פסק דין (3 עמ' גדולים), "היתר מאה רבנים" - עם חתימות 115 רבנים, המתירים לאדמו"ר רבי מרדכי רוקח לשאת אשה שניה, לאחר שאבדו עקבותיה של אשתו הראשונה בשואת יהודי אירופה. ירושלים, כ"ב אייר תש"ו [מאי 1946].
בראש פסק הדין, סיפור היעלמותה של הרבנית בת שבע רוקח (בת האדמו"ר ר' משה אהרן רבינוביץ מקוברין), לאחר שנסעה בשנת תש"א (1941) יחד עם בתם הילדה, לעיר קוברין לבקר את אמה החולה, "ובנתיים פרצה המלחמה הנוראה של הגרמנים עם הרוסים". בקיץ תש"ב כבר התפרסם שהגרמנים עשו כליה ביהודי קוברין, ועפ"י הידיעות שהגיעו לארגון יוצאי קוברין - מתוך אלפי היהודים שהיו אז בקוברין, נשארו בחיים רק נפשות בודדות שניצלו מִגֵיא-הַהַרֵיגָה.
בראש החותמים - דייני בית הדין של ה"חסידים" בירושלים: רבי ירוחם פישל ברינשטיין, רבי נפתלי צבי שמרלר ורבי ישראל יצחק הלוי רייזמן. לאחר מכן (משני צידי הדף) מופיעות עוד עשרות חתימות של רבנים, אדמו"רים, ותלמידי חכמים צעירים מירושלים. בין החותמים: רבי יוסף מאיר כהנא (האדמו"ר מספינקא); רבי חנוך דוב פדווא (לימים: גאב"ד התאחדות החרדים בלונדון); רבי שלמה שרייבר (מראשי ישיבת "חיי עולם"); רבי משה חסקין (הרב מפרילוקי); רבי שמואל קיפניס (מראשי "אוצר הפוסקים"); רבי יואל אשכנזי אב"ד יאס; רבי מאיר סטלביץ (רבה של "זכרון משה", הרב מחסלוביץ); רבי בנימין ראבינאוויטץ (לימים חבר בד"צ עדה החרדית ואדמו"ר קהילת "משכנות הרועים"); רבי יהושע מרדכי פייגנבוים (הרב מסובראנץ); רבי אברהם יצחק קאהן (לימים: האדמו"ר מ"תולדות אהרן"); רבי אברהם חיים ראטה (לימים, האדמו"ר משומרי אמונים); רבי שלום סאפרין (האדמו"ר מקומרנא); רבי אלעזר מאיר ביין; רבי יוסף בנימין רובין; רבי חיים ישראל הלטובסקי; ועוד.
הרב הקדוש מבילגורייא רבי מרדכי רוקח (תרס"א-תש"י, אנצ' לחסידות, ג', עמ' רכד-רכה), בן האדמו"ר רבי ישכר דוב מבעלזא. לאחר פטירת אביו נתמנה לרב ואב"ד בבילגורייא והתבטל לפני אחיו הגדול ששימש באדמו"רות. בתקופת השואה ברח בנדודים רבים אל אחיו האדמו"ר, ויחדיו גלו ממקום למקום עד שהצליחו להימלט להונגריה ומשם לארץ ישראל. עם עלותו ארצה היה לאחת הדמויות הבולטות בארץ ישראל וסייע ביד אחיו לקומם מחדש את חסידות בעלזא. בשנת תש"ו, לאחר שנודע לו כי אשתו וילדיו נרצחו בשואה, פנה לקבל "היתר מאה רבנים" לשאת אשה שניה (הידיעות על הרצחה של אשתו בעיר קוברין לא היו מבוססות על עדויות ראיה, שכן מקוברין כמעט ולא נותרו ניצולים, והאדמו"ר חשש לאיסור "חרם דרבינו גרשום"). נישא בשנית להרבנית מרים (לבית משפחת גליק מהעיר סאטמר) ונפטר כעבור זמן קצר בגיל צעיר. בנו היחיד מנישואין אלה הוא האדמו"ר מבעלזא שליט"א, שנולד בחודש שבט תש"ח (ינואר 1948).
3 עמ'. 32.5 ס"מ. [2] עמ' במכונת כתיבה, ועמוד וחצי עם חתימות ידם של 115 רבנים ואדמו"רים. מצב טוב-בינוני. נזקי רטיבות.