ספר חסידים, מוסר ועניני יראת שמים, מאת רבינו יהודה החסיד. קראקא, [שמ"א 1581]. דפוס יצחק בן אהרן מפרוסטיץ.
רישומי בעלות שונים. בדף הפורזץ האחורי, רישום בעלות בכתיבה אשכנזית עתיקה: "זה הספר שייך לכבוד אהו' זקני ה"ה הרב הגאון הגדול המפורסם מוהר"ר פנחס הלוי איש הורוויץ אב"ד ור"מ בק"ק פפד"מ [=פרנקפורט דמיין]". מרישום זה עולה כי לפנינו העותק שהיה שייך להגאון רבי פנחס הלוי הורוויץ בעל ה"הפלאה".
[רישומי בעלות נוספים בדפי הפורזץ הקדמיים: "ספר חסידים גהערט דוד פראג שליט"א מווירמש", "הק' בער בן הר"ר דוד מפראג" ו"הק' ישראל בא"א מ"ו.. שמואל... מליסא"].
הגאון הנודע רבי פנחס הלוי איש הורוויץ בעל ה"הפלאה" (תצ"א-תקס"ה), תלמידו המובהק של רבי דוב בער המגיד ממעזריטש [אצלו למד יחד עם אחיו רבי שמעלקה מניקולשבורג]. כיהן למעלה מ-30 שנה כרב ואב"ד העיר פרנקפורט דמיין, שהיתה באותה תקופה מרכז התורה הגדול בגרמניה. באותה תקופה למד אצלו הגאון בעל ה"חתם סופר". מחבר ספרים חשובים, ביניהם ספר "המקנה" - על מסכת קידושין, ספר "כתובה" - על מסכת כתובות, וספר "הפלאה" - על מספר מסכתות ושולחן ערוך. על שם ספרו האחרון נקרא לדורות: "בעל ההפלאה".
ספר חסידים, המיוחס לרבינו יהודה החסיד, מספרי היסוד של ספרות המוסר והמנהג, הכולל הלכות והנהגות, ועניני מחשבה ומוסר, על פי תורת הסוד של חסידות אשכנז הקדומה. חיבור זה משקף בצורה ייחודית את החברה היהודית ואת יחסיה עם הסביבה הנוצרית באשכנז במאות ה-12 וה-13. הספר זכה למהדורות רבות, ולאינספור אזכורים בספרות התורנית. בסעיף הראשון של הספר נכתב כי הוא נועד "ליראי ה' ולחושבי שמו, כי חסיד אשר לבו חפץ באהבת בוראו לעשות כל רצונו, ואינו יודע לשום על לב הדברים כולם, ומאיזה דבר צריך להזהר ואיך להעמיק לעשות רצון בוראו... ואילו היה יודע ומבין בדברי החסידות היה עושה הרבה מאד... לכך נכתב ספר חסידים למען יראו בו יראי ה' וכל השבים לבוראם בלב שלם וידעו ויבינו מה שעליהם לעשות...".
קמז דף (ספירת דפים משובשת). 18.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, כתמי רטיבות. רוב הדפים במצב טוב, אך דפי המפתחות בסוף פגומים, עם קרעים ופגעי רטיבות. בשלושת הדפים האחרונים של המפתחות קרעים עם חסרון משמעותי. דפי פורזץ וכריכה (עץ מחופה בעור) מקוריים. פגמים, קרעים וסימני עש בכריכה.

ספר קהלת יעקב, כללי הש"ס והפוסקים, מאת הגאון רבי ישראל יעקב אלגאזי. למברג [לבוב], [תרכ"ב] 1862. הסכמת האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם אב"ד צאנז.
