מכירה 82 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
- book (211) Apply book filter
- חסידות (186) Apply חסידות filter
- ספרי (157) Apply ספרי filter
- letter (109) Apply letter filter
- chassid (105) Apply chassid filter
- יד (104) Apply יד filter
- manuscript (95) Apply manuscript filter
- מכתבים (73) Apply מכתבים filter
- document (66) Apply document filter
- ומסמכים (58) Apply ומסמכים filter
- וכתבי (54) Apply וכתבי filter
- חבד (52) Apply חבד filter
- חב (52) Apply חב filter
- חב"ד (52) Apply חב"ד filter
- chabad (52) Apply chabad filter
- כתבי (41) Apply כתבי filter
- יד, (38) Apply יד, filter
- דפוס (32) Apply דפוס filter
- ספרים (31) Apply ספרים filter
- ישראל (29) Apply ישראל filter
- manuscripts, (29) Apply manuscripts, filter
- מכתבי (28) Apply מכתבי filter
- רבנים (28) Apply רבנים filter
- rabbin (28) Apply rabbin filter
- letters, (26) Apply letters, filter
- print (26) Apply print filter
- chassidut (25) Apply chassidut filter
- חתימות (22) Apply חתימות filter
- dedic (22) Apply dedic filter
- gloss (22) Apply gloss filter
- signatur (22) Apply signatur filter
- ודפוסי (20) Apply ודפוסי filter
- ודברי (18) Apply ודברי filter
- ומסמכים, (18) Apply ומסמכים, filter
- ירושלים (18) Apply ירושלים filter
- וארץ (18) Apply וארץ filter
- eretz (18) Apply eretz filter
- israel (18) Apply israel filter
- jerusalem (18) Apply jerusalem filter
- jewish (17) Apply jewish filter
- דפוס, (14) Apply דפוס, filter
- הקדשות (13) Apply הקדשות filter
- והגהות (13) Apply והגהות filter
- חתימות, (13) Apply חתימות, filter
- מיוחסים (13) Apply מיוחסים filter
- מיוחסים, (13) Apply מיוחסים, filter
- עותקים (13) Apply עותקים filter
- signatures, (13) Apply signatures, filter
- יהדות (12) Apply יהדות filter
- jewri (12) Apply jewri filter
המכתבים מודפסים במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הריי"ץ, וחתומים בחתימת יד קדשו "יוסף יצחק", שניים מהם עם תוספת מילים בכתב ידו.
1. מכתב אל הרב חנוך הענדיל הבלין, הממונה הרשמי על נחלות הריי"ץ בארץ ישראל. ד' אייר תש"ד [1944].
המכתב עוסק בעניינים כספיים הנוגעים למכירת נחלותיו של הריי"ץ בעיר חברון, ורכישת נחלה חלופית תמורתם בירושלים ובתל-אביב. בסיום מכתבו מברך הריי"ץ: "ישלח לו השי"ת רפואה ויחזק את בריאות ב"ב יחיו ויוכל להמשיך את עבודתו בקדש מתוך בריאות הנכונה והרחבת הדעת בגשמיות וברוחניות" (נדפס באגה"ק של הריי"ץ, כרך ח, אגרת ב'שסח; וראה גם אגרות ב'קסח, ב'שסז, ב'שסט, ב'תקנז, ב'תרצט, ב'תשב).
2. מכתב אל הוועדה לטהרת המשפחה אצל ועד העיר במונטווידאו, אורגוואי ("טהרת המשפחה קאמיסיאן בא דעם ועד העיר אין מאנטעווידעא"). י"א מרחשון תש"ו [1945]. יידיש.
מכתב ארוך (שני עמודים) אודות בניית מקווה טהרה במונטווידאו: "הזמן והמקום נוצרו עבור יהודים שיקיימו את התורה, ולפיכך בשום מקום ובשום זמן לא אמורה להיות עכבה שתפריע ליהודים לשמור על יסודות היהדות. מקווה בקיבוץ יהודי הנו שאלת חיים...". הריי"ץ כותב שהוא מצרף למכתבו המחאה של 200 דולר לטובת העניין ומברך את כל המשתתפים בעבודה: "בבני חיי ומזוני מתוך הרחבה בגשמיות וברוחניות" (לא נדפס באגה"ק הריי"ץ).
