שבר אבן, שריד יחיד מהמצבה המקורית של קבר יוסף הצדיק בשכם.
האבן שלפנינו נלקחה ממתחם קבר יוסף הצדיק בשכם, לאחר שריפתו והריסתו בשנת 2002 על ידי פורעים ערבים. המצבה נותצה אז לרסיסים ושרידיה פונו לאשפה. האבן שלפנינו נלקחה לפני פנוי המקום, והיא שריד אחרון למצבה שעמדה על קבר יוסף מאז התקופה העות'מאנית. את האבן הציל ר' נחמן (נחי) וייס, חסיד ברסלב ומן הפעילים המרכזיים למען קבר יוסף, ושמר עליה במשך שנים רבות.
רקע:
בשנת 1868 (תרכ"ח) בנה הקונסול הבריטי היושב בדמשק, אדוארד תומאס רוג'רס, בנין וכיפה על קבר יוסף. בין השנים 1894-1900 (תרנ"ד-תר"ס), לכבוד חגיגות חצי יובל למלכות הסולטאן העות'מאני עבדול חמיד השני, שופץ המבנה המוכר העומד על קבר יוסף, ונוספו החדרים הסמוכים, מתקציבים שהקצה לכך הסולטאן מרכושו הפרטי.
במשך למעלה ממאה שנה עמדה מצבת הקבר, כשהיא זוכה לכבוד של יהודים, שומרונים, נוצרים ומוסלמים כאחד.
לאחר הסכם אוסלו הפך קבר יוסף, הממוקם במרכז מחנה הפליטים בלאטה, למטרה למתקפות טרור. עם פרוץ "האינתיפאדה השנייה" יצאו אלפי ערבים תושבי העיר שכם והציתו את מתחם הקבר, בעוד כוחות הביטחון הישראליים, שנמצאו במקום מאז שנת 1967, עוזבים את המקום תחת אש ומוותרים על השליטה בקבר יוסף. זמן קצר לאחר מכן שופץ הקבר בהוראת מנהיג פת"ח יאסר ערפאת, אך המקום נותר שומם במשך כשנתיים. רק באפריל 2002, בחסות מבצע "חומת מגן", החלו קבוצות גדולות של חסידי ברסלב להסתנן לאזור בכדי לפקוד את הקבר, ובעקבות זאת התיר צה"ל בהמשך לקבוצות מאורגנות להגיע למקום.
ביולי 2002, תמוז תשס"ב, הניחו מחבלים מטען חבלה בתוך חדר הקבר, וכתוצאה מההדף נפגע המבנה קשות: סדקים נוצרו בקירות, כיפת המבנה נפערה ומצבת הקבר ניזוקה. שלושה חודשים לאחר מכן, במהלך יום הכיפורים תשס"ג (אוקטובר 2002), הוצת המבנה בשנית ובער 24 שעות ברציפות, כתוצאה מכמויות רבות של נפט וחומרים כימיים שנשפכו עליו. מתחם הקבר הושחת והאבנים נחרכו. במהלך חורף תשס"ג (נובמבר 2002 עד פברואר 2003) המשיכו הפורעים להשחית את המקום ולנתץ את המצבה, עד אשר החריבוה לגמרי.
ר' נחמן (נחי) וייס, חסיד ברסלב ואחד הפעילים המרכזיים בעניין קבר יוסף, היה מהמבקרים הקבועים במקום ותיעד במצלמתו את מאורעות אותם ימים (פרסמם לאחר מכן בספרו רחב ההיקף: "קבר יוסף - כך נפרצה הדרך"). באחת מה"חדירות" של אנשי ברסלב למתחם החליט וייס לקחת אבן אחת משרידי מצבת הקבר המנותצת, שתישמר כמזכרת נצח למצבת הקבר עליה השתטחו יהודים במשך דורות.
כ-8 שנים לאחר שננטש, בחנוכה תשס"ט (דצמבר 2008) נכנסה אל מתחם הקבר קבוצת פועלים יהודיים מטעם "ועד שוכני שומרון" לצד פועלי עיריית שכם הערביים והחלו בפינוי האשפה והפסולת ממתחם הקבר והכשרתו לצביעה לשיפוץ. במהלך אותו לילה פונה קבר יוסף משברי אבנים, גרוטאות, ברזלים ושלדי מכוניות, ומשאיות העיריה הובילו אותם למכולות האשפה המרכזיות. הדבר נעשה ללא פיקוח ממשלתי או ארגוני, וללא הבחנה בין הפסולת הרבה שהיתה במקום לבין שברי המצבה. כך למעשה, אבדו חלקי המצבה האחרים והאבן שלפנינו היא שריד יחיד שנותר לפליטת עולמים בידיו של וייס.
במשך כל השנים נצר וייס את האבן בכספת וחלם להתקינה ב"אמה על אמה" על הקיר בכניסה לבית, במקום המיועד לשמש כ"זכר לחורבן"; אך בימים אלו הכריז וייס על רצונו למכור את האבן הזאת, ותמורתה לממן את ספרו "כמו אבן מתגלגלת - כתבים, שירים ותחנות געגוע".
אבן, 20X8X3.5 ס"מ בקירוב. על צדה נרשם: "חדירה לשכם, אדר ב' תשס"ג עם משה ברבר ואנ"ש ב-6:30 בבוקר".
מצורף הספר: קבר יוסף - כך נפרצה הדרך, מאת נחמן וייס, ירושלים תשע"ח.