתבה בשנת תקצ"ד.

קטגוריה
כתבי-יד ומכתבים – מגדולי הדורות
קָטָלוֹג
הצג פרטים

פריט 62 מכתב תשובה הלכתית – רבי יוסף שאול הלוי נתנזון בעל "שואל ומשיב" – לבוב, תרכ"ח

מכתב (10 שורות) בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי "יוסף שאול הלוי נאטהנזאהן האבד"ק לבוב והגליל". לבוב, עש&quot
מכתב (10 שורות) בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי "יוסף שאול הלוי נאטהנזאהן האבד"ק לבוב והגליל". לבוב, עש&quot
הורד תמונה
הורד תמונה
מכתב תשובה הלכתית – רבי יוסף שאול הלוי נתנזון בעל מכתב תשובה הלכתית – רבי יוסף שאול הלוי נתנזון בעל
2 PHOTOS
מכירה פומבית 100 – כתבי-יד וספרים עבריים חשובים מאוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד 21.1.25
פתיחה: $1,500
הערכה: $2,500 - $3,500
נמכר ב: $4,000
כולל עמלת קונה

מכתב (10 שורות) בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי "יוסף שאול הלוי נאטהנזאהן האבד"ק לבוב והגליל". לבוב, עש"ק שמות תרכ"ח [ינואר 1868].
דברי המשך למכתב תשובה אחר בענייני כלאי-בגדים וזיהוי מין הפשתן האסור בדיני שעטנז. נכתב בגב מכתב ארוך (2 עמ' גדולים) שקיבל מאת רבי שמואל רוזין-בלאט (רוזנבלט) מטשרנוביץ, אליו נשלחה התשובה הנ"ל.
רבי שמואל רוזנבלט כותב: "...בעבור שכתב לי במכתבו וז"ל: 'וע"כ יש לשאול עוד גדולי ישראל לפי שהוא דבר חדש ולא ירצו לשמוע לנו לאסור' – אזי מסרתי מכתב שלי וגם המכתב של רומ"כ מה שהיה כתוב לי בענין כלאים להרב מפה מטשערנאוויץ בכדי שהוא יאמר ג"כ חוות דעתו בזה, והנה השיב לי תשובה ארוכה ההיפך כפי דברי רומ"כ...". בהמשך הדברים מספר רבי שמואל על הוויכוח ההלכתי שהתגלע בטשרנוביץ בעקבות דיון זה, והוא מבקש מהגרי"ש נתנזון כי ישיב להם בקצרה או בארוכה את מסקנת דבריו לאיסור או להיתר. בתוך הדברים הוא מבקש בשם הרב מטשרנוביץ, לשלוח לו בחזרה את מכתבו המצורף, "כדי לשלוח אותו אל רב גדול בתורה...".
ה"שואל ומשיב" עונה לו: "...מכתבו עם מכתב הרב האבד"ק טשערנאוויטץ בזה הגיעו לנכון והנה מלתא מני אזדא...". הוא מבקר את הרב מטשרנוביץ שדחה את דבריו מבלי לענות על הוכחותיו ודבריו, אשר "בארתי דברי התוס' לאשורם ת"ל [תהלה לא-ל]... וע"כ יהיו להרב מה שכתב והנני שולח רצוף פה המכתב מהרב כמבוקשו של מעל'[תו], ולרוב הטרדות דבריי מעטו, הצעיר יוסף שאול הלוי נאטהנזאהן האבד"ק לבוב והגליל". לאחר החתימה הוא מוסיף כמה שורות נוספות: "שוב עיינתי שנית בדברי הרב...".
התשובה שלפנינו לא נדפסה, אולם בשו"ת שואל ומשיב, מהדורא קמא, חלק ג' (שכנראה נדפס בשנת תרכ"ח-תרכ"ט בערך, ראו מפעל הביבליוגרפיה, רשומה 000152914), מופיעה תשובה שכתב הגרי"ש נתנזון "אל הרבני והתורני מ"ה שמואל רוזינבלאט" בענין זה של זיהוי הקנבוס והפשתן – "בדבר שנהגו היתר בלבישת צמר עם פשתים הנקרא פלאקס אשר גדולם עלי סעמיא...".
בעיון בתשובה הנדפסת, נראה כי תחילתה הוא המכתב הקודם להתכתבות שלפנינו, אולם סוף התשובה הנדפסת, נכתב לאחר המכתבים שלפנינו, כי בתוך הדברים הוא כותב שם, שהוא חוזר בו מהאיסור ופוסק להתיר: "שוב ראיתי והנני חוזר בי, ולפענ"ד אף אם נסכים דקנבוס הנקרא האנף הוא מין פשתים, מ"מ אינו אסור בצמר... כיון שנקרא פשתים קנבוס הו"ל שם לווי... וב"ה שזכיתי לקיים מנהג עולם שנהגו היתר בהאנף קנאפליס, שכפי מ"ש למעלה היה נראה אסור, ולפי מ"ש יש היתר גמור...".
רבי שמואל רוזנבלט מטשרנוביץ, לא חזר בו מהאיסור שניסה לעורר על לבישת מין זה של קנבוס, ובשנת תר"ל הוציא בטשרנוביץ קונטרס "שאלתות דשמואל", ובו הוא מעורר על כמה עניינים, בהם גם ערעורו הנזכר כאן, על זיהוי הסיבים הנעשים מעלי צמח ה"סומניע" כמין פשתן הנאסר בכלאי בגדים. הוא מספר שם על תשובת רבי יוסף שאול הרב מלבוב שנשלחה אליו: "...שמסכים לדברי הנ"ל [לאסור], וכן ראיתי שנדפס בהספר שלו הנקרא ספר שואל ומשיב... בסימן קנ"ד כל ההעתקה ממה שהיה כתוב לי, אמנם אח"כ כתב והנני חוזר בי... מחמת שמהסומניע יש לו שם לווי היינו פשתים קנבוס, וע"ז כתבתי לו בחזרה שהוא ההיפך...", ובהמשך דבריו הוא מאריך לומר שהשיבוש בשינויי השמות של מין זה, הוא מהשטן "אשר הסית את כל האומות" לקרוא למין זה בשמות אחרים עם שמות לוואי.
מעניין לציין, כי בשנת תרל"ב, כתב ה"שואל ומשיב" הסכמה להדפסת הספר "שב שמעתתא" ובשולי ההסכמה הוא כותב בחריפות נגד קונטרס "שאלתות דשמואל" של ר' שמואל רוזנבלט הנ"ל: "הנני להודיע כי מבהיל אחד מטשערנאוויץ הדפיס איזה עלים קראם בשם שאלתות דשמואל, והוא מלא שטותים והבלים ואפיקורסות על דברי חכז"ל, לכן ידעו אחינו בני ישראל לבל יאמינו לדברי המחבר הזה בשטותיו והבליו, וצא צא יקראו לו" (ראו חומר מצורף).


[1] דף כפול (הכולל: 2 עמ' בכתב-ידו של ר"ש רוזנבלט, ורבע עמוד בכתב-ידו של הגרי"ש נתנזון). 34 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וסימני קיפול. קרעים בשוליים ובסימני הקיפול.

