מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
מציג 49 - 60 of 168
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $2,000
נמכר ב: $10,625
כולל עמלת קונה
דף עם רישום בכתב-יד קדשו של רבינו הגאון רבי משה סופר בעל "חתם סופר", עם חתימת נכדו רבי שמעון סופר אב"ד ערלוי.
שתי שורות בכתב-יד, שזוהה ככתב-יד קדשו של ה"חתם סופר": "ספר אוצרות חיים מהאר"י ז"ל ובסופו הגהת קול הרמ"ז".
מן הרישום עולה כי לפנינו דף מגן ("פורזץ") שהיה שייך לכתב-יד של החיבור הקבלי "אוצרות חיים" מתורת האר"י [מאת רבינו חיים ויטאל], שהיה ברשותו של החתם סופר, אשר הוסיף עליו בכתב-יד-קדשו רישום שישמש כ"שער" לכתב-היד.
סמוך אחרי השורות בכתב-ידו של החתם סופר מופיעה חתימת "הק' שמעון ב"ה כמ[אש"ב] [=כבוד מורינו אברהם שמואל בנימין] הכ"מ" - חתימת ידו של רבי שמעון סופר אב"ד ערלוי בעל "התעוררות תשובה", נכדו של החתם סופר, שכנראה ירש את כתב-היד מאביו ומסבו.
מלבד גדולתו המפורסמת כפוסק המשיב לרבים בהלכה, וכראש ישיבה ומנהיג דורו, היה רבינו החתם סופר גם בקי מופלג בתורת הקבלה. כידוע, שני רבותיו - הגאון רבי נתן אדלר והגאון בעל ההפלאה היו מקובלים גדולים, ומהם קיבל הרבה בחכמת הנסתר. מקצת מגדולתו בתחום זה עולה מחלק מתשובותיו, שבהם מזכיר רעיונות עפ"י הסוד, אך עיקר עיסוקו בחכמה זו היה באופן פרטי ועם תלמידים מובחרים. תחת ידו של ה"חתם סופר" היה אוסף חשוב של כתבי-יד קבליים, כפי שמעיד נכדו רבי שלמה סופר אב"ד ברגסס (חוט המשולש החדש, ירושלים תש"ס, עמ' נה-נו). לפנינו עדות בכתב-יד קדשו של החתם סופר על כתב-יד מתורת האר"י שהיה ברשותו. בקטלוג זה מופיעים שני כתבי-יד נוספים בחכמת הקבלה, שהיו ברשותו של החתם סופר (ראה פריטים 47-48).
דף, 20 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בלאי בשוליים.
מצורף אישור מומחה על זיהוי כתב-ידו של ה"חתם סופר".
שתי שורות בכתב-יד, שזוהה ככתב-יד קדשו של ה"חתם סופר": "ספר אוצרות חיים מהאר"י ז"ל ובסופו הגהת קול הרמ"ז".
מן הרישום עולה כי לפנינו דף מגן ("פורזץ") שהיה שייך לכתב-יד של החיבור הקבלי "אוצרות חיים" מתורת האר"י [מאת רבינו חיים ויטאל], שהיה ברשותו של החתם סופר, אשר הוסיף עליו בכתב-יד-קדשו רישום שישמש כ"שער" לכתב-היד.
סמוך אחרי השורות בכתב-ידו של החתם סופר מופיעה חתימת "הק' שמעון ב"ה כמ[אש"ב] [=כבוד מורינו אברהם שמואל בנימין] הכ"מ" - חתימת ידו של רבי שמעון סופר אב"ד ערלוי בעל "התעוררות תשובה", נכדו של החתם סופר, שכנראה ירש את כתב-היד מאביו ומסבו.
מלבד גדולתו המפורסמת כפוסק המשיב לרבים בהלכה, וכראש ישיבה ומנהיג דורו, היה רבינו החתם סופר גם בקי מופלג בתורת הקבלה. כידוע, שני רבותיו - הגאון רבי נתן אדלר והגאון בעל ההפלאה היו מקובלים גדולים, ומהם קיבל הרבה בחכמת הנסתר. מקצת מגדולתו בתחום זה עולה מחלק מתשובותיו, שבהם מזכיר רעיונות עפ"י הסוד, אך עיקר עיסוקו בחכמה זו היה באופן פרטי ועם תלמידים מובחרים. תחת ידו של ה"חתם סופר" היה אוסף חשוב של כתבי-יד קבליים, כפי שמעיד נכדו רבי שלמה סופר אב"ד ברגסס (חוט המשולש החדש, ירושלים תש"ס, עמ' נה-נו). לפנינו עדות בכתב-יד קדשו של החתם סופר על כתב-יד מתורת האר"י שהיה ברשותו. בקטלוג זה מופיעים שני כתבי-יד נוספים בחכמת הקבלה, שהיו ברשותו של החתם סופר (ראה פריטים 47-48).
דף, 20 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בלאי בשוליים.
מצורף אישור מומחה על זיהוי כתב-ידו של ה"חתם סופר".
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $8,000
נמכר ב: $16,250
כולל עמלת קונה
כתב-יד שלם ומיוחד של סידור כוונות האר"י, עם פירושים וכוונות על דרך הקבלה, עפ"י עריכת מהר"מ פופרש. כולל: סדר תפילות לחול ולשבת, למועדים ולימים נוראים, סדר הלימוד ותיקון חצות, כוונות להגדה של פסח, סדר ספירת העומר וסדר הקפות. פירוש לזמירות של שבת, ועוד. [אירופה (רוסיה-פולין?), ראשית שנות הת"ק בקירוב].
כתיבה אשכנזית נאה במיוחד. כתב רהוט-קליגרפי, עם כתב מרובע ובינוני. איורי מנורות "למנצח" וטבלאות קבליות שונות.
הגהות רבות ב"חלונות" שבתוך הטקסט. במספר מקומות מוזכר "מנהג מורי מהרי"ב ז"ל" [רבי ישראל בנימין]. נראה כי סופר כתב היד היה בעצמו מקובל, בשולי הגליונות הוסיף הגהות עם תוכן, שחלקן פותחות במילים "במח"כ" [=במשנת חסידים כתב].
רבינו האריז"ל לא כתב בעצמו את סדר הכוונות עפ"י הקבלה, רק תלמידי-תלמידיו ערכו סדורי כוונות עפ"י דברי האר"י ותלמידו מהר"ח ויטאל. רבינו מאיר פופרש (נפטר בשנת תכ"ב), חיבר סדר כוונות שעל פיו נעתקו כתבי היד של סידורי האר"י שהיו נפוצים בארצות אשכנז [עפ"י אותם סידורים בכת"י נדפסו "סידור רבי אשר" ו"סידור האר"י-קול יעקב" בשנות הת"ק]. לפנינו עותק מוקדם של סידור כוונות, שמופיעים בו הוספות ושינויי עריכה שאינם מופיעים בסידורים אחרים.
סגנון הכתיבה (עיצוב האותיות והעמודים) בסידור שלפנינו, דומה מעט לכתבי היד של המקובל רבי שבתי מראשקוב, שהיה בין הסופרים הקדושים שכתבו ספרי סת"ם עבור הבעש"ט ותלמידיו בייחודים וכוונות עילאיים, ונתבקשו מאת הבעש"ט להעתיק עבורו ספרי קבלה. כפי הנראה, כתב-יד זה שלפנינו נכתב באותה תקופה [ראה קטלוג "קדם", מכירה 42, פריט 20].
א-קס דף. כ-19.5 ס"מ. נייר איכותי. מצב בינוני. פגעי עש ובלאי, משוקמים במילוי נייר. בלאי וכתמים. כריכת עור עתיקה, משוחזרת.
כתיבה אשכנזית נאה במיוחד. כתב רהוט-קליגרפי, עם כתב מרובע ובינוני. איורי מנורות "למנצח" וטבלאות קבליות שונות.
הגהות רבות ב"חלונות" שבתוך הטקסט. במספר מקומות מוזכר "מנהג מורי מהרי"ב ז"ל" [רבי ישראל בנימין]. נראה כי סופר כתב היד היה בעצמו מקובל, בשולי הגליונות הוסיף הגהות עם תוכן, שחלקן פותחות במילים "במח"כ" [=במשנת חסידים כתב].
רבינו האריז"ל לא כתב בעצמו את סדר הכוונות עפ"י הקבלה, רק תלמידי-תלמידיו ערכו סדורי כוונות עפ"י דברי האר"י ותלמידו מהר"ח ויטאל. רבינו מאיר פופרש (נפטר בשנת תכ"ב), חיבר סדר כוונות שעל פיו נעתקו כתבי היד של סידורי האר"י שהיו נפוצים בארצות אשכנז [עפ"י אותם סידורים בכת"י נדפסו "סידור רבי אשר" ו"סידור האר"י-קול יעקב" בשנות הת"ק]. לפנינו עותק מוקדם של סידור כוונות, שמופיעים בו הוספות ושינויי עריכה שאינם מופיעים בסידורים אחרים.
סגנון הכתיבה (עיצוב האותיות והעמודים) בסידור שלפנינו, דומה מעט לכתבי היד של המקובל רבי שבתי מראשקוב, שהיה בין הסופרים הקדושים שכתבו ספרי סת"ם עבור הבעש"ט ותלמידיו בייחודים וכוונות עילאיים, ונתבקשו מאת הבעש"ט להעתיק עבורו ספרי קבלה. כפי הנראה, כתב-יד זה שלפנינו נכתב באותה תקופה [ראה קטלוג "קדם", מכירה 42, פריט 20].
א-קס דף. כ-19.5 ס"מ. נייר איכותי. מצב בינוני. פגעי עש ובלאי, משוקמים במילוי נייר. בלאי וכתמים. כריכת עור עתיקה, משוחזרת.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $12,000
נמכר ב: $21,250
כולל עמלת קונה
כתב-יד, סידור כוונות האר"י, בעריכת המקובל רבי משה זכות - הרמ"ז. [ליוורנו, איטליה, שנות הת', ראשית המאה ה-18].
"סידור של תפילה עם הכוונות מסידור הרב הכולל הרמ"ז זלה"ה, מועתקות אשר באו לידו מסידור מוהר"י צמח ז"ל איש ירושלים, והוא העתיקם מסידור הגאון האלהי הרב רבי חיים ויטאל זצוק"ל".
כתב-יד שלם, בכתיבה מזרחית בינונית וכתיבה חצי-רהוטה. כתיבת סופר מרשימה בטיפוגרפיה נאה. נוסח התפילה נכתב באותיות גדולות והכוונות נכתבו בכתב קטן יותר. בחלק מן העמודים הופרד טקסט התפילה מהכוונות בקו אנכי. בכמה מן המקומות נוסף ניקוד ע"י כותב מאוחר יותר.
כולל תפילות לימות החול ולשבת, תקון ראש חודש, כוונות לברכת הלבנה, חנוכה, פורים, בין המצרים, וברכת המזון.
