אוסף מכתבים ומסמכים בענייני פליטי השואה והקהילה היהודית בשנחאי. שנחאי, רובם מהשנים 1945-1946. עברית, יידיש, אנגלית, גרמנית ורוסית.
• מכתב מטעם "ועד הכשרות בשנגהי", ובו בקשה לשלוח לשנחאי סכיני שחיטה: "...כי סכנה צפויה ח"ו על השחיטה בעירנו מפאת חוסר חלפים [=סכיני שחיטה], דומה שלא יהא אפשרות כלל ח"ו לאכול בשר כשר בעירנו עבור בני ישראל אשר בפה בכלל, ובני התורה בפרט". חתומים: "בשם הכוללים - אפרים מרדכי גינזבורג" [חתנו הגדול של רבי יחזקאל לווינשטיין]; "בשם ישיבת מיר - ארי'[ה] לייב מאלין"; "בשם ישיבת ליובאוויץ - גרשון חנוביץ"; "בשם הרבנים - בן ציון קלמן גליזל אב"ד דטוצין"; "בשם ישיבת לובלין - מרדכי יהודא לובערט". שנחאיי, חשון תש"ו [1945].
• מכתב מהרב מאיר ב"ר שניאור זלמן אשכנזי אב"ד שנחאי. סמיכה לרבנות עבור הרב שלמה בורשטיין. שנחאי. מאי 1944 [תש"ד]. אנגלית.
• מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הרב מאיר אשכנזי "רב ומו"ץ דשנגהאי", אל הרבנות הראשית ליפו ותל אביב. שנחאי, תמוז תרצ"א [1931].
• מכתב מאת רבי אהרן בוקוב (על נייר מכתבים של "קיבוץ ישיבת 'בית יוסף' ביליסטוק, כעת בשנגהי"), אל ידידו רבי בן ציון ברוק בירושלים.
• שני מכתבים מאת אמיל ווייהל, אל הגב' הנדלר מקנדה. דיווח על מצב הפליטים בשנחאי, ודו"ח על פעולותיו בשליחותה ובכספיה של הגב' הנדלר. שנחאי, מאי ואוגוסט 1946 [תש"ו]. אנגלית.
• ועוד מכתבים, פרטיים וציבוריים.
אחד מפלאי הישרדותם של עם ישראל ולומדי התורה היה סיפורם של בני הישיבות שהגיעו לשנחאי שבסין בעיצומה של מלחמת העולם השנייה. אלפי יהודים ברחו בשנת תש"א מליטא העצמאית ליפן. בתחילה נסעו ברכבת הטרנס-סיבירית לנמל וולדיווסטוק ומשם הפליגו באניות לקובה, בירת יפן. חלקם המשיכו את מסעם לארה"ב ולארץ-ישראל, אך חלקם נותרו ביפן. הממשלה היפנית, שהעניקה לפליטים ויזות מעבר בלבד, לא ראתה בעין יפה את הישארותם של אלפי הפליטים בארצה והגלתה אותם לערים שנחאי וחרבין שבסין (שהיו אז תחת שלטון יפן). שם שהו עד שנת תש"ו, לאחר סיום מלחמת העולם השנייה.
בין הפליטים היו בני ישיבות רבים, בהם מאות בחורים מבני ישיבת מיר בפולין, שבתחילת המלחמה הוגלתה לווילנא ולעיירות ליטא. ישיבת מיר בשנחאי הונהגה על ידי ר"מ הישיבה רבי חיים שמואלביץ, על ידי המשגיח - רבי יחזקאל לווינשטיין ועל ידי בחיר הישיבה הבחור רבי אריה ליב מאלין (לימים, ראש ישיבת בית התלמוד בארה"ב), שבשעתו היה זה שהכריע כי על בני הישיבה לברוח מליטא לכיוון המזרח הרחוק.
את פני אלפי הפליטים קיבלו בני הקהילות היהודיות הקטנות בעיר שנחאי: הקהילה הספרדית (שהיתה מורכבת בעיקר מיהודים שהגיעו מהודו ועירק), ו"הקהילה העברית האשכנזית" (שהיתה מורכבת בעיקר מיהודים אשכנזים שהגיעו מארצות רוסיה ופליטים מגרמניה). כבר בתחילת שנות ה-30 הגיע לעיר הרב מאיר אשכנזי (מחסידי חב"ד), לכהן כרב הקהילה העברית האשכנזית. עם בוא בני הישיבות טרח הרב אשכנזי רבות בעזרה לבני הישיבות ולפליטים הרבים.