בדף לפני השער רישום בעלות (בדיו) שהספר שייך להאדמו"ר רבי משולם פייש אב"ד טאהש: "... שייך להאי גברא רבה ה"ה הרב הגאון הגדול חסיד ועניו כקש"ת מו"ה משולם פייש אב"ד ור"מ דק"ק טאש יע"א. אני הכותב משה אפרים ---". רישום נוסף (בעיפרון), בחתימת נכדו רבי משה שמואל רוטנברג מקליינווארדיין, שקיבל את הספר בחלקו בעזבון אביו רבי יהוסף הלוי אב"ד קוסון בעל "בני שִלֵשִים": "עלה בגורלי מעזבון כ"ק אאמו"ר הגה"ק רשכבה"ג מוהר"י הלוי אב"ד בטאש, מאדא וקאסאן זי"ע ועכ"י [זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל], בנו השפל עבד לעבדי ה' משה שמואל ר"ב הלוי, בהרב הגה"ק מקאסאן זלה"ה הכ"מ". מעבר לדף זה, רישום בכת"י (בעפרון) של מפתחות לספר.
הגאון הקדוש רבי משולם פייש סג"ל לאווי הראשון - האדמו"ר הראשון מטאהש (תקפ"א-תרל"ג), מגדולי האדמו"רים בהונגריה, שנודע בקדושתו וכ"פועל-ישועות". נולד במורביה, בעיר יוזפס-דורף (הסמוכה לקרלסבד). בתקופת נעוריו התפשטה ההשכלה ועזיבת התורה במדינת מורביה, ובהשפעת הגאון רבי שמואל פריינד מדייני פראג, נסע ללמוד בישיבות הונגריה, אצל הגאון רבי אברהם יצחק וויינברגר, אצל הגאון רבי מאיר אונגוואר ואצל הגאון רבי אברהם שאג. לאחר נישואיו התגורר בכפר אשוואר הסמוך לניר-באטור [יישוב מפורסם באנשי-מעלה מקובלים ועובדי השי"ת, שהרב מקומרנא היה מכנה אותם "חכמי אש ואור" - כמליצה על שם המקום אשוואר], שם התגורר חמיו, שהיה מתלמידי הרב מקאליב והרב מקומרנא. רבי משולם פייש היה מקושר לגדולי החסידות בהונגריה וגליציה: הרב מליסקא, ה"דברי חיים" מצאנז, מוהרי"א מזידיטשוב, הרב מקומרנא, הרב מראזלא ועוד. רבו העיקרי היה האדמו"ר רבי דוד מדינוב, שהסמיכו לכהן באדמו"רות.
כיהן כרב ואב"ד בעיר טאהש (נ'יר-טאש Nyirtass , סמוכה לעיר המחוז קליינווארדיין [קישווארדה]). התפרסם בעבודתו את השי"ת בהתלהבות כאש-בוערת ותפילותיו עבור הכלל והפרט. גדולי אדמו"רי דורו (רבי דוד מדינוב ורבי אשר אנשיל יונגרייז מטשענגער) שלחו אליו אנשים על מנת שיוושעו בתפילותיו הטהורות ובזכות תורתו וקדושתו. סיפורים על גילויי "רוח הקודש" בבית מדרשו היו ידועים - גילויים שמימיים ותוכחה על נסתרות שהיתה עטופה ב"אהבת ישראל" ובשמחת-לב. אמרו עליו שבשעת ריקודו בשבת קודש היה פועל את כל הישועות. בכל ימות השבוע היה שרוי בתענית ["תענית משבת לשבת"], ולא היה ניכר עליו מאומה, כי צהלתו היתה על פניו [סיפורים רבים אודות ה"מופתים" וההתרוממות הרבה שחוו השוהים במחיצתו, ראה בספר "פאר משולם" שנכתב לתולדותיו].
לעת זקנותו נסע במיוחד להתפלל על קבר רבי אלימלך מליז'נסק, כדי לזכות לבן זכר, וכשנולד קרא לו "אלימלך" על שמו והיה מכנהו בחיבה "הרבי ר' אלימלך" [בן זה התייתם מאביו בעודו תינוק, והתגדל בבית גיסו הגדול היה האדמו"ר רבי יהוסף רוטנברג בעל "בני שִלֵשִים", ורק בשנת תרס"ח עלה רבי אלימלך על מקום אבותיו לכהן כאב"ד טאהש].