כתב היד שלפנינו היה שייך לחוקר פרופ' מאיר בניהו, אשר הוסיף בעמ' [86] הערה [בעפרון], כי ראה כת"י כמעט זהה שנכתב בליוורנו על ידי רבי שלמה ב"ר יצחק אלוף בשנת תפ"ד. כתב היד שראה בניהו היה שייך בעבר לספריית אנקונה (נרכש כנראה ע"י החיד"א בליוורנו והובא ע"י בנו רבי רפאל ישעיה לאנקונה, שם שימש כאב"ד) ולאחר מכן עבר לידיים פרטיות. כפי הנראה, גם כתב-היד שלפנינו נכתב על ידי רבי שלמה אלוף בליוורנו. רבי שלמה אלוף מוזכר ע"י ה"אור החיים" הקדוש כמי שסייע לו להדפיס את ספרו "פרי תואר" בליוורנו, ומכנהו (בהקדמה לספר) "איש אמונים... ידיד נפש יקר רוח איש תבונות מלא דעת וחכמה כה"ר שלמה בכהה"ר יצחק אלוף". מלבד כתב-היד משנת תפ"ד הנ"ל, ידועים כתבי יד נוספים בהעתקתו: סידור עם כוונות האר"י שכתב בליוורנו (בעבר כת"י אנקונה-רוזנברג, וכיום כת"י אוניברסיטת קליפורניה), וכתב יד נוסף בשם "מגילת סתרים" שנכתב על ידו בליוורנו בשנת ת"ע (ספריית בניהו).
סימני המים בדפי כתב-היד שלפנינו מצויים בכתבי-יד שנכתבו בתחומי האימפריה העות'מאנית במאה ה-17. הרמ"ז נפטר שלוש שנים לפני סוף המאה ה-17 (בשנת תנ"ח 1697), וכפי הנראה כתה"י שלפנינו הועתק זמן קצר לאחר פטירתו, בראשית המאה ה-18 [ת"ע-ת"צ בקירוב].
ככל הידוע לנו, כתב היד שלפנינו הוא מכתבי היד הבודדים שמכילים את הנוסח המלא של הכוונות בעריכת רבי משה זכות. נוסח זה לא נדפס. בכתבי היד מופיעים בדרך כלל מספר דפים עם "קיצור כוונות רמ"ז", ולא הנוסח המלא. סידור אחר שנערך "על פי הרמ"ז" על ידי תלמידו רבי בנימין כהן מרג'יו (הרב"ך), שונה מן הנוסח שלפנינו.
במספר מקומות בשולי הדפים הגהות ארוכות בכתיבה מזרחית רהוטה, מהמאה ה-19, עם כוונות והוספות שונות, שנכתבו כנראה ע"י חכם בקי בחכמת הקבלה. בדפים הריקים שבראש כתב-היד ובסופו, הוספות מכותב זה ומכותבים נוספים, עם ליקוטים שונים של תפילות, כוונות, השבעות וסגולות, מתוך ספרי מקובלים וחסידים ספרדים ואשכנזים. ביניהם: קטע תפילה מ"ליקוטי תפילות" לרבי נחמן מברסלב "לכסוף ולהשתוקק ולהתגעגע באמת לארץ ישראל"; השבעה נגד עין הרע - "מקובל מהרב פלא יועץ זלה"ה"; "סוד שקבלתי מחסיד אחד ששר של המחשבה טפטפיה שמו..."; "נשמת אדם רשע שבעונותיו נתחייב להתגלגל בבהמה או חיה... ומורי נר"ו נהג לומר יום יום נוסח תפלה א' מיוסדת על ענין גלגולי הנשמות... ואעתיקנה כאן..."; רשימה בערבית-יהודית, עם הסיום "כ"י [=כתב יד] הלל יוסף אברהם" (על פיסת נייר המודבקת לדף); וקטעים נוספים.
[354] עמ' (מתוכם כ-60 עמ' ריקים). 16 ס"מ. מצב טוב. כתמים. דפים בודדים במצב בינוני, עם קרעים בשוליים. כריכת עור חדשה, נתון בקופסת עור תואמת.
מצורפת חוות-דעת מפרופ' שלמה צוקר, מומחה לכתבי יד עבריים, על חשיבותו וייחודיותו של כתב-היד שלפנינו.
"סידור של תפילה עם הכוונות מסידור הרב הכולל הרמ"ז זלה"ה, מועתקות אשר באו לידו מסידור מוהר"י צמח ז"ל איש ירושלים, והוא העתיקם מסידור הגאון האלהי הרב רבי חיים ויטאל זצוק"ל".
כתב-יד שלם, בכתיבה מזרחית בינונית וכתיבה חצי-רהוטה. כתיבת סופר מרשימה בטיפוגרפיה נאה. נוסח התפילה נכתב באותיות גדולות והכוונות נכתבו בכתב קטן יותר. בחלק מן העמודים הופרד טקסט התפילה מהכוונות בקו אנכי. בכמה מן המקומות נוסף ניקוד ע"י כותב מאוחר יותר.
כולל תפילות לימות החול ולשבת, תקון ראש חודש, כוונות לברכת הלבנה, חנוכה, פורים, בין המצרים, וברכת המזון.
כתב היד שלפנינו היה שייך לחוקר פרופ' מאיר בניהו, אשר הוסיף בעמ' [86] הערה [בעפרון], כי ראה כת"י כמעט זהה שנכתב בליוורנו על ידי רבי שלמה ב"ר יצחק אלוף בשנת תפ"ד. כתב היד שראה בניהו היה שייך בעבר לספריית אנקונה (נרכש כנראה ע"י החיד"א בליוורנו והובא ע"י בנו רבי רפאל ישעיה לאנקונה, שם שימש כאב"ד) ולאחר מכן עבר לידיים פרטיות. כפי הנראה, גם כתב-היד שלפנינו נכתב על ידי רבי שלמה אלוף בליוורנו. רבי שלמה אלוף מוזכר ע"י ה"אור החיים" הקדוש כמי שסייע לו להדפיס את ספרו "פרי תואר" בליוורנו, ומכנהו (בהקדמה לספר) "איש אמונים... ידיד נפש יקר רוח איש תבונות מלא דעת וחכמה כה"ר שלמה בכהה"ר יצחק אלוף". מלבד כתב-היד משנת תפ"ד הנ"ל, ידועים כתבי יד נוספים בהעתקתו: סידור עם כוונות האר"י שכתב בליוורנו (בעבר כת"י אנקונה-רוזנברג, וכיום כת"י אוניברסיטת קליפורניה), וכתב יד נוסף בשם "מגילת סתרים" שנכתב על ידו בליוורנו בשנת ת"ע (ספריית בניהו).
סימני המים בדפי כתב-היד שלפנינו מצויים בכתבי-יד שנכתבו בתחומי האימפריה העות'מאנית במאה ה-17. הרמ"ז נפטר שלוש שנים לפני סוף המאה ה-17 (בשנת תנ"ח 1697), וכפי הנראה כתה"י שלפנינו הועתק זמן קצר לאחר פטירתו, בראשית המאה ה-18 [ת"ע-ת"צ בקירוב].
ככל הידוע לנו, כתב היד שלפנינו הוא מכתבי היד הבודדים שמכילים את הנוסח המלא של הכוונות בעריכת רבי משה זכות. נוסח זה לא נדפס. בכתבי היד מופיעים בדרך כלל מספר דפים עם "קיצור כוונות רמ"ז", ולא הנוסח המלא. סידור אחר שנערך "על פי הרמ"ז" על ידי תלמידו רבי בנימין כהן מרג'יו (הרב"ך), שונה מן הנוסח שלפנינו.
במספר מקומות בשולי הדפים הגהות ארוכות בכתיבה מזרחית רהוטה, מהמאה ה-19, עם כוונות והוספות שונות, שנכתבו כנראה ע"י חכם בקי בחכמת הקבלה. בדפים הריקים שבראש כתב-היד ובסופו, הוספות מכותב זה ומכותבים נוספים, עם ליקוטים שונים של תפילות, כוונות, השבעות וסגולות, מתוך ספרי מקובלים וחסידים ספרדים ואשכנזים. ביניהם: קטע תפילה מ"ליקוטי תפילות" לרבי נחמן מברסלב "לכסוף ולהשתוקק ולהתגעגע באמת לארץ ישראל"; השבעה נגד עין הרע - "מקובל מהרב פלא יועץ זלה"ה"; "סוד שקבלתי מחסיד אחד ששר של המחשבה טפטפיה שמו..."; "נשמת אדם רשע שבעונותיו נתחייב להתגלגל בבהמה או חיה... ומורי נר"ו נהג לומר יום יום נוסח תפלה א' מיוסדת על ענין גלגולי הנשמות... ואעתיקנה כאן..."; רשימה בערבית-יהודית, עם הסיום "כ"י [=כתב יד] הלל יוסף אברהם" (על פיסת נייר המודבקת לדף); וקטעים נוספים.
[354] עמ' (מתוכם כ-60 עמ' ריקים). 16 ס"מ. מצב טוב. כתמים. דפים בודדים במצב בינוני, עם קרעים בשוליים. כריכת עור חדשה, נתון בקופסת עור תואמת.
מצורפת חוות-דעת מפרופ' שלמה צוקר, מומחה לכתבי יד עבריים, על חשיבותו וייחודיותו של כתב-היד שלפנינו.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $4,000
לא נמכר
כתב-יד, ספר שער מאמרי הזוהר, "הועתק מכ"י מוהרח"ו זלה"ה אות באות". [אלג'יר, תקכ"ב 1762].
כתיבת סופר נאה במיוחד, עם הגהות בשוליים בכת"י אחר (רובן תיקוני השמטות. בדף קמה/1 הגהה לא-ידועה בדפוס, חתומה "משה שפירא"). בסופו: "המאמרים במדרשי חז"ל". בדף האחרון (קמח/1) קולופון בעלות: "זה הספר שער מאמרי הזהר של החכם השלם כמה"ר אהרן בר המשכיל הנבון כמה"ר אברהם מועטי ז"ל", ובעמוד הבא (קמח/2) קולופון הסופר: "אני הבחור יעקב בר המשכיל הנבון כמה"ר שלום בסיס" מחודש שבט שנת "זה שיר" [תקכ"ב 1762]. רישום בעלות בחתימת "הצעיר דוד מועטי ס"ט", חתימת "איט"ן" ורישום השאלת הספר מאת בעליו הגביר רבי משה שלדירא.
רבי אהרן בן רבי אברהם מועטי (תצ"ו-תקל"ב), דיין ומקובל מחכמי אלג'יר. מחבר הספר "קרבן אהרן", שנדפס בליוורנו בשנת תקל"ג (1773), לאחר פטירתו בגיל צעיר בן 36. בהקדמת הספר מתארים את המחבר רבי אהרן מועטי: "החכם השלם הדיין המצויין החסיד הענו ירא אלקים כהח"ר אהרן... מועטי - מועט המחזיק את המרובה... שקד על התורה ועל העבודה עד שמרוב שקידתו ראוי להקרות כל יום מימיו שהוא כיומיים... עסק בנסתרות ומודה על האמת..." (ראה אודותיו: מלכי ישורון, עמ' 158-160).
