מכירה 82 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
- book (211) Apply book filter
- חסידות (186) Apply חסידות filter
- ספרי (157) Apply ספרי filter
- letter (109) Apply letter filter
- chassid (105) Apply chassid filter
- יד (104) Apply יד filter
- manuscript (95) Apply manuscript filter
- מכתבים (73) Apply מכתבים filter
- document (66) Apply document filter
- ומסמכים (58) Apply ומסמכים filter
- וכתבי (54) Apply וכתבי filter
- חבד (52) Apply חבד filter
- חב (52) Apply חב filter
- חב"ד (52) Apply חב"ד filter
- chabad (52) Apply chabad filter
- כתבי (41) Apply כתבי filter
- יד, (38) Apply יד, filter
- דפוס (32) Apply דפוס filter
- ספרים (31) Apply ספרים filter
- ישראל (29) Apply ישראל filter
- manuscripts, (29) Apply manuscripts, filter
- מכתבי (28) Apply מכתבי filter
- רבנים (28) Apply רבנים filter
- rabbin (28) Apply rabbin filter
- letters, (26) Apply letters, filter
- print (26) Apply print filter
- chassidut (25) Apply chassidut filter
- חתימות (22) Apply חתימות filter
- dedic (22) Apply dedic filter
- gloss (22) Apply gloss filter
- signatur (22) Apply signatur filter
- ודפוסי (20) Apply ודפוסי filter
- ודברי (18) Apply ודברי filter
- ומסמכים, (18) Apply ומסמכים, filter
- ירושלים (18) Apply ירושלים filter
- וארץ (18) Apply וארץ filter
- eretz (18) Apply eretz filter
- israel (18) Apply israel filter
- jerusalem (18) Apply jerusalem filter
- jewish (17) Apply jewish filter
- דפוס, (14) Apply דפוס, filter
- הקדשות (13) Apply הקדשות filter
- והגהות (13) Apply והגהות filter
- חתימות, (13) Apply חתימות, filter
- מיוחסים (13) Apply מיוחסים filter
- מיוחסים, (13) Apply מיוחסים, filter
- עותקים (13) Apply עותקים filter
- signatures, (13) Apply signatures, filter
- יהדות (12) Apply יהדות filter
- jewri (12) Apply jewri filter
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, חתום בחתימת יד קדשו, בתוספת שורה בכתב-ידו.
נשלח אל הרה"ח שלום דובער קובלסקי (תרפ"א-תשנ"ז). במכתבו מברך הרבי: "ולקראת חג המצות, זמן חירותנו... הנני בזה להביע ברכתי לחג כשר ושמח ולחירות אמתית, חירות מדאגות בגשם ומדאגות ברוח - מכל דבר המעכב עבודת ה' בשמחה ובטוב לבב. ולהמשיך מחירות ושמחה זו בימי כל השנה כולה".
בסוף המכתב, לפני המילים "ובברכת החג", הוסיף הרבי בכתב-יד קדשו את המילים: "בברכה לרפושו"ק ולבשו"ט [לרפואה שלמה וקרובה ולבשורות טובות] מכאן ולהבא".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים.
פריט 290 כתב-יד, תנאי הרבנות של רבי אברהם פרוסטיץ (בוימגרטן), תלמיד רבי יהונתן אייבשיץ - גאיא, תקמ"ה
החלטות ראשי הקהל על התפקידים והזכויות המוענקים לרב הקהילה: "כתוב זאת זכרון בספר מה שעלה בהסכמת אלופי קרו"ט [קצינים, ראשים וטובים].... כשנתקבל הרב מה"ו אברהם פרוסטיץ מקרעמזיר להיות רב בקהילתנו, הן הן המה הכנסות שיהי' לו...".
בשולי הדף שבע חתימות של ראשי הקהל ("ז' טובי העיר"): "הק' ישראל זעקל בר"א ז"ל"; "הק' יצחק בר"מ ז"ל"; "הק' דוד... ברמז"ל"; "איצק בר"מ ז"ל"; "אהרן בר"ה י"צ"ו"; "הק' אייזיק בר"ה"; "יצחק מרדכי בר"א סג"ל". [שם העיר נמחק מהמסמך שלפנינו. כנראה מדובר ברבנות העיר גאיא, בה כיהן רבי אברהם פרוסטיץ בתחילה לפני שעבר לכהן ברבנות אויסע].
הגאון המקובל רבי אברהם פרוסטיץ (ת"צ בערך-תשרי תקנ"ט), תלמיד מובהק של רבי יהונתן אייבשיץ. איש קדוש, גאון מופלג ומרביץ תורה. חסיד ופרוש, "לא אכל כי אם שני פעמים בשבוע, ביום ג' בערב ובש"ק, ולא אכל דבר מן החי" ("פרדס יוסף", לונדון, תשט"ו, עמ' ז, בהערה). בתחילה לא רצה לשמש ברבנות אלא שימש כ"מנהיג הקהילה" בקרמזיר בלבד. לאחר שירד מנכסיו נתמנה לרבנות העיר גאיא (Gaya, כיום: Kyjov) במורביה, ולאחר כמה שנים עבר לכהן ברבנות אויסע (Aussee, כיום: Úsov). לאחר פטירתו נדפס חיבורו "כפות המנעול" על פרקי אבות (וינה, תקע"ח) ואילו שאר חיבוריו על הש"ס ועל התורה נותרו בכתבי-יד.