קטגוריה
כתבי-יד ומכתבים – מגדולי הדורות
קָטָלוֹג
הצג פרטים

פריט 63 מכתב תשובה הלכתית – רבי יואל צבי רוט בעל "בית היוצר" (תלמיד ה"דברי חיים" מצאנז)

מכתב ארוך (למעלה משלושה עמודים) בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי "יואל צבי ראטה". [חוסט?], "ב' בלק עוזה ישראל לפ&
מכתב ארוך (למעלה משלושה עמודים) בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי "יואל צבי ראטה". [חוסט?], "ב' בלק עוזה ישראל לפ&
הורד תמונה
הורד תמונה
מכתב תשובה הלכתית – רבי יואל צבי רוט בעל מכתב תשובה הלכתית – רבי יואל צבי רוט בעל
2 PHOTOS
מכירה פומבית 100 – כתבי-יד וספרים עבריים חשובים מאוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד 21.1.25
פתיחה: $1,000
הערכה: $1,500 - $3,000
נמכר ב: $3,750
כולל עמלת קונה

מכתב ארוך (למעלה משלושה עמודים) בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי "יואל צבי ראטה". [חוסט?], "ב' בלק עוזה ישראל לפ"ק" [תרכ"ט 1869].
תשובה הלכתית שנשלחה אל בנו רבי משה שמעון רוט (לימים אב"ד דיורע), בה הוא דן בסוגיות בדיני יין נסך ושכר פועלים. בסוף העמוד השני הוא מסיים את המכתב בברכות: "...ד' ימלא כל משאלותיך לטובה ותוכל ללמוד וללמד ולשמור ולעשות בנחת ורחבה, ותזכה לראות בנים ובני בנים עוסקים בתורה ובמצות לשמה... הק' יואל צבי ראטה". לאחר החתימה פרישות שלום משפחתיות. בעמודים הבאים הוספה (כעמוד וחצי נוספים); בפתיחת ההוספה נכתב: "הנה כל הנ"ל כתבתי במהירות בלילה העברה, והיום בבוקר אחזי דאכתי אית בי' לפקפק קצת..." [=ראיתי שעדיין יש בזה מקום לפקפק על הדברים].
הגאון רבי יואל צבי (ראטה) רוט (תק"פ-כסלו תרנ"ב), בעל "בית היוצ"ר". מגדולי רבני הונגריה החסידיים, וראש ישיבה שעל תלמידיו נמנו רבים מגאוני הונגריה. בבחרותו למד בישיבת מורו ורבו רבי מאיר א"ש אב"ד אונגוואר (נפטר תרי"ב). חתן הגאון הקדוש רבי יעקב גוטליב אב"ד חוּסט (נפטר תר"כ) תלמיד ה"חתם סופר". היה חסיד מקורב של האדמו"ר בעל ה"דברי חיים" מצאנז ובנו הרב הקדוש בעל ה"דברי יחזקאל" משיניווא. היה נוסע גם לאדמו"רים אחרים: בעל ה"ישמח משה" מאוהעל, רבי צבי הירש מליסקא ורבי שלום מבעלז. כיהן משנת תרמ"ב ברבנות בֶּרֶט'ו-אוּיפַאלו, ובשנת תרמ"ד חזר לעיר חוּסט לכהן ברבנות העיר ובראשות הישיבה, על מקומם של המהר"ם שיק ורבי עמרם בלום (לאחר פטירת המהר"ם שיק בשנת תרל"ט, עלה רבי עמרם בלום בעל ה"בית שערים" לכהן על מקומו, אך לאחר כשנתיים עזב את העיר). לאחר פטירתו של רבי יואל צבי, נקרא הגאון רבי משה גרינוולד בעל "ערוגות הבושם" למלא את מקומו, וכיהן כרבה של חוסט בין השנים תרנ"ג-תר"ע.

[1] דף כפול (כ-3.5 עמ' כתובים). 21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, קמטים וסימני קיפול.

למיטב ידיעתנו, מכתב זה לא נדפס.

קטגוריה
כתבי-יד ומכתבים – מגדולי הדורות
קָטָלוֹג
הצג פרטים

פריט 64 מכתב הנצי"ב מוולוז'ין ורבי שמואל מוהליבר – מגבית ל"חובבי ציון" – ווילנא, תרמ"ז

דף בהדפסה ליטוגרפית של המכתב בחתימות הנצי"ב מוולוז'ין, רבי שמואל מוהליבר אב"ד ביאלסטוק ורבי מרדכי אלישברג אב&qu
הורד תמונה
מכירה פומבית 100 – כתבי-יד וספרים עבריים חשובים מאוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד 21.1.25
פתיחה: $500
הערכה: $1,000 - $2,000
נמכר ב: $2,000
כולל עמלת קונה

דף בהדפסה ליטוגרפית של המכתב בחתימות הנצי"ב מוולוז'ין, רבי שמואל מוהליבר אב"ד ביאלסטוק ורבי מרדכי אלישברג אב"ד בויסק, על מגבית "חובבי ציון" בערב יום הכיפורים תרמ"ח עבור מתיישבי הקולוניות בארץ ישראל. [ווילנא, קיץ תרמ"ז 1887].
מכתב-חוזר שנשלח לרבנים שונים (המכתב שלפנינו נשלח לרבה של דרעצ'ין), ובו קריאה "לקחת חלק בהמצוה הרבה והעצומה תמיכת הקאלאניות אשר נתיסדו באה"ק, וע"כ יאבה נא לצות להכריז בעירו שיתן כל אחד ואחד נדבת לבו בעיוה"כ הבע"ל לטובת הקאלאניות הנ"ל...". בנוסף, מבקשים החתומים מהרב המקבל להדביק את ה"קול קורא" על כותלי בית הכנסת בעירו (הקול קורא הנ"ל, שהיה מצורף למכתב, נדפס גם ב"המליץ" בחודש אלול תרמ"ז, ראו חומר מצורף). הרבנים מבקשים גם להזכיר את חשיבות המגבית בדרשת שבת תשובה: "מה מאד ראוי ונכון שכל אחד מהרבנים הגאונים יחיו ידרשו בשבת שובה הבע"ל ממעלת הרעיון הנשגב הזה ולעוררם לקום על נדיב[ות]...".
אודות מגבית זו ומכתב זה, ראו אגרות רבי שמואל מוהליבר שנשלחו לנצי"ב (ספר שמואל, ירושלים, תרפ"ג, עמ' עג-פא, "אגרות ציון"). באגרת מתאריך כ"ח תשרי תרמ"ח כותב הרב מוהליבר לנצי"ב: "נודע לי... כי בעזהי"ת דברינו עשו פרי וכמעט בכל העיירות העמידו קערות בעיוה"כ...". באגרת אחרת של הרב מוהליבר, מתאריך כ"ג חשוון תרמ"ח, הוא כותב לנצי"ב שחשד באנשי "חובבי ציון" מהעיר ליבוי, כי זייפו את חתימתו וכי נעשה זיוף מסוים במכתב (המצוי לפנינו): "...הן אמת יודע אנכי כי נשלחו לפה הרבה מכתבים וח"צ [=וחובבי ציון] דפה שלחו להסביבות, אבל לא קראתי אותם... רק אנכי חשבתי שהמכתבים הנ"ל הם העתק מהמכתב שכתבנו בהיותינו יחד בווילנא ושלשתינו חתמנו עליו, כאשר היה כת"ר עמדי ועם הגאב"ד דבויסק ביחד בבית האכסניא שלי, והנה הלא גוף המכתב הנ"ל בלי ספק נשאר בליבויא אצל חו"צ דשם, ייטיב נא כ"ת לדרוש מאתם גוף המכתב ויראה אם הוא מכוון עם המכתבים שנשלחו ע"י העתקה ליטאעגראפעש...".
בתולדות רבי מרדכי אלישברג, בראש ספרו "שביל הזהב" (וורשא, תרנ"ז, עמ' XXXII), מסופר על הגעתו של רבי מרדכי לאסיפה הנ"ל עם הנצי"ב ורבי שמואל מוהליבר, בבית רבי שמואל יוסף פין בווילנא.


