מכתב הכולל ארבעה מכתבים מארבעה אישים: מרבי יצחק בלאזער, מבניו-חורגיו רבי אהרן שאצקעס ורבי משה שאצקעס, ומרבי אביגדור מנקביץ. קובנא, ראש חודש אדר שני תרס"ב [1902].
המכתבים נכתבו אל ידידם האהוב רבי ישעיה דוב הכהן קוסובסקי. במכתב של רבי אהרן שאצקעס מידע אודות הפצת ומכירת ספרי ר"י בלאזער ואודות עלייתם לארץ ישראל. במכתב רבי משה שאצקעס הוא מספר על תכניותיו לנסוע לטלז לאחר נסיעת משפחתו לארץ ישראל. רבי אביגדור מנקביץ כותב במכתבו דברי ידידות וחיזוק, כי "ירבה בקביעות עתים לתורה ומוסר, ויצליח בכל דרכיו".
העמוד הרביעי הוא מכתב בן 11 שורות בכתב ידו וחתימתו של רבי יצחק בלאזער, הכותב דברי אהבה וידידות. מתנצל על טרדותיו המונעות ממנו להרבות במכתבים. ומסיים בברכת פרידה לרגל נסיעתו הצפויה לארץ לארץ ישראל: "והנני לברך את כבודו בברכת הפרידה, ה' ישפיע עליו שפע ברכה והצלחה, ויזכהו לישב במנוחה על התורה ועבודה, ובכל אשר יפנה ישכיל ויצליח".
הגאון רבי יצחק בְּלַאזֶר - הנודע בשם ר' אִיצַלֶ'ה פֶּטֶרְבּוּרְגֶר (תקצ"ז-תרס"ז), תלמידו הגדול של רבי ישראל מסלנט, ומפיץ תנועת המוסר בישיבות ליטא. גאון מופלג מגדולי גאוני דורו. איש מוסר, אשר נודע בקדושתו ובענוותנתו. בהוראת רבו הגרי"ס הלך לכהן ברבנות עיר הבירה סט. פטרבורג, שם כיהן בתפקיד רב ואב"ד בשנים תרכ"ב-תרל"ח. בשנת תרל"ח התפטר ממשרת הרבנות ועבר להתגורר בקובנה, ומשנת תר"מ עמד בראש הכולל בקובנא, ולאחר תקופה התפטר אף ממשרה זאת והמשיך את עבודתו בקודש כאיש פרטי. בכל תקופות אלו היה מוסר שיחות מוסר בחוג רעיו אנשי המוסר ובישיבת "כנסת ישראל" שבסלבודקה הסמוכה לקובנא.
בשנת תרס"ב התכונן לעלות ולהתיישב בארץ ישראל, אך בסופו של דבר יצא מקובנא עם משפחתו רק בשנת תרס"ג. בעוברו דרך וילנא נאספו שם גדולי הרבנים ובראשם ה"חפץ חיים" והגאון רבי חיים עוזר, והפצירו בו שישאר שם, שכן ישיבתו ברוסיה דרושה לטובת הכלל. רבי איצל'ה ניאות למבוקשם ונשאר שם כשנה ומחצה. לבסוף עזב את רוסיה והגיע לארץ בשנת תרס"ד. בבואו ליפו נערכה לכבודו קבלת פנים בה הגיעו לכבודו רבים מגדולי ירושלים. לאחר בואו לירושלים התגורר ב"חצר שטרויס", יחד עם גדולי תנועת המוסר שעלו לירושלים. מחיבוריו: שו"ת פרי יצחק וספר "כוכבי אור" שהוציא יחד עם ספר "אור ישראל" מרבו הגרי"ס.
נייר מסמכים רשמי, 4 עמ', 20.5 ס"מ. מצב בינוני, פגמים וקרעים משוקמים במילוי נייר. כתמים.