כתב-יד, מחזור ליום הכיפורים, כמנהג קארפינטראץ וקהילות דרום-צרפת. וינאשקאה (Venasque), צרפת, תי"ג [1653].

כרך בפורמט גדול. כתיבה ספרדית-בינונית (פרובנצלית), מנוקדת; בכתיבת הסופר רבי אליהו דאלפוגייט.

דף שער בראש כתב-היד: "סדר יום הכפורים כמנהג קהל קדש קארפינטראץ יגן השם בעדם אמן".

המחזור כולל את הפיוטים לפי מנהג קהילות דרום-צרפת, עם תפילות הקבע. בשולי חלק מהפיוטים נכתבו פירושים, בכתיבה שונה.

קולופון בסוף המחזור (דף 264): "בעזר האל אדיר אדירים נשלם סדר יום הכפורים פה וינאשקאה, העיר החזקה, על ידי בדלותי ועניי אליהו דאלפוגייט, היום שלשה עשר לחדש אלול שנת חמשת אלפים וארבע מאות ושלשה עשר..." (חתום שם עוד פעמיים).

הסופר, אליהו דאלפוגייט, העתיק בין השנים ת"ה-תכ"ד מחזורים רבים כמנהג קארפינטראץ, הפזורים בספריות בעולם.

בדף שאחרי הקולופון העתיק הסופר מתוך קלף ישן, תעודה היסטורית משנת שנ"ו, הנוגעת למנהג אמירת הפיוטים. בה מופיעה "הסכמת הקהל" בקארפינטראץ שלא לומר פיוטים וקרובות בתוך תפילת העמידה של שלושת הרגלים והימים הנוראים, וכן שלא לומר את פיוטי ה"זולת" בתוך ברכות קריאת שמע, "והרשות נתונה לומר כל הפיוטים אחר העמידה...". הסיבה מנומקת במילים הבאות: "יען שנראה לנו בחברת התלמידי חכמים המצויים בינינו ובחברת החכם כמר"ר אברהם צהלון, אחד מחכמי צפת תוב"ב כי המנהג הקדום היה נגד הדין...". החלטה זו התקבלה בחודש אדר ב' שנ"ו, ועליה חתמו נכבדי הקהילה יחד עם שליח צפת הנזכר: "ואלו אשר באו על החתום, אברהם צהלון, שמואל דאלפוגייט ברור, ישראל דמונטיליץ ברור, דוד וידאל, דוד כרמי, קרישקאש בנדיג". את ההעתקה מאשר בחתימתו סופר המחזור שלפנינו: "הועתק מלה במלה על ידי הבא על החתום היום שלשה עשר יום לחדש אלול שנת חמשת אלפים וארבע מאות ושלשה עשר [=תי"ג]... אליהו דאלפוגייט". בהמשך הדף מעתיק הסופר החלטה נוספת, מאוחרת יותר, משנת שע"ח: "הסכימו הקהל לומר מדי יום ביומו שנים פעמים שחרית ומנחה פיטום הקטורת בין בשבתות וימים טובים וערביהם ובין בשאר ימי השבוע מה שלא היה המנהג לאומרו רק בימי השבוע בלבד, ולבטל המנהג הקדום הסכימו כן בחברת תלמידי חכמים המצויים בינינו היום, ה"ה החכם ר' שאול כספי יצ"ו והחכם ר' שלמה אזובי יצ"ו, יען כי ראו מעלת פיטום הקטורת בהרבה מקומות...". החתומים על הסכמה זו: "משה ליאון ברור, יוסף דמונטליץ ברור, ישעיה דבזלאה, יעקב דלוניל, יחזקאל דדיניאה, ישראל דאקיט, אליהו שמואל, קרישקאש כרמי, יוסף דמונטיליץ, שמואל אלפאדארי". אף העתקה זו חתומה לאישור על ידי הסופר אליהו דאלפוגייט (על יוסף דמונטיל [דמונטיליץ] ראו: Henri Gross, Galia Judaica, פריס, 1897, עמ' 322; על רבי שלמה אזובי, ראו: שם, עמ' 611).

על דף המגן האחורי מופיע רישום (בכתיבה אחרת) של שמות חברי הקהילה ומקומם בבית הכנסת (המיקומים נרשמו ביחס ל"ארון הקדש" או ל"היכל").

רישומים נוספים בדף השער ובדף הקולופון, בהם: "עמנואל דמיאיירארגוש בן יצחק חיים...", "אני הכותב יצחק חיים דמיאיירארגוש", "אני יעקב דרוקו מארטינוה".

מחיקות צנזורה באחד הדפים. בדף הקולופון חתימת צנזור משנת 1687.

[267] דף. 27 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים, עם דהיית דיו במספר מקומות. קרעים בודדים. קונטרסים מנותקים או רופפים. כריכת עור מקורית, עם קרעים ופגמים.