[1] דף. 21.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, סימני קיפול וקרעים. הדבקות נייר דבק, עם פגיעה בטקסט במרכז הדף. קרע חסר בשולי הדף, עם פגיעות קלות בטקסט. חותמת. רישום.

המכתב שלפנינו פורסם, בשיבושים קלים, בידי דרויאנוב, כתבים לתולדות חבת ציון, אודסה, תרע"ט, חלק א, עמ' 296-297, אגרת 650 (על פי המכתב הליטוגרפי, מארכיונו של אוסישקין).

קטגוריה
כתבי-יד ומכתבים – מגדולי הדורות
קָטָלוֹג
הצג פרטים

פריט 65 כתב-יד על קלף – "ממורבוך" – ראפשוויר (אלזס), תצ"ב-תרכ"ח

כתב-יד על קלף, "ממורבוך" (ספר הזכרת נשמות) של קהילת ראפשוויר (Ribeauvillé, אלזס), [תצ"ב-תרכ"ח
כתב-יד על קלף, "ממורבוך" (ספר הזכרת נשמות) של קהילת ראפשוויר (Ribeauvillé, אלזס), [תצ"ב-תרכ"ח
כתב-יד על קלף, "ממורבוך" (ספר הזכרת נשמות) של קהילת ראפשוויר (Ribeauvillé, אלזס), [תצ"ב-תרכ"ח
כתב-יד על קלף, "ממורבוך" (ספר הזכרת נשמות) של קהילת ראפשוויר (Ribeauvillé, אלזס), [תצ"ב-תרכ"ח
כתב-יד על קלף, "ממורבוך" (ספר הזכרת נשמות) של קהילת ראפשוויר (Ribeauvillé, אלזס), [תצ"ב-תרכ"ח
כתב-יד על קלף, "ממורבוך" (ספר הזכרת נשמות) של קהילת ראפשוויר (Ribeauvillé, אלזס), [תצ"ב-תרכ"ח
הורד תמונה
הורד תמונה
הורד תמונה
הורד תמונה
הורד תמונה
הורד תמונה
כתב-יד על קלף – כתב-יד על קלף – כתב-יד על קלף – כתב-יד על קלף – כתב-יד על קלף – כתב-יד על קלף –
6 PHOTOS
מכירה פומבית 100 – כתבי-יד וספרים עבריים חשובים מאוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד 21.1.25
פתיחה: $5,000
הערכה: $8,000 - $10,000
נמכר ב: $16,250
כולל עמלת קונה

כתב-יד על קלף, "ממורבוך" (ספר הזכרת נשמות) של קהילת ראפשוויר (Ribeauvillé, אלזס), [תצ"ב-תרכ"ח 1731-1867].
כתיבה אשכנזית, מרובעת ורהוטה, על דפי קלף. חלק מתיבות הפתיחה בדיו אדומה, וחלקן מקושטות.
שער מאויר. בתוך השער נכתב: "מאמר בוך והוא הזכרת נשמות הצדיקים הטהורים... נדב האלוף והמרומם הקצין פ"ו [פרנס ומנהיג] הטפסר ונגיד ונדיב כהר"ר מאיר בן פ"ו כהר"ר יעקל ז"ל ווייל, לב"ה [לבית הכנסת] פה ק"ק ראפשוויר בשנת בתמי"ם לפ"ק [=תצ"ב]".
בדף 19א, קולופון של כתב-היד המקורי (לפני ההוספות המאוחרות): "תם ונשלם הספר מאמר בוך, ב"ך חשון בתמי"ם לפ"ק, ע"י הכותב מאיר סופר סת"ם ש"ץ ונאמן פה ק"ק רפשוויר".
מעבר לדף השני רישום מאת הסופר "מאיר נעטר", משנת תרי"ג, הכותב שעבר על כתב-היד והשחיר את האותיות.
"ממורבוך" הינו ספר הזכרת נשמות שהיה נפוץ בקהילות אשכנז. מתוכו הזכירו את נשמות נפטרי הקהילה בשבתות השנה. הוא הכיל בתוכו גם נוסחי תפילות הנאמרים על בימת הקריאה בבית הכנסת, כשעליהם נוספות רשימות מיוחדות ל"הזכרת נשמות" של גדולי חכמי אשכנז ויהודים רבים שנהרגו בפרעות הרבות שהתרחשו בארצות אשכנז במשך הדורות, וכן רשימות להזכרת נשמות של רבני הקהילה המקומית.
כתב-היד שלפנינו כולל: הזכרת נשמות לרבני אשכנז וצרפת הקדמונים (דף 2), הזכרת נשמות רבני ותושבי קהילת רפשוויר, בכתיבות שונות, עד ראשית שנות הת"ר (דפים 3-4, 8-10, 19-20); הזכרת נשמות קדושים להרוגי ושרופי קהילות וישיבות רבות "שנהרגו ונשרפו על יחוד השם ב"ה" (דפים 5-7; כולל שמות ראשי ישיבה רבים); נוסחי תפילות הנאמרים על בימת הקריאה, כולל תפילות לשלום המלכות (ראו להלן), ברכות המגילה לפורים וסדר תקיעת שופר לראש השנה; "תפלה לש"ץ בימים הנוראים" ו"סדר שינוי השם".
נפטרים רבים הם ממשפחת ווייל הידועה. חלק מהנפטרים נהרגו על קידוש השם, לדוגמה בדף 3ב: "הקדוש ר' רפאל בר יצחק הלוי... שמסר נפשו על קידוש השם ב"ה ונשרף חיים וסבל יסורים ועינויים קשים... נשרף במיץ כ"ה שבט ת"ל לפ"ק".