לרבי אהרן מועטי היתה ספריה של כתבי יד קבליים. בספר מלכי ישורון לתולדות חכמי אלג'יריה (עמ' 158) מופיע צילום שער בכתב-ידו של ספר "שער טעמי המצוות", ואילו בספריית ליובאוויטש (כת"י מס' 1497), נמצא כת"י ספר "שער הכונות" שנכתב בתוניס בשנת תקי"ט ע"י רבי יוסף בושערה "לתשוקת כמה"ר אהרן מועטי". רישום על אותו כת"י מופיע בספר "מבית הגנזים" (ברוקלין, תש"ע, עמ' רכ"ט). לפנינו כת"י של חלק שלישי "שער מאמרי רשב"י", שנכתב בשנת תקכ"ב עבור רבי אהרן מועטי, והוא כתב-היד השלישי מהעתקות כתבי היד של שמונה שערים למהרח"ו המתגלה מספריה זו.
בדף האחרון לפני הכריכה מופיע שטר מעניין משנת תקנ"ה (1795), בכתב-יד ובחתימת רבי "יצחק אבולכיר" - רבה של אלג'יר, המעיד על תנאי חלוקת כתבי היד מספרייתו של הרב: "עדותי זו שבשעה שחלקו ספרי הרב שהיו בשותפות ביניהם הר"ר דוד מועטי והר"ר שלום פורטגיז, תנאי מפורש היה ביניהם שכל אחד מהם כשיצטרך להעתיק ספר ממה שעלה לחבירו, מחויב ליתנו לו להעתיק ממנו, בלי שום סירוב ומיאון ועיכוב...".
רבי יצחק בן יוסף אבולכיר, רבה של אלג'יר, נרצח ע"י השלטונות בשנת תקע"ה [1815], היה זה בעקבות ההלשנות והאינטרסים של השלטונות, במלחמת הזכיונות בין עשירי אלגי'ר היהודים (ראה אודות כך: א' מורגנשטרן, השיבה לירושלים, ירושלים, תשס"ז, עמ' 264-265; ראה אודותיו בספר מלכי ישורון, עמ' 20).
קמח דף + דפים ריקים [שבאחד מהם נכתב שטר החלוקה הנזכר בחתימת רבי יצחק אבולכיר]. 23.5 ס"מ. כתיבה קליגרפית נאה, עם שוליים רחבים. נייר איכותי. מצב בינוני, נזקי עש על הטקסט. כתמים ובלאי. כריכת עור עתיקה, מעט פגומה.
כתיבת סופר נאה במיוחד, עם הגהות בשוליים בכת"י אחר (רובן תיקוני השמטות. בדף קמה/1 הגהה לא-ידועה בדפוס, חתומה "משה שפירא"). בסופו: "המאמרים במדרשי חז"ל". בדף האחרון (קמח/1) קולופון בעלות: "זה הספר שער מאמרי הזהר של החכם השלם כמה"ר אהרן בר המשכיל הנבון כמה"ר אברהם מועטי ז"ל", ובעמוד הבא (קמח/2) קולופון הסופר: "אני הבחור יעקב בר המשכיל הנבון כמה"ר שלום בסיס" מחודש שבט שנת "זה שיר" [תקכ"ב 1762]. רישום בעלות בחתימת "הצעיר דוד מועטי ס"ט", חתימת "איט"ן" ורישום השאלת הספר מאת בעליו הגביר רבי משה שלדירא.
רבי אהרן בן רבי אברהם מועטי (תצ"ו-תקל"ב), דיין ומקובל מחכמי אלג'יר. מחבר הספר "קרבן אהרן", שנדפס בליוורנו בשנת תקל"ג (1773), לאחר פטירתו בגיל צעיר בן 36. בהקדמת הספר מתארים את המחבר רבי אהרן מועטי: "החכם השלם הדיין המצויין החסיד הענו ירא אלקים כהח"ר אהרן... מועטי - מועט המחזיק את המרובה... שקד על התורה ועל העבודה עד שמרוב שקידתו ראוי להקרות כל יום מימיו שהוא כיומיים... עסק בנסתרות ומודה על האמת..." (ראה אודותיו: מלכי ישורון, עמ' 158-160).
לרבי אהרן מועטי היתה ספריה של כתבי יד קבליים. בספר מלכי ישורון לתולדות חכמי אלג'יריה (עמ' 158) מופיע צילום שער בכתב-ידו של ספר "שער טעמי המצוות", ואילו בספריית ליובאוויטש (כת"י מס' 1497), נמצא כת"י ספר "שער הכונות" שנכתב בתוניס בשנת תקי"ט ע"י רבי יוסף בושערה "לתשוקת כמה"ר אהרן מועטי". רישום על אותו כת"י מופיע בספר "מבית הגנזים" (ברוקלין, תש"ע, עמ' רכ"ט). לפנינו כת"י של חלק שלישי "שער מאמרי רשב"י", שנכתב בשנת תקכ"ב עבור רבי אהרן מועטי, והוא כתב-היד השלישי מהעתקות כתבי היד של שמונה שערים למהרח"ו המתגלה מספריה זו.
בדף האחרון לפני הכריכה מופיע שטר מעניין משנת תקנ"ה (1795), בכתב-יד ובחתימת רבי "יצחק אבולכיר" - רבה של אלג'יר, המעיד על תנאי חלוקת כתבי היד מספרייתו של הרב: "עדותי זו שבשעה שחלקו ספרי הרב שהיו בשותפות ביניהם הר"ר דוד מועטי והר"ר שלום פורטגיז, תנאי מפורש היה ביניהם שכל אחד מהם כשיצטרך להעתיק ספר ממה שעלה לחבירו, מחויב ליתנו לו להעתיק ממנו, בלי שום סירוב ומיאון ועיכוב...".
רבי יצחק בן יוסף אבולכיר, רבה של אלג'יר, נרצח ע"י השלטונות בשנת תקע"ה [1815], היה זה בעקבות ההלשנות והאינטרסים של השלטונות, במלחמת הזכיונות בין עשירי אלגי'ר היהודים (ראה אודות כך: א' מורגנשטרן, השיבה לירושלים, ירושלים, תשס"ז, עמ' 264-265; ראה אודותיו בספר מלכי ישורון, עמ' 20).
קמח דף + דפים ריקים [שבאחד מהם נכתב שטר החלוקה הנזכר בחתימת רבי יצחק אבולכיר]. 23.5 ס"מ. כתיבה קליגרפית נאה, עם שוליים רחבים. נייר איכותי. מצב בינוני, נזקי עש על הטקסט. כתמים ובלאי. כריכת עור עתיקה, מעט פגומה.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $4,750
כולל עמלת קונה
דרשות בכתב-ידו של הגאון רבי יעקב ישראל אלגאזי. ירושלים, תק"ד [1744].
קונטרס בכתב-יד, בכתיבה אוטוגרפית של המחבר - רבי יעקב ישראל אלגאזי. כולל ארבעה דרושים [הראשון שבהם קצר], עם הכותרות: "ושבת עד ה' אלהיך ושמעת בקולו...", "דרשתי בקהל רב בו ירושלים ת"ו שבת נחמו מהתק"ד", "סדר הדרוש לשבת נחמו", "דרוש להספד הרבנית אלמנת הרב כמה"ר בנימין מעלי הכהן ז"ל ר"ח אלול מהתק"ד", "פ' תבא לאשת חיל מזל טוב מהתק"ד".
הדרושים לא נדפסו. לדרשות אלה נוסחים שונים או דומים בספריו שנדפסו: הדרוש לשבת נחמו משנת תק"ד נדפס בנוסח שונה לגמרי, אך עם מספר פסקאות של תוכן דומה, בספר "שארית יעקב" [דרוש פרשת ואתחנן]. כמו כן, בספר "שמע יעקב" [דרוש פרשת ראה] נדפס הספד "לתשלום ז' ימים הרבנית אלמנת... כמוהר"ר בנימין מעלי הכהן ז"ל ש' התק"ד". הספד זה שונה בתוכנו מן ההספד שלפנינו [שהוא כנראה להקמת המצבה], אך עם מספר לשונות דומים.
הגאון המקובל רבי ישראל יעקב אלגאזי (ת"מ-תקט"ז, אוצר הרבנים 12226), נולד באזמיר לאביו רבי יום טוב. עלה לירושלים לפני שנת תצ"ז. מגדולי הדיינים ומרביצי התורה בירושלים, מראשי ישיבת המקובלים "בית אל" בזמן רבי גדליה חיון והרש"ש. משנת תקט"ו כיהן כ"ראשון לציון" וכרבה של ירושלים. מספריו: שלמי ציבור, שמע יעקב, ארעא דרבנן, ועוד. הוציא לאור את הספר "חמדת ימים" וחותם בשער "תולעת יעקב בכמה"ר יום טוב אלגאזי". מתלמידיו היו הגאון חיד"א ובנו המפורסם מהרי"ט אלגאזי.
קונטרס, [18] עמ' כתובים. 16 ס"מ. מצב טוב. כתמים.
קונטרס בכתב-יד, בכתיבה אוטוגרפית של המחבר - רבי יעקב ישראל אלגאזי. כולל ארבעה דרושים [הראשון שבהם קצר], עם הכותרות: "ושבת עד ה' אלהיך ושמעת בקולו...", "דרשתי בקהל רב בו ירושלים ת"ו שבת נחמו מהתק"ד", "סדר הדרוש לשבת נחמו", "דרוש להספד הרבנית אלמנת הרב כמה"ר בנימין מעלי הכהן ז"ל ר"ח אלול מהתק"ד", "פ' תבא לאשת חיל מזל טוב מהתק"ד".
הדרושים לא נדפסו. לדרשות אלה נוסחים שונים או דומים בספריו שנדפסו: הדרוש לשבת נחמו משנת תק"ד נדפס בנוסח שונה לגמרי, אך עם מספר פסקאות של תוכן דומה, בספר "שארית יעקב" [דרוש פרשת ואתחנן]. כמו כן, בספר "שמע יעקב" [דרוש פרשת ראה] נדפס הספד "לתשלום ז' ימים הרבנית אלמנת... כמוהר"ר בנימין מעלי הכהן ז"ל ש' התק"ד". הספד זה שונה בתוכנו מן ההספד שלפנינו [שהוא כנראה להקמת המצבה], אך עם מספר לשונות דומים.
הגאון המקובל רבי ישראל יעקב אלגאזי (ת"מ-תקט"ז, אוצר הרבנים 12226), נולד באזמיר לאביו רבי יום טוב. עלה לירושלים לפני שנת תצ"ז. מגדולי הדיינים ומרביצי התורה בירושלים, מראשי ישיבת המקובלים "בית אל" בזמן רבי גדליה חיון והרש"ש. משנת תקט"ו כיהן כ"ראשון לציון" וכרבה של ירושלים. מספריו: שלמי ציבור, שמע יעקב, ארעא דרבנן, ועוד. הוציא לאור את הספר "חמדת ימים" וחותם בשער "תולעת יעקב בכמה"ר יום טוב אלגאזי". מתלמידיו היו הגאון חיד"א ובנו המפורסם מהרי"ט אלגאזי.
קונטרס, [18] עמ' כתובים. 16 ס"מ. מצב טוב. כתמים.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $8,000
לא נמכר
כרך גדול בכתב ידו של הגאון רבי מרדכי מיכאל יפה. חידושים על מסכתות שבת, פסחים, גיטין, קידושין ונדה. העתקי מכתבי שו"ת. חידושים על רמב"ם הלכות יום הכיפורים ושולחן ערוך הלכות מקוואות. חידושים בסוגיות הש"ס, הכוללים קונטרס גדול בענין "אין איסור חל על איסור". [המבורג, תר"י-תר"כ בקירוב].