13 מכתבים, ועוד פריטי נייר (מעטפות, רשימות, תמונה). גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.

חומש ויקרא, עם פירוש רש"י, תרגום אונקלוס, הפטרות וחמש מגילות. פרנוואלד, [תש"ו 1946 בקירוב]. נדפס ע"י שארית הפליטה, בנשיאות האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מקלויזנבורג.
[1], נו-צא דף. 27.5 ס"מ. נייר יבש. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי. קרעים חסרים בשולי דף השער ומספר דפים נוספים. חותמות. רישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.
נדיר. אינו מופיע בקטלוג הספריה הלאומית. למיטב ידיעתנו לא היה במכירות מעולם.

פנקס ה"חברא קדישא" של קהילת אוהעל, בתקופת השואה - טרם חורבן הקהילה, עם שמות נפטרים קדושי השואה. אוהעל (שאטוראליאויהיי Sátoraljaújhely, הונגריה), [תש"ב-תש"ו 1942-1946 בקירוב].
ראשיתו של הפנקס בשנת 1942 (בעיצומה של מלחמת העולם השניה, קודם הכיבוש הגרמני של הונגריה). הוא נכתב משמאל לימין. בעמוד הראשון הודבק דף מודפס במכונת כתיבה (בהונגרית), מאת אחד מממוני החברא קדישא (חתום על ידו, עם חותמת החברה), ובו מוזכרת התקנה המחייבת השתתפות של 12 מנציגי החברה בכל קבורה, ומודגשת ההקפדה על קיום תקנה זו. בכל עמוד מעשרים העמודים הבאים מופיעים רישומי שמות 12 האנשים שנבחרו להשתתף בכל קבורה, עם חתימותיהם (הרישומים והחתימות - בהונגרית). הרישומים מתחילים ביוני 1942 ומסתיימים בדצמבר 1942, עם רישום אחרון נוסף מינואר 1943.
בדפים הריקים שנותרו נעשה שימוש מאוחר יותר, ככל הנראה לאחר המלחמה, ובהם נרשמו שמות נפטרים, בעברית. חלק מהנפטרים הם מנספי השואה בהונגריה. לצד חלק מהשמות ציין הכותב כי מתו "על קידוש השם" (לא ברור כמה מן הנרשמים בחלק זה נספו בשואה וכמה נפטרו קודם. באחד העמודים נכתב שמו של רבי יואל פעלנער שהיה רב באוהעל ונפטר בשנת תרפ"ה. מאידך, לצד חלק מהשמות שנספו בשואה לא צוין הדבר). בין השמות מופיע רבי משה אהרן פריעד [דומ"ץ בטיסאלוק; בנו של רבי חיים יעקב פריעד אב"ד טיסאלוק] ובנו רבי חיים אלטר פריד [נספו עם שאר משפחתם באושוויץ]. חלק זה של הפנקס מכיל שמות רבים שלא נבדקו.
החברא קדישא באוהעל נוסדה באופן רשמי בשנת תקל"ב. רבה של הקהילה באותם ימים, רבי נפתלי צבי מוכיח, היה ממייסדי החברה, ולזכרו נהגו לערוך את הסעודה השנתית, בה התחדש מינויים של ראשי החברה, ביום פטירתו - י"ד סיוון, ולא בז' באדר כפי שנהוג בשאר הקהילות (ראה בהרחבה: ישראל גולדברג, התיסדות החברא קדישא באויהעל ותקנותיה הראשונות, הצופה מארץ הגר, שנה א, תרע"א, עמ' 121-135).
[1], 70 עמ' (34 עמודים כתובים). 24 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרעים וקרעים חסרים, חלקם משוקמים בהדבקת נייר. נכרך מחדש בכריכת עור חדשה, עם הלוח הקדמי של הכריכה המקורית.

פנקס נישואין של יהודי מישקולץ וסביבותיה. [מישקולץ?, הונגריה], תרי"א-[תרמ"ב] 1851-1881. גרמנית, הונגרית ומעט עברית.
פנקס בפורמט גדול, מודפס (בגרמנית) וממולא בכתב-יד (הונגרית ומעט עברית). הפנקס מכיל רישומים של למעלה מ-1000 חתונות בעיר מישקולץ וסביבתה. כל רישום כולל את הפרטים הבאים: מספר סידורי, שמותיהם של החתן והכלה, גילם, מעמדם ומקצועם, שמות ההורים, עיר וכתובת המגורים, תאריך ומקום החתונה, שמותיהם של העדים ומסדר הקידושים, ומידע נוסף. בין המקומות הנזכרים בפנקס: מישקולץ, אונגה (Onga), אונוד (Ónod), פלשז'ולצה (Felsőzsolca), אלשוז'ולצה (Alsózsolca).
