מכתב ארוך (2 עמ', כ-26 שורות), כולו בכתב ידו וחתימתו של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין בעל ה"חפץ חיים". [ראדין], אדר ב' תרפ"ד [1924]. בדף השני מכתב נוסף מאת נכדו רבי יהושע ליב לווינזון מנהל ישיבת ראדין. נשלח אל הגאון רבי שמואל יוסף הילמאן מרבני לונדון, בענין ספרו "אור הישר" על מסכת ערכין ותמורה, ועל ספרו הקודם על מסכת בכורות. בהמשך המכתב מבקש ה"חפץ חיים" כי יהיה לעזר לשד"ר ישיבת ראדין הנמצא בלונדון "ועוסק אודות ישיבתנו הנמצאת כעת במצב דחוק ונורא מאד, ולומדים בה ב"ה כמאתים איש וגם כמה אברכים גדולי תורה... והיא ישיבה מפוארה עד מאד, שלומדים בה גם מוסר ומידות, ויש בה יקרים גדולים". בסיום המכתב, חתימתו "הצעיר שבכהונה ישראל מאיר הכהן מראדין". הגאון הצדיק רבן של ישראל, רבינו ישראל מאיר הכהן מראדין (תקצ"ז-תרצ"ג), נודע שמו בישראל, על שם ספרו הראשון "חפץ חיים", מייסד וראש ישיבת ראדין ומחבר ספרי הלכה ומוסר רבים: "משנה ברורה", "שמירת הלשון" "אהבת חסד" ועוד עשרות ספרים. מכתבים בכתב-ידו מתקופת זקנותו נדירים מאד, יש לציין כי המכתב שלפנינו נכתב בהיותו כבן 87 [!]. כנראה שלכבודו של הרב הילמאן שהיה מוערך אצל "חפץ חיים" [עקב עסקו וחיבוריו במסכתות מסדר קדשים], טרח ה"חפץ חיים" וכתב את כל המכתב בכתב ידו. מקבל המכתב: הגאון רבי שמואל יצחק הילמן (תרכ"ח-תשי"ג), תלמיד ישיבת וואלוזין וגאון מופלג. בגיל 19[!] מונה לרבנות ברזין בשנת תרנ"ז (1897). היגר לבריטניה בשנת תרס"ח (1908) כדי לכהן כרב הראשי של גלאזגו שבסקוטלנד, ובשנת תרע"ד (1914) התמנה לראב"ד לונדון. בשנת תרצ"ד (1934) עלה לירושלים. ייסד את ישיבת "אוהל תורה" בירושלים [בה למדו אברכים, שרבים מהם נודעו לגדולי-תורה: הגרי"ש אלישיב, הגרש"ז אויערבאך, הגר"ש וואזנר ועוד]. חיבר והדפיס עשרות ספרים מסדרת ספריו – "אור הישר", ובהם חידושים, הערות וציונים על כל הש"ס, תלמוד בבלי וירושלמי, משנה ומדרשי הלכה, על תנ"ך ועל הרמב"ם. חתנו הוא הגאון רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג, הרב הראשי לארץ ישראל. 4 עמ' 20.5 ס"מ. מצב טוב-מאד.