מצאצאיו (בן אחר בן) הוא הגה"צ הנודע רבי יוסף בוימגרטן (תרכ"ד-תרצ"ג), מרבני וינה. בהקדמת ספרו "פרדס יוסף", מופיעה רשימה שכתב אודות ייחוסו, הפותחת: "יוסף בן דוד בן שמעון בן מו"ה זאב בן מו"ה מענדל בן הג' ר' אברהם פרוסטיץ בעה"מ כפות המנעול, תלמיד מובהק של ר' יונתן באלטונא...". ברשימה זו, רבי יוסף בוימגרטן מספר על בריחת זקנו הנ"ל מהישיבה בתקופת המחלוקת הידועה עם רבי יעקב עמדין, לאחר שבעלי-בתים מהעיר ניסו לשחדו להעיד בבית דין בעניין: "כמה שנים למד בישיבתו והיה לו ממנו התרת הוראה. כאשר התחילה המריבה ונחלקה ק"ק אלטונא לשני מחנות, היה דר אא"ז בבית עשיר ונכבד מראשי הקהלה. פ"א במש"ק [פעם אחת במוצאי שבת קודש] בא בעה"ב ובקש ממנו להעיד ביום מחר כזאת וכזאת, ומסר לו טבעת יקרה באבן טוב, והוא עזב בחצי הלילה את הבית ואת העיר והניח שם את הטבעת ונסע עד לייפציג. משם כתב למורו וביקש ממנו מחילה כי לא נטל רשות ממנו". מעניין לציין כי בגביות העדות שנדפסו בספרי הפולמוס של רבי יעקב עמדין, מוזכר שמו של הבחור "אברהם פרוסטיץ" כאחד מתלמידי ר' יהונתן (ראה: התאבקות, מהדורת לבוב תרל"ז, דף לו/2).
[1] דף. כ-28 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וקרעים בשולי הדף, עם עקבות פטריה. הדבקת נייר בשולי הדף.
האוסף כולל שבעה שטרות ופסקי דין, מרביתם נכתבו ונחתמו על ידי רבי אלעזר לאזי ראב"ד קהילות אה"ו. מלבדו חתומים גם דייני קהילות אה"ו: רבי מרדכי גומפא פרידבורג (תצ"ב-תקס"ד; חכמי אה"ו, עמ' 98-99); רבי יאקב יעקב וואריש (כיהן כדיין החל משנת תקמ"ט, נפטר תקס"ח; חכמי אה"ו, עמ' 100); רבי משה יעקב יפה מברלין (נפטר תקפ"ג; נקרא ע"י רבי רפאל הכהן לכהן בדיינות, חתום על פסק הדין בשנת תקע"ט נגד הטמפל הרפורמי; חכמי אה"ו, עמ' 106-107); רבי אשר ניישטעדל דיין בוונדסבק (נפטר תקע"א; חכמי אה"ו, עמ' 101-102); רבי אליקים געטשליק בן רבי וואלף; רבי ברוך עוזר'ש (תק"ג-כסלו תקפ"ג. דיין בהמבורג משנת תקמ"ג. ממלא מקומו של רבי אלעזר לאזי כראב"ד אה"ו. עמד בראש הלוחמים בשנת תקע"ט נגד הטמפל הרפורמי. את תשובות הרבנים בענין פרסם בספר "אלה דברי הברית". ראה אודותיו: אישים בתשובות חתם סופר, עמ' קב; או"ה למושב, עמ' 93-102).
בנוסף לשטרות ופסקי הדין כולל האוסף שלושה מכתבים, בהם: מכתב משנת תקע"ג, שנכתב אל רבני ווילנא, בחתימת שלושת הדיינים: רבי "אלעזר לאזי ראב"ד דפה, בן המנוח מ' יוסף זצ"ל מברלין"; רבי "ברוך (עוזר'ש) דיין דק"ק המבורג"; ו"הק' משה יעקב יפה מברלין דיין דק"ק המבורג". פרט השנה במכתב הוא "בא רעש לפ"ק תקע"ג" (ימי מלחמת נפוליון, שכבש את המבורג, ופיצל את ג' הקהילות. ראה: או"ה למושב, עמ' 84-86); מכתב מרבי דובער אב"ד עלמסהארין (Elmshorn, עיר סמוכה להמבורג), אל רבי אלעזר לאזי, ובו המלצה לעזור לבחור ישיבה הנוסע להמבורג בענין שידוך, ושאלה הלכתית בענין ספר תורה שנקרע.
הגאון רבי אלעזר לאזי (היילבוט) ברלין (תק"א-תקע"ד), בעל "משנת דרבי אליעזר". מגדולי דורו. נולד בעיר ברלין לאביו רבי יוסף ונקרא על שם סבו הצדיק רבי לאזי הלברשטט מברלין. לאחר נישואיו גר בעיר פוזן. כיהן כדיין בבית דינו של רבי רפאל הכהן שכיהן כאב"ד פוזן משנת תקל"ג. כשעבר רבי רפאל הכהן בשנת תקל"ו להמבורג לכהן ברבנות ג' הקהילות - ק"ק אה"ו [אלטונא, המבורג, וונדסבק], הביא עמו את רבי לאזי לכהן כדיין בבית דינו בהמבורג. בשנת תקנ"ט פרש רבי רפאל הכהן מרבנות המבורג וקהילות אה"ו, ומינה תחתיו את רבי אלעזר לאזי לכהן כראב"ד בתי הדין של ג' קהילות אה"ו. רבי אלעזר לאזי כיהן אז גם כממלא מקום זמני לתפקיד "אב"ד ור"מ ג' הקהילות" [רב ראשי], עד אשר נבחר הגאון רבי נח חיים צבי ברלין בעל "עצי אלמוגים" (ראה פריט הבא). עמד בקשרי שו"ת עם ה"חתם סופר" (אישים בתשובות חת"ס, עמ' עח).
11 מסמכים ומכתבים (12 דף). גודל ומצב משתנים, טוב-בינוני. בחלקם כתמים ועקבות פטריה קלים, בלאי וקרעים.
חמישה מכתבים אודות ארגון ענייני קהילות אה"ו [אלטונה, המבורג וונדסבק] ויישובי הסביבה בתקופת פרישת הרב הראשי של קהילות אה"ו - הגאון רבי רפאל הכהן מהמבורג.
• מכתב בחתימות 14 ראשי ג' קהילות אה"ו, על מינוי הדיין רבי אלעזר לאזי ברלין כממלא מקום זמני לרב ראשי ["אב"ד ור"מ"] של הקהילות, החל מראש חודש תמוז תקנ"ט, עד למינוי רב ראשי באופן קבוע. בראש החותמים: הנגיד המפורסם, הפרנס "הק' ליב ב"ר שאול" [נפטר תקע"א. מייסד "קלויז ר' ליב ב"ר שאול" בהמבורג. ראה אודותיו: חכמי אה"ו, עמ' 111-112]. [המבורג?], סיון תקנ"ט.
• מסמך עם תנאי הרבנות הזמנית של רבי אלעזר לאזי ברלין, החל מראש חודש תמוז, בחתימת הפרנס רבי ליב ב"ר שאול. [המבורג?], כ"ז סיון תקנ"ט.
• מכתב ארוך בכתב ידו של רבי אלעזר לאזי ברלין (לא חתום), הנכתב מטעם רבני קהילת אלטונה, אל ראשי קהילת פרידריכשטאט (Friedrichstadt, צפונית להמבורג, מקהילות ה"גליל" הכפופות לקהילת אה"ו). אלטונה, אלול תקנ"ט.
מכתב ארוך וחריף ובו מחאה על אנשים שזלזלו בתקנות הקהילה, ערערו את מעמדו של הרב המ"ץ [המורה צדק] והפריעו לעצמאותו של השוחט. בתוך הדברים מוזכרים גם תיקון ענייני הקהילה שנעשו בעיר הסמוכה שלזוויג (Schleswig).
• מכתב אל הגאון רבי רפאל הכהן אב"ד אה"ו, בחתימת 11 מראשי קהילת רנזיבורג, אודות קבוצה של ששה אנשים שהפרו את תקנות הקהילה ופנו לערכאות המדינה בענין כלשהו. רנזיבורג (רנדסבורג Rendsburg, מקהילות ה"גליל" הכפופות לקהילת אה"ו), כ"ג ניסן תקנ"ט [1799]. יידיש ועברית.
• מכתב אל הגאון רבי רפאל הכהן, בכתב יד וחתימת רבי אליעזר ליזר בן רבי יצחק איצק, ש"ץ ונאמן הקהל ברנזיבורג. בעניין מינוי "שבעת הכשרים" להעמיד את תקנות הקהל. רנזיבורג (רנדסבורג Rendsburg), א' אייר תקנ"ט [1799]. יידיש ועברית.
הגאון רבי רפאל הכהן מהמבורג (חשון תפ"ג - חשון תקס"ד 1722-1803), מגדולי גאוני הדור בזמן ה"נודע ביהודה", ה"שאגת אריה" והגר"א מווילנא. תלמידו המובהק של ה"שאגת אריה" ומרבותיו של רבי חיים מוולוז'ין. כיהן ברבנות ובראשות ישיבה בכמה ערים בליטא. בשנת תקל"ג עבר לכהן ברבנות פוזן, ומשנת תקל"ו נתמנה כרב ראשי של קהילות אה"ו (איחוד הקהילות: אלטונה, המבורג וונדסבק) בגרמניה, אותן ניהל למעלה מעשרים שנה בחכמה ובתקיפות. נודע במלחמתו עם תנועת ההשכלה של משה מנדלסון ועם ה"משכילים" בהמבורג, אשר בעקבות כך הדפיסו נגדו ספרי פולמוס. על פרשת עזיבתו את רבנות אה"ו ראה בהרחבה להלן.
5 דפים. גודל ומצב משתנים. חלקם עם קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט.
פרישת רבי רפאל הכהן מרבנות אה"ו
בי"ט אדר שני תקנ"ט כינס רבי רפאל הכהן אסיפה דחופה, אליה קרא את ראשי שלשת קהילות אה"ו, ובה הודיע להם כי גמר בדעתו לעזוב את תפקידו כרב ראשי של קהילות אה"ו החל מראש חודש תמוז (בתאריך בו ימלאו 23 שנה לתחילת כהונתו ברבנות זו), והביע את רצונו שלא להתערב מעתה ואילך בענייני הקהילות. רבי רפאל נותר בעירו כאחד העם, והמשיך לעסוק בתורה ועבודת השם, ללא שום מעורבות ואחריות ציבורית, מלבד הנחיותיו למינוי ממלאי מקומו ברבנות. בפנקס כתב-יד קהילת המבורג, הנמצא בארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי, מופיע פרוטוקול האסיפה הנ"ל, בה הודיע רבי רפאל על פרישתו מהרבנות "מכמה טעמים הכמוסים" (דף קנד/1, בכתה"י). "...ויכל את דבריו לאמר: 'לא ארחיב במליצות היום הזה, כי גם הכהן הגדול ביציאתו התפלל תפלה קצרה' - ומאד הפצירו בו פו"מ דשלש קהלות... לשבת עוד על כסא הרבנות, אבל הוא התאמץ לבו..." (או"ה למושב, עמ' 69).
היו שאמרו שפרישתו מהרבנות נבעה מחששו הגדול של רבי רפאל שמא יכשל באיסורי לשון הרע הכרוכים בתפקידו כרב הקהילות. רבי רפאל עסק רבות בעניני מצות "שמירת הלשון" ואיסורי לשון הרע. ספרו "מרפא לשון" הינו אחד הספרים הראשונים המעוררים על ענייני שמירת הלשון ואיסורי לשון הרע [מאוחר יותר, בעקבות ספר זה, התעורר רבי ישראל מאיר הכהן מראדין לחבר את ספריו "חפץ חיים" ו"שמירת הלשון"].
לאחר שעזב את כיסא הרבנות לא רצה רבי רפאל שינהגו בו כבוד וגדולה. בשנת תקס"ג פנה אליו מחבר הספר "קרן אור פני משה" וביקש ממנו הסכמה על ספר נוסף אשר חיבר. השיב לו רבי רפאל במכתב "...אמנם הקשה לשאול ממני הסכמה על הספר הזה, כי מיום הסירותי מרבה המשרה מעל שכמי, והרימותי עטרת הרבנות מעלי, הנה אנכי כאחד העם כעם ככהן, יושב בטח בדד ומצפה לתשועת ה' בקרב עמי, ולא אעמיד שמי במקום גדולים חקרי לב רבנים יושבי כסאות למשפט, ה' עליהם יחיו, המה יבחרו ולא אני, רחוק ממני כאלה, על כן אל ירע לו כי לא השלמתי חפצו הפעם..." (נדפס בראש ספר "קולי יעקב", המבורג, תקס"ג; הובא ע"י ש' רסקין, קברי צדיקים באשכנז, עמ' 303).
ביזמת רבי רפאל מינו לאחר פרישתו את הדיין רבי אלעזר לאזי ברלין (ראה אודותיו: פריטים 291, 293) לראב"ד ג' הקהילות, וכממלא מקום זמני לתפקיד הרב הראשי "אב"ד ור"מ ג' קהילות". התפטרותו זו מהרבנות חוללה זעזועים רבים, ותוקפן של תקנות הקהילה התערער בג' הקהילות וביישובי הסביבה. כפי שאנו רואים במסמכים שלפנינו, עסק ממלא מקומו הזמני רבי אלעזר לאזי בחיזוקן וביצורן של תקנות הקהילות.
לאחר הליך ממושך נבחר לבסוף הגאון רבי נח חיים צבי ברלין בעל "עצי אלמוגים" לרב ראשי של קהילות אה"ו. רבי רפאל הכהן "בא לביתו ויקבל פניו באהבה עזה ויברך את בואו..." (או"ה למושב, עמ' 75). רבי נח חיים צבי חידש עם בואו את "כל התקנות דשלש קהלות בועד הקהל, ונתן עוז ותוקף לכל אשר תיקן הרב ר' רפאל כהן, ובאותה שנה היתה מחלוקה גדולה בישוב זעגעבערג [Segeberg] בין הגבאים ובין החזן... ובחכמתו עשה פשרה ביניהם" (או"ה למושב, שם). עם זאת, רבי נח חיים צבי לא האריך ימים על ממלכתו, והלך לעולמו לאחר תקופה קצרה, בשנת תקס"ב, כשאנשי העיר ורבי רפאל הכהן בראשם מבכים את פטירתו. את מקומו כאב"ד ור"מ קהילות אה"ו מילא אחריו רבי צבי הירש מזאמושט אב"ד גלוגא רבתי (ת"ק-תקס"ז).
בתקופה שלאחר פטירת רבי נח חיים צבי בשנת תקס"ב, נתמנה שוב רבי אלעזר לאזי לרב ראשי זמני: "שבנתיים... עד אשר יבוא אב"ד ור"מ בשלש קהילותינו... שבנתיים יהיה הדיין מוהר"ר לאזי ברלין נר"ו ראש המדברים אצל הבד"צ, ובכל דבר יתנהג בזה כאשר התנהג קודם ביאת הצדיק הרב המנוח מוהר"ר נח"צ הירש הנ"ל לקהילתנו..." (שנות דור ודור, ד, עמ' קנג-קנה).
• שני דפים מודפסים (בכתב רש"י), עם מילוי בכתב יד - שטר "תנאים אחרונים" ו"שטר חצי חלק זכר", לנישואי החתן רבי אלעזר לאזי בן רבי יוסף מברלין, עם הכלה מינדיל בת ר' מנחם מן פרידריך. המבורג, ט"ו כסלו תקמ"ד [21 בנובמבר 1783].
חתומים, אבי הכלה: רבי "מנחם מן בן לא"א כ' מאיר פרידריך", ונאמני הקהל: רבי אלחנן הענדיל ב"ר אהרן בכרך [תצ"ד-תקע"ח. בעל פרחי שושנה, ש"ץ ונאמן במשך יותר מחמישים שנה. ראה אודותיו: אוצר הרבנים, 2008; חכמי אה"ו, עמ' 104-105], ורבי חיים פירשט [סופר הקהל. מכותבי המכתבים במחלוקת רבי יעקב עמדין ורבי יהונתן אייבשיץ. ראה אודותיו: חכמי אה"ו, עמ' 14].
• פסק דין, בחתימת רבי חיים אב"ד חאדזייש ודייני בית דינו, עם חתימות ג' פו"מ [פרנסי ומנהיגי הקהילה]. חאדזייש (Chodzież, עיר סמוכה לפוזן), תמוז תקמ"ג [1783]. פסק הדין עוסק בתביעת שדכן שתבע את רבי אלעזר לאזי ברלין בבית הדין בחאדזייש, לשלם לו בעד ההוצאות הרבות שנגרמו בעקבות שידוך שלא יצא לפועל (שידוך שהוצע לו לאחר פטירת אשתו הראשונה).
• שטר תנאים, בכתב ידו של הגאון רבי אלעזר לאזי ברלין, לאירוסי בנו החתן מאיר ברלין, עם הכלה פיגלכי בת רבי יוסף יוסמן הלוי. בחתימות המחותנים, רבי "אלעזר לאזי בן המנוח מ' יוסף זצלה"ה" ורבי "יוסף יאסמן במהר"י הלוי זלה"ה". [המבורג?/פרידריכשטאט?], ז' אב תקס"ז [1807].
הגאון רבי אלעזר לאזי ברלין (תק"א-תקע"ד. ראה אודותיו גם בפריט 291), מגדולי דורו. בנישואיו הראשונים היה נשוי לבתו של רבי טודרוס מונק מפוזן, וכיהן אז כדיין בבית דינו של רבי רפאל הכהן בפוזן. כשעבר רבי רפאל הכהן בשנת תקל"ו להמבורג לכהן ברבנות ג' קהילות אה"ו [אלטונא, המבורג, וונדסבק], הביא עמו את רבי לאזי לכהן כדיין בבית דינו בהמבורג, בעוד בני משפחתו נותרו בעיר פוזן. תקופה קצרה לאחר מכן, הגיעה אל רבי לאזי השמועה הרעה כי אשתו נפטרה. רבי לאזי שב לפוזן לסדר את עניניו, "ואח"כ חזר לכאן [להמבורג] ובחר לאשה שניה בת צורבא מרבנן, מינדיל בת הר"ר מן, אשר למד תורה בישיבה בעיר מיץ אצל ה"ר שמואל היללמאנן, ואמה היתה בת בתו של הרב 'בית חינוך יהודה', והנישואין היו ביום ט"ו כסלו תקמ"ד" (או"ה למושב, עמ' 84). רבי לאזי נתמנה "ונתקבל לראשונה לדיין דק"ק וואנדסבעק והאמבורג, ואח"כ באלטונא והאמבורג, ואחרי אשר עזב הרב ר' רפאל כסא ממלכתו נתקבל לראש בית דין דשלש קהלות" (או"ה למושב, שם) - בשנת תקנ"ט פרש רבי רפאל הכהן מרבנות המבורג וקהילות אה"ו, ומינה תחתיו את רבי אלעזר לאזי לכהן כראב"ד ג' קהילות אה"ו.
4 דפים. גודל ומצב משתנים.
המכתב פותח בברכת שנה טובה: "תכלה שנה וקללותיה, ותחל שנה וברכותיה...". המשך המכתב עוסק בירושת משפחה מהעיר ליסא, האמורה להתחלק בין כמה יורשים, שאחת מהם היא יתומה [נכדת המורישים] המתגוררת בקהלת אה"ו. [בקובץ מוריה (גליון שלט-שמ, תמוז תשס"ח, עמ' פו) התפרסם מכתב אחר של בית הדין בליסא, מחודש חשון תק"ע, שהוא המשך לנושא המכתב שלפנינו].
הגאון רבי יהודה ליב קאלישר (נפטר ניסן תקפ"ב), מגדולי גאוני דורו. ראב"ד בית הדין בליסא בשנים תקס"ז-תקפ"ב. ידיד-נעוריו ומחותנו של הגאון רבי עקיבא איגר. בנו, רבי אברהם משה קאלישר, נשא את בתו של רבי עקיבא איגר, ולאחר פטירתו בגיל צעיר נישאה אלמנתו מרת שרה שרל להגאון רבי משה סופר בעל "חתם סופר" (הדבר מוזכר על ידי רבי יהודה ליב בהקדמת ספרו "היד החזקה", ברסלוי, תק"פ). בן אחר של רבי יהודה ליב, רבי עקיבא קאלישר, כיהן אחריו כדיין בליסא. מתלמידיו היה רבי צבי הירש קאלישר, בן-אחיו, אב"ד טהורן, ממייסדי הרעיון הציוני וההתיישבות בארץ ישראל.
הגאון רבי יצחק אייזיק גרשון גולדמן (נפטר סיון תקצ"א), מדייני ליסא בזמן בעל ה"חוות דעת". עמד בקשרי שו"ת עם ידיד-נעוריו הגאון רבי עקיבא איגר (מתקופת לימודיו של רבי עקיבא איגר בין חכמי ליסא). נודע כאיש חסיד וקדוש עליון. יותר מט"ו שנים לא אכל דבר מן החי מלבד בסעודת מצוה. לפני פטירתו אמר לעומדים סביב מיטת חוליו, כי הוזמן לדרוש לפני פמליה של מעלה ארבעים דרשות בארבעים ימים. לחיזוק אמיתות דבריו אלו, אמר כי בכל ארבעים היום הללו לא ייעדר וימות אף אחד מבני הקהילה: "למען תת אות אמת כי יתאמתו דבריי, אבטיח אתכם כי מ' יום אחר פטירתי בל יהיה בר מנן בעירנו, וכן היה" (הקדמת הספר פעולת צדיק, פיעטרקוב, תרפ"ט).
[1] דף. 25 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וסימני קיפול.
נוסח החתימה דומה לנוסח החתימות של רבי עקיבא איגר המפורסם שכיהן כאב"ד פוזן, שהיה חותם "עקיבא גינז מא"ש" או "עקיבא איגר מא"ש", והיה רגיל להוסיף בחתימתו את המילה "מא"ש" [מאייזנשטאט, עיר הולדתו - אולי כדי להבדילו מאחרים מבני משפחתו שנקראו אף הם בשם עקיבא, על שם הסבא הגדול רבי עקיבא איגר אב"ד צילץ ופרשבורג בעל "משנת דרבי עקיבא"]. בהשוואת כתב היד נראה כי החתימה דומה לכתב-ידו של רבי עקיבא איגר וחתימותיו, אם כי אין אנו יודעים מהיכן נגזרה פיסת הנייר שלפנינו.
הגאון המפורסם רבינו עקיבא (גינז) אֵיגֶר (תקכ"ב-תקצ"ח), גדול גאוני דורו. נולד באייזנשטאט, לאביו רבי משה גינז ולאמו בת הגאון רבי עקיבא איגר הראשון [אב"ד פרשבורג, בעל "משנת דרבי עקיבא"]. עוד טרם הגיעו לגיל בר-מצוה למד בישיבת ברסלוי במחיצת דודו ורבו הגאון רבי בנימין וואלף איגר. בהיותו בן ט"ו שנה כבר החל לומר שיעור בפני תלמידים. עם נישואיו בשנת תקל"ח עבר לגור בעיר ליסא בבית חותנו רבי איצק מרגליות. למרות היותו רך בשנים נחשב כאחד מגדולי הלמדנים בעיר, שהיתה מרכז התורה באותה תקופה.
בשנת תקנ"ב נתקבל לרב בעיר מארקיש-פרידלנד ויסד שם ישיבה. בשנת תקע"ה עבר לכהן כרב בעיר פוזנא בה שימש כ"ג שנים עד פטירתו, שם יסד ישיבה והעמיד תלמידים הרבה. איש קדוש בעל "רוח הקודש", ענוותן ונעים הליכות אשר לא השתרר על הציבור, אך ידע לעמוד בתוקף על כבוד הרבנות וכבוד התורה. התקין תקנות מרובות והקים מוסדות רבים לטובת הציבור. השיב תשובות לאלפי שאלות שהגיעו אליו מכל קצוי תבל, וכתב חידושי תורה רבים.
מצאצאיו נודעו כגדולי דורם: בנו הגאון רבי שלמה איגר (תקמ"ו-תרי"ב) - מנגידי וורשא וממלא-מקום אביו ברבנות פוזנא, בעל "גליון מהרש"א" וספרים נוספים; בנו הגאון רבי אברהם איגר מהעיר ראוויטש, שערך את כתבי אביו (עם הוספותיו החתומות "אאבה"ה" - אמר אברהם בן הרב המחבר); חתנו הגדול הגאון רבי משה סופר בעל "חתם סופר", שנשא בזיווג-שני את בת רבי עקיבא איגר [הרבנית שרל, אֵם-בניו רבי אברהם שמואל בנימין וואלף בעל "כתב סופר" ורבי שמעון סופר אב"ד קראקא].
רבינו עקיבא איגר עמל בתורה במסירות נפש כל ימיו. נודע בבקיאותו הרחבה ובהגדרותיו העמוקות אשר הפכו לאבני-יסוד בלימוד התורה עד ימינו. ספריו וחידושיו הפכו לספרי יסוד בעולם הישיבות ואצל כל פוסקי ההלכה.
פיסת נייר. 6-9X12 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קרעים (חלקם מחריכת הדיו).
פריט 296 שטר תנאים בחתימת רבי ליב עמריך, ראש חבורת תלמידי רבי נתן אדלר בפרנקפורט דמיין - תקנ"ט-תקס"ב
חתימות שני המחותנים: "הק' הירץ בלא"א הדיין מהור"ר אנשיל צונץ זצ"ל", ו"הק' יהודה ליבלא"א[!] המנוח כהר"ר גומפיל עמריך זצ"ל". חתימות שני הערבים: "הק' טעבלי בן כ"ה הירץ צונץ - ע"ק מצד החתן", ו"מאיר בן שמעון הענא - ע"ק מצד הכלה".
בהמשך המסמך נוסף הסכם חדש, עם שינויים בהסדרים הכספיים והערבויות שבהסכם ה"תנאים" הראשון, בחתימות שני המחותנים הנ"ל, רבי הירץ צונץ ורבי ליב עמריך. פרנקפורט דמיין, תמוז תקס"ב [1802].
רבי ליב עמריך (נפטר ו' כסלו תקע"ח), איש קדוש וטהור, מראשי חבורת התלמידים של רבי נתן אדלר מפרנקפורט דמיין - רבו של ה"חתם סופר". מפורסמים דבריו של רבי נתן אדלר אליו ברגעי פטירתו מן העולם (ראה חומר מצורף). חתנו של רבי מאיר הענא (החתום אף הוא על שטר התנאים שלפנינו). ידיד מובהק של ה"חתם סופר" (המביא בספריו חידושי תורה בשמו ומכנהו בתואר "ידידי הרבני כ"ה ליב עמריך מפפ"ד", ספר הזכרון, עמ' צג). מוהל ותיק שבספר-הנימולים שלו היו רשומים 782 בריתות שערך. על מצבת קברו נכתב: "החסיד המפורסם, ירא אלוקים... התורני מוהר"ר ליב בן... גומפיל עמריך... תמים במעשיו... גבר באחיו, בחסידות ופרישות בדקדוקי מצוות וסיגופים וטבילות. עינה בצום נפשו בהפסקות משבת לשבת. רוב ימיו עסק בתורה וגמ"ח...". גם בספר ה"ממורבוך" של קהילת פרנקפורט נכתב עליו: "החסיד המפורסם קדישא ופרישא... התורני מוהר"ר ליב בן... גומפיל עמריך... אשר הוא טהור וקדוש... זריז מאד בזריזות מצוה... ובורח מן העבירה...".
בזמנו, ייסד רבי נתן אדלר בביתו "מנין" פרטי, בו התפלל בנוסח הספרדים. לאחר פטירתו, המשיך תלמידו רבי ליב עמריך לקיים את ה"מנין", ולאחר פטירתו בשנת תקע"ח עבר ה"מנין" לביתו של רבי בנימין נידרהופהיים, חתן-חתנו של ר' ליב עמריך, שם התקיים ה"מנין" הנודע בשם "נידרהופהיימשע שול" בפרנקפורט דמיין, שהמשיך את מנהגיו המיוחדים של רבי נתן אדלר, עד תקופת השואה.
[1] דף (כתוב משני צדיו). כ-33 ס"מ. מצב טוב. פגיעות בלאי קלות בשולי הנייר. סימני קיפול.
מכתב תוכחה, שכפי הנראה נשלח לנאמן מוסדותיו בירושלים [ראש הדף עם תאריך הכתיבה ושם מקבל המכתב נגזרו מהמכתב. אולי כדי להסתיר את שם הנמען, מקבל התוכחה. יתכן שהנמען הוא רבי יעקב מרדכי הירשנזון מייסד וגבאי בית מדרשו "סוכת שלום" בירושלים]. הרב גוטמכר מוכיח אותו על כך שלא שלח לו קבלות לכספים שנשלחו לחלוקת חג הפסח, ומוסיף כי הוא מעכב בשל כך את משלוח הכספים לקראת חג השבועות. בתוך הדברים מספר לו רבי אליהו גוטמכר על התרעומת שמתעוררת עליו באופן אישי משום שהוא תומך בנאמנו נגד אנשי ריבו. הוא מספר על מכתבים שקיבל בענין מאת "החכם הספרדי... והגאון קאלישער" שמאשימים את הנאמן שאינו מוכן לגשת לבוררות. "רבים צועקים עלי גם במדינה זו מה זה שאני סומך על יחיד נגד רבים", ובנוסף הוא עוד מתעכב מלשלוח את הקבלות ו"במה שעוזב אותי מלהשקיט דעתי, מה דומה בזה?". אחרי כל התוכחה החריפה על אי הגעת הקבלות מלמד רבי אליהו זכות, שאולי המכתבים מירושלים מתמהמהים בשל עיכובי הדואר וכותב שאם יגיעו המכתבים "תוך איזה ימים - הכל כיאות, ואז אי"ה אשלח החלוקה כנהוג עם מעט נוסף, וגם אפשר אשלח מיד או בקרוב מאה ר"ט [מטבעות רייכסטלר] לשבועות אי"ה. דברי ידידו הק' אלי' חפ"ק גרידץ...".
הגאון הצדיק רבי אליהו גוטמאכר אב"ד גריידיץ (תקנ"ו-תרל"ה), תלמיד הגאון רבי עקיבא איגר. כיהן ברבנות פאלשען עד שנת ת"ר בערך, אז עבר לכהן ברבנות גריידיץ, ובנו בכורו רבי צבי הירש גוטמאכר נתמנה במקומו לאב"ד פאלשען. נודע כקדוש ומקובל, ובשנותיו האחרונות התפרסם שמו ברחבי העולם היהודי כ"פועל ישועות". סיפורי נפלאות נפוצו על הניסים הגדולים והישועות מברכותיו של "דער גריידיצער צדיק" [הצדיק מגריידיץ] - "שמכל המדינות באו אליו לבקש ברכותיו ותפלותיו, כל אחד לפי מה שהוא צריך" (אגרות סופרים, בשולי אגרת כט).
רבי אליהו גוטמכר פעל רבות למען יהודי ארץ ישראל, והקים ישיבה בירושלים בשם חברת "סוכת שלום" ו"מאור יעקב". ישיבה זו הוקמה בבית המדרש "שנות אליהו" בחצר רבי אליהו גוטמכר בירושלים, אשר נקנתה באמצעות נאמנו רבי יעקב מרדכי הירשנזון. רבי אליהו דאג להחזקת הישיבה עד יומו האחרון. מלבד זאת פעל יחד עם הרב צבי הירש קלישר ב"חברת ישוב ארץ ישראל" שהוקמה בפרנקפורט בשנת 1860, אשר מטרתה הייתה לטפח התיישבות יהודית חקלאית בארץ ישראל, ע"י גאולת האדמה מידי נוכרים, ולהושיב עליה חקלאים יהודים שיעבדו ויתפרנסו ממנה ויקיימו בה מצוות התלויות בארץ. שני רבנים אלו הרבו בתעמולה להפצת רעיון זה בספריהם, כתביהם, מכתביהם, ובדרשותיהם. בספריהם הם מרבים להוכיח שפעולות אלו מקרבות את הגאולה ומעוררות ישועה ורחמים מלפני ה'.
[1] דף. כ-18 ס"מ. מצב טוב. חסר בראש הדף (גזור באופן לא סימטרי).
פתקה (צעטלע) שנשלחה לאחד מראשי הקהילה, ובה הוא מעניק את אישורו על קבלת שוחט לנסיון: "אודיע למנהל עדת ישורון...", על קבלת "היקר לעמאן" לנסיון, להיות ממלא מקומו של השוחט ר' זלמן שפילבאך, עד שהלה יחזור לשחוט. בסיום המכתב מבקש רבי אליהו שישלחו אליו הפתקה הזו בחזרה: "...איך ערזוכע מיר דיזעס צעטלכע צוריק צו שיקען. הק' אלי' חו"ב גרידץ". בשולי המכתב שתי שורות בכתב-ידו של אחד מראשי הקהילה, הכותב שהוא שולח את הפתקה בחזרה.
הגאון הצדיק רבי אליהו גוטמאכר אב"ד גריידיץ (תקנ"ו-תרל"ה), תלמיד הגאון רבי עקיבא איגר. כיהן ברבנות פאלשען עד שנת ת"ר בערך, אז עבר לכהן ברבנות גריידיץ, ובנו בכורו רבי צבי הירש גוטמאכר נתמנה במקומו לאב"ד פאלשען. נודע כקדוש ומקובל, ובשנותיו האחרונות התפרסם שמו ברחבי העולם היהודי כ"פועל ישועות". סיפורי נפלאות נפוצו על הניסים הגדולים והישועות מברכותיו של "דער גריידיצער צדיק" [הצדיק מגריידיץ] - "שמכל המדינות באו אליו לבקש ברכותיו ותפלותיו, כל אחד לפי מה שהוא צריך" (אגרות סופרים, בשולי אגרת כט).
[1] דף. 9X12.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וקרעים קלים. הדבקת נייר דבק בשוליים.
מכתב בדברי תורה בנושאים שונים. בסיום המכתב מתייחס רבי עזריאל לרעיון מקורי שהעלה בפניו רבי אליהו מנחם. מן הדברים עולה שרבי אליהו מנחם הציע לפרסם מכתבי שאלה של רבנים שפנו אל עמיתיהם בשאלות הלכתיות, מאחר ובספרי השו"תים מודפסות בדרך כלל רק התשובות לאותם מכתבים, ואילו השאלות מופיעות בקיצור רב. רבי עזריאל עונה לרבי אליהו מנחם כי אכן יש חשיבות בפרסום מכתבי השאלות, וכי הדבר נחשב ל"מלאכת שמים" שבכוחה "להגדיל תורה ולהאדירה", וכותב בין היתר: "ולב מי לא ישמח בראותו כי יצאו לאור פרי תנוב'[ת] גאוני ארץ, אשר המשיבי'[ם] לשאלתם מאפוס'[ת] הפנאי ומקו'[ם] הגליון לא היו יכולי'[ם] רק להביא דבריה'[ם] בקיצור...". כפי הנראה, יוזמתו של רבי אליהו מנחם לא יצאה אל הפועל.
למיטב ידיעתנו, המכתב לא נדפס.
הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר (תק"פ-תרנ"ט), מגדולי דורו, תלמידם של בעל "ערוך לנר" ושל רבי יצחק ברנייס מהמבורג. בשנים תרי"א-תרכ"ט כיהן כרב באייזנשטאט והקים בה ישיבה ראשונה מסוגה, בה שולבו לימודי חול בשיטת "תורה עם דרך ארץ". מהלך זה ספג התנגדות וביקורת הן מצד הרפורמים והן מחוגים מסוימים בציבור החרדי, אך גדולי הונגריה וגרמניה הכירו בגדולתו וסמכו את ידיהם על ישיבתו. בשנת תרכ"ט נתמנה לאב"ד ברלין, שם הקים את בית המדרש לרבנים. עמד בראש היהדות האורתודוקסית בגרמניה.
מקבל המכתב, הגאון רבי אליהו מנחם גויטיין (תקצ"ח-תרס"ב), בן רבי צבי הירש גויטיין ונכדו של רבי ברוך בענדיט גויטיין בעל "כסף נבחר". תלמיד הכתב סופר. כאביו וסבו כיהן ברבנות העדיעס. היה ידידו של רבי עזריאל הילדסהיימר ועמד עמו בקשר מכתבים הדוק.
[1] דף. 22.5 ס"מ. כ-20 שורות בכתב-ידו וחתימתו. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול. כתובת בגרמנית בצדו השני של המכתב.
• כתב סמיכה להגהת סת"ם, לרבי שלום שכנא מסקידל, בכתב-יד וחתימת הרב מפאריטש: "צ[--?] בהחסיד מוהר"א חונה פה ק' פאריטש". [המגיה המפורסם רבי שלום שכנא יֶלִין (תק"ן-תרל"ד), "בעל מגיה" מסקידל שבמחוז גרודנא, תלמיד רבי חיים מוולוז'ין. אביו של הגאון רבי אריה ליב ילין בעל "יפה עינים" על הש"ס. מפורסמת שליחותו מירושלים לחאלב, כדי להעתיק את מסורת ה"כתר"].
• מכתב בכתב-יד וחתימת רבי יהודה ב"ר שמשון סג"ל אב"ד שענלאנק, אל קהילת צוואלע (זוואלע Zwolle, הולנד), הממליץ לקבל לרבנות את רבי יעקב פרנקל אב"ד מרקיש-פרידלנד. שענלאנק (Schönlanke, כיום: Trzcianka), חשון תר"י [1849].
• מכתב בכתב-יד וחתימת רבי דוב בער פיליפסטאל מלעסלא בעל "נחלי דבש", אב"ד בירנבוים. סמיכה לרבנות לרבי יעקב ב"ר אהרן פרנקל אב"ד מרקיש-פרידלנד. בירנבוים (Birnbaum, כיום: מעזיהאד Międzychód), תרי"א? [1851?].
• שני מכתבים בכתב-יד וחתימות רבי הירש אויב (Aub) אב"ד מינכן. מינכן, תרי"ב 1851-1852. יידיש.
• שני מכתבים בכתב-יד וחתימות רבי משה אהרן באך אב"ד שילדברג. שילדברג (Schildberg, כיום: אוסטז'שוב Ostrzeszów), תרכ"ה [1865].
• אישור רשמי (בפולנית), בחתימת ידו (בעברית) וחותמתו של רבי גבריאל דנציגר אב"ד ראדום. [ראדום Radom], ינואר 1861 [תרכ"א]. [הגאון רבי גבריאל דנציגר, אחיו של רבי שרגא פייביל דנציגר אב"ד גריצא, ודודם-זקנם של שושלת אדמו"רי אלכסנדר].
• רשימת מנויים נותני "דמי קדימה" לספר, עם כ-20 רישומים וחתימות [רובם בכתב-יד המנויים]. קרלין, סיון תרכ"א [1861].
• מכתב בכתב-יד וחתימת "הק' נתן נטע בן כמוהר"ר קלמן שליט"א מהיטן באך" [Hüttenbach, גרמניה], הכותב לאביו בעניין מסחר בספרים. זולצבאך, תמוז תקכ"ט [1769].
• אישור על זכות בלעדית למכירת יין. עם שלש חתימות: "[נ"פ?] ברודא", "עזריאל צורף בר"ג ז"ל" ורבי ליזר בכר[ך?]. ו"י [? - אולי וורמייזא], תק"ל [1770].
• מכתב ארוך בכתב-יד וחתימת רבי שלמה זלמן יפה, בן בנו של רבי מרדכי יפה "אשר הי' ג"ם שנים אבדק"ק שווערין במדינת מ"ב [מקלנבורג]", ובו בקשת תמיכה מעשירי ברסלוי, עם הוראה לשלוח את הכסף "על אדרעססע [=לכתובת] Jacob Moses Eiger אבערראבביענער" [הוא הגאון רבי עקיבא איגר אב"ד פוזן]. פוזן, ניסן תקפ"ו [1826].
• מכתב אל "הרב הגאון הגדול... מו"ה זכרי'[ה]", בכתב-יד וחתימת רבי "יצחק אייזק הכהן שווערין". מכתב מליצי מעניין, ובו תודות לרב ולמשפחתו על תמיכתם בבנו "מיום בואו לחסות תחת כנפיו וילמדהו דעת..." [כנראה בחור ישיבה שלמד בעירו ובישיבתו של רבי זכריה הנ"ל].
• דף גדול, הכולל כמה מכתבים בעניני כספים, חתומים. סקווירא, תרט"ו [1854]. יידיש ועברית.
• שטר מכירת חמץ, בחתימת רבי "אליעזר יצחק ב"ר יהונתן ש"ץ ושו"ב דפ"ק נארווקא". נארווקא (פלך גרודנא), ניסן תרמ"א [1881].
• כתב הכשר לקמח "שמורה" למצות, בחתימות הרבנים רבי אליהו אדלער ורבי משה פלדמן, וחתימות המשגיחים רבי מאיר צבי גרינוואלד ורבי יצחק צבי שטיינער. פעשט (בודפסט), תרע"ה [1915].
16 פריטים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.