בין הרישומים בפנקס מופיעים רישום נישואיו (בזיווג שני) של רבי מרדכי עמרם הירש (לימים אב"ד המבורג), עם מרת מירל בת רבי יחזקאל משה פישמן אב"ד מישקולץ (מפתח דפים 13); רישומי נישואין של חתניו הנוספים של רבי יחזקאל משה פישמן - רבי ש' וואלף שנוולד ורבי מאיר אויסטרליץ (מפתחי דפים 5 ו-17); רישום נישואיו של רבי יונה פירטה ממישקולץ עם בתו של רבי בנימין זאב וואלף זוסמן-סופר רב דחברת ש"ס בבודפשט (מפתח דפים 85); רישום נישואיו של רבי יהודה אריה ליב מרמורשטיין (לימים אב"ד סמניץ) עם בתו של רבי חיים מאיר רוזנפלד אב"ד מישקולץ (מפתח דפים 97).
חתימת ידו (בהונגרית) של רבי שמואל אויסטרליץ משנת 1939 מופיעה על דף (מודפס במכונת כתיבה) שכרוך בתוך מפתח הדפים 23.
הגאון רבי מרדכי עמרם הירש (תקצ"ג-תרס"ט), מגדולי רבני דורו, ואחד מן האישים הבולטים בין מנהיגי היהדות בהונגריה, מורביה וגרמניה. נולד בטיסא-בו (Tiszabő) שבהונגריה, וכבר בהיותו בן 23 החל לכהן ברבנות בערים שונות בהונגריה: קארצאג, טיסא-בו ובודפסט. היה מגדולי הרבנים החרדים שתמכו בקהילות ה"סטטוס-קוו". בשנת תר"מ נקרא לכהן ברבנות העיר פראג ובשנת תרמ"ט עבר לכהן ברבנות המבורג, בה כיהן כעשרים שנה. רבו וחותנו של רבי חנוך הכהן ארנטרוי אב"ד מינכן (תרי"ד-תרפ"ז).
100 דף, [1] עמ'. 39.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים (ובהם כתמים כהים), קמטים ובלאי. קרעים וקרעים חסרים בשולי מספר דפים, עם פגיעה בטקסט, מחוזקים בהדבקות נייר ונייר דבק. קרעים חסרים קטנים במפתחי דפים 28-30, עם פגיעה קלה בטקסט. כריכת עור חדשה (עם מעטפת קדמית ישנה).

פנקס לידות של היהודים בעיירה אונוד וגלילותיה. אונוד (Ónod), [תרמ"ו-תרע"ג] 1886-1913. הונגרית ומעט עברית.
פנקס בפורמט גדול, מודפס וממולא בכתב-יד. הפנקס מכיל רישומים של למעלה מ-700 לידות ובריתות באונוד וסביבותיה (נפות מישקולץ ומזצ'אט במחוז בורשוד, הונגריה). כל רישום כולל את הפרטים הבאים: מספר סידורי, תאריך הלידה, שם ומין הילוד, שמות האב והאם, שם המיילדת, מקום המגורים ומקום הלידה; לבנים: יום המילה ושמות המוהל והסנדק, לבנות: יום נתינת השם; ומידע נוסף. חלק מהשמות והתאריכים מופיעים בעברית (לצד רישום בהונגרית).
בין המקומות המוזכרים בפנקס: אונוד (Ónod), פלשז'ולצה (Felsőzsolca), אלשוז'ולצה (Alsózsolca), נייקלאדהאזה (אז Nyék ו-Ládháza), שאיופטרי (Sajópetri), בץ' (אז Belső- Bőcs ו-Külső-Bőcs).
בשוליים של מפתח 53 מופיעה חתימתו (בהונגרית) משנת תרנ"ו 1895 של רבי מאיר שיק אב"ד אונוד [ששימש כמוהל בלידות רבות], ולצדה חותמת-דיו של הרבנות באונוד (Rabbiság mint Izraelita Anyakönyvi Hivatal Ónod). חותמת שעווה של הרשם המחוזי באונוד בצדה הפנימי של המעטפת הקדמית.
99 דף. 45 ס"מ. מצב טוב. כתמים, ובהם כתמי רטיבות וכתמי דיו. כתמי רטיבות קשים (עם דהיית דיו) באחד הדפים. קמטים קלים ובלאי קל (בעיקר בשוליים). קרע חסר בשולי המעטפת הקדמית. כריכה חדשה.