ההגדה כתובה באותיות מרובעות, מנוקדות; ההוראות והטקסטים המחורזים ביידיש המלווים את האיורים נכתבו בכתב אשכנזי בינוני ("רש"י").

במרכז עמוד השער חותם הסופר את שמו:
"סדר הגדה של פסח בלשון הקודש, עם כמה צורות על כל האותות והמופתים אשר נעשו לאבותינו במצרים... וכתוב על הקלף נקיה, ואותיות מצויירות עשיה, ודברים אחרים יפיה. נגמר על ידי כמר אברהם סופר סת"ם מאירינגן במדינת מרגראף אצל חוזק ברייזך ישנה סמוך לנהר ריין".

במדליון שבראש השער מופיע פרט השנה: "תק"ל".

בדף 1ב מופיע שיר מחורז ביידיש, ובראש הדף – בתוך מדליון עגול – מופיע טקסט פרסומי מחורז מאת הסופר, אשר קורא לכל החפצים לרכוש לעצמם הגדה דומה "לרוץ" אל הסופר אברהם ולהזמינה אצלו במחיר זול.

בדף 2א מופיע שמו של מזמין כתב-היד: "הגדה הלז שייך להאלוף ראש והקצין פו"ה [פרנס והמנהיג] ושתדלן המפורסם כהר"ר זלמן וויזל מקקק"רוא [מקהילת קודש קרלסרואה] ש'יר' השירים אשר לשלמה לפ"ק" – לפי כתובת זו שנת יצירתו של כתב-היד היא ת"ק (1740) ולא "תק"ל" כפי שמופיע בעמוד השער. ייתכן שהכיתוב שבשער מתייחס גם הוא לשנת ת"ק, והאות למ"ד משמשת כקיצור ל-"לפ"ק".

האיורים:

במרכז כל עמוד מופיע טקסט ההגדה בתוך מסגרת המוקפת מכל צדדיה עיטורים צבעוניים בדגמים צמחיים מתחלפים. איורים פיגורטיביים המתארים את דמויותיהם של משה ואהרן, דוד המלך ושלמה המלך חוזרים ברבים מדפי ההגדה, ובכמה מהדפים מופיעות גם דמויות בלבוש תקופתי. חלק מהמסגרות מעוטרות בקשתות ובגמלונים אדריכליים, שמעליהם צמד אריות אוחזים מדליון עגול בו מופיעה בדרך כלל הכתובת "הגדה של פסח".

במסגרות הדפים משולבים למעלה מ-50 איורים המתארים את ההכנות לחג הפסח ואת סיפור ההגדה. נוסף על אלו, הטקסט מלווה גם בתריסר איורים המתארים את סימני הסדר, בעשרה איורים המתארים את עשר המכות, בשישה איורים נוספים של סימני הסדר (מופיעים לפני סדר ברכת המזון) וב-25 אותיות-פתיחה מאוירות.

תבנית האיורים של הגדה זו נעשתה על-פי חיתוכי העץ המלווים את "הגדת ונציה", אשר נדפסה בידי זואן די-גארה בשנת שס"ט (1609); אף הטקסטים המחורזים המופיעים בשולי חלק מהדפים לקוחים, כנראה, מהגדת ונציה. בכך מתייחדת הגדה זו ממרבית כתבי-היד הדומים מהמאה ה-18, אשר מבוססים בדרך כלל על איורי "הגדת אמשטרדם", שנדפסה לראשונה באמשטרדם בשנת 1695 (ראו, למשל, פריט הבא).

ידועות עוד שלוש הגדות מעשה ידי הסופר והמאייר אברהם מאירינגן: אחת, משנת 1732, באוסף מוזיאון ישראל בירושלים (Ms. 181/48); שנייה, משנת 1756, באוסף המוזיאון היהודי בלונדון (פריט 639A); ושלישית (אינה מתוארכת) באוסף אוניברסיטת הרווארד, קיימברידג' (Ms. Heb. 69). הגדה נוספת (משנת 1731), המזכירה בסגנונה את יצירתו, נתרמה בשנת 2020 למוזיאון לאמנות ולהיסטוריה של היהדות בפריז (mahJ), פריט D.2020.02.001. למידע נוסף, ראו: חביבה פלד-כרמלי, המצייר ביציאת מצרים, ירושלים, מוזיאון ישראל, 1983, הגדה מס' 1, לוחות 1, 104.

ספרות: Ernest Naményi, "La miniature juive au XVIIe et au XVIIIe siècle", Revue des études juives, 1957, no. 116, pp. 27-72, mentioned on pp. 68-69, illustrated in pl. 14.

תערוכות:

1. Synagoga, Kultgeräte und Kunstwerke von der Zeit der Patriarchen bis zur Gegenwart, Recklinghausen Städtische Kunsthalle, 1960-61, פריט B40.

2. Gleiche Rechte für alle?, zweihundert Jahre jüdische Religionsgemeinschaft in Baden, 1809-2009", Ostfildern, 2009, מס' 6.