לוח קיר גדול בכתב-יד, של "חברא קדישא גומלי חסדים" בעיר פראג, עם כ-1000 שמות של בני קהילת פראג וקהילות אחרות. [פראג, תרל"ה 1875].
גליון נייר עבה גדול, כתוב בדיו שחורה ואדומה. בראשו הכותרת: "ב"ה ער"ח שבט על גמילות חסדים העולם עומד לפ"ק". המילים "על גמילות חסדים" הודגשו בדיו אדומה, ועל חלק מהאותיות מופיעות נקודות המסמנות את חישוב הגימטריה לפרט השנה. בשל קרע חסר בראש הדף, לא ברור לגמרי פרט השנה, אך כפי הנראה יש לחשבו תרל"ה. בשולי הדף מופיע שם הכותב: "נכתב ממני דוד פאדיעבראד".
הלוח מחולק לטורים. בטור הימני רשימת "הקצינים פרנסים דח"ק גומלי חסדים יצ"ו", ושאר ראשי ועסקני החברה. בטורים האחרים נרשמו כ-1000 שמות של אישים מקהילת פראג ומקהילות נוספות. טורים אלו מחולקים לפי הכותרות: "זקנים", "זקנים נכבדים", "זקנים מיד", "חתומים", "אינם חתומים", "ילדים, בחורים". הרישום בכל טור הוא בדרך כלל על פי סדר א"ב של השמות הפרטיים.
לצד השמות נזכרים לעתים תפקידים ותארים של האישים, וכן נזכרים בלוח כמה מבתי הכנסת בפראג. במדור "זקנים נכבדים" מופיעים חמשה רישומים, ביניהם: "הרב המפורסם מ' נתן אדלער אב"ד בק"ק לאנדאן וכל מדינת ענגלאנד ואיי הים", "הרב המפורסם מ' שמעון נפתלי [! - צ"ל שמשון רפאל] הירש שהי' אב"ד בק"ק ניקעלסבורג ומדינת מעהרן, וכעת חונה בק"ק פראנקפורט א/מ". במדור "זקנים מיד", נרשם: "הרב המפורסם מו"ה זכרי' סג"ל פראנקל ראש ישיבה בק"ק ברעסלוי" [מייסד בית המדרש לרבנים בברסלאו; נפטר כחודש לאחר הכנת הלוח].
התאריך ערב ראש חודש שבט, הנזכר בכותרת שבראש הדף, הוא יום התענית הקבוע של ה"חברא קדישא" של פראג, והוא נזכר בין היתר בספר "אליה רבה" (סימן תקנט): "וכשדרשתי בבית הקברות בערב ראש חדש שבט בתענית של החבורה גומלי חסדים הנוהגים פה פראג לדרוש בכל שנה ושנה".
רישום בעפרון בראש הדף - "שנת", ובשוליו: "וכרתי ברית לבחורי" [תרל"ו].
68X92 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים ובלאי. קרע חסר גדול בראש הדף, עם פגיעה בטקסט. קרעים חסרים נוספים עם פגיעה קלה בטקסט. סימני קיפול.

כתובה לנישואי החתן יוסף בן חנן מחיב עם הכלה בייתו בת שחתה שמלה. נא אמון (אלכסנדריה, מצרים), כסלו תקפ"ט [1828].
כתיבה מזרחית בינונית (הכותרת ומספר מילים בכתב מרובע). מסגרת צבעונית.
בשולי הכתובה חתימות החתן והעדים: חתימה מסולסלת (פגומה) של רבי יחזקאל אליעזר אבולעפיא שד"ר טבריה, ושתי חתימות מסולסלות של רבי נתן עמרם (אחת מהן מאשרת את חתימת החתן).
במצרים היה מקובל שרבני העיר היו חותמים כעדים על הכתובות, אולם בתקופה בה נכתבה הכתובה שלפנינו לא כיהן רב באלכסנדריה והחותמים הם רבנים ושד"רים שנקלעו לעיר. הרב הקודם, רבי ידידיה ישראל, נפטר בשנת תקפ"ז, ואילו הרב שאחריו היה רבי שלמה חזן שהתמנה רק בתחילת שנות התק"ץ. רבי נתן עמרם עצמו נתמנה לרב העיר אלכסנדריה רק בשנת תרכ"ג, אולם התגורר לתקופות קצרות באלכסנדריה, עוד בחיי הרב ידידיה ישראל (ראה: המעלות לשלמה, דפים קיג-קיד, פרק "ואלה שמות רבני נא אמון האחרונים").
הגאון המפורסם רבי נתן עמרם (תקנ"א-תרל"א), מחבר הספרים "קנין פירות", "קנין הגוף" ו"נועם המידות". נולד בדמשק לאביו רבי חיים עמרם בעל "מטעם המלך". בשנת תקס"ה עלה עם אביו לצפת והחל משנת תקפ"ו החל לסבב בשליחות מצוה כשד"ר כוללות טבריה וחברון, תחילה בנא-אמון (אלכסנדריה) שבמצרים ולאחר מכן גם בקהילות תורכיה ויוון. בשנות שליחותו הדפיס כמה מספריו ומספרי אביו. לבסוף חזר למצרים וכיהן בה בדיינות. לאחר פטירת רבי ישראל משה חזן בשנת תרכ"ג נתמנה במקומו לאב"ד וראש הרבנים בנא-אמון.
השד"ר רבי יחזקאל אליעזר אבולעפיא (נפטר תרי"ט), מחכמי טבריה, בנו של רבי מיכאל רפאל שבתי אבולעפיא ומצאצאי רבי חיים אבולעפיא מחדש היישוב היהודי בטבריה. כאביו יצא אף הוא לשליחות טבריה מטעם קהילות האשכנזים והספרדים בעיר. ידוע כתב שליחות שלו משנת תקפ"ז, אז יצא לערי איטליה. כתב השליחות הנ"ל נדפס בליוורנו ע"י השד"ר עצמו (ראה: יערי, שלוחי ארץ ישראל, עמ' 647). שליחותו זו התארכה במשך יותר מעשר שנים, בהן נדד בעיקר בערי אירופה. הגעתו למצרים בשנת תקפ"ט אינה מתועדת בספרו של יערי והיא מתבררת רק על פי הכתובה שלפנינו. בשנת תקצ"א הדפיס רבי יחזקאל אליעזר את הספר "בן המלך והנזיר" בעיר ליוורנו, ובאותה שנה עבר בעיר פאדובה וכתב הסכמה לספריו של רבי מרדכי שמואל גירונדי. בשלהי שנת תקצ"ח [1838] התעוררה מחלוקת בין השד"ר ובין ראשי הקהילה בטבריה, שביטלו את שליחותו של רבי יחזקאל אליעזר, ושיגרו על כך מכתבים לפקוא"מ בהולנד ולראשי הקהילות באיטליה.
[1] דף כפול. 31.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. קרעים חסרים גדולים, עם פגיעות בטקסט. הדף עבר שיקום והדבקת נייר לשימור ונראה כי מסגרת הכתובה נצבעה בשנית.

כתובה לנישואי החתן חיים בן אליהו עראמה, עם הכלה מזל בת שלמה ביטון. צ'אר לביצ'א (קזבלנקה, מרוקו), תרצ"ט [1939].
כתובה מאוירת, מעוטרת במסגרת צבעונית. בחלקה העליון נוסח הכתובה, וחתימות העדים: "אברהם יפרח", "שלמה למעללם"; עם אישור על האותנטיות של חתימות העדים בחתימתו וחותמתו של רבי משה מאיר חי אליקים (הרב המשמ"ח), אב"ד קזבלנקה.
מעל ומתחת לנוסח הכתובה איורי פרחים ואגרטלים, וזוג עופות. בחציו התחתון של דף הכתובה - מדליונים עם איורי דגים, פרחים, עצי דקל וברוש.
הכתובה היא כמנהג "המגורשים מקאשטילייא".
42 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, סימני קיפול וקרעים. רישום וחותמות רשמיות. נתונה במסגרת (לא נבדקה מחוץ למסגרת).

דיוקנאות הגר"א מווילנא ורבי יצחק אלחנן ספקטור אב"ד קובנה - ליטוגרפיה צבעונית. [גרמניה, ראשית המאה ה-20].
הדיוקנאות מופיעים בתוך שני מדליונים וסביבם עיטורים צמחיים, איורי מנורות, סמל מגן דוד, אריות וכתרים. במדליון השמאלי דיוקן הגר"א, מעוטף בטלית, עם הכתובת: "הגאון מו"ה אליהו מווילנא זצ"ל מופת הדור בעה"מ שנות אליהו, נולד א' פסח תפ"ה נפט' י"ט תשרי תקנ"ה". במדליון הימני דיוקן רבי יצחק אלחנן, עם הכתובת: "הגאון הגדול מרן יצחק אלחנן זצ"ל" (וכתובת נוספת בגרמנית).
39X52 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קמטים, פגמים קלים. קילופים וקרעים בשוליים. חותמת. מודבק על נייר.

ממזרח שמש עד מבואו מהלל שם ה' - לוח "מזרח" בדפוס ליטוגרפי צבעוני. הוצאת Samuel W. [Wolf] Pascheles, מוכר ספרים בפראג, דפוס ליטוגרפי Ignaz Fuchs, פראג, [הרבע האחרון של המאה ה-19, שנות התר"ל-תר"ן 1870-1890 בקירוב]. עברית וגרמנית.
לוח "מזרח" מפואר, מודפס בצבעים עזים ובדיו זהובה. במרכזו מופיעים איור של ארון הברית תחת הרים מושלגים ואיור של הכותל המערבי. בצדדים מופיעים איורים של משה ואהרן ושל שנים-עשר השבטים, ולצדם פסוקים שונים, בעברית ובגרמנית.
55.5X38 ס"מ. מצב טוב מאד. מעט כתמים.