3-6. ארבעה מכתבים אל העסקן והנדבן אלחנן גלזר:
• מכתב מיום ה' טבת תש"ה [1944]. יידיש. בראשית מכתבו מאריך הריי"ץ לספר אודות בריאותו הרופפת (בכ"ו חשוון לקה הריי"ץ בלבו והוא נאלץ לשכב במשך מספר שבועות במיטתו. גם לאחר שהתאושש מעט ציוו עליו רופאיו לנוח מעט מעבודתו הקשה). המשך המכתב עוסק בעניינים כספיים הנוגעים להדפסת סדרת הספרים "צמח צדק" (הספרים נדפסו בעזרת תמיכתו הנדיבה של מר גלזר), ובסיום מברכו הריי"ץ (תרגום מיידיש): "השם יתברך יחזק את בריאותך וייתן לך פרנסה טובה בהרחבה גדולה ויעניק לך הצלחה במימוש הפעולות הגדולות שלך לטובת הישיבה שלי כפי שהצעת, זוהי תכנית מאוד טובה" (מצורף תרגום המכתב לאנגלית, מודפס על נייר מכתבים רשמי של הריי"ץ, ללא חתימתו. נדפס באגה"ק של הריי"ץ, כרך יג, אגרת ד'תתפא). • מכתב מיום י"ט אייר תש"ו [1946]. יידיש. בראשית מכתבו מודה לו הריי"ץ על השתתפותו ונאומו בשמחת חנוכת הבית של "ישיבת ליובאוויטש המרכזית". בהמשך מבקש ממנו הריי"ץ לפעול למען שתי משפחות ניצולות שואה מפולין ולסייע להם בהשגת ויזות לארה"ב, ומסיים בברכה: "השם יתברך יעניק לך הצלחה בעסקיך האישיים ויחזק את בריאותם של הוריך יחיו וימלא את כל משאלותיך בגשמיות וברוחניות". בסוף המכתב, לצד חתימתו, הוסיף הריי"ץ בכתב יד קדשו את המילים "בגשמיות וברוחניות" (לא נדפס באגה"ק של הריי"ץ). • מכתב מיום כ"ד מנחם אב תש"ז [1947]. יידיש. מכתב ברכה לבריאות ולאריכות ימים בגשמיות וברוחניות. • מכתב "שנה טובה", מערב ראש השנה תש"ח [1947].
7. מכתב "אל ידידנו אנ"ש ותלמידי התמימים". י"ד כסלו תש"ח [1947].
המכתב עוסק בהדפסת ספרים בנגלה ובחסידות של אדמו"רי חב"ד והזכות הבלעדית של הוצאת קה"ת להדפיס ספרים אלו: "ומבלעדי המוסד קה"ת בל יהין שום אחד מכם להדפיס שום ספר מהספרים הנ"ל". בסוף המכתב, לצד חתימתו, הוסיף הריי"ץ בכתב יד קדשו את המילה "בגו"ר [בגשמיות וברוחניות]" (נדפס באגה"ק של הריי"ץ, כרך ט', אגרת ג'קמה).
מצורפים: • מכתב על נייר מכתבים רשמי של הריי"ץ (לא חתום): תרגום לאנגלית של מכתבו אל העסקן בנימין גלזר בעניין כינוס בארגונו של גלזר שערך הג'וינט, ובו דיבר נציגו של הריי"ץ הרה"ח בנימין גורודצקי אודות מצב הפליטים באירופה. • מברק מאת מזכירות הריי"ץ (על נייר מברקה של חברת התקשורת "וסטרן יוניון" Western Union), אל בנימין גלזר, בעניין מכתב כללי מהריי"ץ לרגל חג הגאולה י"ט כסלו. • דף מודפס על נייר מכתבים של הריי"ץ, עם שמותיהם של מספר אישים מפולין, מקום ושנת לידתם, וכתובתם (עברית ואנגלית) • שש מעטפות, מודפסות עם הבלאנק הרשמי של הריי"ץ.
גודל ומצב משתנים.
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו.
מכתב "כללי-פרטי" (מכתב שנשלח למספר אנשים בנוסח זהה), ששלח הריי"ץ (ביום חג הגאולה י"ב תמוז, יום בו שוחרר בשנת תרפ"ז ממאסרו ברוסיה הסובייטית) לרגל "היום הקדוש והבהיר" ח"י אלול, יום הולדתם של "מאור החסידות ומורה דרך החסידים הוד כ"ק הבעל שם טוב" - הבעש"ט (ח"י אלול נח"ת), ושל "מאור חסידות חב"ד ומורה דרך המסירות נפש על החסידות ודרכי החסידות" - רבי שניאור זלמן מלאדי, האדמו"ר הזקן בעל התניא (ח"י אלול תק"ה) - שני "המאורות הגדולים אשר האירו מוחם ולבם של אלפי אלפים וריבוי רבבות משפחות בישראל באור תורה ועבודה, באהבת ישראל ובמדות טובות, במסורת אבות לבנים ולבני בנים".
