Theben, Gedichte und Lithographien [תביי, שירים וליטוגרפיות], מאת אלזה לסקר-שילר. הוצאת Qüerschnitt, ברלין, 1923. גרמנית.
עשרה שירים מאת אלזה לסקר-שילר (הדפסה ליטוגרפית של כתב-יד), מלווים עשר ליטוגרפיות שחור-לבן מעשה ידיה. עותק מס' 100 מתוך מהדורה של 250 עותקים; הליטוגרפיות כולן ודף הקולופון חתומים בידי לסקר-שילר, בעפרון.
"נולדתי בתביי שבמצרים, אם כי באתי לעולם באלפרפלד שבארץ הריין". במלים אלו מציגה את עצמה המשוררת אלזה לסקר-שילר. כוונתה לדמותו של יוסוף נסיך תביי, דמות אשר חזרה והופיעה בשיריה וברישומיה, ואשר בה השתמשה לסקר-שילר לא פעם בהתייחסה לעצמה. הנסיך יוסוף מתביי מופיע לראשונה על כריכת ספרה "בלדות עבריות" (1913), ובהמשך בספרה "הנסיך מתביי". דמותו בולטת גם באיורי אסופת השירים שלפנינו.
"לסקר-שילר התגוררה בברלין מאז שנת 1894. היא ביקרה במוזיאון לאמנות מצרית שם ראתה את אוסף הממצאים מעיר המתים של תבי... נקל להעלות בדמיון את לסקר-שילר עומדת נפעמת אל מול אמנות זו, שצבעיה הם כחול, צהוב ואדום מלאי חיים והבעה – ונושאיה – ובהם האנדרוגיניות – עמוסי רכות ורגש. השפעתה של תרבות זו ניכרת עליה בתחומים שונים ובעיקר באימוץ דמותו של הנסיך יוסוף מתבי... אל דמות מצרית קדומה זו יצקה לסקר-שילר גם את דמותו של הערבי או הבדווי בן-זמנה, שכמוה נדד ממקום למקום, ואת דמותו של יוסף בעל החלומות.
יוסף הוא בעיניה דימוי לאמן שבשל אמנותו, חלומותיו וכוח הדמיון שלו, נבגד, אך לבסוף עלה לגדולה. יוסף הוא גם דמות שמגולמים בה הנדודים והחיפוש המתמיד אחר המולדת... בבחירה בדמות אנדרוגינית באמנותה ובחייה מבוטא המרד של לסקר-שילר בנורמות התקופה, שייחדו לאישה תפקיד סביל ושולי שלסקר-שילר סירבה למלא. השימוש ביוסוף אפשר לה לתאר את עצמה כפי שהייתה רוצה להיות: אמן שאינו כבול במוסכמות ובסייגים חברתיים, ודמות אוניברסלית המאחדת את שני המינים, את שלוש הדתות המונותאיסטיות ואת העתיק עם המודרני...". (מתוך: "אלזה לסקר-שילר, משוררת מציירת", מאת עירית שלמון. בתוך: "אלזה לסקר-שילר, משוררת מציירת", קטלוג תערוכה במוזיאון הכט, אוניברסיטת חיפה, 2006).
[14] דף, 32 ס"מ. כריכה נאה, מחופה בד כחול עם הטבעות מוזהבות; כרוכה בחוטי רפיה (רובם חסרים). על הכריכה הקדמית איור מאת לסקר-שילר. גוף הספר במצב טוב. קרעים קלים ופגמים בכריכה.

Teekent Het Joodsche Volks-Petitionement [הולנדית: חתמו על העצומה למען העם היהודי], כרזה מאוירת בעיצוב Albert Hahn Jr.i. (חתום בדפוס: Poussin). [הולנד, 1918 בקירוב].
כרזה מאוירת נאה בה נראית דמות אשה יהודיה מביטה אל עבר ארץ ישראל שבאופק. הכרזה נעשתה, כפי הנראה, לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה ולקראת ועידת השלום בפריז, אשר בה נדון, בין היתר, עתידה של ארץ ישראל (העות'מנית לשעבר), והיא קוראת לחתום על עצומה התומכת בדרישותיהם המרכזיות של הארגונים היהודיים באותה תקופה: הבטחת זכויות לאומיות למיעוט היהודי בארצות השונות והקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
50X66 ס"מ. מצב טוב. כתמים וקמטים. שיקומים בשולי הכרזה. מספר קרעים מחוזקים בנייר דבק (מודבק בצדה האחורי של הכרזה). הפינה השמאלית העליונה חסרה ומשוקמת.

"מכבי! תן יד לבנין 'כפר המכבי' על אדמת הקרן הקימת לישראל!", כרזה מאוירת. דפוס "ביח"ר 'מניר' סנדלר את ברסון, בני ברק" / "פרסום 'אהרון' תל-אביב", [1935 בקירוב]. עיצוב: פרנץ קראוס (חתום בדפוס).
איור צבעוני נאה, מעשה ידי פרנץ קראוס. בחזית, על רקע עיר, נראית דמותו של גבר, לבוש גופיה לבנה עם סמל "מכבי", מניף בידיו בית.
הכרזה קוראת לתרום למגבית לרכישת קרקע עבור הקמת קיבוץ "כפר המכבי". היוזמה להקמת הקיבוץ היתה של כמה מחברי ארגון "המכבי הצעיר" מגרמניה וצ'כיה (בתמיכתו וסיועו של מנחם אוסישקין, אשר כבר בזמן המכביה הראשונה, בשנת 1932, העלה את רעיון התיישבותם של משתתפי המכביה בארץ ישראל). את גיוס הכספים לרכישת הקרקע עבור הקיבוץ הטילה הקרן הקיימת לישראל על הסתדרות ״מכבי״ העולמית. הקיבוץ הוקם בשנת 1936 בעמק זבולון, בסמוך לקריית אתא.
50.5X70 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים. כתמים קלים. קרעים, רובם בשוליים (מספר קרעים קלים בקוי הקפל).

"זכור את אלטלנה על נשקה וחייליה", כרזה מאוירת. ללא פרטי מאייר ומדפיס, [1949 בקירוב].
איור נאה בו נראית הספינה "אלטלנה", בלב ים. מודפס בצבעים אדום, כחול ושחור.
הכרזה נדפסה, ככל הנראה, מטעם תנועת החרות, לאחר הפגזת הספינה "אלטלנה" מול חופי תל-אביב.
הספינה "אלטלנה", אשר נקראה על שמו הספרותי של זאב ז'בוטינסקי, נרכשה בארה"ב בקיץ 1947 על ידי "הועד העברי לשחרור האומה". תחילה נועדה להבאת מעפילים לארץ ישראל, אולם בהמשך הוחלט להביא על סיפונה גם נשק ואמצעי לחימה עבור האצ"ל. ביוני 1948 הפליגה הספינה לחופי ישראל, כשעל סיפונה כ-900 עולים וציוד צבאי רב, אלא שבינתיים הוקם צה"ל, והאצ"ל פורק.
עוד טרם הגעת הספינה לחופי ישראל, התגלעו חילוקי דעות קשים בין הנהגת האצ"ל לנציגי ממשלת ישראל. נציגי האצ"ל דרשו כי הציוד הצבאי שעל סיפון ה"אלטלנה" יועבר לידי יחידות האצ"ל שלחמו במסגרת צה"ל ויחידות האצ"ל במרחב ירושלים (שם שמרו יחידות האצ"ל על עצמאותן), ואילו נציגי הממשלה דרשו שהציוד הצבאי יועבר קודם כל לרשות צה"ל. עם הגעת "אלטלנה" לחוף כפר ויתקין, ב-20 ביוני 1948, כותר האזור על ידי כוחות מחטיבת אלכסנדרוני, ואנשי האצ"ל נדרשו למסור באופן מידי את הנשק, שנפרק מהאוניה, לידי שלטונות צה"ל. בעקבות סירוב אנשי האצ"ל לדרישה זו, פרצו חילופי אש בין כוחות צה"ל וכוחות האצ"ל, והספינה נמלטה מן החוף והפליגה דרומה לכיוון תל-אביב.
עם הגיעה לחופי תל-אביב, ב-22 ביוני, התחדשו חילופי האש בין כוחות צה"ל לבין אנשי האצ"ל, במהלכם נפגעה הספינה ועלתה באש. "פרשת אלטלנה" הסעירה את הציבור בארץ ועוררה פולמוס רב. שנים לאחר הפרשה, עוד קיימות מחלוקות וגרסאות שונות על השתלשלות האירועים המדויקת.
50X70 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים. מספר כתמי חלודה. קרעים קלים בשוליים. שלוש פינות חסרות ומשקמות. מודבקת כולה על נייר נטול חומציות.

מגילת נייר ארוכה, מעוצבת כסרט-צילום, עם 18 סצנות מאוירות (צבע מים, פחם ועפרון), לכבוד חתונתם של פליקס דניאל פינצ'ובר והילדה קמרלינג. [ברלין], א' דראש חודש אדר ראשון תרצ"ה, 3 בפברואר 1935. גרמנית ומעט עברית.
על המגילה, שאורכה קרוב לשבעה מטרים, צוירו 18 סצנות מחייהם של בני הזוג, ובעיקר מחייו של החתן. בציורים הגדולים והצבעוניים נראים בני הזוג בשעת חתונתם (מטפסים על סולם), נסיעתו של פינצ'ובר לארץ ישראל לצורך סיקור המכביה השניה (שהתקימה באותה שנה), משפחה מסבה לשולחן השבת, חזית חנות הרהיטים של משפחת קמרלינג בברלין, פינצ'ובר רץ לבוש גופיה עם מגן-דוד, ועוד.
בראש המגילה מופיעה הכותרת "Fortsetzung folgts G.w. Bein 25 hoch das Brautpaar" ובסופה הכיתוב ההומוריסטי "Der Lauf ins glück, ein Tonfilm der Pinczower Film-comp / Hauptrollen: Hilde Kamerling, Felix Pinczower u.a.m. / Bilder, Texte, Regie: Jac Tramer" ["הריצה למזל" – סרט מדבר, של חברת הצילום פינצ'ובר / בכיכובם של הילדה קמרלינג ופליקס פינצ'ובר / תמונה, טקסט ובימוי: ג'ק טראמר]. התיארוך מופיע בסוף המגילה.
פליקס דניאל פינצ'ובר (1901-1993), יליד ברלין, ספורטאי חובב, חבר "הכוח" ברלין; עבד כעיתונאי ספורט ופרסם בקביעות בעתון Jüdisches familienblatt. במסגרת עבודתו בעתון נשלח לארץ ישראל בשנת 1935, לסקר את המכביה השניה שהתקיימה בתל-אביב. כמו כן, סיקר את אולימפיאדת ברלין בשנת 1936. עלה לארץ עם רעייתו בשנת 1939 (לאחר שבליל הבדולח נאסר לתקופה של חמישה שבועות) ועסק במסחר בספרים. חיבר ספר בשם "הרץ היהודי" שראה אור בברלין בשנת 1937 (Der jüdische Läufer) ובתרגום לעברית בירושלים בשנת 1994 ("הרץ היהודי – תולדות הריצה בעם ישראל").
הילדה פינצ'ובר לבית קמרלינג (1908-2010), ילידת ברלין, היתה בין הנשים הראשונות שלמדו רפואת שיניים בשנות ה-30. סיימה את לימודיה באוניברסיטת פרידריך וילהלם (אוניברסיטת הומבולדט) בברלין. לאחר עלייתם לארץ, עבדה כרופאת שיניים.
המידע אודות הזוג לקוח מאתר האינטרנט של ארגון יוצא מרכז אירופה.
אורך: 680 ס"מ, רוחב: 50 ס"מ. מצב כללי טוב. נייר יבש. קרעים בשוליים. קרעים גסים בסוף המגילה (ביניהם קרע של כ-45 ס"מ). חלק מהקרעים שבסוף המגילה מחוזקים בנייר דבק.