מכתב ארוך שנשלח לארה"ב ע"י הנהלת ה"תלמוד תורה" בעיר בריסק דליטא, בחתימת הרבנים רבי "צבי הירש בהגאון... מוהר"ם גימפל יפה" ורבי "ברוך בענדיט... ראזענבערג". בשולי המכתב כ-11 שורות בכתב ידו וחתימתו של רב העיר, הגאון רבי "יצחק זאב באאמו"ר הגאון החסיד רשכבה"ג מרן חיים הלוי זצוקלללה"ה סאלאוויציק" וחותמתו "יצחק זאב הלוי סאלאווייציק - אב"ד בריסק דליטא". בריסק, תמוז תר"פ [1920]. מכתב זה נכתב בתחילת תקופת כהונתו של הגרי"ז כרבה של בריסק, לאחר חזרת יהודי העיר מגלות מינסק בתקופת מלחמת העולם הראשונה ופטירתו של אביו הגר"ח בעיר וורשא. במכתבו של הגרי"ז, הוא מודה לאנשי ועד העזרה מניו-יורק, ששלחו שליח מיוחד עם סכום גדול עבור הקמת בנין ה"תלמוד תורה" וכה הוא כותב: "תשו"ח חן לכם, אחים נכבדים, על מפעליכם... לטובת עירנו, וביחוד על מפעלכם הכי נכבד... להרים סכום מאתים אלף מארק לצורך בנית בית על הת"ת דפ"ק מטרפולין של תורה שנשרפה בעוה"ר ונהרסה עד עד היסוד... מה טוב חלקכם להאיר לנפשכם באור תורה ונר מצוה, ובאו עליכם כל הברכות האמורות למחזיקי ותומכי התורה בזה ובבא". בהמשך המכתב הוא מעורר להוסיף על תרומתם, באמרו: "והמתחיל במצוה אומרים לו גמור, תקותנו חזקה כי תשימו ראשכם ולבכם על הת"ת... כי תרבו פעלים ותעשו חיל לגמרה ולשכללה... והיו ברכה במעשה ידיכם, וברכת כל טוב עליכם תבא, אורך ימים בימינכם ובשמאלכם עושר וכבוד". הגאון רבי יצחק זאב סולובייצ'יק (תרמ"ז-תש"ך 1886-1959), בנו של הגר"ח הלוי מבריסק, ונכדו של ה"בית הלוי", עוד בחיי אביו, בהיותו בגיל צעיר כבר היה נחשב לאחד מגדולי הדור המפורסמים. בשנת תר"פ [בהיותו כבן 32] מונה למלא מקום אבותיו ברבנות העיר בריסק, בסמכותו התורנית ניהל את עניני היהדות בעירו ובכל האזור. בימי השואה ניצל עם חלק מילדיו ועלה לירושלים, בה הקים מחדש את ישיבתו. סמכותו הוכרה בכל העולם התורני בארץ ובחו"ל. ספריו: "חידושי מרן רי"ז הלוי", על הרמב"ם ועל התורה. כתבי שמועות חידושיו יצאו לאור בספרי "חידושי הגרי"ז", ועד היום תורתו מהוה אבן-יסוד בלימוד המעמיק בישיבות. 3 עמ', 22 ס"מ. מצב טוב. מכתבו של הגרי"ז אינו ידוע ולא נכלל באסופת "אגרות מרן רי"ז הלוי" (ירושלים, תשס"ח).