בשנת תרל"ג פרצה מגיפה והאדמו"ר הקדוש ביקש להיות כפרה על כלל ישראל. ואכן, במותו פסקה המגיפה. האדמו"ר רבי צבי אלימלך מבלאז'וב בעל "צבי לצדיק" אמר עליו שאילו היה מאריך ימים, היה כובש "לא רק את הונגריה, אלא גם את פולין...".
מלכות בית טאהש נמשכה עד ימינו אלו, ב"קרית טאהש" בקנדה, שהוקמה ע"י נינו האדמו"ר מטאהש, הגאון הקדוש רבי משולם פייש סג"ל לאווי - השני (תרפ"ב-תשע"ה), בן האדמו"ר רבי מרדכי מדעמעטשער (דֶמֶצֶ'ר), בנו של האדמו"ר רבי אלימלך אב"ד טאהש, ונכדו של רבי משולם פייש לאווי הראשון.
חתנו האדמו"ר הראשון מקוסון, הגאון הקדוש רבי יהוסף הלוי רוטנברג בעל "בני שִלֵשִים" (תרי"ג-תרע"ב) בן-בתו של האדמו"ר רבי צבי הירש מזידיטשוב. תלמידם של האדמו"רים בעל "דברי חיים" מצאנז ושל בעל ה"ייטב לב" מסיגט. לאחר פטירת חותנו נתמנה לכהן על מקומו כאב"ד טאהש, ממנה עבר לכהן ברבנות ניר-מאדע (Nyirmada), ובשנת תרנ"ד עבר לכהן ברבנות קאסאני (קוסון, Căuşeni, Mezo-Kaszony) שברוסיה הקרפטית. נהג בחיי קדושה וטהרה, והרבה בסיגופים ובתעניות. את כספו היה מפזר לצדקה לעניים. מצאצאיו יצאה שושלת גדולה של אדמו"רים ואנשי מעשה (ראה אודותם, בספר "תפארת בית קאסאן").
בנו החתום על הספר, רבי משה שמואל רוטנברג (תרל"ב-תש"ו), בן גילו של דודו האדמו"ר רבי אלימלך מטאהש (תרל"ב-תש"ג), שנתגדל עמו בבית הוריו. לאחר נישואיו עם בתו של רבי בן ציון פיש מבורשא התגורר בעיר קליינוורדיין, ולאחר מכן היגר לארה"ב והתגורר בלוס אנגלס ובניו-יורק (ראה אודותיו: מ' וונדר, אנצי' לחכמי גליציה, ד', עמ' 831-832).
קמו, קלא דף. 25 ס"מ. נייר איכותי. מצב טוב. מעט בלאי וכתמים. כריכת עור מקורית, עם שדרה קרועה ופגומה.

שלשה ספרי חסידות וקבלה הכרוכים יחד:
· ספר כלי הרואים, על ספר עובדיה, הנהגות אדם וליקוטים. מאת האדמו"ר רבי צבי אלימלך מדינוב. [למברג, תר"ח 1848. מהדורה ראשונה].
· ספר מסילות חכמה, מבוא לקבלת האר"י מאת רבי מאיר פאפרש, עם פירוש האילן הקדוש למהרש"ל, והנהגות מספר "תוצאות חיים". [רוסיה-פולין, תק"צ-תר"י בקירוב].
· ספר ארבעה חרשים, דרושים בחסידות, מאת רבי אריה ליב מלאנצהוט, עם "הנהגות קדושות" לרבי אלימלך מליז'נסק "אשר קראם בשם צעטיל קטן". עם "מאמר שבתות ה'" (החלק השני מ"עשרה מאמרות") להרמ"ע מפאנו, [למברג, תר"ט 1849. מהדורה ראשונה. זוהי גם המהדורה הראשונה של ה"צעטיל קטן" לרבי אלימלך מליז'נסק בעל "נועם אלימלך". בסופו נדפס: "כ"ז [=כל זה] מצאתי בכ"י". מאז זכה חיבור זה לאין ספור מהדורות]. סטפנסקי חסידות, מס' 64.
