ספר פירוש על התורה על דרך האמת, מאת ה"חכם הקדוש" רבי מנחם מרקנאטי. ונציה, דפוס דניאל בומברג, רפ"ג [1523]. מהדורה ראשונה.

רבי מנחם רקנאטי, מקובל ופוסק, מראשוני המקובלים באיטליה במאות ה-13 וה-14. קרוי על שם עירו רקנאטי שבאיטליה. תולדותיו לוטות בערפל. תורתו מושפעת ממקובלי גירונה – רבי יצחק סגי נהור וחוגו, והרמב"ן וממשיכיו. הושפע גם ממקובלי קסטיליה, ביניהם רבי יוסף ג'יקטיליה ורבי משה די ליאון. במקביל הושפע אף מחסידי אשכנז, והוא מצטט בכתביו דברים מרבי יהודה החסיד ורבי אלעזר בעל הרוקח. גם בפסקי ההלכות שלו ניכר כי הוא קרוב לעולם המנהג והפסיקה האשכנזי. חיבורו הארוך והחשוב ביותר הוא פירושו על התורה, שלפנינו מהדורתו הראשונה. לחיבור זה נודעה השפעה רבה על מקובלים בדורות שאחריו. החיבור מקיף את כל התורה, והוא מבוסס על דרך הקבלה. בדבריו הוא מצטט רבות את הזוהר, ואף היה המקובל הראשון שהתייחס בקביעות למונח "ספר הזוהר" (ראו: בועז הוס, כזוהר הרקיע, ירושלים תשס"ח, עמ' 62). מכתביו הנוספים: ספר טעמי המצוות, קושטא ש"ד; ספר פסקי הרקנאטי, בולוניה רצ"ח. ידועים גם חיבורים נוספים שכתב, שלא הגיעו לידינו (להרחבה: משה אידל, ר' מנחם רקאנטי המקובל, תל אביב 1998).

פירוש רקנאטי על התורה הוא מספרי הקבלה הראשונים שראו את אור הדפוס, והוא כולל ציטוטים רבים מספר הזוהר (שנדפס לראשונה רק בשנת שי"ח). בקולופון נכתב כי ההדפסה נשלמה ב"יום ב' ל"ה ימים למספר בני ישראל [אייר] שנת הרפ"ג לפ"ק".

את הספר הגיה המגיה הנודע יעקב בן חיים ן' אדוניהו. זהו הספר השני שהגיה יעקב בן חיים בדפוס בומברג (קדם לו ספר צרור המור, שנדפס באותה שנה). בראש הספר הקדמה של יעקב בן חיים על חכמת הקבלה.

בעותק שלפנינו מאות הגהות בכתיבה איטלקית רהוטה, האופיינית לתקופת ההדפסה בקירוב. חלקן ארוכות במיוחד (מרביתן קצוצות מעט כתוצאה מחיתוך השוליים). לפנינו הגהות בהיקף של חיבור, הדורש מחקר מעמיק כדי לעמוד על תוכנו וחשיבותו. נראה כי הכותב מלקט ומעתיק ממקורות קבליים רבים, שחלקם כנראה עוד לא נדפסו בתקופת הכתיבה, כגון מספר הזוהר וספרי קבלה קדומים. חלק ניכר מההגהות קשור ל"ספר התמונה". בעשרות הגהות מובאים דברים בשם "הגהה על פי' התמונה". חלק מהמקורות שעמדו לפני הכותב לא ידועים לנו. במקומות רבים הוא כותב "מצאתי כתוב" או "ע"כ מצאתי", כשלא ברור לנו מהו המקור. מקורות אחרים המובאים בהגהותיו: ספר הזוהר, תיקוני הזוהר, ספר הבהיר, "ר' שמעון בן יוחאי ע"ה בפי' שיר השירים", מדרש רות, מאירת עינים, לבנת הספיר, ברית המנוחה, סוד ה', הקדמת הראב"ד לספר יצירה, ספר היחוד לרבי אשר ב"ר דוד, ספר נפש החכמה לרבי משה די ליאון, ועוד. בדף צב2: "עכ"ל הרב המחבר הזה ר' מנחם בפי' שעשה על התפלות". במקומות אחדים מוסיף דברים משל עצמו, כגון בדף פט2: "ע"כ בלבנת הספיר – מאד תמהתי על זה המאמר ולא יכלתי לעמוד עליו כי...". בדף קיב1: "אלו המעלות שבאצילות הם ימים עליונים כימי השמיטין והיובלות... ואלו הם דברי' נוראים רוחניים ונעלמים בתוך האצילות לא ידענו מה הם לרוב דקותם וזו היא ידיעה עמוקה מדרך המדרגה השלישית שבחכמה הזאת שהיתה לנביאים". במספר מקומות נראה שהעתיק הגהות מעותק עם הגהות שהיה לפניו. לדוגמה, בדף מא2: "ע"כ הגהות מצאתי בהעתק על פ' חיי שרה – הגהות על פ' תולדות יצחק"; בדף קב2: "הגהות על פ' אמור בהיות כי קצר המצע מהשתרע התחלתי אותם כאן".

חתימה בעמוד השער (קצוצה מעט): "הגיע לחלקי בחלקי עם אחי... אליעזר אשכנזי יצ"ו בכ"מ חיים מזלמן זלה"ה". כפי הנראה הוא אחיו של "משה מזלמן יצ"ו" הוא "משה בכ"מ חיים אשכנזי ז"ל", הנזכר בכת"י קאופמן (בודפשט) A 572, במנטובה, בשנת שנ"ד.

מחיקות צנזורה בחלק מהדפים.

חתימות צנזורים בדף האחרון: Laurentius Franguellus 1575; Hippolytus Ferrariensis 1602; Giovanni 1610 Domenico Vistorini. 

[155] דף. 25.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי וקרעים. דפים וקונטרסים מנותקים. כריכת עור ישנה, פגומה (חלקה הקדמי מנותק).