מכתב ארוך (שלושה עמודים) בכתב-ידו וחתימתו של רבי אברהם יצחק הכהן קוק, הרב הראשי לארץ ישראל, על תנועת "בני עקיבא". ירושלים, י"א ניסן [ערב פסח] תרצ"ד [1934].
"יקירי לבבי 'בני עקיבא' - עז לכם ויפעת נשמה ממקור ישראל...". מכתבו המפורסם של הרב קוק לתנועת "בני עקיבא", שנשלח לכינוס התנועה. הרב קוק מאריך לכתוב בלשונו היפה על חשיבותה של התנועה ועל תפקידה המורכב אך ההכרחי: "בפרק המעבר של הזמן הקשה הזה... תהיו אתם אחי היקרים, יודעים לקלוט את הזוך ואת הטוהר, שבהם תכירו להפלות יפה בין זרם לזרם, בין משקע-זר שסערת הרוח מעלה בזעפו, ובין תהליך של מי מנוחות המשיב נפש, אשר בהם יהיה חלקכם ובהם תהיו נוחלים אומץ... עד כדי השפעה גם על חוגים שונים, להרחיב את יסוד ברכת החיים אשר צור ישראל וגואלו חי מופיע בה בעתים הללו על עם סגולתו...".
בהמשך מדריך הרב קוק את אנשי התנועה, כי עליהם ללכת לפי שלושת "הסימנים" של רבי עקיבא, שעל שמו נקראת התנועה: "ראשית - אהבת התורה עד לכדי מסירות נפש...", "השנית - הכללה 'כולהו סתימתאה אליבא דרבי עקיבא' - פלגים רבים הולכים וזורמים... אבל הכל בא מתוך אותו ים הגדול, תורתו הכוללת של רבי עקיבא...", "והשלישית... מדת רבי עקיבא... שהיא מתעוררת עכשיו בזמן צמיחת הישועה... לחזק כל חזון של גאולה ותחיה לישראל וארצו...".
תנועת "בני עקיבא" נוסדה בשנת תרפ"ט בירושלים, ע"י אנשי תנועת הפועל המזרחי. זמן קצר לאחר הקמתה, הצטרף אל התנועה הרב משה צבי נריה, בעידוד רבו הרב קוק, והיה לרבה ומורה דרכה של "בני עקיבא". לפנינו המכתב המקורי שצוטט בפרסומי התנועה [נדפס במלואו בספר מאמרי הראי"ה, א, ירושלים תשמ"ד, עמ' 202-203].
3 דף, כתובים מצדם האחד (כ-50 שורות בכתב ידו וחתימתו). נייר מכתבים רשמי של הרב קוק. 29.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, סימני קיפול, בלאי וקרעים.