ברפשוויר התקיימה קהילה יהודית בימי הביניים, שהתחדשה באמצע המאה ה-17. בתחילת המאה ה-18 נקבע בה מושב "רב המדינה". מהרבנים שישבו בה ונזכרים בכתב-היד שלפנינו: רבי יעקב ב"ר יצחק הכהן (נפטר בשנת תפ"ב), רבי שמואל זנוויל ווייל (מחותנו של רבי יעקב ריישר בעל "שבות יעקב", כיהן משנת תע"א עד פטירתו בשנת תקי"ג), רבי משולם זיסל אנוש מפרנקפורט דמיין (כיהן משנת תקי"ג עד פטירתו בשנת תקמ"ז), רבי נפתלי ב"ר ישי (נפטר בשנת תקע"ז), רבי שמואל בלום (נפטר בשנת תק"פ) ורבי אליעזר ליפמן מייער (המסכים הראשון ל"מצות מכונה", שהמציא בן עירו רבי איציק זינגר בשנת תקצ"ח; כיהן משנת תק"פ בערך עד פטירתו בשנת תר"ט). נזכר גם רבי שלמה זאב (וואלף) קליין אב"ד קולמר וגליל הריין העליון (נפטר בשנת תרכ"ח).
ברשימת חכמי אשכנז וצרפת מופיעים: מהר"ם מרוטנבורג; רבינו פרץ; רבינו גרשון[!] מאור הגולה; רבי שמעון ב"ר יצחק (רבינו שמעון הגדול); רש"י; רבינו תם, רשב"ם וריב"ם; מהרי"ל; רבי ישראל בעל "תרומת הדשן"; רבינו חננאל; ריב"ן; ר"י הזקן; ר"ש משאנץ ואחיו הריצב"א; ועוד.
נוסח התפילה לשלום המלכות בכתב-היד המקורי הוא "הנותן תשועה למלכים" (דף 13ב; שם המלך ושמות בני משפחתו נמחקו). מאוחר יותר נכתב נוסח אחר שהתקבל בצרפת, המתחיל "אלקים חיים מלך עולם" (ראו אודותיו: המעין, לב, עמ' 54-55). נוסח זה מופיע בכתב-היד שלפנינו פעמיים (בדף 19ב, עם הכותרת "תפלה לאדונינו הקיסר יר"ה", ובדף 21א. גם בתפילות אלו נמחקו השמות).
הטבעה על הכריכה: "Martyrologe" (רשימת קדושים; צרפתית). הדף הכפול 10-11 נוסף מאוחר יותר, והוא מקלף שונה.


[1], 21 דף (דפי קלף). 25.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. מספר קרעים. כריכת עור מקורית, עם פגמים, מנותקת חלקית.

קטגוריה
יהדות צרפת - כתבי-יד וספרים
קָטָלוֹג
הצג פרטים

פריט 66 כתב-יד, מחזור לשלושה רגלים ולצומות, כמנהג קארפינטראץ – פרובנס, המאה ה-16

כתב-יד, מחזור לשלושה רגלים ולצומות, כמנהג קארפינטראץ וקהילות דרום-צרפת. [פרובנס, המחצית השנייה של המאה ה-16]. כתיבה ס
כתב-יד, מחזור לשלושה רגלים ולצומות, כמנהג קארפינטראץ וקהילות דרום-צרפת. [פרובנס, המחצית השנייה של המאה ה-16]. כתיבה ס
כתב-יד, מחזור לשלושה רגלים ולצומות, כמנהג קארפינטראץ וקהילות דרום-צרפת. [פרובנס, המחצית השנייה של המאה ה-16]. כתיבה ס
כתב-יד, מחזור לשלושה רגלים ולצומות, כמנהג קארפינטראץ וקהילות דרום-צרפת. [פרובנס, המחצית השנייה של המאה ה-16]. כתיבה ס
כתב-יד, מחזור לשלושה רגלים ולצומות, כמנהג קארפינטראץ וקהילות דרום-צרפת. [פרובנס, המחצית השנייה של המאה ה-16]. כתיבה ס
הורד תמונה
הורד תמונה
הורד תמונה
הורד תמונה
הורד תמונה
כתב-יד, מחזור לשלושה רגלים ולצומות, כמנהג קארפינטראץ – פרובנס, המאה ה-16 כתב-יד, מחזור לשלושה רגלים ולצומות, כמנהג קארפינטראץ – פרובנס, המאה ה-16 כתב-יד, מחזור לשלושה רגלים ולצומות, כמנהג קארפינטראץ – פרובנס, המאה ה-16 כתב-יד, מחזור לשלושה רגלים ולצומות, כמנהג קארפינטראץ – פרובנס, המאה ה-16 כתב-יד, מחזור לשלושה רגלים ולצומות, כמנהג קארפינטראץ – פרובנס, המאה ה-16
5 PHOTOS
מכירה פומבית 100 – כתבי-יד וספרים עבריים חשובים מאוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד 21.1.25
פתיחה: $8,000
הערכה: $12,000 - $20,000
נמכר ב: $15,000
כולל עמלת קונה

כתב-יד, מחזור לשלושה רגלים ולצומות, כמנהג קארפינטראץ וקהילות דרום-צרפת. [פרובנס, המחצית השנייה של המאה ה-16].
כתיבה ספרדית-בינונית (פרובנסלית), מנוקדת. עיטורים מעל הכותרות במספר עמודים.
כולל פיוטים לשלושה רגלים ולצומות, ללא תפילות הקבע. עם פיוטי ההושענות וסדר ליל שמחת תורה, וכן עם פיוטי האזהרות לחג השבועות – אזהרות "שמור לבי מענה" לרבי שמעון בן צמח דוראן, ואזהרות "למנחת הערב" של שני הימים של חג השבועות, מאת "החכם מאי' פטיט דניאומש ז"ל", הוא רבי יצחק ב"ר מרדכי קמחי; "לאיש מוסר אני מבצר" – "יושב נענה שיר חדש ענה"; ו"לו יסיעך אל ויגיעך" – "אני פי מלך שמור". בראש חלק מהפיוטים צוינו הלחנים.
בדפי המגן ובמספר עמודים נוספים העתקה מאוחרת יותר של פיוטים ורישומי בעלות, בהם בין היתר: "יהודא דוד וידאל" (סידור כמנהג קארפינטראץ לראש השנה שנכתב בשנת תע"ט, "נעשה בעד קרובי הבחור רבי יהודה דוד וידאל בן עזריאל וידאל...", נמצא בכת"י JTS מס' 3307); "Joseph de la Vogue" (או יוסף כרמייה), מהעיר קארפינטראץ.


[182] דף (בהם מספר עמודים ריקים). 19 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. התכהות נייר. קרעים חסרים כתוצאה מחריכת הדיו במספר דפים, עם פגיעה בטקסט. כריכת עור חדשה.

מכתבי-היד המוקדמים הידועים לנו במנהג זה. מרבית כתבי-היד הידועים מתוארכים למאות ה-17 וה-18.


סימני המים בנייר דומים למפתח בריקט (Briquet), מס' 4417, המתוארך לשנת 1565; ולמס' 4418, המתוארך לשנת 1589 (ראו חומר מצורף).

קטגוריה
יהדות צרפת - כתבי-יד וספרים
קָטָלוֹג
הצג פרטים

פריט 67 כתב-יד, מחזור ליום הכיפורים, כמנהג קארפינטראץ – וינאשקאה (צרפת), תי"ג, 1653

כתב-יד, מחזור ליום הכיפורים, כמנהג קארפינטראץ וקהילות דרום-צרפת. וינאשקאה (Venasque), צרפת, תי"ג [1653]. כרך בפו
כתב-יד, מחזור ליום הכיפורים, כמנהג קארפינטראץ וקהילות דרום-צרפת. וינאשקאה (Venasque), צרפת, תי"ג [1653]. כרך בפו
כתב-יד, מחזור ליום הכיפורים, כמנהג קארפינטראץ וקהילות דרום-צרפת. וינאשקאה (Venasque), צרפת, תי"ג [1653]. כרך בפו
כתב-יד, מחזור ליום הכיפורים, כמנהג קארפינטראץ וקהילות דרום-צרפת. וינאשקאה (Venasque), צרפת, תי"ג [1653]. כרך בפו
כתב-יד, מחזור ליום הכיפורים, כמנהג קארפינטראץ וקהילות דרום-צרפת. וינאשקאה (Venasque), צרפת, תי"ג [1653]. כרך בפו
כתב-יד, מחזור ליום הכיפורים, כמנהג קארפינטראץ וקהילות דרום-צרפת. וינאשקאה (Venasque), צרפת, תי"ג [1653]. כרך בפו
הורד תמונה
הורד תמונה
הורד תמונה
הורד תמונה
הורד תמונה
הורד תמונה
כתב-יד, מחזור ליום הכיפורים, כמנהג קארפינטראץ – וינאשקאה (צרפת), תי כתב-יד, מחזור ליום הכיפורים, כמנהג קארפינטראץ – וינאשקאה (צרפת), תי כתב-יד, מחזור ליום הכיפורים, כמנהג קארפינטראץ – וינאשקאה (צרפת), תי כתב-יד, מחזור ליום הכיפורים, כמנהג קארפינטראץ – וינאשקאה (צרפת), תי כתב-יד, מחזור ליום הכיפורים, כמנהג קארפינטראץ – וינאשקאה (צרפת), תי כתב-יד, מחזור ליום הכיפורים, כמנהג קארפינטראץ – וינאשקאה (צרפת), תי
6 PHOTOS
מכירה פומבית 100 – כתבי-יד וספרים עבריים חשובים מאוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד 21.1.25
פתיחה: $4,000
הערכה: $6,000 - $10,000
נמכר ב: $10,625
כולל עמלת קונה

כתב-יד, מחזור ליום הכיפורים, כמנהג קארפינטראץ וקהילות דרום-צרפת. וינאשקאה (Venasque), צרפת, תי"ג [1653].
כרך בפורמט גדול. כתיבה ספרדית-בינונית (פרובנצלית), מנוקדת; בכתיבת הסופר רבי אליהו דאלפוגייט.
דף שער בראש כתב-היד: "סדר יום הכפורים כמנהג קהל קדש קארפינטראץ יגן השם בעדם אמן".
המחזור כולל את הפיוטים לפי מנהג קהילות דרום-צרפת, עם תפילות הקבע. בשולי חלק מהפיוטים נכתבו פירושים, בכתיבה שונה.
קולופון בסוף המחזור (דף 264): "בעזר האל אדיר אדירים נשלם סדר יום הכפורים פה וינאשקאה, העיר החזקה, על ידי בדלותי ועניי אליהו דאלפוגייט, היום שלשה עשר לחדש אלול שנת חמשת אלפים וארבע מאות ושלשה עשר..." (חתום שם עוד פעמיים).
הסופר, אליהו דאלפוגייט, העתיק בין השנים ת"ה-תכ"ד מחזורים רבים כמנהג קארפינטראץ, הפזורים בספריות בעולם.
בדף שאחרי הקולופון העתיק הסופר מתוך קלף ישן, תעודה היסטורית משנת שנ"ו, הנוגעת למנהג אמירת הפיוטים. בה מופיעה "הסכמת הקהל" בקארפינטראץ שלא לומר פיוטים וקרובות בתוך תפילת העמידה של שלושת הרגלים והימים הנוראים, וכן שלא לומר את פיוטי ה"זולת" בתוך ברכות קריאת שמע, "והרשות נתונה לומר כל הפיוטים אחר העמידה...". הסיבה מנומקת במילים הבאות: "יען שנראה לנו בחברת התלמידי חכמים המצויים בינינו ובחברת החכם כמר"ר אברהם צהלון, אחד מחכמי צפת תוב"ב כי המנהג הקדום היה נגד הדין...". החלטה זו התקבלה בחודש אדר ב' שנ"ו, ועליה חתמו נכבדי הקהילה יחד עם שליח צפת הנזכר: "ואלו אשר באו על החתום, אברהם צהלון, שמואל דאלפוגייט ברור, ישראל דמונטיליץ ברור, דוד וידאל, דוד כרמי, קרישקאש בנדיג". את ההעתקה מאשר בחתימתו סופר המחזור שלפנינו: "הועתק מלה במלה על ידי הבא על החתום היום שלשה עשר יום לחדש אלול שנת חמשת אלפים וארבע מאות ושלשה עשר [=תי"ג]... אליהו דאלפוגייט". בהמשך הדף מעתיק הסופר החלטה נוספת, מאוחרת יותר, משנת שע"ח: "הסכימו הקהל לומר מדי יום ביומו שנים פעמים שחרית ומנחה פיטום הקטורת בין בשבתות וימים טובים וערביהם ובין בשאר ימי השבוע מה שלא היה המנהג לאומרו רק בימי השבוע בלבד, ולבטל המנהג הקדום הסכימו כן בחברת תלמידי חכמים המצויים בינינו היום, ה"ה החכם ר' שאול כספי יצ"ו והחכם ר' שלמה אזובי יצ"ו, יען כי ראו מעלת פיטום הקטורת בהרבה מקומות...". החתומים על הסכמה זו: "משה ליאון ברור, יוסף דמונטליץ ברור, ישעיה דבזלאה, יעקב דלוניל, יחזקאל דדיניאה, ישראל דאקיט, אליהו שמואל, קרישקאש כרמי, יוסף דמונטיליץ, שמואל אלפאדארי". אף העתקה זו חתומה לאישור על ידי הסופר אליהו דאלפוגייט (על יוסף דמונטיל [דמונטיליץ] ראו: Henri Gross, Galia Judaica, פריס, 1897, עמ' 322; על רבי שלמה אזובי, ראו: שם, עמ' 611).
על דף המגן האחורי מופיע רישום (בכתיבה אחרת) של שמות חברי הקהילה ומקומם בבית הכנסת (המיקומים נרשמו ביחס ל"ארון הקדש" או ל"היכל").
רישומים נוספים בדף השער ובדף הקולופון, בהם: "עמנואל דמיאיירארגוש בן יצחק חיים...", "אני הכותב יצחק חיים דמיאיירארגוש", "אני יעקב דרוקו מארטינוה".
מחיקות צנזורה באחד הדפים. בדף הקולופון חתימת צנזור משנת 1687.


[267] דף. 27 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים, עם דהיית דיו במספר מקומות. קרעים בודדים. קונטרסים מנותקים או רופפים. כריכת עור מקורית, עם קרעים ופגמים.

קטגוריה
יהדות צרפת - כתבי-יד וספרים
קָטָלוֹג
הצג פרטים

פריט 68 "סדר התמיד" – סידור כמנהג ארבע-קהילות בדרום צרפת – אביניון, תקכ"ז – שני כרכים

ספר "סדר התמיד", סדור "כמנהג ארבע קהלות הקדושות", חלק ראשון עם תפילות לימות החול, ראשי חדשים, חנוכה ו
ספר "סדר התמיד", סדור "כמנהג ארבע קהלות הקדושות", חלק ראשון עם תפילות לימות החול, ראשי חדשים, חנוכה ו
ספר "סדר התמיד", סדור "כמנהג ארבע קהלות הקדושות", חלק ראשון עם תפילות לימות החול, ראשי חדשים, חנוכה ו
ספר "סדר התמיד", סדור "כמנהג ארבע קהלות הקדושות", חלק ראשון עם תפילות לימות החול, ראשי חדשים, חנוכה ו
הורד תמונה
הורד תמונה
הורד תמונה
הורד תמונה
4 PHOTOS
מכירה פומבית 100 – כתבי-יד וספרים עבריים חשובים מאוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד 21.1.25
פתיחה: $1,500
הערכה: $2,000 - $3,000
נמכר ב: $4,000
כולל עמלת קונה

ספר "סדר התמיד", סדור "כמנהג ארבע קהלות הקדושות", חלק ראשון עם תפילות לימות החול, ראשי חדשים, חנוכה ופורים, ותפילות נוספות, וחלק שני עם תפילות שבת ומועדים, פרקי אבות, פזמונים ופיוטים, בעריכת רבי אליהו כרמי. אויגנייון (אביניון), ללא שם מדפיס, תקכ"ז [1767]. שני כרכים.
סידור כמנהג ארבע קהלות במחוז וינישין שבדרום צרפת: קארפינטראץ, אביניון, לישלוה וקאואליאון.
בכרך הראשון, הטבעות מוזהבות של שם בעלים משני צדי הכריכה. בחזית הכריכה: "Meyr-" (ההמשך מחוק); בצידה האחורי: "David De".
בראש הכרך הראשון הסכמות חכמי קארפינטראץ.


שני כרכים. כרך ראשון: [3], קלו, קלו-קמג, [10]; ו דף. דפים נז-ס נכרכו לאחר דף נב. כרך שני: [1], קד, קו-רכח; לג, [1] דף. ספירות דפים משובשות. 19 ס"מ בקירוב. חיתוך דפים מוזהב בכרך הראשון, וחיתוך דפים צבעוני בכרך השני. מצב טוב. כתמים (בכרך השני כתמים מעט כהים בשולי חלק מהדפים). חיתוך דפים עם פגיעה קלה במסגרת השער בכרך השני. כריכות עור מקוריות (אינן אחידות), עם עיטורים מוזהבים. בלאי ופגמים בכריכות.

Zedner, p. 456; Roest, p. 724.

קטגוריה
יהדות צרפת - כתבי-יד וספרים
קָטָלוֹג
הצג פרטים

פריט 69 סט מחזורים לחודש אלול ולימים נוראים – כמנהג אביניון וקארפינטראץ – אמשטרדם, תקכ"ג-תקכ"ו – כריכות עור מקוריות

סט מחזורים לימים נוראים, חלק ראשון, סדר האשמורות [סליחות], מר"ח אלול ועשרת ימי תשובה, "כמנהג קהל קדש קארפינטראץ
סט מחזורים לימים נוראים, חלק ראשון, סדר האשמורות [סליחות], מר"ח אלול ועשרת ימי תשובה, "כמנהג קהל קדש קארפינטראץ
סט מחזורים לימים נוראים, חלק ראשון, סדר האשמורות [סליחות], מר"ח אלול ועשרת ימי תשובה, "כמנהג קהל קדש קארפינטראץ
סט מחזורים לימים נוראים, חלק ראשון, סדר האשמורות [סליחות], מר"ח אלול ועשרת ימי תשובה, "כמנהג קהל קדש קארפינטראץ
הורד תמונה
הורד תמונה
הורד תמונה
הורד תמונה
סט מחזורים לחודש אלול ולימים נוראים – כמנהג אביניון וקארפינטראץ – אמשטרדם, תקכ סט מחזורים לחודש אלול ולימים נוראים – כמנהג אביניון וקארפינטראץ – אמשטרדם, תקכ סט מחזורים לחודש אלול ולימים נוראים – כמנהג אביניון וקארפינטראץ – אמשטרדם, תקכ סט מחזורים לחודש אלול ולימים נוראים – כמנהג אביניון וקארפינטראץ – אמשטרדם, תקכ
4 PHOTOS
מכירה פומבית 100 – כתבי-יד וספרים עבריים חשובים מאוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד 21.1.25
פתיחה: $1,500
הערכה: $2,000 - $3,000
נמכר ב: $2,000
כולל עמלת קונה

סט מחזורים לימים נוראים, חלק ראשון, סדר האשמורות [סליחות], מר"ח אלול ועשרת ימי תשובה, "כמנהג קהל קדש קארפינטראץ, לישלוא, קאוואליאון"; חלק שני, סדר של ראש השנה, וחלק שלישי, סדר של יום הכפורים, "כמנהג קהל קדש אויגניון", בעריכת רבי אברהם מונטיל. אמשטרדם, דפוס הירץ לוי רופא וחתנו קאשמן, תקכ"ג-תקכ"ו [1763-1766].
שלושה כרכים בכריכות עור מקוריות (שונות).
הטבעות מוזהבות משני צדי הכרך השני: "Eliezer De Carcassonne" [אליעזר מהעיר קרקסון (דרום-צרפת)].
הטבעה מוזהבת בחזית הכרך השלישי: "Israel Ravail".
בדף המגן של כרך ראש השנה הודבק דף עם תפילה בכתב-יד.
חתימה בדף השער של הכרך השני: "Joseph Vallabrègue".
בכרך הראשון רישום בדף הבטנה: "יוסף בן פינחס".
בחלק מהעותקים של "סדר אשמורות", כמו בעותק שלפנינו, נדפס בדף השער "כמנהג קהל קדש קארפינטראץ, לישלוא, קאוואליאון", במקום "כמנהג אביגנון", אך מלבד שינוי זה שתי ההוצאות זהות לגמרי (על השינויים בסדרי הסליחות בין מנהג קרפנטרץ למנהג אביניון, ראו: צונץ, מנהגי תפילה ופיוט בקהילות ישראל, מהד' ברויאר-פרנקל, ירושלים תשע"ו, עמ' 138-137, 294-291).
נוסח התפילה והפיוט של קהילת קרפנטרץ שבדרום-מזרח צרפת הנו נוסח ייחודי לה. הנוסח הועתק במחזורי כתב-יד עבור בני הקהילה, עד שבשלב מסוים לא הצליחו הסופרים המקומיים לספק את כמות המחזורים הנדרשת. בשל כך, נטל על עצמו בן-המקום, תלמיד חכם צעיר, בשם רבי אברהם בן שמואל דמונטיליץ (מונטיל), להעלות על מזבח הדפוס את נוסח התפילה הייחודי של קהילת קרפנטרץ.
על הרקע להדפסה ועל עבודתו של המביא לדפוס אברהם בן שמואל דמונטיליץ (הנקרא כאן: מונטיל), ראו: ש' שוורצפוקס, "צער הדפסת ספרים – מחזור קארפינטראץ", עלי ספר, ו-ז, תשל"ט, עמ' 145-147.


שלושה כרכים. כרך ראשון (סליחות): [1], פב דף. דפים פא-פב מופיעים פעמיים. כרך שני (ראש השנה): ס, סה-סח דף. כרך שלישי (יום כפור): פט דף. 24-25.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. כריכות עור מקוריות (אינן אחידות). בלאי ופגמים בכריכות (קרעים בשדרות ובפינות).

לפני דף השער בכרך הראשון, נכרך [1] דף נוסף שלא נרשם במפעל הביבליוגרפיה, עם הסכמות רבני קארפינטראץ, הזהות להסכמות המופיעות בשני הכרכים האחרים.
Zedner, p. 456; C. Roth, The Liturgy of Avignon and the Comtat Venaissin, in: Journal of Jewish Bibliography (1939), pages 102-103.

קטגוריה
יהדות צרפת - כתבי-יד וספרים
קָטָלוֹג
הצג פרטים

פריט 70 "הואיל משה באר" – ספר במדבר – מהדורה נדירה שנדפסה ב-25 עותקים בלבד – עיש (דרום צרפת), תקצ"ז – מן הספרים העבריים הבודדים שנדפסו בעיש

ספר "הואיל משה באר", מאת רבי משה כרמי, ביאור על פירוש האבן-עזרא לתורה, חלק רביעי על ספר במדבר. עיש (אקס-אן-פרוב
ספר "הואיל משה באר", מאת רבי משה כרמי, ביאור על פירוש האבן-עזרא לתורה, חלק רביעי על ספר במדבר. עיש (אקס-אן-פרוב
הורד תמונה
הורד תמונה
2 PHOTOS
מכירה פומבית 100 – כתבי-יד וספרים עבריים חשובים מאוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד 21.1.25
פתיחה: $1,000
הערכה: $2,000 - $5,000
נמכר ב: $4,750
כולל עמלת קונה

ספר "הואיל משה באר", מאת רבי משה כרמי, ביאור על פירוש האבן-עזרא לתורה, חלק רביעי על ספר במדבר. עיש (אקס-אן-פרובאנס, Aix-en-Provence, דרום צרפת), דפוס [אוגושטין] פונטיאיר, תקצ"ז 1836.
"הואיל משה באר" היא סדרת ספרים בעלת שלושה עשר חלקים, בשני סדרים: הסדר הראשון, בעל ששה חלקים, הוא פירוש על סדר התפילה של כל השנה כפי מנהג קהילות קל"א (קרפנטרץ, קאווליאון, לישלוא ואוויניון). הסדר השני, בן שבעה חלקים, כולל ביאור על פירושו של רבי אברהם אבן עזרא לתורה, חמש מגילות וספרים משלי ואיוב. חמישה חלקים נוספים, שנועדו לביאור יתר פירושי האבן-עזרא, לא נדפסו עקב מות המחבר בשנת תקצ"ז, וכתב-היד ככל הנראה אבד. הכרך שלפנינו, עם הביאור על ספר במדבר הוא החלק הרביעי מתוך שבעת הכרכים שנדפסו על פירוש האבן עזרא.
על פי המקובל, הספר כולו נדפס בעשרים וחמישה עותקים בלבד, שייתכן ויועדו לחלוקה לחבריו הקרובים של המחבר, ומכאן נדירותם הרבה של כרכים אלה.
המחבר, רבי משה כרמי (תקכ"ו-תקצ"ז), יליד קארפנטראץ, תלמיד חכם שעסק בפירוש המקרא והפיוט הקדום. בביתו הייתה כנראה ספרייה פרטית חשובה של כתבי-יד וספרי דפוס נדירים. אביו, רבי שלמה חיים, חיבר פירוש על פירוש רש"י לתורה שנקרא "חשק שלמה", ובנו רבי משה מביא בשמו דברי תורה פעמים רבות. חותנו, רבי מרדכי כרמי, שהיה גם דודו, חיבר את הספרים "מאמר מרדכי" ו"דברי מרדכי". בשנת תק"נ, עזבו רבי משה, אביו וחותנו את העיר קארפנטראץ וקבעו את מגוריהם בעיש.
לתיאור מפורט של חלקי הספר, ופרטים נוספים עליו ועל מחברו, ראו: נ' בן מנחם, בשערי ספר, ירושלים, תשכ"ז, עמ' 164-172.


[2], קלב, [4] דף. 18.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. כריכה חדשה.

מן הספרים העבריים הבודדים שנדפסו בעיר עיש.

במפעל הביבליוגרפיה העברית נרשמו בסוף כרך במדבר [3] דף בלבד, כך גם בעותק המופיע בקטלוג הספרייה הלאומית, ואילו לפנינו [4] דף בסופו.

Zedner, p. 193.

קטגוריה
יהדות צרפת - כתבי-יד וספרים
קָטָלוֹג
הצג פרטים

פריט 71 ספר תהילים – לייפציג, רצ"ג – הספר העברי הראשון שנדפס בלייפציג

ספר תהלים, "עם שורשים בגליון תהלה לאל עליון". לייפציג, דפוס מעלכיור לאטער ע"י אנתוניאות איש מרגולית, רצ&qu
הורד תמונה
מכירה פומבית 100 – כתבי-יד וספרים עבריים חשובים מאוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד 21.1.25
פתיחה: $3,000
הערכה: $6,000 - $10,000
נמכר ב: $30,000
כולל עמלת קונה

ספר תהלים, "עם שורשים בגליון תהלה לאל עליון". לייפציג, דפוס מעלכיור לאטער ע"י אנתוניאות איש מרגולית, רצ"ג, 1533.
הטקסט מנוקד, ובשולי הדפים נדפסו שורשי המילים.
בעותק שלפנינו נכרכו בסוף ארבעה דפים נוספים עם תרגום מ"הברית החדשה" (קטע מתוך הבשורה על פי מתי). ידועים עותקים שנכרכו במקור ללא ארבעה דפים אלו, אולי מפני שיועדו למכירה ליהודים (ראו קטלוג קדם, מכירה 53, פריט 11).
קולופון בדף האחרון (ומתחתיו תרגום ללטינית): "כלו תפלת דוד בן ישי, לנצר גזעו הובל שי... פה הבירה לייפציק, בבית האדון מעלכיור לאטער שיחיה ע"י אנתוניאות איש מרגולית מזרע ישראל".


[120] דף. 15.5 ס"מ. שוליים נאים. מצב טוב. כתמים קלים. קרעים קטנים בשולי מספר דפים. רישום בכתב-יד בדף השער. כריכת עור חדשה, נאה, עם פגמים קלים.

הספר העברי הראשון שנדפס בלייפציג. במפעל הביבליוגרפיה נרשם עפ"י עותק ספריית שוקן. שם נרשמו [80] דף כשלפנינו [120] דף.

CB, no. 73.

קטגוריה
תנ"ך ותהלים
קָטָלוֹג
הצג פרטים

פריט 72 חמישה חומשי תורה, עם חמש מגלות והפטרות, מתורגמים ליידיש – קונסטנץ, ש"ד – מהדורה ראשונה ונדירה במיוחד של התורה בתרגום ליידיש – עותק שלם בכריכת עור עתיקה מפוארת

ספר חמשה חומשי תורה, עם חמש מגלות והפטרות לכל השנה כמנהג האשכנזים, מתורגמים ליידיש. קונסטאנץ (Konstanz, גרמניה), [דפוס פא
ספר חמשה חומשי תורה, עם חמש מגלות והפטרות לכל השנה כמנהג האשכנזים, מתורגמים ליידיש. קונסטאנץ (Konstanz, גרמניה), [דפוס פא
ספר חמשה חומשי תורה, עם חמש מגלות והפטרות לכל השנה כמנהג האשכנזים, מתורגמים ליידיש. קונסטאנץ (Konstanz, גרמניה), [דפוס פא
ספר חמשה חומשי תורה, עם חמש מגלות והפטרות לכל השנה כמנהג האשכנזים, מתורגמים ליידיש. קונסטאנץ (Konstanz, גרמניה), [דפוס פא
הורד תמונה
הורד תמונה
הורד תמונה
הורד תמונה
חמישה חומשי תורה, עם חמש מגלות והפטרות, מתורגמים ליידיש – קונסטנץ, ש חמישה חומשי תורה, עם חמש מגלות והפטרות, מתורגמים ליידיש – קונסטנץ, ש חמישה חומשי תורה, עם חמש מגלות והפטרות, מתורגמים ליידיש – קונסטנץ, ש חמישה חומשי תורה, עם חמש מגלות והפטרות, מתורגמים ליידיש – קונסטנץ, ש
4 PHOTOS
מכירה פומבית 100 – כתבי-יד וספרים עבריים חשובים מאוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד 21.1.25
פתיחה: $20,000
הערכה: $25,000 - $50,000
נמכר ב: $93,750
כולל עמלת קונה

ספר חמשה חומשי תורה, עם חמש מגלות והפטרות לכל השנה כמנהג האשכנזים, מתורגמים ליידיש. קונסטאנץ (Konstanz, גרמניה), [דפוס פאולוס פאגיוס], ש"ד [1544]. תרגום ראשון בדפוס של התורה וחמש מגלות ליידיש.
עותק שלם ונאה בכריכת עור עתיקה מפוארת, מעוטרת באבזמים לסגירה.
לפנינו ההדפסה הראשונה של תרגום התורה וחמש מגלות ליידיש. באותה השנה נדפסה באוגשבורג מהדורה נוספת של התורה בתרגום ליידיש, אלא שהמהדורה שלפנינו נדפסה מספר חודשים קודם לכן (מהדורת אוגשבורג נדפסה ביוני 1544, והמהדורה שלפנינו נדפסה ככל הנראה במרץ 1544; ראו מאמרו של רוזנפלד, להלן).
רובו של הטקסט נדפס ביידיש, בגופן אשכנזי בינוני (שנקרא לימים "אותיות צו"ר" = "צאינה וראינה", על שם שימושו לרוב בספרי "צאינה וראינה"). מילות הפתיחה, הכותרות והמילים בעברית בגוף הטקסט, נדפסו בגופן אשכנזי מרובע.
דף השער נדפס בעברית, ולאחר מכן מופיעה הקדמה ביידיש, בת מספר דפים. בחלקה הראשון של ההקדמה מוסברים הצורך והחשיבות בתרגום ליידיש של החומש, ובחלקה השני מופיעים הסברים בסיסיים בדקדוק עברי. בהקדמה נכתב כי הספר מיועד בין היתר לנשים ולנערות, המכלות את זמנן בקריאת ספרים חסרי ערך.
בשולי הדפים נדפסו ביאורים בעברית וביידיש.
דף שער מיוחד לחמש מגילות.
חלק מהעותקים של מהדורה זו נועדו לקהל נוצרי, ובהם דף השער וההקדמה נדפסו בגרמנית (בשונה מעותקי המהדורה שלפנינו, לקהל היהודי, במהדורה לקהל הנוצרי חתום פאגיוס בדפוס על ההקדמה).
היו שייחסו תרגום זה לרבי אליהו בחור, שעבד אצל פאגיוס בשנים שקדמו להדפסה זו, בדפוסו באיזנא, והדפיס שם כמה מספריו. ייחוס זה מובא כבר ב"שפתי ישנים" לרבי שבתי בס, ונרשם אחריו אצל ביבליוגרפים נוספים. אולם לפי מוריס פיירשטיין (ראו הפניה להלן), כאשר עבר פאגיוס מאיזנא לקונסטאנץ בשנת 1543, לא הצטרף אליו רבי אליהו בחור אלא חזר לעירו וונציה, ולא היה לו חלק בחיבור שלפנינו. עם זאת יש לציין כי רבי אליהו בחור הדפיס מספר ספרים ביידיש, ובין היתר הדפיס בוונציה בשנת ש"ה, כשנה לאחר הדפסת הספר שלפנינו, תרגום של ספר תהלים ליידיש.
רישומים בדף השער ובדף האחרון, חלקם נסיונות קולמוס וחלקם ביידיש.


עותק שלם. [304] דף. שיבוש בסדר דפים [2]-[3]. 19.5 ס"מ. חיתוך דפים מוזהב ומעוטר. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים במספר דפים. הדבקת נייר בשוליים הפנימיים של דף השער ובמספר דפים נוספים. חיתוך דפים עם פגיעות קלות בהערות המודפסות בשולי הדפים במספר מקומות. כריכת עור עתיקה, עם עיטורים מוזהבים, ואבזמים לסגירה (אחד האבזמים מנותק). פגמים בכריכה.

בעיר קונסטאנץ נדפסו ספרים בודדים בלבד, בהם נעשה שימוש בגופן עברי.
עותק שלם ממהדורה נדירה במיוחד. ידוע על עותק שלם באוסף הבודליאנה. בספרייה הבריטית נמצא עותק חסר דף שער. בעותק המופיע בקטלוג הספרייה הלאומית חסרים ארבעת הדפים הראשונים וארבעה דפים נוספים באמצע.

ספרות:
· א"מ הברמן, המדפיס פאולוש בגיוס וספרי בית דפוסו, בתוך: פרקים בתולדות המדפיסים העבריים, ירושלים, תשל"ח, עמ' 149-166, מס' 17.
· Morris M. Faierstein, Paulus Fagius and the first published Yiddish translation of the "Humash" – Constance, 1544, Judaica: Beiträge zum Verstehen des Judentums, 73, 1, 2017, p. 1-35.
· Moshe N. Rosenfeld, The Origins of Yiddish Printing, in: Dovid Katz (ed.), Origins of the Yiddish Language, vol. 10, Winter Studies in Yiddish, vol. 1, Oxford: Pergamon Press, 1987, pp. 111-126, no. 13.
CB, no. 1187; Zedner, p. 107.

קטגוריה
תנ"ך ותהלים
קָטָלוֹג
הצג פרטים

עמודים