אוטוגרף בכתב ידו, עם מחיקות והוספות. במספר מקומות הוא מציין לספריו האחרים שכבר נדפסו. בתוך הדברים מובאות ושמועות מרבו הגאון רבי עקיבא איגר, דברים ששמע בעל פה ומספר "תשובות רבי עקיבא". מובאות רבות מדברי גאוני דורו: רבי יעקב מליסא בספריו "חוות דעת", "מקור חיים" ועוד, ספר "קצות החושן" וספר "שב שמעתתא" וספר "פתח הבית" לרבי אברהם טיקטין ("שאלה מבנו ידידי זצ"ל...").
הגאון רבי מרדכי מיכאל יפה (תקס"ג-תרכ"ח, אוצר הרבנים 14219), מגדולי תלמידיו של הגאון רבי עקיבא איגר. נולד בקרוטושין שבמחוז פוזנא ולמד כשמונה שנים בישיבתו של רבי עקיבא אייגר, והיה כל כך חביב לרבו עד שהיה נקרא "רעבי'ס בחור" [הבחור של הרבי].
אחר נשואיו עם בת הרב דוד מקרוטושין עיר-מולדתו, ישב על התורה ועל העבודה וסירב בתוקף לקבל רבנות, עד שנשרף כל רכושו בשריפה הגדולה שהייתה בעירו קרוטושין, בשנת תקפ"ז (1827). אז התקבל לרב בזאדון (הסמוכה לקרוטושין) ומשם עבר לכהן ברבנות קהילת שניידמיהל (שמיגל) באזור פוזנא. בשנת תר"ט פרק מעליו עול הרבנות וישב על התורה והעבודה בקלויז המפורסם שבהמבורג, שם הרביץ תורה ברבים כ-18 שנה. התכתב רבות בהלכה עם רבו רעק"א ועם בנו רבי שלמה אייגר - ראה בתשובות חדשות לר' עקיבא איגר (ירושלים, תשל"ח, חלק אהע"ז, סי' א) תשובה מרע"א לתלמידו מהרמ"מ יפה, שם הוא מתפלא על כך שהוא מוסיף לו תארים מלבד תואר הרב.
בשנת תקצ"ד הוציא את ספרו הראשון "בית מנחם" (קרוטושין, תקצ"ד) הכולל חקירות בעניני ספק חזקה ורוב וכן כמה שאלות ותשובות. בשנת תרי"ב הדפיס בהמבורג את חיבורו השני "שו"ת מהר"מ יפה", ובו פסקים ומשא ומתן של הלכה שהיה לו עם רבני דורו וביניהם רבו הגאון רבי עקיבא איגר ובנו הגר"ש איגר. ההדיר את שו"ת מהר"ח אור זרוע מתוך כת"י עתיק (נדפס בלייפציג, תר"כ 1860). הוא הגיה את כתב היד והוסיף לו מראי מקומות והערות, יחד עם חבירו בקלויז, הגאון רבי אליקים גטשליק שלזינגר ("רבי געץ הקדוש"). מקצת מחידושיו פרסם בכתב העת "שומר ציון הנאמן" שיצא לאור באלטונה ע"י בעל ה"ערוך לנר". ארבע מתשובותיו של ה"ערוך לנר" אל הגרמ"מ יפה נדפסו בשו"ת בנין ציון בשנת תר"ך.
חידושיו והגהותיו לספרים שונים נדפסו בבמות שונות: הגהותיו לשו"ת חכם צבי, נדפסו ב"ליקוטי הערות" למהדורת מכון "דובב מישרים" (ירושלים, תשנ"ח), ובקובץ "מוריה" - ספר הזכרון לרבי משה סוויפט (ירושלים, תשמ"ו); הגהותיו לספר "מור וקציעה", נדפסו במהדורת "מכון ירושלים" (ירושלים, תשנ"ו); הגהותיו לשו"ת "פנים מאירות", נתפרסמו בקובץ "מוריה" (גליון רעז-רעח, תמוז, תשס"א); ועוד.
חידושים אלו שלפנינו בכתב יד לא נדפסו, ובהם מתגלה אור נוסף מתורתו של אותו גאון מפורסם בדורו - ומתורת רבו, הגאון רבי עקיבא אייגר.
[209] דף, (כ-400 עמ' כתובים, בכתב צפוף ורהוט). 20-21 ס"מ. מצב כללי טוב. רוב הדפים מנייר איכותי דק. בלאי וכתמים. קרעים קלים. כריכת בד חדשה.
אוטוגרף בכתב ידו, עם מחיקות והוספות. במספר מקומות הוא מציין לספריו האחרים שכבר נדפסו. בתוך הדברים מובאות ושמועות מרבו הגאון רבי עקיבא איגר, דברים ששמע בעל פה ומספר "תשובות רבי עקיבא". מובאות רבות מדברי גאוני דורו: רבי יעקב מליסא בספריו "חוות דעת", "מקור חיים" ועוד, ספר "קצות החושן" וספר "שב שמעתתא" וספר "פתח הבית" לרבי אברהם טיקטין ("שאלה מבנו ידידי זצ"ל...").
הגאון רבי מרדכי מיכאל יפה (תקס"ג-תרכ"ח, אוצר הרבנים 14219), מגדולי תלמידיו של הגאון רבי עקיבא איגר. נולד בקרוטושין שבמחוז פוזנא ולמד כשמונה שנים בישיבתו של רבי עקיבא אייגר, והיה כל כך חביב לרבו עד שהיה נקרא "רעבי'ס בחור" [הבחור של הרבי].
אחר נשואיו עם בת הרב דוד מקרוטושין עיר-מולדתו, ישב על התורה ועל העבודה וסירב בתוקף לקבל רבנות, עד שנשרף כל רכושו בשריפה הגדולה שהייתה בעירו קרוטושין, בשנת תקפ"ז (1827). אז התקבל לרב בזאדון (הסמוכה לקרוטושין) ומשם עבר לכהן ברבנות קהילת שניידמיהל (שמיגל) באזור פוזנא. בשנת תר"ט פרק מעליו עול הרבנות וישב על התורה והעבודה בקלויז המפורסם שבהמבורג, שם הרביץ תורה ברבים כ-18 שנה. התכתב רבות בהלכה עם רבו רעק"א ועם בנו רבי שלמה אייגר - ראה בתשובות חדשות לר' עקיבא איגר (ירושלים, תשל"ח, חלק אהע"ז, סי' א) תשובה מרע"א לתלמידו מהרמ"מ יפה, שם הוא מתפלא על כך שהוא מוסיף לו תארים מלבד תואר הרב.
בשנת תקצ"ד הוציא את ספרו הראשון "בית מנחם" (קרוטושין, תקצ"ד) הכולל חקירות בעניני ספק חזקה ורוב וכן כמה שאלות ותשובות. בשנת תרי"ב הדפיס בהמבורג את חיבורו השני "שו"ת מהר"מ יפה", ובו פסקים ומשא ומתן של הלכה שהיה לו עם רבני דורו וביניהם רבו הגאון רבי עקיבא איגר ובנו הגר"ש איגר. ההדיר את שו"ת מהר"ח אור זרוע מתוך כת"י עתיק (נדפס בלייפציג, תר"כ 1860). הוא הגיה את כתב היד והוסיף לו מראי מקומות והערות, יחד עם חבירו בקלויז, הגאון רבי אליקים גטשליק שלזינגר ("רבי געץ הקדוש"). מקצת מחידושיו פרסם בכתב העת "שומר ציון הנאמן" שיצא לאור באלטונה ע"י בעל ה"ערוך לנר". ארבע מתשובותיו של ה"ערוך לנר" אל הגרמ"מ יפה נדפסו בשו"ת בנין ציון בשנת תר"ך.
חידושיו והגהותיו לספרים שונים נדפסו בבמות שונות: הגהותיו לשו"ת חכם צבי, נדפסו ב"ליקוטי הערות" למהדורת מכון "דובב מישרים" (ירושלים, תשנ"ח), ובקובץ "מוריה" - ספר הזכרון לרבי משה סוויפט (ירושלים, תשמ"ו); הגהותיו לספר "מור וקציעה", נדפסו במהדורת "מכון ירושלים" (ירושלים, תשנ"ו); הגהותיו לשו"ת "פנים מאירות", נתפרסמו בקובץ "מוריה" (גליון רעז-רעח, תמוז, תשס"א); ועוד.
חידושים אלו שלפנינו בכתב יד לא נדפסו, ובהם מתגלה אור נוסף מתורתו של אותו גאון מפורסם בדורו - ומתורת רבו, הגאון רבי עקיבא אייגר.
[209] דף, (כ-400 עמ' כתובים, בכתב צפוף ורהוט). 20-21 ס"מ. מצב כללי טוב. רוב הדפים מנייר איכותי דק. בלאי וכתמים. קרעים קלים. כריכת בד חדשה.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $5,000
נמכר ב: $17,500
כולל עמלת קונה
קונטרס שלם בכתב-ידו של רבי נפתלי צבי יהודה ברלין - הנצי"ב מוולוז'ין, בירור הלכתי רחב בענין כשרות יריעת ספר תורה מקלף שנעשה מבכור בהמה, וענינים נוספים. [וולוז'ין, שנות הת"ר-תר"י בקירוב].
כתיבה אוטוגרפית בכתב-ידו האופייני לימי צעירותו, עם מחיקות והוספות בין השורות. 32 עמודים כתובים. רוב הקונטרס נכתב בתקופת צעירותו, ולאחר מכן הוסיף בו קטעים נוספים בתקופות מאוחרות יותר [שנות התר"כ-תר"מ].
בדפים א-ט כתב הנצי"ב תשובה בעניני כשרות יריעת ספר תורה מקלף שנעשה מבכור בהמה. בדף ט/2 חתם הנצי"ב את חתימתו: "כנלענ"ד דברי המתאבק בעפר רגלי החכמים ותלמידיהם נפתלי צבי יהודא בא"א מ"ו יעקב ברלין נ"י", לאחר חתימה זו מופיעה "השמטה" ארוכה "מה שנשמט בענין אדם אוסר דבר שאינו שלו". לאחר מכן מופיעות עוד "השמטות", שהוסיף מאוחר יותר. בדף יא/1, מופיע קטע נוסף שנכתב כתשובה למישהו שהשיג על דבריו: "מה שהקשה בבכורות ס"פ כל פסולי המוקדשין...".
בראש הקונטרס כתב הנצי"ב: "אנא ה' הַנחני בדרך אמת ואל ימעדו אשורי ואל תצל מפי דבר אמת". בדף יא/1, כתב שוב: "גם בזאת ינחני ה' בדרך מישור ואדבר גם הפעם על הדברים המסתעפים".
תוכן הדברים נדפס חלקית ובשינויים רבים בשו"ת משיב דבר, יו"ד, סימן ע"ד.
בגב הדף האחרון רישום בכתב-ידו של הגאון רבי חיים ברלין, בנו של הנצי"ב, רשימה של כתבי אביו שקיבל מאֶחָיו: "לזכרון מה שקבלתי מידי אֶחָיי שי' ביום ד' י"א אלול התרנ"ג בווארשא מחידושי מר אבא הגאון הכ"מ...".
הגאון רבי נפתלי צבי יהודה ברלין - הנצי"ב מוולוז'ין (תקע"ז-תרנ"ג), מגדולי גאוני דורו, חתנו של הגאון רבי יצחק מוואלוז'ין וממלא מקומו בראשות הישיבה במשך עשרות שנים. אביו רבי יעקב ברלין ממיר (תקנ"ד-תרכ"ח) עלה לירושלים בשנת תרי"ד, והיה מראשי ומנהיגי קהילת ה"פרושים" בירושלים.
הנצי"ב מוואלוז'ין נודע בהתמדתו ובגאונותו הרבה. במשך עשרות שנים הנהיג ברמה, במסירות ובאהבה את ישיבת וולוז'ין, שהיתה "בית היוצר" המרכזי לגדולי התורה שפיארו את יהדות ליטא, רוסיה ופולין. באישיותו האצילית ובלמדנותו העמוקה והיסודית העמיד דורות של תלמידי חכמים גדולי-עולם, ראשי ישיבות, דיינים ורבני ערים. בנוסף לכך היה מעורב בהנהגת הציבור ודעתו היתה סמכותית ומכרעת בכל עניני הקהילות ברוסיה וליטא. כמו כן היה משיב תשובות בהלכה לרבנים רבים שפנו לקבל את הכרעותיו, במשך שנים אלו היה רגיל לחתום בכל מכתביו "העמוס בעבודה". לפנינו קונטרס מכתבי ידו המוקדמים, שנכתבו בתקופת פריחתו בימי צעירותו, קודם שהוטלו עליו כל עניני הישיבה ועניני הציבור.
הנצי"ב חיבר ספרים רבים: "העמק שאלה" - חידושים על ה"שאילתות"; "העמק דבר" על התורה; שו"ת "משיב דבר", חידושי הש"ס ופירושים על מדרשי ההלכה: מכילתא ספרי וספרא.
בנו הגדול היה הגאון רבי חיים ברלין רבה של מוסקבה וירושלים (תקצ"ב-תרע"ג), וחתנו הגדול היה הגאון רבי רפאל שפירא (תקצ"ז-תרפ"א), ממלא מקומו בראשות ישיבת וולוז'ין, וחותנו של הגאון רבינו חיים הלוי סולובייציק מבריסק. בזיווג שני נשא הנצי"ב את בת-אחותו וגיסו רבי יחיאל מיכל עפשטיין בעל "ערוך השולחן", ממנה נולדו לו לעת-זקנה בניו: הרב יעקב ברלין והרב מאיר בר-אילן (תר"מ-תש"ט).
[1], י, [1], יא-יג, [2] דף. סה"כ 32 עמ' כתובים. 22 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים וקרעים. ללא כריכה.
מצורפת חוות-דעת, מאחד מצאצאיו שהיה מעורב בהדפסת כתבי-ידו, המעיד על זיהוי כתב ידו האוטוגרפי.
כתיבה אוטוגרפית בכתב-ידו האופייני לימי צעירותו, עם מחיקות והוספות בין השורות. 32 עמודים כתובים. רוב הקונטרס נכתב בתקופת צעירותו, ולאחר מכן הוסיף בו קטעים נוספים בתקופות מאוחרות יותר [שנות התר"כ-תר"מ].
בדפים א-ט כתב הנצי"ב תשובה בעניני כשרות יריעת ספר תורה מקלף שנעשה מבכור בהמה. בדף ט/2 חתם הנצי"ב את חתימתו: "כנלענ"ד דברי המתאבק בעפר רגלי החכמים ותלמידיהם נפתלי צבי יהודא בא"א מ"ו יעקב ברלין נ"י", לאחר חתימה זו מופיעה "השמטה" ארוכה "מה שנשמט בענין אדם אוסר דבר שאינו שלו". לאחר מכן מופיעות עוד "השמטות", שהוסיף מאוחר יותר. בדף יא/1, מופיע קטע נוסף שנכתב כתשובה למישהו שהשיג על דבריו: "מה שהקשה בבכורות ס"פ כל פסולי המוקדשין...".
בראש הקונטרס כתב הנצי"ב: "אנא ה' הַנחני בדרך אמת ואל ימעדו אשורי ואל תצל מפי דבר אמת". בדף יא/1, כתב שוב: "גם בזאת ינחני ה' בדרך מישור ואדבר גם הפעם על הדברים המסתעפים".
תוכן הדברים נדפס חלקית ובשינויים רבים בשו"ת משיב דבר, יו"ד, סימן ע"ד.
בגב הדף האחרון רישום בכתב-ידו של הגאון רבי חיים ברלין, בנו של הנצי"ב, רשימה של כתבי אביו שקיבל מאֶחָיו: "לזכרון מה שקבלתי מידי אֶחָיי שי' ביום ד' י"א אלול התרנ"ג בווארשא מחידושי מר אבא הגאון הכ"מ...".
הגאון רבי נפתלי צבי יהודה ברלין - הנצי"ב מוולוז'ין (תקע"ז-תרנ"ג), מגדולי גאוני דורו, חתנו של הגאון רבי יצחק מוואלוז'ין וממלא מקומו בראשות הישיבה במשך עשרות שנים. אביו רבי יעקב ברלין ממיר (תקנ"ד-תרכ"ח) עלה לירושלים בשנת תרי"ד, והיה מראשי ומנהיגי קהילת ה"פרושים" בירושלים.
הנצי"ב מוואלוז'ין נודע בהתמדתו ובגאונותו הרבה. במשך עשרות שנים הנהיג ברמה, במסירות ובאהבה את ישיבת וולוז'ין, שהיתה "בית היוצר" המרכזי לגדולי התורה שפיארו את יהדות ליטא, רוסיה ופולין. באישיותו האצילית ובלמדנותו העמוקה והיסודית העמיד דורות של תלמידי חכמים גדולי-עולם, ראשי ישיבות, דיינים ורבני ערים. בנוסף לכך היה מעורב בהנהגת הציבור ודעתו היתה סמכותית ומכרעת בכל עניני הקהילות ברוסיה וליטא. כמו כן היה משיב תשובות בהלכה לרבנים רבים שפנו לקבל את הכרעותיו, במשך שנים אלו היה רגיל לחתום בכל מכתביו "העמוס בעבודה". לפנינו קונטרס מכתבי ידו המוקדמים, שנכתבו בתקופת פריחתו בימי צעירותו, קודם שהוטלו עליו כל עניני הישיבה ועניני הציבור.
הנצי"ב חיבר ספרים רבים: "העמק שאלה" - חידושים על ה"שאילתות"; "העמק דבר" על התורה; שו"ת "משיב דבר", חידושי הש"ס ופירושים על מדרשי ההלכה: מכילתא ספרי וספרא.
בנו הגדול היה הגאון רבי חיים ברלין רבה של מוסקבה וירושלים (תקצ"ב-תרע"ג), וחתנו הגדול היה הגאון רבי רפאל שפירא (תקצ"ז-תרפ"א), ממלא מקומו בראשות ישיבת וולוז'ין, וחותנו של הגאון רבינו חיים הלוי סולובייציק מבריסק. בזיווג שני נשא הנצי"ב את בת-אחותו וגיסו רבי יחיאל מיכל עפשטיין בעל "ערוך השולחן", ממנה נולדו לו לעת-זקנה בניו: הרב יעקב ברלין והרב מאיר בר-אילן (תר"מ-תש"ט).
[1], י, [1], יא-יג, [2] דף. סה"כ 32 עמ' כתובים. 22 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים וקרעים. ללא כריכה.
מצורפת חוות-דעת, מאחד מצאצאיו שהיה מעורב בהדפסת כתבי-ידו, המעיד על זיהוי כתב ידו האוטוגרפי.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $3,000
נמכר ב: $8,750
כולל עמלת קונה
שני כרכים גדולים של פנקס השו"ת מאת רבי יוסף הלוי, עם הוספות וחתימות חברים נוספים מדייני בית הדין, והעתקת תשובות מחכמי פאס ורבני מרוקו אחרים. מקנס (מרוקו), תר"י-תרי"ז [1850-1857].
אוטוגרף המחבר עם חתימות רבות ממנו ומחברי בית דינו. שמות הרבנים, החתומים בחתימות ידיהם במקומות שונים בכתבי-היד, הם: רבי מתתיהו (ב"ר יצחק) ברדוגו, רבי אברהם עמאר (תקע"א-תרל"א), רבי יהודה טולידאנו, רבי שלמה אליהו בן צור, רבי רפאל אבן צור (נפטר תרנ"א), רבי מכלוף בוזאגלו, רבי שלמה חלוואה, ועוד. כולל העתקות מכתבי שו"ת מחכמי פאס ומרוקו: רבי ידידיה מונסונייגו (תק"ס-תרכ"ח), רבי וידאל הצרפתי (תקנ"ז-תרט"ז), ועוד.
התשובות שבפנקס זה נכתבו ע"י שלשה או ארבעה סופרים: חלקן בכת"י אוטוגרפי של המחבר רבי יוסף הלוי בעצמו, וחתומים בחתימת ידו. חלקן בכת"י הדיין רבי יהודה טולידאנו וחלקן בכת"י סופר שלישי [אולי רבי שלמה חלוואה]. כמעט כל התשובות נחתמו בחתימת ידו של רבי יוסף הלוי, עם הוספות רבות בשולי הדפים ובין השורות, בכתב ידו. בתשובות רבות מופיעות השגות או הסכמות לפסקים וחתימות, בכתב ידם של חברי בית הדין הנזכרים למעלה.
לפנינו חיבור שלם שלא נדפס, ספר שו"ת הלכתי מאחד מגדולי הדיינים במקנס באמצע המאה ה-19.
שני כרכים, 21 ס"מ בקירוב. כ-200 עמ' כתובים + דפים רבים ריקים. נייר דק איכותי. מצב כללי טוב. במקצת דפים פגיעות בטקסט ובנייר עקב חומציות הדיו. בשולי הדפים נקצצו מעט מהגהותיו והוספותיו של רבי יוסף הלוי. כריכות חדשות.
אוטוגרף המחבר עם חתימות רבות ממנו ומחברי בית דינו. שמות הרבנים, החתומים בחתימות ידיהם במקומות שונים בכתבי-היד, הם: רבי מתתיהו (ב"ר יצחק) ברדוגו, רבי אברהם עמאר (תקע"א-תרל"א), רבי יהודה טולידאנו, רבי שלמה אליהו בן צור, רבי רפאל אבן צור (נפטר תרנ"א), רבי מכלוף בוזאגלו, רבי שלמה חלוואה, ועוד. כולל העתקות מכתבי שו"ת מחכמי פאס ומרוקו: רבי ידידיה מונסונייגו (תק"ס-תרכ"ח), רבי וידאל הצרפתי (תקנ"ז-תרט"ז), ועוד.
התשובות שבפנקס זה נכתבו ע"י שלשה או ארבעה סופרים: חלקן בכת"י אוטוגרפי של המחבר רבי יוסף הלוי בעצמו, וחתומים בחתימת ידו. חלקן בכת"י הדיין רבי יהודה טולידאנו וחלקן בכת"י סופר שלישי [אולי רבי שלמה חלוואה]. כמעט כל התשובות נחתמו בחתימת ידו של רבי יוסף הלוי, עם הוספות רבות בשולי הדפים ובין השורות, בכתב ידו. בתשובות רבות מופיעות השגות או הסכמות לפסקים וחתימות, בכתב ידם של חברי בית הדין הנזכרים למעלה.
לפנינו חיבור שלם שלא נדפס, ספר שו"ת הלכתי מאחד מגדולי הדיינים במקנס באמצע המאה ה-19.
שני כרכים, 21 ס"מ בקירוב. כ-200 עמ' כתובים + דפים רבים ריקים. נייר דק איכותי. מצב כללי טוב. במקצת דפים פגיעות בטקסט ובנייר עקב חומציות הדיו. בשולי הדפים נקצצו מעט מהגהותיו והוספותיו של רבי יוסף הלוי. כריכות חדשות.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $2,000
נמכר ב: $6,875
כולל עמלת קונה
מחברת חידושי תורה, מהגאון רבי שלמה זלמן אויערבך. [ירושלים, ת"ש, 1940 בערך].
חידושים ברמב"ם הלכות תרומות, ירושלמי מעשר שני ובסוגיות ממסכת קידושין, בכתב-ידו של רבי שלמה זלמן אויערבך. על הכתיבה המקורית נוספו על ידו ברבות השנים, תיקונים, שינויים, מחיקות והוספות. באחד העמודים מופיעה טיוטת מכתב להגאון רבי זליג ראובן בנגיס (הערות על ספרו לפלגות ראובן חלק שישי - ירושלים ת"ש).
הגאון המפורסם רבי שלמה זלמן אויערבך (תר"ע-תשנ"ה) ראש ישיבת קול תורה ומגדולי הפוסקים. נולד בירושלים לאביו רבי חיים יהודה ליב אויערבך - ראש ישיבת המקובלים שער השמים. היה תלמידו המובהק של רבי איסר זלמן מלצר, אשר החשיבו מאד והביא מדבריו בספרו "אבן האזל". בשנת תרצ"ה, בהיותו בן 24 בלבד, הוציא את ספרו הראשון - "מאורי אש" - על השימוש בחשמל בשבת, וזכה להסכמותיהם של גדולי הדור, ביניהם רבי חיים עוזר גרודזנסקי, רבו - רבי איסר זלמן מלצר והרב קוק.
בצעירותו עמד רבי שלמה זלמן בקשר עם הגאון רבי זלמן ראובן בנגיס שכיהן כאב"ד העדה החרדית בירושלים. בטיוטת המכתב שמופיעה במחברת נראה עד כמה החשיב הרב בנגיס הזקן את רבי שלמה זלמן, שהיה אז אברך צעיר, כבן 30, וביקש ממנו לחוות דעתו על תוכן ספרו, וכפי שכותב רבי שלמה זלמן: "ועתה הנני למלא את רצונו הטהור ולהשיב אותו כמבוקשו דברים אחדים על הענין הראשון שבספרו הנכבד...".
ברבות הימים הפך רבי שלמה זלמן לאחד מגדולי הפוסקים ולסמכות ראשונה במעלה במספר תחומים הלכתיים, כגון בנושאי רפואה והלכה. בנועם הליכותיו ועדינותו היה נערץ על כל חוגי היהדות האורתודוכסית, והדבר התבטא בין היתר בהלוויתו, בה השתתפו לפי ההערכות כשלוש מאות אלף אנשים.
מחברת, קרוב ל-40 עמ' כתובים. 22X16 ס"מ. מצב טוב מאד. כריכה מקורית, מנותקת מהמחברת.
חידושים ברמב"ם הלכות תרומות, ירושלמי מעשר שני ובסוגיות ממסכת קידושין, בכתב-ידו של רבי שלמה זלמן אויערבך. על הכתיבה המקורית נוספו על ידו ברבות השנים, תיקונים, שינויים, מחיקות והוספות. באחד העמודים מופיעה טיוטת מכתב להגאון רבי זליג ראובן בנגיס (הערות על ספרו לפלגות ראובן חלק שישי - ירושלים ת"ש).
הגאון המפורסם רבי שלמה זלמן אויערבך (תר"ע-תשנ"ה) ראש ישיבת קול תורה ומגדולי הפוסקים. נולד בירושלים לאביו רבי חיים יהודה ליב אויערבך - ראש ישיבת המקובלים שער השמים. היה תלמידו המובהק של רבי איסר זלמן מלצר, אשר החשיבו מאד והביא מדבריו בספרו "אבן האזל". בשנת תרצ"ה, בהיותו בן 24 בלבד, הוציא את ספרו הראשון - "מאורי אש" - על השימוש בחשמל בשבת, וזכה להסכמותיהם של גדולי הדור, ביניהם רבי חיים עוזר גרודזנסקי, רבו - רבי איסר זלמן מלצר והרב קוק.
בצעירותו עמד רבי שלמה זלמן בקשר עם הגאון רבי זלמן ראובן בנגיס שכיהן כאב"ד העדה החרדית בירושלים. בטיוטת המכתב שמופיעה במחברת נראה עד כמה החשיב הרב בנגיס הזקן את רבי שלמה זלמן, שהיה אז אברך צעיר, כבן 30, וביקש ממנו לחוות דעתו על תוכן ספרו, וכפי שכותב רבי שלמה זלמן: "ועתה הנני למלא את רצונו הטהור ולהשיב אותו כמבוקשו דברים אחדים על הענין הראשון שבספרו הנכבד...".
ברבות הימים הפך רבי שלמה זלמן לאחד מגדולי הפוסקים ולסמכות ראשונה במעלה במספר תחומים הלכתיים, כגון בנושאי רפואה והלכה. בנועם הליכותיו ועדינותו היה נערץ על כל חוגי היהדות האורתודוכסית, והדבר התבטא בין היתר בהלוויתו, בה השתתפו לפי ההערכות כשלוש מאות אלף אנשים.
מחברת, קרוב ל-40 עמ' כתובים. 22X16 ס"מ. מצב טוב מאד. כריכה מקורית, מנותקת מהמחברת.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $3,000
נמכר ב: $3,750
כולל עמלת קונה
כתב-יד, ספר המכריע לרבי מנשה בן ישראל, בתרגום לעברית, על חמשה חומשי תורה. [פרנקפורט דמיין, המחצית השניה של המאה ה-19].
החיבור Conciliador (המכריע) היה אחד ממפעליו הגדולים של מחברו, החכם רבי מנשה בן ישראל (1604-1657). חיבור זה, שנכתב בחלקו בלטינית ובחלקו בספרדית, נועד ליישב פסוקים בתנ"ך הנראים כסותרים זה לזה. החיבור בנוי מ"שאלות", כאשר בראש כל "שאלה" ניצבים שני פסוקים "סותרים", ואחריהם באה "תשובת המכריע" - הסבר ארוך המיישב ו"מכריע" בין שני הפסוקים. החיבור נועד בין היתר למלומדים ואנשי דת נוצריים, במטרה לקרב אותם להבנת היהדות כפי שהיא, ובנוסף, לחיזוק האמונה ועיקרי היהדות בקרב היהודים האנוסים. הספר זכה להצלחה גדולה, תורגם לכמה שפות ופרסם מאד את שמו של מנשה בן ישראל בקרב חכמי ונכבדי אומות העולם.
ספר המכריע לא נדפס מעולם בעברית. לפנינו תרגום עברי של החיבור על חמשה חומשי תורה [לא שלם], שנכתב על ידי רפאל קירכהיים מפרנקפורט דמיין.
כתב-היד שלפנינו כולל את שאלות ה-מג מספר בראשית, שאלות יג-נ מספר שמות, שאלות ספר ויקרא (א-ט), שאלות ספר במדבר (א-טו), ושאלות א-ו מספר דברים.
רפאל קירכהיים (1840-1889) סופר, חוקר ומהדיר כתבי-יד שנמנה עם תנועת הרפורמה. יליד פרנקפורט, שימש תחילה כשוחט בקהילה החרדית של רבי שמשון רפאל הירש, אך לאחר מעברו של אברהם גייגר לפרנקפורט הפך לרפורמי-קיצוני וכתוצאה מכך פוטר מעבודתו כשוחט.
בדף האחרון בכתב-היד שלפנינו רישומים משפחתיים של קירכהיים: תאריכי פטירת אביו ואמו, אשתו הראשונה ואשתו השניה, ורישומים על הולדת בנו ובתו.
[34] דף. 36 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, קרעים במספר דפים ובשוליים. הדף האחרון מודבק לכריכה הישנה (ובצדו השני כפי הנראה רשימת ספרים). נכרך בכריכת עור חדשה.
מצורפת חוות דעת מומחה (צילום).
החיבור Conciliador (המכריע) היה אחד ממפעליו הגדולים של מחברו, החכם רבי מנשה בן ישראל (1604-1657). חיבור זה, שנכתב בחלקו בלטינית ובחלקו בספרדית, נועד ליישב פסוקים בתנ"ך הנראים כסותרים זה לזה. החיבור בנוי מ"שאלות", כאשר בראש כל "שאלה" ניצבים שני פסוקים "סותרים", ואחריהם באה "תשובת המכריע" - הסבר ארוך המיישב ו"מכריע" בין שני הפסוקים. החיבור נועד בין היתר למלומדים ואנשי דת נוצריים, במטרה לקרב אותם להבנת היהדות כפי שהיא, ובנוסף, לחיזוק האמונה ועיקרי היהדות בקרב היהודים האנוסים. הספר זכה להצלחה גדולה, תורגם לכמה שפות ופרסם מאד את שמו של מנשה בן ישראל בקרב חכמי ונכבדי אומות העולם.
ספר המכריע לא נדפס מעולם בעברית. לפנינו תרגום עברי של החיבור על חמשה חומשי תורה [לא שלם], שנכתב על ידי רפאל קירכהיים מפרנקפורט דמיין.
כתב-היד שלפנינו כולל את שאלות ה-מג מספר בראשית, שאלות יג-נ מספר שמות, שאלות ספר ויקרא (א-ט), שאלות ספר במדבר (א-טו), ושאלות א-ו מספר דברים.
רפאל קירכהיים (1840-1889) סופר, חוקר ומהדיר כתבי-יד שנמנה עם תנועת הרפורמה. יליד פרנקפורט, שימש תחילה כשוחט בקהילה החרדית של רבי שמשון רפאל הירש, אך לאחר מעברו של אברהם גייגר לפרנקפורט הפך לרפורמי-קיצוני וכתוצאה מכך פוטר מעבודתו כשוחט.
בדף האחרון בכתב-היד שלפנינו רישומים משפחתיים של קירכהיים: תאריכי פטירת אביו ואמו, אשתו הראשונה ואשתו השניה, ורישומים על הולדת בנו ובתו.
[34] דף. 36 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, קרעים במספר דפים ובשוליים. הדף האחרון מודבק לכריכה הישנה (ובצדו השני כפי הנראה רשימת ספרים). נכרך בכריכת עור חדשה.
מצורפת חוות דעת מומחה (צילום).
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $4,000
נמכר ב: $37,500
כולל עמלת קונה
כתב-יד, מחברת בכתב-ידו של הצדיק המקובל רבי זעקיל ליב וורמסר - "הבעל שם ממיכלשטאט". [תקצ"א-תר"א 1831-1841].
חידושים על התורה והנ"ך בכתב-ידו של הבעל שם ממיכלשטאט. ארבעה קטעים בשלושה עמודים: על הפסוק "ויעל משם באר שבע" (בראשית כו, כג), על הפסוק "דרשו ה' בהמצאו" (ישעיהו נה, ו), על מזמור י"ט בתהלים, והתחלה של קטע "מדרש וזאת הברכה" [שנמחק על ידו בהעברת קוים]. בהמשך המחברת, מספר דרשות ביידיש, מכותב אחר [לא-מזוהה].
הצדיק המקובל רבי זעקיל ליב (יצחק אריה) ווֹרְמַסֶר (תקכ"ח-תר"ח) - "הבעל שם ממיכלשטאט". נצר למשפחת לוריא, ממשפחת המהרש"ל ורש"י, וצאצא של רבי אליהו בעל-שם לואנץ, המכונה "הבעל שם מוורמס". בצעירותו למד אצל המקובל רבי נתן אדלר בפרנקפורט, ולאחר מכן חזר לעיירת הולדתו מיכלשטאט. שם הקים את בית מדרשו, כיהן כרב העיר והסביבה, וייסד ישיבה, אליה נהרו תלמידים רבים. התפרסם במיוחד כצדיק בעל מופת ועושה נפלאות, ומשום כך כונה "בעל שם". המונים פנו אליו בבקשות מזור וישועה, ממדינות וארצות שונות, ורבים נושעו מברכותיו, מסגולותיו וקמעותיו.
שמו נודע לתהילה בקרב יהודים וגויים. לפי המסופר, חיילים גרמנים שהתפללו על קברו בזמן מלחמת העולם הראשונה חזרו כולם מן הקרב בריאים ושלמים. לוח זכרון מטעם עיריית מיכלשטאט מוצב על הבית בו התגורר, ובו הוא מכונה "ידיד האנשים". חידושיו וכתביו הופיעו בספר "בעל שם ממיכלשטאט" (מכון ירושלים, תשס"ו).
מחברת, 20.5 ס"מ. כ-[3] עמ' בכתב-ידו של הבעל שם ממיכלשטאט + [14] עמ' דרשות ביידיש מכותב אחר. מצב טוב. נייר כהה, מספר כתמים. כריכה מקורית, עם פגמים ובלאי.
חידושים על התורה והנ"ך בכתב-ידו של הבעל שם ממיכלשטאט. ארבעה קטעים בשלושה עמודים: על הפסוק "ויעל משם באר שבע" (בראשית כו, כג), על הפסוק "דרשו ה' בהמצאו" (ישעיהו נה, ו), על מזמור י"ט בתהלים, והתחלה של קטע "מדרש וזאת הברכה" [שנמחק על ידו בהעברת קוים]. בהמשך המחברת, מספר דרשות ביידיש, מכותב אחר [לא-מזוהה].
הצדיק המקובל רבי זעקיל ליב (יצחק אריה) ווֹרְמַסֶר (תקכ"ח-תר"ח) - "הבעל שם ממיכלשטאט". נצר למשפחת לוריא, ממשפחת המהרש"ל ורש"י, וצאצא של רבי אליהו בעל-שם לואנץ, המכונה "הבעל שם מוורמס". בצעירותו למד אצל המקובל רבי נתן אדלר בפרנקפורט, ולאחר מכן חזר לעיירת הולדתו מיכלשטאט. שם הקים את בית מדרשו, כיהן כרב העיר והסביבה, וייסד ישיבה, אליה נהרו תלמידים רבים. התפרסם במיוחד כצדיק בעל מופת ועושה נפלאות, ומשום כך כונה "בעל שם". המונים פנו אליו בבקשות מזור וישועה, ממדינות וארצות שונות, ורבים נושעו מברכותיו, מסגולותיו וקמעותיו.
שמו נודע לתהילה בקרב יהודים וגויים. לפי המסופר, חיילים גרמנים שהתפללו על קברו בזמן מלחמת העולם הראשונה חזרו כולם מן הקרב בריאים ושלמים. לוח זכרון מטעם עיריית מיכלשטאט מוצב על הבית בו התגורר, ובו הוא מכונה "ידיד האנשים". חידושיו וכתביו הופיעו בספר "בעל שם ממיכלשטאט" (מכון ירושלים, תשס"ו).
מחברת, 20.5 ס"מ. כ-[3] עמ' בכתב-ידו של הבעל שם ממיכלשטאט + [14] עמ' דרשות ביידיש מכותב אחר. מצב טוב. נייר כהה, מספר כתמים. כריכה מקורית, עם פגמים ובלאי.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $40,000
נמכר ב: $87,500
כולל עמלת קונה
כרך שלם בכתב-יד, פנקס מכתבי שו"ת בהלכה, הכולל מכתבים מקוריים מכותבים שונים, ביניהם מכתבים בכתב-יד קדשו של האדמו"ר בעל "צמח צדק" מליובאוויטש, מכתבים בכתב יד דודו-זקנו הרה"צ רבי יהודה ליב [מהרי"ל] מיאנוביץ [אחיו של "בעל התניא"], ומכתבים מגאוני האזור באותה תקופה. [ליובאוויטש והסביבה, שנות התק"פ-תר"כ בקירוב; המאה ה-19].
כרך זה היה ברשותו של הגאון רבי יששכר בער הורביץ, רב ומורה צדק בעיר ליובאוויטש בתקופת האדמו"ר בעל צמח צדק, ומבאי ביתו ומקורביו של האדמו"ר. במסגרת תפקידו הצטברו אצל רבי יששכר בער מכתבים וכתבי-יד רבים והוא כרך אותם בכרך שלפנינו, ואף הוסיף דפי מפתחות בראש הכרך.
הכרך כולל: · מכתבי שו"ת בכתב-יד קדשו של האדמו"ר בעל צמח צדק, והוספות בכתב-יד קדשו על חלק מהדפים האחרים. · מכתבים בכתב-ידו וחתימתו של הרה"צ רבי יהודה ליב [מהרי"ל] מיאנוביץ, אחיו של האדמו"ר הזקן "בעל התניא", בעל שו"ת שארית יהודה. · מכתבים ותשובות מגאוני ורבני הסביבה, חסידיו של הצמח צדק. חלק מן המכתבים נשלחו אל הצמח צדק עצמו וחלקם אל רבי יששכר בער, ועוד מספר תשובות בהלכה שהגיעו לידי רבי יששכר בער, אשר כרך אותם בכרך שלפנינו. · העתקות תשובות רבות של בעל ה"צמח צדק" ומספר תשובות מ"בעל התניא", בכתב-יד רבי יששכר בער וכותבים אחרים. · מכתבים וכתבי-יד שכתב רבי יששכר בער בנושאי הלכה שונים. · מספר אוטוגרפים לא מזוהים.
פריט אותנטי והיסטורי, המספק הצצה בלתי אמצעית לפעילותו הענפה של האדמו"ר בעל צמח צדק מליובאוויטש כאחד מגדולי הפוסקים בתקופתו, ולמעורבותו של רבי יששכר בער הורביץ שהיה יד ימינו של הצמח צדק, בעריכת כתביו.
פירוט חלקי של תוכן הכרך:
· בראש הכרך שני מכתבים בהלכה בכתב-ידו וחתימתו של מהרי"ל מיאנוביץ אל הצמח צדק [בגב אחד המכתבים, רישום הכתובת: "לק"ק לובאוויטש, לכב'... הרב המפורסם מו"ה מענדיל שי'... מק"ק יאנוויטש"]. בשולי המכתבים הערות על תוכן המכתב, כפי הנראה בכתב-ידו של הצמח צדק. · בדף כט/1 מכתב נוסף בהלכה בכתב-ידו וחתימתו של מהרי"ל מיאנוביץ, שנשלח אל רבי יצחק אייזיק עפשטיין מהומל. · העתקות מכתבים נוספים של מהרי"ל בכתב-ידו של רבי יששכר בער.
· כשבעה עמודים בכתב-יד קדשו של הצמח צדק, ושלושה דפים עם הגהות בכתב-ידו בשוליים; ועוד כ-17 עמודים בכתב-יד דומה מאד לכתב-ידו של הצמח צדק, שיתכן והוא כתב-ידו. ושני מקומות נוספים עם הגהות בשולי הדפים בכתב-יד הדומה לכתב-ידו של הצמח צדק, שיתכן והוא כתב-ידו.
· מכתבי שו"ת מאת הרבנים: רבי יוסף יצחק אייזיק ליפשיץ אב"ד אורשא (Orsha), רבי שלמה זלמן ב"ר הלל פאפירין מ"ץ בוויעליז (Veližas/Wieliż)י, רבי שמעון ב"ר נפתלי מ"ץ בלאזני (Liozna), רבי שלמה ב"ר יוסף מדובראוונא (Dubroŭna), רבי יעקב ב"ר משה ליפשיץ מ"מ ורב"ד אמסטיסלאו (מסטיסלב, Mscislaŭ), רבי יהושע ב"ר צבי מ"ץ וד"ץ בחאטימסק (Chocimsk), רבי יששכר בער ב"ר אריה ליב מלאזני, רבי אברהם ב"ר אביגדור כ"ץ, ועוד. חלק מהמכתבים עוסקים בפולמוסים ומחלוקות בעניני כשרות ושחיטה בקהילות הסביבה. לדוגמה: שלושה מכתבים עוסקים בפולמוס על כשרות השו"ב בקרופקי (Krupki) [ראה תשובה בנדון בשו"ת צמח צדק, יו"ד, סימן רמו]: מכתב ארוך בעניין מאת רבי יהודה ליב מבאבר אל הצמח צדק; תשובה מרבי יששכר בער מליובאוויטש בנידון, ותשובה ארוכה נוספת בכתב-יד הדומה לכתב ידו של הצמח צדק.
· דפים רבים בכתב-ידו של רבי יששכר בער, רובם העתקות תשובותיו של הצמח צדק. · רשימות קיטלוג של רבי ברוך בער על כתבי-יד של הצמח צדק ["מפתחות מכ"ק אדמו"ר שי'"].
מבדיקה ראשונית נראה כי חלק מתשובות הצמח צדק בכרך שלפנינו לא נדפסו או נדפסו בשינויים, בהשמטות פתיחת המכתב וסיומו, וכדומה.
הגאון החסיד רבי יששכר בער הורביץ (ראה אודותיו: ר' שלום דובער לוין, מבית הגנזים, עמ' קכז-קל). תלמיד מהרי"ל מיאנוביץ ותלמיד האדמו"ר בעל צמח צדק מליובאוויטש. לאחר נישואיו התיישב ביאנוביץ (ינוביצ'י Janavičy) ושם היה לתלמידו של מהרי"ל, וגם לאחר שעזב את יאנוביץ המשיך להתכתב אתו בהלכה. לאחר מכן שימש כמורה הוראה בכמה קהילות. תחילה התקבל למ"ץ בביחוב-חדש בשנת תקפ"ז, ולאחר מכן משנת תקצ"ג ועד תר"ב שימש כמ"ץ בליובאוויטש לצדו של האדמו"ר בעל "צמח צדק". לאחר מכן נתמנה למ"ץ בקאנאטאפ (על תקופה זו מכונה "הרב מקאנאטאפ"). בכל המקומות עסק בהוראה, בפסיקת הלכה ובסידור גיטין, ובמסגרת זו עמד בקשרי שו"ת עם הצמח צדק, ונותרה ממנו התכתבות ענפה בהלכה עם הצמח צדק ועם גדולי רבני דורו. בתקופת כהונתו בליובאוויטש הרבה לדון בהלכה עם הצמח צדק, וגם רבנים משאר עיירות האזור היו מרבים לשאול אותו בהלכה, ולפעמים היו מבקשים שישאל את הצמח צדק ויכתוב להם מה שהשיב לו האדמו"ר. מאחר והיה רגיל לדון בהלכה עם המהרי"ל ועם הצמח צדק נשארו אצלו כתבי-יד רבים הן של מהרי"ל והן של אדמו"ר בעל צמח צדק, שנכתבו אליו או אל אחרים, ואותם כרך במספר כרכים, יחד עם העתקות שלו מכתבי הצמח צדק ועם חידושים ורשימות שלו בהלכה, לפנינו אחד מן הכרכים שהכין רבי יששכר בער.
האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון בעל "צמח צדק" (תקמ"ט-תרכ"ו), האדמו"ר השלישי לבית חב"ד. מגדולי דורו בהלכה ובחסידות. תלמיד מובהק לזקנו "בעל התניא". עלה על כס הנשיאות לאחר פטירת חותנו ודודו האדמו"ר האמצעי רבי דוב בער בשנת תקפ"ח. היה מגדולי מנהיגי יהדות רוסיה ופעל רבות לביצור חומות היהדות. בנוסף, היה מגדולי הפוסקים בדורו והשיב תשובות רבות בהלכה לכל רחבי האימפריה הרוסית. תשובותיו הרבות כונסו בשמונת כרכי ספרו שו"ת "צמח צדק" - שעל שמו נקרא.
רבי יהודה ליב מיאנוביץ - המהרי"ל (תק"י בערך-תקפ"ו), גאון מופלג, אחיו של האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי "בעל התניא". היה יד ימינו של בעל התניא, והיה אחראי על עריכת "שולחן ערוך הרב" ועל כתיבת תורותיו של בעל התניא. מתורתו נדפס שו"ת שארית יהודה. עמד בקשרים טובים עם האדמו"ר בעל צמח צדק ומכתבים שהחליפו ביניהם נדפסו בשו"ת צמח צדק.
[108] דף. גודל דפים משתנה. 23 ס"מ בקירוב. מצב משתנה בין הדפים - בינוני-טוב. כתמים, קרעים ובלאי. כריכה פגומה ובלויה.
מצורפת חוות דעת מומחה על זיהוי כתב-יד בעל הצמח צדק.
כרך זה היה ברשותו של הגאון רבי יששכר בער הורביץ, רב ומורה צדק בעיר ליובאוויטש בתקופת האדמו"ר בעל צמח צדק, ומבאי ביתו ומקורביו של האדמו"ר. במסגרת תפקידו הצטברו אצל רבי יששכר בער מכתבים וכתבי-יד רבים והוא כרך אותם בכרך שלפנינו, ואף הוסיף דפי מפתחות בראש הכרך.
הכרך כולל: · מכתבי שו"ת בכתב-יד קדשו של האדמו"ר בעל צמח צדק, והוספות בכתב-יד קדשו על חלק מהדפים האחרים. · מכתבים בכתב-ידו וחתימתו של הרה"צ רבי יהודה ליב [מהרי"ל] מיאנוביץ, אחיו של האדמו"ר הזקן "בעל התניא", בעל שו"ת שארית יהודה. · מכתבים ותשובות מגאוני ורבני הסביבה, חסידיו של הצמח צדק. חלק מן המכתבים נשלחו אל הצמח צדק עצמו וחלקם אל רבי יששכר בער, ועוד מספר תשובות בהלכה שהגיעו לידי רבי יששכר בער, אשר כרך אותם בכרך שלפנינו. · העתקות תשובות רבות של בעל ה"צמח צדק" ומספר תשובות מ"בעל התניא", בכתב-יד רבי יששכר בער וכותבים אחרים. · מכתבים וכתבי-יד שכתב רבי יששכר בער בנושאי הלכה שונים. · מספר אוטוגרפים לא מזוהים.
פריט אותנטי והיסטורי, המספק הצצה בלתי אמצעית לפעילותו הענפה של האדמו"ר בעל צמח צדק מליובאוויטש כאחד מגדולי הפוסקים בתקופתו, ולמעורבותו של רבי יששכר בער הורביץ שהיה יד ימינו של הצמח צדק, בעריכת כתביו.
פירוט חלקי של תוכן הכרך:
· בראש הכרך שני מכתבים בהלכה בכתב-ידו וחתימתו של מהרי"ל מיאנוביץ אל הצמח צדק [בגב אחד המכתבים, רישום הכתובת: "לק"ק לובאוויטש, לכב'... הרב המפורסם מו"ה מענדיל שי'... מק"ק יאנוויטש"]. בשולי המכתבים הערות על תוכן המכתב, כפי הנראה בכתב-ידו של הצמח צדק. · בדף כט/1 מכתב נוסף בהלכה בכתב-ידו וחתימתו של מהרי"ל מיאנוביץ, שנשלח אל רבי יצחק אייזיק עפשטיין מהומל. · העתקות מכתבים נוספים של מהרי"ל בכתב-ידו של רבי יששכר בער.
· כשבעה עמודים בכתב-יד קדשו של הצמח צדק, ושלושה דפים עם הגהות בכתב-ידו בשוליים; ועוד כ-17 עמודים בכתב-יד דומה מאד לכתב-ידו של הצמח צדק, שיתכן והוא כתב-ידו. ושני מקומות נוספים עם הגהות בשולי הדפים בכתב-יד הדומה לכתב-ידו של הצמח צדק, שיתכן והוא כתב-ידו.
· מכתבי שו"ת מאת הרבנים: רבי יוסף יצחק אייזיק ליפשיץ אב"ד אורשא (Orsha), רבי שלמה זלמן ב"ר הלל פאפירין מ"ץ בוויעליז (Veližas/Wieliż)י, רבי שמעון ב"ר נפתלי מ"ץ בלאזני (Liozna), רבי שלמה ב"ר יוסף מדובראוונא (Dubroŭna), רבי יעקב ב"ר משה ליפשיץ מ"מ ורב"ד אמסטיסלאו (מסטיסלב, Mscislaŭ), רבי יהושע ב"ר צבי מ"ץ וד"ץ בחאטימסק (Chocimsk), רבי יששכר בער ב"ר אריה ליב מלאזני, רבי אברהם ב"ר אביגדור כ"ץ, ועוד. חלק מהמכתבים עוסקים בפולמוסים ומחלוקות בעניני כשרות ושחיטה בקהילות הסביבה. לדוגמה: שלושה מכתבים עוסקים בפולמוס על כשרות השו"ב בקרופקי (Krupki) [ראה תשובה בנדון בשו"ת צמח צדק, יו"ד, סימן רמו]: מכתב ארוך בעניין מאת רבי יהודה ליב מבאבר אל הצמח צדק; תשובה מרבי יששכר בער מליובאוויטש בנידון, ותשובה ארוכה נוספת בכתב-יד הדומה לכתב ידו של הצמח צדק.
· דפים רבים בכתב-ידו של רבי יששכר בער, רובם העתקות תשובותיו של הצמח צדק. · רשימות קיטלוג של רבי ברוך בער על כתבי-יד של הצמח צדק ["מפתחות מכ"ק אדמו"ר שי'"].
מבדיקה ראשונית נראה כי חלק מתשובות הצמח צדק בכרך שלפנינו לא נדפסו או נדפסו בשינויים, בהשמטות פתיחת המכתב וסיומו, וכדומה.
הגאון החסיד רבי יששכר בער הורביץ (ראה אודותיו: ר' שלום דובער לוין, מבית הגנזים, עמ' קכז-קל). תלמיד מהרי"ל מיאנוביץ ותלמיד האדמו"ר בעל צמח צדק מליובאוויטש. לאחר נישואיו התיישב ביאנוביץ (ינוביצ'י Janavičy) ושם היה לתלמידו של מהרי"ל, וגם לאחר שעזב את יאנוביץ המשיך להתכתב אתו בהלכה. לאחר מכן שימש כמורה הוראה בכמה קהילות. תחילה התקבל למ"ץ בביחוב-חדש בשנת תקפ"ז, ולאחר מכן משנת תקצ"ג ועד תר"ב שימש כמ"ץ בליובאוויטש לצדו של האדמו"ר בעל "צמח צדק". לאחר מכן נתמנה למ"ץ בקאנאטאפ (על תקופה זו מכונה "הרב מקאנאטאפ"). בכל המקומות עסק בהוראה, בפסיקת הלכה ובסידור גיטין, ובמסגרת זו עמד בקשרי שו"ת עם הצמח צדק, ונותרה ממנו התכתבות ענפה בהלכה עם הצמח צדק ועם גדולי רבני דורו. בתקופת כהונתו בליובאוויטש הרבה לדון בהלכה עם הצמח צדק, וגם רבנים משאר עיירות האזור היו מרבים לשאול אותו בהלכה, ולפעמים היו מבקשים שישאל את הצמח צדק ויכתוב להם מה שהשיב לו האדמו"ר. מאחר והיה רגיל לדון בהלכה עם המהרי"ל ועם הצמח צדק נשארו אצלו כתבי-יד רבים הן של מהרי"ל והן של אדמו"ר בעל צמח צדק, שנכתבו אליו או אל אחרים, ואותם כרך במספר כרכים, יחד עם העתקות שלו מכתבי הצמח צדק ועם חידושים ורשימות שלו בהלכה, לפנינו אחד מן הכרכים שהכין רבי יששכר בער.
האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון בעל "צמח צדק" (תקמ"ט-תרכ"ו), האדמו"ר השלישי לבית חב"ד. מגדולי דורו בהלכה ובחסידות. תלמיד מובהק לזקנו "בעל התניא". עלה על כס הנשיאות לאחר פטירת חותנו ודודו האדמו"ר האמצעי רבי דוב בער בשנת תקפ"ח. היה מגדולי מנהיגי יהדות רוסיה ופעל רבות לביצור חומות היהדות. בנוסף, היה מגדולי הפוסקים בדורו והשיב תשובות רבות בהלכה לכל רחבי האימפריה הרוסית. תשובותיו הרבות כונסו בשמונת כרכי ספרו שו"ת "צמח צדק" - שעל שמו נקרא.
רבי יהודה ליב מיאנוביץ - המהרי"ל (תק"י בערך-תקפ"ו), גאון מופלג, אחיו של האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי "בעל התניא". היה יד ימינו של בעל התניא, והיה אחראי על עריכת "שולחן ערוך הרב" ועל כתיבת תורותיו של בעל התניא. מתורתו נדפס שו"ת שארית יהודה. עמד בקשרים טובים עם האדמו"ר בעל צמח צדק ומכתבים שהחליפו ביניהם נדפסו בשו"ת צמח צדק.
[108] דף. גודל דפים משתנה. 23 ס"מ בקירוב. מצב משתנה בין הדפים - בינוני-טוב. כתמים, קרעים ובלאי. כריכה פגומה ובלויה.
מצורפת חוות דעת מומחה על זיהוי כתב-יד בעל הצמח צדק.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג