משנה תורה להרמב"ם, כרך א', חלקים מדע, אהבה וזמנים. ווארשא, תרמ"א 1881.
עשרות הגהות למדניות ארוכות, רובן הגהות אוטוגרפיות בכתב-ידו האופייני של הגאון מרוגאטשוב – רבי יוסף רוזין אב"ד דווינסק. במספר מקומות הוא מציין לחידושיו שכתב במקומות אחרים. סגנונן הלשוני של ההגהות דומה לחידושיו האחרים על הרמב"ם שנדפסו בספרו "צפנת פענח" על הרמב"ם, אך הגהות אלו שלפנינו לא נדפסו. חלק מן החידושים הם השלמות לסוגיות ומערכות חידושים שכבר נדונו בספריו הנדפסים.
הגאון המפורסם רבי יוסף רוזין (תרי"ח-תרצ"ו) - הידוע בכינויו "הרוגוצ'ובר" (על שם עיר הולדתו רוגוטשוב), נמנה על חסידי חב"ד-קאפוסט, בצעירותו למד אצל הגאון רבי יוסף דב בער סולובייצ'יק בעל "בית הלוי" יחד עם בנו רבי חיים מבריסק. במשך כארבעים שנה, החל משנת תרמ"ט, כיהן כרב עדת חסידי חב"ד בעיר דווינסק שבלטביה, לצד אב"ד העיר הגאון בעל "אור שמח". דמות פלאית ויוצאת דופן בחריפותו וגאונותו המופלגת, בידיעת התורה כולה לכל חלקיה ופרטיה, בחידוש הגדרות וסברות עמוקות ודרכי לימוד מקוריות. אגדות רבות מסופרות על גאונותו ושקידתו העצומה בתורה. עסק רבות בביאור תורת הרמב"ם, והשיב תשובות רבות בהלכה. תשובותיו וחידושיו פורסמו בסדרת ספריו "צפנת פענח". מחמת עמקות דבריו ובשל כתיבתו המקוצרת והמרומזת, הוקמו בדורות האחרונים מספר פרויקטים במטרה לפענח ולפרש את דבריו, ולהוציא את חיבוריו במהדורות מבוארות. גאונותו האגדית זכתה להערכה גם בקרב הציבור הכללי בדורו, וידוע מאמר ביאליק אודותיו: "מן המוח שלו אפשר לחצוב שני איינשטיינים".
ספריו הנדפסים הם חלק מועט ממעיין תורתו הבלתי-נדלה שהיה מתגבר והולך בלי הפסקה. את רוב חידושיו לא הספיק להעלות על הכתב באופן מסודר ולהוציאם לאור. במהלך לימודו כתב הגהות חריפות ועמוקות על ספרים בכל מקצועות התורה, אך ידועה במיוחד חיבתו לספרי הרמב"ם ובמיוחד לחיבורו "משנה תורה" שעליו כתב את ספרו "צפנת פענח", ולפנינו הגהות ארוכות עם חידושים נוספים שכתב על הרמב"ם, שאינם מופיעים בספרו.
לאחר פטירתו נסעה בתו הרבנית רחל (אלמנת הרב ישראל אבא ציטרון אב"ד פתח-תקוה) מארץ ישראל לדווינסק, בכדי להציל את החידושים הרבים שכתב אביה על גליונות ספריו. היה זה ערב מלחמת העולם השניה והמצב באירופה היה מתוח, קרוביה ניסו להניאה מנסיעה מסוכנת זו, אך היא התעקשה שמחובתה ואחריותה לדאוג שכתבי אביה לא יאבדו. בהגיעה לדווינסק, שנכבשה באותה עת ע"י הרוסים, החלה במבצע חשאי של צילום של גליונות ספריו וכתביו של הרוגוצ'ובר, ובהברחת הצילומים אל מעבר ל"מסך הברזל" הקומוניסטי. יחד עמה פעל רבי ישראל אלטר ספרן - תלמיד אביה ועורך כתביו, שמילא את מקומו ברבנות דווינסק. הצילומים הזעירים נשלחו בדואר אל משפחת הרב ספרן בארצות הברית. משלוח הצילומים נפסק בקיץ תש"א, עם כניסת הנאצים לדווינסק. גורלה של הרבנית היה כגורלה המר של קהילת דווינסק והיא נספתה בשואה, הי"ד. מן הצילומים ששלחה לארצות הברית, נדפסו לימים כרכים נוספים מתורתו של הרוגוצ'ובר, ע"י מכון "תורה שלמה" של הרב כשר. הכתבים עצמם כנראה לא שרדו בשנות הזעם.
לפנינו כרך בודד של רמב"ם עם הגהות בכתב-ידו של הרוגוצ'ובער, ששרד את השואה ברוסיה. עקב החשש של הבעלים שלא יאשרו לו להביא עמו את הספר לארץ מעבר למסך הברזל, נתלשו תחילה הדפים עם ההגהות כדי להוציאם בנפרד. בסופו של דבר הוא הצליח להוציא אף את הספר כולו, והדפים שבו למקומם.
[2], 16, 132 עמ'; 172 עמ' 170, 22 עמ'; [2], 171-420 עמ' (חסרים: עמודים 421-424, עם "ליקוטים יקרים" ו"פרי חדש"). 33 ס"מ. כ-30 הגהות ארוכות בכת"י (מתוכן כ-25 הגהות בכתב ידו של הרוגוצ'בער). נייר יבש, מצב בינוני, דפים מנותקים, בלאי וקרעים. כריכת עור ישנה, בלויה.