בדפי הספרים: חתימות רבות בדיו ובעפרון בכתב ידו של האדמו"ר רבי "צבי אלימלך שפירא", "צא"ש". החותם במקום אחד "בן הרב הקדוש והטהור אבד"ק דינוב". [יתכן כי אלו חתימות ידו של רבי צבי אלימלך שפירא מבלוז'וב, שהוא בנו של "הרב הקדוש והטהור" רבי דוד "אבד"ק דינוב"]. חתימות נוספות של רבי "אברהם חיים יצחק - מראפשיטץ".
האדמו"ר מבלוז'וב רבי צבי אלימלך שפירא (תר"א-תרפ"ד), זקן אדמו"רי גליציה. בנו של האדמו"ר הקדוש רבי דוד מדינוב בעל "צמח דוד", ונכדו של בעל "בני יששכר" [מחבר ספר "כלי הרואים" שלפנינו]. חתן האדמו"ר רבי משה הורוויץ מרוזוואדוב נכד האדמו"ר רבי נפתלי מרופשיץ. מנעוריו נודע בגאונותו בנגלה, אך לא נודע כי כבר מגיל צעיר עסק רבות בספרים הקשים שבתורת הקבלה "ברית כהונת עולם" וכיו"ב. תלמיד מובהק של האדמו"ר רבי חיים מצאנז בעל "דברי חיים". בגיל 28 כיהן כרב בריבטאטיש ונסע לקבל פני מורו ורבו בעל ה"דברי חיים", שקיבלו בכבוד מלכים והושיב אותו בראש השולחן. באמצע הסעודה כיבד ה"דברי חיים" את רבי צבי אלימלך באמירת דברי תורה. כמובן שרבי צבי אלימלך נמנע מלעשות זאת שהרי בא אל הרבי כחסיד. בצאתו ליווהו רבו עד לרחוב ואף הזכיר את עצמו לפניו, שיבקש עליו רחמים - "שכן איננו כל כך זקן כפי שהציבור חושב ועדיין יכול הוא לעשות תשובה..." (אנציקלופדיה לחסידות, ג' עמ' תקפב). גם כשביקר אצל האדמו"ר רבי יהושע מבעלז, כיבד אותו האדמו"ר בקריאת עשרת-הדיברות. רבי צבי אלימלך כדרכו החל מתלהב בשעת הקריאה בתורה והחל לקרוא את עשרת-הדיברות בקול חוצב להבות אש וכשאגת אריה ובדביקות עצומה, כאשר הרבי מבעלז טייל הלוך ושוב בהתרגשות, באמרו: "פלא פלאים! צעיר כזה, שיקרא ב'מוחות' שכאלה..." (אנציקלופדיה לחסידות, ג' עמ' תקפב). בשנת תרל"ד נתמנה לאדמו"ר, כאשר רוב השנים כיהן בעיר בלוז'וב. מראשוני חסידיו היה הגאון רבי שלום מרדכי הכהן המהרש"ם אב"ד בערזאן. גם האדמו"ר רבי אהרן ראטה בעל "שומר אמונים" היה מתלמידיו המובהקים, והוא שעודדו לייסד חצר חסידית למרות שלא היה ממשפחת אדמו"רים. לאחר מלחמת העולם הראשונה כיהן כאדמו"ר בפשמישל ובריישא. תורתו נדפסה בספרי "צבי לצדיק", שו"ת בהלכה ודרושי חסידות על התורה. חלקם נדפסו מכת"י אחרי השואה, ע"י נכדו האדמו"ר רבי ישראל שפירא מבלוז'וב.
טו דף; כ דף; [4], כ דף. 18 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. כריכה עתיקה, מעט בלויה.
סטפנסקי חסידות, מס' 242; מס' 64.

ספר לוח ברכת הנהנין, וסדר נטילת ידים, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי - בעל התניא. זאלקווא, [תקס"א 1801]. המילים "בק"ק שקלאוו" מובלטות בהגדלה בשער, ואילו מקום הדפוס "זאלקווא" נכתב באותיות קטנות.
מהדורה שניה שנדפסה בחיי המחבר, עפ"י מהדורה שנדפסה כשנה לפני כן, בשקלוב תק"ס, ואשר לא שרדה או נגנזה ע"י המחבר. לפנינו המהדורה הראשונה של החיבור ששרדה.
המהדורה שלפנינו היא ה"מהדורא קמא" שקדמה ל"מהדורה בתרא" המורחבת והמתוקנת שהדפיס האדמו"ר הזקן בעל התניא בסידורו, בשקלוב תקס"ג, תחת השם "סדר ברכות הנהנין".
בשער הספר שלפנינו נכתב "הובא לדפוס... בהגהה מדויקת ועם ההשמטות שהיו בראשונים הנדפסים בק"ק שקלאוו", ומכאן אנו למדים שלמהדורה זו קדמה מהדורה שנדפסה בשקלוב. ידיעה על מהדורה זו נמצאת במקור נוסף - שאלה שנשאל האדמו"ר בעל צמח צדק (שו"ת צמח צדק, שער המילואים, חלק ג', עמ' נז) ואשר בה מוזכרת מהדורה שנדפסה בשקלוב בשנת תק"ס - בשנה שקדמה להדפסת המהדורה שלפנינו. עם זאת, המהדורה הנזכרת לא שרדה עד לימינו. לא ברור האם נדפסה ע"י האדמו"ר בעל התניא בעצמו וברשותו או על ידי מי מחסידיו, ויתכן והיא נגנזה בהוראתו בשל היותה "מהדורא קמא". במקביל, נדפסה המהדורה שלפנינו באותה העת ע"י מו"ל גליציאני בשם ר' יעקב ב"ר נפתלי הירץ מבראד, שהזדרז להעתיק את נוסח מהדורת שקלוב, והדפיס את המהדורה שלפנינו ומהדורה נוספת בלבוב (חש"ד), עם הסכמות שהשיג להדפסה זו, ועם הוספת נוסח שער וקטע חתימה משלו ["אל עין הקורא"] בעמוד האחרון.
[1], ב-כז, [1] דף. 18.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. מעט בלאי. סימני עש בודדים. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 262. ראה: ליברמן, אהל רח"ל, חלק א', ניו יורק תש"ד, עמ' 144; מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ניו יורק תשמ"ד, עמ' 202 ואילך.

ספר דגל מחנה אפרים, על סדר התורה בדרך החסידות, מאת רבי משה חיים אפרים אשכנזי מסדילקוב, נכד רבי ישראל בעש"ט. קוריץ, תק"ע [1810]. מהדורה ראשונה.
הסכמות גדולי החסידות: רבי לוי יצחק מברדיטשוב, המגיד רבי ישראל מקוזניץ, רבי יעקב יצחק הלוי הורוויץ "החוזה" מלובלין, רבי אברהם יהושע העשיל אב"ד אפטא ואחרים. בסוף הספר "לקוטים" מהבעש"ט וכן "החלומות שנמצא בכ"י הרב הקדוש זללה"ה" (דף אחד).
מספרי החסידות המוקדמים. ספר זה הוא מן המקורות הראשוניים והמוסמכים ביותר של תורת הבעש"ט, אותה ינק ישירות מפיו המחבר הקדוש רבי משה חיים אפרים מסדילקוב (תק"ח-תק"ס), שהיה נכדו - בן-בתו הצדקנית מרת אדל. גדולי החסידות הפליגו בדבר קדושתו של הספר ובסגולתו לעורר את הקורא בו ליראת שמים, וכפי שכתב רבי לוי יצחק מברדיטשוב בהסכמה לספר: "מובטחני שעל ידי החיבור הלז יתלהב לבב אחינו בני ישראל לעבודת הבורא ברוך הוא וברוך שמו".
[2], קיד דף. 19.5 ס"מ. נייר ירקרק. מצב טוב-בינוני, כתמים, סימני עש, בלאי בשולי דפים וקרעים משוקמים [במספר דפים פגיעות קלות בטקסט]. כל דפי הספר עברו שיקום מקצועי, חותמת צנזור בשער. רישומים וחתימות, הגהה בדף האחרון [מטושטשת]. כריכת עור חדשה ומפוארת.
סטפנסקי חסידות, מס' 128.