במכתבו, "אל ידידינו אנ"ש ומפלגות החסידים ומחבבי תורה ויראה שלומי אמוני ישראל", מסביר הריי"ץ את משמעותו של היום עבור כלל החסידים, שמתברכים בו ב"ברכת שמים מעל בגשם וברוח", ואת חשיבותו בפרט עבור חסידי חב"ד, "אשר הוכפלה קדושת היום וברכתו לחסידי חב"ד, הם ביתם וזרעם וזרע זרעם, ה' עליהם יחיו".
בהמשך המכתב, מתייחס הריי"ץ למצבם הגשמי הנורא של יהודי אירופה הכבושים בידי הנאצים מחד, ולמצבם הרוחני הירוד של יהודי אמריקה מאידך, ומבטא את תפילתו וברכתו: "ואני תפלה לה', בזכות הוד כ"ק אבותינו רבותינו הקדושים, ובזכות בעלי השמחה, אשר השי"ת יחוס וירחם עלי וישמח את לבבי השבור והנדכא ממצבם הנורא של אחינו בני ישראל בכל המדינות מעבר לים מזה בגשמיות, ומעבר לים מזה ברוחניות... והנני ידידם עוז הדורש שלומם ושלום ב"ב טובם והצלחתם ומברכם בגשמיות וברוחניות". בסוף המכתב חותם הריי"ץ בפתגם שטבע בשנת תש"א והורה להפיצו ולפרסמו בציבור: "לאלתר לתשובה - לאלתר לגאולה".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים קלים. קרע קטן בשוליים.
מכתב "שנה טובה" מאת האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון - הריי"ץ מליובאוויטש, חתום בחתימת ידו. ברוקלין, ניו יורק, ערב ראש השנה תש"ח [1948].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר הריי"ץ, וחתום בחתימת יד קדשו "יוסף יצחק".
נשלח אל הרה"ח חיים נחמן קובלסקי (תרנ"ב-תשל"ח). במכתבו מברך הריי"ץ: "לקראת השנה החדשה... הנני בזה לברך אותו ואת ב"ב [בני ביתו] יחיו... בברכת בכתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים. קרעים קלים בשוליים.
הרה"ח חיים נחמן קובלסקי (תרנ"ב-תשל"ח), מחשובי חסידי חב"ד בארה"ב ומתלמידי ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש דליובאוויטש, זכה להיות מקושר לשלושה דורות של אדמו"רי חב"ד. נולד למשפחת חסידי קוצק בוורשה, ובהיותו בגיל 18 "נתפס" לחסידות על ידי מספר אברכים חסידי חב"ד, ביניהם הרה"ח שרגא פייביש זלמנוב, אשר נתנו לו לטעום מטעמה של חסידות חב"ד ושכנעו אותו לנסוע אל הרבי הרש"ב לליובאוויטש. כששמע על כך אביו ר' משה, שהיה חסיד קוצק נלהב ומ"היושבים" אצל ה"אבני נזר" מסוכוטושב, נסע במשך ארבעה ימים ברכבת כדי להשיב את בנו הביתה. אולם כשהגיע לליובאוויטש ושהה שבת שלמה במחיצתו של הרש"ב ושמע ממנו מאמרי חסידות, החליט שבנו יישאר ללמוד במקום. ואכן, ר' חיים נחמן נותר בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש במשך ארבע שנים, תר"ע-תרע"ד, והפך לחסיד חב"ד מן המניין.
בסוף שנות התר"פ היגר לארה"ב. תחילה התגורר בבולטימור ולאחר מכן בניו-יורק. בארה"ב המשיך לעסוק בענייני הכלל ובהפצת מעינות תורת החסידות. הוא היה חבר אגודת התמימים וחבר ועד הישיבות שעל יד אגודת חסידי חב"ד, פעל כשד"ר לטובת ישיבות חב"ד ונטל חלק בהצלת תלמידי התמימים בתקופת השואה. כשהגיע הריי"ץ בשנת ת"ש לארה"ב היה ר' חיים נחמן בין מקבלי פניו ואף זכה לערוך עמו את סדר פסח בעיירת הנופש לייקווד. לאחר הסתלקותו של הריי"ץ נעשה קשור בלב ונפש בחתנו הרבי מליובאוויטש. במשך שנים נהג להביא לרבי מנחת "ביכורים", שהונחה על שולחנו של הרבי במהלך ההתוועדות של חג השבועות. נפטר בכ"ד טבת, יום ההסתלקות של האדמו"ר הזקן בעל התניא, ומנוחתו כבוד בסמיכות לאוהל האדמו"ר הריי"ץ והרבי מליובאוויטש.
בנו, הרה"ח שלום דובער קובלסקי, היה חסיד ועסקן, רב קהילת "ישראל הצעיר" (Young Israel) בניו-יורק. היה מראשי "הסתדרות הרבנים דאמריקה" (RCA) בתקופה בה כיהן הגאון הרב יוסף דוב סולובייצ'יק כנשיא ההסתדרות, ובין השניים נוצרו קשרים אישיים הדוקים. מחבר הספר "פניני התורה".
הרב קובלסקי נולד ביו"ד כסלו תרפ"א, והיה בין הראשונים שנקראו על שמו של האדמו"ר הרש"ב. תחילה התחנך ברוח חסידות סוכוצ'וב, בבית סבו ר' אלעזר מקוטובסקי באוטבוצק. לאחר מכן עבר ללמוד בישיבות תומכי תמימים בוורשה ובאוטבוצק, שם למד אצל ראש הישיבה הרה"ח יהודה עבער והמשפיע הרה"ח ברוך פרידמן (פוילישער). בשנות לימודיו בתומכי תמימים שהה פעמים רבות בהתוועדויות של האדמו"ר הריי"ץ. בשנת תרצ"ט הגיע לארה"ב והמשיך את לימודיו בישיבת "נר ישראל" בבולטימור. לאחר הסתלקות הריי"ץ, נעשה מקושר בחתנו וממלא מקומו הרבי מליובאוויטש, ואף זכה להשתתף במעמד קבלת הנשיאות ביו"ד שבט תשי"א. כיהן כרבה של קהילת הילקרסט בניו-יורק במשך שלושים שנים, וייסד בה בית כנסת גדול, בית ספר יהודי ומוסדות נוספים. נהג לשאול ולהתייעץ עם הרבי בכל נושא וענין הנוגעים לקהילתו, וקיבל הוראות, הנחיות והדרכות מפורטות בנוגע לפעילותו הציבורית הענפה. בשנת תשי"ח הקים את ארגון "עזרה" לטובת יהודי רוסיה, ובמשך שנים רבות עסק במשלוח חשאי של תשמישי קדושה, מצות, אתרוגים ומזון כשר למדינות ברית המועצות וחלוקתם בקרב היהודים מאחורי מסך הברזל. לפני כל נסיעה היה נכנס אל הרבי ליחידות ומתייעץ עמו על כל צעד ושעל, ובשובו היה מוסר לרבי דוח מפורט על פעילותו. בשנת תשנ"ו עלה לארץ, קבע את מגוריו בירושלים ועבד במועצת הרבנות הראשית עד לפטירתו בטבת תשנ"ז. לאחר פטירתו חנכה עיריית ניו-יורק רחוב על שמו ברובע קווינס.
מכתב בחתימת יד קדשו של האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון - הריי"ץ מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, ו' אלול תש"ט [1949].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר הריי"ץ, חתום בחתימת יד קדשו "יוסף יצחק", ובתוספת מילים בכתב-ידו.
נשלח אל הרה"ח חיים נחמן קובלסקי (תרנ"ב-תשל"ח). במכתבו מברך הריי"ץ: "השי"ת יחזק את בריאותו ובריאות זוגתו תחי' ובריאות ילידיהם ובני ביתם יחיו ויתן לכולם פרנסה טובה בהרחבה ויצליח בעבודתו לטובת הישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש".
בסוף המכתב הוסיף הריי"ץ בכתב-יד קדשו את המילים: "בכל טוב בגשמיות וברוחניות"; וחתם (בתחילת שמו השני) עם האות יו"ד בכתיבה אשורית - חתימתו המיוחדת בשנה האחרונה לחייו.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים. קרעים קלים בשוליים.
הרה"ח חיים נחמן קובלסקי (תרנ"ב-תשל"ח), מחשובי חסידי חב"ד בארה"ב ומתלמידי ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש דליובאוויטש, זכה להיות מקושר לשלושה דורות של אדמו"רי חב"ד. נולד למשפחת חסידי קוצק בוורשה, ובהיותו בגיל 18 "נתפס" לחסידות על ידי מספר אברכים חסידי חב"ד, ביניהם הרה"ח שרגא פייביש זלמנוב, אשר נתנו לו לטעום מטעמה של חסידות חב"ד ושכנעו אותו לנסוע אל הרבי הרש"ב לליובאוויטש. כששמע על כך אביו ר' משה, שהיה חסיד קוצק נלהב ומ"היושבים" אצל ה"אבני נזר" מסוכוטושב, נסע במשך ארבעה ימים ברכבת כדי להשיב את בנו הביתה. אולם כשהגיע לליובאוויטש ושהה שבת שלמה במחיצתו של הרש"ב ושמע ממנו מאמרי חסידות, החליט שבנו יישאר ללמוד במקום. ואכן, ר' חיים נחמן נותר בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש במשך ארבע שנים, תר"ע-תרע"ד, והפך לחסיד חב"ד מן המניין.
בסוף שנות התר"פ היגר לארה"ב. תחילה התגורר בבולטימור ולאחר מכן בניו-יורק. בארה"ב המשיך לעסוק בענייני הכלל ובהפצת מעינות תורת החסידות. הוא היה חבר אגודת התמימים וחבר ועד הישיבות שעל יד אגודת חסידי חב"ד, פעל כשד"ר לטובת ישיבות חב"ד ונטל חלק בהצלת תלמידי התמימים בתקופת השואה. כשהגיע הריי"ץ בשנת ת"ש לארה"ב היה ר' חיים נחמן בין מקבלי פניו ואף זכה לערוך עמו את סדר פסח בעיירת הנופש לייקווד. לאחר הסתלקותו של הריי"ץ נעשה קשור בלב ונפש בחתנו הרבי מליובאוויטש. במשך שנים נהג להביא לרבי מנחת "ביכורים", שהונחה על שולחנו של הרבי במהלך ההתוועדות של חג השבועות. נפטר בכ"ד טבת, יום ההסתלקות של האדמו"ר הזקן בעל התניא, ומנוחתו כבוד בסמיכות לאוהל האדמו"ר הריי"ץ והרבי מליובאוויטש.
בנו, הרה"ח שלום דובער קובלסקי, היה חסיד ועסקן, רב קהילת "ישראל הצעיר" (Young Israel) בניו-יורק. היה מראשי "הסתדרות הרבנים דאמריקה" (RCA) בתקופה בה כיהן הגאון הרב יוסף דוב סולובייצ'יק כנשיא ההסתדרות, ובין השניים נוצרו קשרים אישיים הדוקים. מחבר הספר "פניני התורה".
הרב קובלסקי נולד ביו"ד כסלו תרפ"א, והיה בין הראשונים שנקראו על שמו של האדמו"ר הרש"ב. תחילה התחנך ברוח חסידות סוכוצ'וב, בבית סבו ר' אלעזר מקוטובסקי באוטבוצק. לאחר מכן עבר ללמוד בישיבות תומכי תמימים בוורשה ובאוטבוצק, שם למד אצל ראש הישיבה הרה"ח יהודה עבער והמשפיע הרה"ח ברוך פרידמן (פוילישער). בשנות לימודיו בתומכי תמימים שהה פעמים רבות בהתוועדויות של האדמו"ר הריי"ץ. בשנת תרצ"ט הגיע לארה"ב והמשיך את לימודיו בישיבת "נר ישראל" בבולטימור. לאחר הסתלקות הריי"ץ, נעשה מקושר בחתנו וממלא מקומו הרבי מליובאוויטש, ואף זכה להשתתף במעמד קבלת הנשיאות ביו"ד שבט תשי"א. כיהן כרבה של קהילת הילקרסט בניו-יורק במשך שלושים שנים, וייסד בה בית כנסת גדול, בית ספר יהודי ומוסדות נוספים. נהג לשאול ולהתייעץ עם הרבי בכל נושא וענין הנוגעים לקהילתו, וקיבל הוראות, הנחיות והדרכות מפורטות בנוגע לפעילותו הציבורית הענפה. בשנת תשי"ח הקים את ארגון "עזרה" לטובת יהודי רוסיה, ובמשך שנים רבות עסק במשלוח חשאי של תשמישי קדושה, מצות, אתרוגים ומזון כשר למדינות ברית המועצות וחלוקתם בקרב היהודים מאחורי מסך הברזל. לפני כל נסיעה היה נכנס אל הרבי ליחידות ומתייעץ עמו על כל צעד ושעל, ובשובו היה מוסר לרבי דוח מפורט על פעילותו. בשנת תשנ"ו עלה לארץ, קבע את מגוריו בירושלים ועבד במועצת הרבנות הראשית עד לפטירתו בטבת תשנ"ז. לאחר פטירתו חנכה עיריית ניו-יורק רחוב על שמו ברובע קווינס.
מכתב "שנה טובה" מאת האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון - הריי"ץ מליובאוויטש, חתום בחתימת ידו. ברוקלין, ניו יורק, אלול תש"ט [1949].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר הריי"ץ, וחתום בחתימת יד קדשו "יוסף יצחק", עם האות יו"ד בכתיבה אשורית (בתחילת שמו השני) - חתימתו המיוחדת בשנה האחרונה לחייו.
נשלח אל הרה"ח חיים נחמן קובלסקי (תרנ"ב-תשל"ח). במכתבו מברך הריי"ץ: "לקראת השנה החדשה... הנני בזה לברך אותו ואת ב"ב [בני ביתו] יחיו... בברכת בכתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה. הדו"ש [הדורש שלומם] ומברכם בגשמיות וברוחניות".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים. קרעים קלים בשוליים.
הרה"ח חיים נחמן קובלסקי (תרנ"ב-תשל"ח), מחשובי חסידי חב"ד בארה"ב ומתלמידי ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש דליובאוויטש, זכה להיות מקושר לשלושה דורות של אדמו"רי חב"ד. נולד למשפחת חסידי קוצק בוורשה, ובהיותו בגיל 18 "נתפס" לחסידות על ידי מספר אברכים חסידי חב"ד, ביניהם הרה"ח שרגא פייביש זלמנוב, אשר נתנו לו לטעום מטעמה של חסידות חב"ד ושכנעו אותו לנסוע אל הרבי הרש"ב לליובאוויטש. כששמע על כך אביו ר' משה, שהיה חסיד קוצק נלהב ומ"היושבים" אצל ה"אבני נזר" מסוכוטושב, נסע במשך ארבעה ימים ברכבת כדי להשיב את בנו הביתה. אולם כשהגיע לליובאוויטש ושהה שבת שלמה במחיצתו של הרש"ב ושמע ממנו מאמרי חסידות, החליט שבנו יישאר ללמוד במקום. ואכן, ר' חיים נחמן נותר בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש במשך ארבע שנים, תר"ע-תרע"ד, והפך לחסיד חב"ד מן המניין.
בסוף שנות התר"פ היגר לארה"ב. תחילה התגורר בבולטימור ולאחר מכן בניו-יורק. בארה"ב המשיך לעסוק בענייני הכלל ובהפצת מעינות תורת החסידות. הוא היה חבר אגודת התמימים וחבר ועד הישיבות שעל יד אגודת חסידי חב"ד, פעל כשד"ר לטובת ישיבות חב"ד ונטל חלק בהצלת תלמידי התמימים בתקופת השואה. כשהגיע הריי"ץ בשנת ת"ש לארה"ב היה ר' חיים נחמן בין מקבלי פניו ואף זכה לערוך עמו את סדר פסח בעיירת הנופש לייקווד. לאחר הסתלקותו של הריי"ץ נעשה קשור בלב ונפש בחתנו הרבי מליובאוויטש. במשך שנים נהג להביא לרבי מנחת "ביכורים", שהונחה על שולחנו של הרבי במהלך ההתוועדות של חג השבועות. נפטר בכ"ד טבת, יום ההסתלקות של האדמו"ר הזקן בעל התניא, ומנוחתו כבוד בסמיכות לאוהל האדמו"ר הריי"ץ והרבי מליובאוויטש.
בנו, הרה"ח שלום דובער קובלסקי, היה חסיד ועסקן, רב קהילת "ישראל הצעיר" (Young Israel) בניו-יורק. היה מראשי "הסתדרות הרבנים דאמריקה" (RCA) בתקופה בה כיהן הגאון הרב יוסף דוב סולובייצ'יק כנשיא ההסתדרות, ובין השניים נוצרו קשרים אישיים הדוקים. מחבר הספר "פניני התורה".
הרב קובלסקי נולד ביו"ד כסלו תרפ"א, והיה בין הראשונים שנקראו על שמו של האדמו"ר הרש"ב. תחילה התחנך ברוח חסידות סוכוצ'וב, בבית סבו ר' אלעזר מקוטובסקי באוטבוצק. לאחר מכן עבר ללמוד בישיבות תומכי תמימים בוורשה ובאוטבוצק, שם למד אצל ראש הישיבה הרה"ח יהודה עבער והמשפיע הרה"ח ברוך פרידמן (פוילישער). בשנות לימודיו בתומכי תמימים שהה פעמים רבות בהתוועדויות של האדמו"ר הריי"ץ. בשנת תרצ"ט הגיע לארה"ב והמשיך את לימודיו בישיבת "נר ישראל" בבולטימור. לאחר הסתלקות הריי"ץ, נעשה מקושר בחתנו וממלא מקומו הרבי מליובאוויטש, ואף זכה להשתתף במעמד קבלת הנשיאות ביו"ד שבט תשי"א. כיהן כרבה של קהילת הילקרסט בניו-יורק במשך שלושים שנים, וייסד בה בית כנסת גדול, בית ספר יהודי ומוסדות נוספים. נהג לשאול ולהתייעץ עם הרבי בכל נושא וענין הנוגעים לקהילתו, וקיבל הוראות, הנחיות והדרכות מפורטות בנוגע לפעילותו הציבורית הענפה. בשנת תשי"ח הקים את ארגון "עזרה" לטובת יהודי רוסיה, ובמשך שנים רבות עסק במשלוח חשאי של תשמישי קדושה, מצות, אתרוגים ומזון כשר למדינות ברית המועצות וחלוקתם בקרב היהודים מאחורי מסך הברזל. לפני כל נסיעה היה נכנס אל הרבי ליחידות ומתייעץ עמו על כל צעד ושעל, ובשובו היה מוסר לרבי דוח מפורט על פעילותו. בשנת תשנ"ו עלה לארץ, קבע את מגוריו בירושלים ועבד במועצת הרבנות הראשית עד לפטירתו בטבת תשנ"ז. לאחר פטירתו חנכה עיריית ניו-יורק רחוב על שמו ברובע קווינס.
1-4. ארבעה מכתבים מאת האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון - הריי"ץ מליובאוויטש. אוטבוצק, תרצ"ח (1938).
שלושה מן המכתבים מודפסים על נייר מכתבים רשמי של הריי"ץ ואחד על נייר מכתבים של מזכירות האדמו"ר. המכתבים חתומים בחתימת ידו של המזכיר הרה"ח יחזקאל (חאצ'ע) פייגין (באחד מהם החתימה מצולמת); שניים מהם נושאים את חותמת הדיו "מזכיר כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש, הרב יחזקאל פייגין".
שנים מן המכתבים (כ"ו ניסן / א' אייר) נשלחו אל הרה"ח חיים נחמן קובלסקי, באחד מהם מברכו הריי"ץ: "יברך השם יתברך... בשפעת חיים וברכה מרובה בגשמיות וברוחני' ויאהיל עליהם אור זכות קדש הקדשים מנפש ועד בשר". שני המכתבים האחרים (כ"ט סיון) נשלחו אל הרה"ח אברהם שלמה הכהן (מצ'צ'רסק?), באחד מהם מברכו הריי"ץ בבריאות ובפרנסה: "השם יתברך יחזק את בריאותו ובריאות חתנו... ויזמין להם השם יתברך פרנסה בריוח" (בשוליו מופיע: "כ"ק אדמו"ר שליט"א מתענין לדעת איך הוא הנהגת בנותיו וחתנו יחיו ויודיע"), ובשני מברכו הריי"ץ: "יברך השם יתברך... בשפעת חיים וברכה מרובה בגשמיות וברוחני' ויאהיל עליהם אור זכות קדש הקדשים מנפש ועד בשר".
5. מכתב מאת המזכיר הרה"ח יחזקאל (חאצ'ע) פייגין. כ"א אייר תרצ"ח.
מודפס על נייר מכתבים של "מזכיר כ"ק אדמו"ר שליט"א, הרב יחזקאל פייגין", וחתום בחתימת-ידו של הר"י פייגין.
המכתב נשלח אל הרה"ח חיים נחמן קובלסקי, ובו מספר הר"י פייגין על מצב בריאותו הירוד של הריי"ץ: "כ"ק אדמו"ר שליט"א בא צלחה לביתו י"ב ניסן, האמת ניתן להאמר אשר לדאבון לב אין נראה הטבה ממשית בבריאותו, איזה הטבה קטנה... נראה בדיבורו אבל מעט מזעיר באופן אשר כמעט אין נרגש"; ומתאר את חג הפסח במחיצתו של הריי"ץ: "בחג הפסח הי' הסדר כי בימים הראשונים לא אמר חסידות כנראה הי' עיף מעמל הדרך, בכל זה היינו נכנסים בסעודות החג לשמוע שיחות קדש ממנו... בשביעי של פסח אמר מאמר חסידות עמוק וארוך וגם באחרון של פסח אמר מאמר קצר וכן בכל השבתות אחר חג הפסח... אבל עם זה נראה חלישותו ביותר וכפי הנראה גם בקיץ זה יהי' מוכרח ליסע לסנטאריום" [בכ"ד טבת תרצ"ח נסע הריי"ץ לבית המרפא פרכטלדסדורף שבפרברי וינה ושהה בו עד ו' אדר שני (שלושה ימים קודם לסיפוחה של אוסטריה לגרמניה הנאצית). מווינה נסע לפריז, וכאמור במכתב שלפנינו, בי"ב ניסן, לקראת חג הפסח, חזר הריי"ץ לעיר מושבו אוטבוצק. ראה "אגרות קדש" הריי"ץ, מבוא, עמ' 14-15].
6-7. שני מכתבים מאת האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון - הרבי מליובאוויטש. כ"ח ניסן תשי"ג (1953) / י"ח שבט תשכ"ב (1962).
המכתבים מודפסים על נייר מכתבים רשמי של המזכירות של הרבי, האחד חתום בחתימת המזכיר חיים ליברמן (ובחותמת הדיו "מזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א - מליובאוויטש") והשני בחתימת המזכיר שלום מנחם מנדל סימפסון. נשלחו אל הרה"ח חיים נחמן קובלסקי, באחד מהם מברכו הרבי: "יברך השם יתברך... בשפעת חיים וברכה מרובה בגשמיות וברוחניות, ויאהיל עליהם אור זכות קדש הקדשים מנפש ועד בשר".
8. מעטפת מכתב עם הבלנק הרשמי של הרבי מליובאוויטש. נשלח ב-1964 אל הרה"ח שלום דובער קובלסקי.
9-14. שש קבלות של מוסדות חב"ד "מחנה ישראל", "לשכת חשאין ע"י מחנה ישראל" ו"מרכז הישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש", על תרומות שהתקבלו מאת הרה"ח חיים נחמן קובלסקי בשנים תשט"ז-תשי"ט.
גודל ומצב משתנים.
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו.
נשלח אל הרה"ח חיים נחמן קובלסקי (תרנ"ב-תשל"ח). במכתבו מברך הרבי: "לקראת השנה החדשה... הנני בזה להביע ברכתי לו ולב"ב [ולבני ביתו] שיחיו, ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 22 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים. כתמים קלים.
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, חתום בחתימת יד קדשו, בתוספת מילה בכתב-ידו.
נשלח אל הרה"ח חיים נחמן קובלסקי (תרנ"ב-תשל"ח). במכתבו מברך הרבי: "לקראת השנה החדשה... הנני בזה להביע ברכתי לו ולב"ב [ולבני ביתו] שיחיו, ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות".
בסוף המכתב, לאחר המילה "בברכת", הוסיף הרבי בכתב-יד קדשו את המילה: "הצלחה".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים.
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, חתום בחתימת יד קדשו, בתוספת מילה בכתב-ידו.
נשלח אל הרה"ח חיים נחמן קובלסקי (תרנ"ב-תשל"ח). במכתבו מברך הרבי: "לקראת השנה החדשה... הנני בזה להביע ברכתי לו ולכל אשר לו, ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות".
בסוף המכתב, לאחר המילה "בברכה", הוסיף הרבי בכתב-יד קדשו את המילה: "לבשו"ט [לבשורות טובות]".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 22.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, חתום בחתימת יד קדשו, בתוספת מילה בכתב-ידו.
נשלח אל הרה"ח חיים נחמן קובלסקי (תרנ"ב-תשל"ח). במכתבו מברך הרבי: "לקראת השנה החדשה... הנני בזה להביע ברכתי לו ולכל אשר לו, ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות".
בסוף המכתב, לאחר המילה "בברכה", הוסיף הרבי בכתב-יד קדשו את המילה: "לבשו"ט [לבשורות טובות]".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים. כתמים, ובהם כתמי דיו.
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו.
נשלח אל הרה"ח חיים נחמן קובלסקי (תרנ"ב-תשל"ח). במכתבו מברך הרבי: "לקראת השנה החדשה... הנני בזה להביע ברכתי לו ולכל אשר לו שי', ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים. מעט כתמים.
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, חתום בחתימת יד קדשו, בתוספת מילים בכתב-ידו.
נשלח אל הרה"ח חיים נחמן קובלסקי (תרנ"ב-תשל"ח). במכתבו מברך הרבי: "ולקראת השנה החדשה... הנני בזה להביע ברכתי לו ולכל אשר לו, ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים.