כתב-יד על קלף, "ממורבוך" (ספר הזכרת נשמות) של קהילת ראפשוויר (Ribeauvillé, אלזס), [תצ"ב-תרכ"ח 1731-1867].

כתיבה אשכנזית, מרובעת ורהוטה, על דפי קלף. חלק מתיבות הפתיחה בדיו אדומה, וחלקן מקושטות.

שער מאויר. בתוך השער נכתב: "מאמר בוך והוא הזכרת נשמות הצדיקים הטהורים... נדב האלוף והמרומם הקצין פ"ו [פרנס ומנהיג] הטפסר ונגיד ונדיב כהר"ר מאיר בן פ"ו כהר"ר יעקל ז"ל ווייל, לב"ה [לבית הכנסת] פה ק"ק ראפשוויר בשנת בתמי"ם לפ"ק [=תצ"ב]".

בדף 19א, קולופון של כתב-היד המקורי (לפני ההוספות המאוחרות): "תם ונשלם הספר מאמר בוך, ב"ך חשון בתמי"ם לפ"ק, ע"י הכותב מאיר סופר סת"ם ש"ץ ונאמן פה ק"ק רפשוויר".

מעבר לדף השני רישום מאת הסופר "מאיר נעטר", משנת תרי"ג, הכותב שעבר על כתב-היד והשחיר את האותיות.

"ממורבוך" הינו ספר הזכרת נשמות שהיה נפוץ בקהילות אשכנז. מתוכו הזכירו את נשמות נפטרי הקהילה בשבתות השנה. הוא הכיל בתוכו גם נוסחי תפילות הנאמרים על בימת הקריאה בבית הכנסת, כשעליהם נוספות רשימות מיוחדות ל"הזכרת נשמות" של גדולי חכמי אשכנז ויהודים רבים שנהרגו בפרעות הרבות שהתרחשו בארצות אשכנז במשך הדורות, וכן רשימות להזכרת נשמות של רבני הקהילה המקומית.

כתב-היד שלפנינו כולל: הזכרת נשמות לרבני אשכנז וצרפת הקדמונים (דף 2), הזכרת נשמות רבני ותושבי קהילת רפשוויר, בכתיבות שונות, עד ראשית שנות הת"ר (דפים 3-4, 8-10, 19-20); הזכרת נשמות קדושים להרוגי ושרופי קהילות וישיבות רבות "שנהרגו ונשרפו על יחוד השם ב"ה" (דפים 5-7; כולל שמות ראשי ישיבה רבים); נוסחי תפילות הנאמרים על בימת הקריאה, כולל תפילות לשלום המלכות (ראו להלן), ברכות המגילה לפורים וסדר תקיעת שופר לראש השנה; "תפלה לש"ץ בימים הנוראים" ו"סדר שינוי השם".

נפטרים רבים הם ממשפחת ווייל הידועה. חלק מהנפטרים נהרגו על קידוש השם, לדוגמה בדף 3ב: "הקדוש ר' רפאל בר יצחק הלוי... שמסר נפשו על קידוש השם ב"ה ונשרף חיים וסבל יסורים ועינויים קשים... נשרף במיץ כ"ה שבט ת"ל לפ"ק".

ברפשוויר התקיימה קהילה יהודית בימי הביניים, שהתחדשה באמצע המאה ה-17. בתחילת המאה ה-18 נקבע בה מושב "רב המדינה". מהרבנים שישבו בה ונזכרים בכתב-היד שלפנינו: רבי יעקב ב"ר יצחק הכהן (נפטר בשנת תפ"ב), רבי שמואל זנוויל ווייל (מחותנו של רבי יעקב ריישר בעל "שבות יעקב", כיהן משנת תע"א עד פטירתו בשנת תקי"ג), רבי משולם זיסל אנוש מפרנקפורט דמיין (כיהן משנת תקי"ג עד פטירתו בשנת תקמ"ז), רבי נפתלי ב"ר ישי (נפטר בשנת תקע"ז), רבי שמואל בלום (נפטר בשנת תק"פ) ורבי אליעזר ליפמן מייער (המסכים הראשון ל"מצות מכונה", שהמציא בן עירו רבי איציק זינגר בשנת תקצ"ח; כיהן משנת תק"פ בערך עד פטירתו בשנת תר"ט). נזכר גם רבי שלמה זאב (וואלף) קליין אב"ד קולמר וגליל הריין העליון (נפטר בשנת תרכ"ח).

ברשימת חכמי אשכנז וצרפת מופיעים: מהר"ם מרוטנבורג; רבינו פרץ; רבינו גרשון[!] מאור הגולה; רבי שמעון ב"ר יצחק (רבינו שמעון הגדול); רש"י; רבינו תם, רשב"ם וריב"ם; מהרי"ל; רבי ישראל בעל "תרומת הדשן"; רבינו חננאל; ריב"ן; ר"י הזקן; ר"ש משאנץ ואחיו הריצב"א; ועוד.

נוסח התפילה לשלום המלכות בכתב-היד המקורי הוא "הנותן תשועה למלכים" (דף 13ב; שם המלך ושמות בני משפחתו נמחקו). מאוחר יותר נכתב נוסח אחר שהתקבל בצרפת, המתחיל "אלקים חיים מלך עולם" (ראו אודותיו: המעין, לב, עמ' 54-55). נוסח זה מופיע בכתב-היד שלפנינו פעמיים (בדף 19ב, עם הכותרת "תפלה לאדונינו הקיסר יר"ה", ובדף 21א. גם בתפילות אלו נמחקו השמות).

הטבעה על הכריכה: "Martyrologe" (רשימת קדושים; צרפתית). הדף הכפול 10-11 נוסף מאוחר יותר, והוא מקלף שונה.

[1], 21 דף (דפי קלף). 25.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. מספר קרעים. כריכת עור מקורית, עם פגמים, מנותקת חלקית.