מכתב מבית הדין של קהילת ליסא, אל בית הדין של קהילות אה"ו [אלטונא, המבורג, וונדסבק], בחתימות הדיינים: רבי יהודה ליב בר"מ קאלישר, רבי אייזיק גרשון ב"ר יהודה [גולדמן] ורבי יעקב בר"מ מגיד. ליסא, אלול תקס"ט [1809].
המכתב פותח בברכת שנה טובה: "תכלה שנה וקללותיה, ותחל שנה וברכותיה...". המשך המכתב עוסק בירושת משפחה מהעיר ליסא, האמורה להתחלק בין כמה יורשים, שאחת מהם היא יתומה [נכדת המורישים] המתגוררת בקהלת אה"ו. [בקובץ מוריה (גליון שלט-שמ, תמוז תשס"ח, עמ' פו) התפרסם מכתב אחר של בית הדין בליסא, מחודש חשון תק"ע, שהוא המשך לנושא המכתב שלפנינו].
הגאון רבי יהודה ליב קאלישר (נפטר ניסן תקפ"ב), מגדולי גאוני דורו. ראב"ד בית הדין בליסא בשנים תקס"ז-תקפ"ב. ידיד-נעוריו ומחותנו של הגאון רבי עקיבא איגר. בנו, רבי אברהם משה קאלישר, נשא את בתו של רבי עקיבא איגר, ולאחר פטירתו בגיל צעיר נישאה אלמנתו מרת שרה שרל להגאון רבי משה סופר בעל "חתם סופר" (הדבר מוזכר על ידי רבי יהודה ליב בהקדמת ספרו "היד החזקה", ברסלוי, תק"פ). בן אחר של רבי יהודה ליב, רבי עקיבא קאלישר, כיהן אחריו כדיין בליסא. מתלמידיו היה רבי צבי הירש קאלישר, בן-אחיו, אב"ד טהורן, ממייסדי הרעיון הציוני וההתיישבות בארץ ישראל.
הגאון רבי יצחק אייזיק גרשון גולדמן (נפטר סיון תקצ"א), מדייני ליסא בזמן בעל ה"חוות דעת". עמד בקשרי שו"ת עם ידיד-נעוריו הגאון רבי עקיבא איגר (מתקופת לימודיו של רבי עקיבא איגר בין חכמי ליסא). נודע כאיש חסיד וקדוש עליון. יותר מט"ו שנים לא אכל דבר מן החי מלבד בסעודת מצוה. לפני פטירתו אמר לעומדים סביב מיטת חוליו, כי הוזמן לדרוש לפני פמליה של מעלה ארבעים דרשות בארבעים ימים. לחיזוק אמיתות דבריו אלו, אמר כי בכל ארבעים היום הללו לא ייעדר וימות אף אחד מבני הקהילה: "למען תת אות אמת כי יתאמתו דבריי, אבטיח אתכם כי מ' יום אחר פטירתי בל יהיה בר מנן בעירנו, וכן היה" (הקדמת הספר פעולת צדיק, פיעטרקוב, תרפ"ט).
[1] דף. 25 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וסימני קיפול.