כתב-יד, סדר מנחת ערב ראש חדש, סליחות, פזמונים ופיוטים, עם "שירים של מועד חברת תלמוד תורה ושל הצלה מהמצור עם הסיפור של כל המאורע". נכתב ע"י "הצעיר שבצעירים רפאל חזקיה לאטאטש". קוני (קונאו Cuneo; איטליה), תקע"ט [1819].
כתב-יד מאויר על נייר כחלחל, עם כריכה מקורית. בראש כתב-היד שער מאויר, ובשוליו שם הכותב ופרט השנה. לאורך כתב-היד קישוטי פתיחה וסיום באיורי פרחים, עציצים ואגרטלים, חלקם בתוספת דיו אדומה (במקום אחד גם בדיו צהובה). בפיוט לחג הסוכות מוקפת המילה "לסוכות" בענפים מארבעת המינים.
בתחילת כתב היד: "סדר מנחת ערב ראש חודש" ["יום כיפור קטן"], עם פיוטים כמנהג איטליה ("כת יש למעלה נקראים מבטלי גזירה", "יוצר הכל ומקור הטוב ומטיב" מאת רבי משה זכות), ביניהם הוידוי "אכלתי דברים האסורים ודברים הצריכים נטילה", המכונה כאן "וידוי פייאמיטי" (כלומר, שחברו רבי יוסף פיאמיטה מאנקונה, מחבר "אור בקר", ונציה תס"ט).
בדפים [19ב-25א] מופיעים: פזמונים שאומרים בחגים, לאחר הוצאת ספר תורה בשחרית, "כפי מנהגינו פה קוני יע"א". כולל פיוטים לפסח, לשבועות, לסוכות, הושענא רבא ושמיני עצרת (הפיוטים: "אין קדוש ואין צור קדוש כי'י", "יבורך עם נברא בשמך אל נורא", "אתה האל עושה פלא", "פרשז עליו מזיו שכינתך", "אודך צור גואלי ואעיר מהללי", "אליך י'י אקרא משגב לעתות בצרה", "אפתח שיר בשפתי ולשון לבי תרון").
בדפים [26א-29ב]: "שיר של מועד חברת תלמוד תורה יע"א שהוא קבוע ביום ר"ח טבת בכל שנה" - שיר בן י"ג בתים, ליום השנה של החברה. לפני השיר, הקדמה מליצית על החברה ומטרותיה. בין היתר נזכרים: "אנשי חמודות ומבחר בחורים... מבני קק"י קוני יע"א והראשון אדם כשר איש תבונה... הק' כמ"ר רפאל חזקיה לאטאש".
החל מדף [30א] מופיע תיעוד היסטורי יחיד במינו על מאורע הצלה שפקד את קהילת קוני בתקופת מלחמות נפוליאון, ואשר נחוג בקהילה מדי שנה כ"פורים שני", ואשר כונה "פורים של הפצצה" (Purim della Bomba), לזכר מאורע הנס, כאשר נפלה פצצה על בית הכנסת בשעה שהיהודים היו מכונסים בו לתפילת ערבית. תחילה מופיעים שני עמודים עם "סיפור הנס שנעשה לנו בשנת התק"ס יום ד' כסליו אחר שלשה חדשים שהעיר היתה במצור אין יוצא ואין בא...". לאחר מכן מופיע "בית הסדרים" - פירוט ארוך של סדר היום בבית הכנסת, ביום הזכרון לנס ההצלה. סדר זה כלל אמירת הלל ופיוטים, הוצאת ספרי תורה והקפות, ועוד. בסוף קטע זה מופיע איור של הקרב על העיר הנצורה, תותחים יורים ופגזים מעופפים מסביב.
לאחר מכן, מופיע שיר ארוך על הנס, שבראשיתו נכתב: "חיל אשכנז נֵס מרחוק נשא, חיש קלה מהרה בא שטף עבר על צרפת... להלחם עמו... יבער בנשק אש חילו עשה, בלע ולא חמל אבד שבר... הכה בעברתו ארב צדה מבצר ועיר... לפי מחוז פיימונטי אחר כן עלה ועצם בה שם משטרו... יטה סביבות קוני... חיצים בני אשפה תוכה ירה לנתוש ולנתוץ... הכות רסיסים עירי היכלי...". אחריו שיר נוסף על המאורע, המתחיל "אל אל עליון עוזו חביון".
שורשי הקהילות היהודיות במחוז פיימונטה שבאיטליה, ובהן קהילת קוני (קונאו Cuneo), ביהודי הקהילות הנודעות של פרובנס (דרום צרפת), אשר היגרו מפרובנס בעקבות צו אפיפיורי משנת 1569 שהגביל את ישיבתם במקום. בשל מיקומם בקרבת כמה גבולות ובצומת דרכים בינלאומי, סבלו יהודי מחוז פיימונטה ממלחמות ומתקופות מצור רבות מצד צבאות שונים באירופה, שעברו על אדמת איטליה המפולגת.
המאורע שמתועד בכתב-היד שלפנינו התרחש בראשית שנת תק"ס (1799), כאשר פלוגה קטנה של צבא נפוליאון התבצרה בעיר, וניסתה להתגונן מפני כוחות צבאיים רוסים ואוסטרים שצרו על העיר מבחוץ. הקרב נמשך כשלושה חודשים, שבמהלכם היו יהודי העיר חשופים להפגזות, לרעב ומחלות, ועמדו בפני סכנת אלימות ומעשי-נקם מצד התושבים המקומיים. זמן קצר אחרי ההרעשה הכבדה, ביום ד' בכסליו תק"ס, נסוגו הצרפתים והעיר נכבשה על ידי צבאות אוסטריה ורוסיה. בזמן ההפצצה פגע פגז תותח בקיר בית הכנסת, בעת שהמתפללים שהו בתוכו, ובנס לא נפגע איש. לזכר מאורע זה קבעה הקהילה חג "פורים שני" שנחוג מדי שנה במשך למעלה ממאה שנה (עד השואה). בין היתר, נקבעה ביום זה אמירת הלל שלם, קריאת פיוטים ולימוד לילי, נתינת מתנות לאביונים, וסעודה חגיגית.
עד היום ניתן לראות את החור שפער הפגז בקיר בית הכנסת בקוני, ולצדו השלט "על הנס שנעשה פה".
[37] דף (ועוד דפים רבים ריקים). 19 ס"מ. מצב טוב, כתמים. כריכה מקורית מעור ירוק, עם הטבעות מוזהבות, וראשי תיבות שם בעלים: S. L.i [ממשפחת לאטאש]. פגמים ובלאי בכריכה.