מכירה פומבית 94 חלק א' פריטים מיוחדים מאוסף משפחת גרוס
- and (62) Apply and filter
- art (42) Apply art filter
- וחפצים (38) Apply וחפצים filter
- טקסטיל (38) Apply טקסטיל filter
- פריטי (38) Apply פריטי filter
- ceremoni (38) Apply ceremoni filter
- jewish (38) Apply jewish filter
- textil (38) Apply textil filter
- כתבי (14) Apply כתבי filter
- יד (14) Apply יד filter
- manuscript (14) Apply manuscript filter
- plaqu (14) Apply plaqu filter
- כתובות (13) Apply כתובות filter
- ketubot (13) Apply ketubot filter
- ודפים (10) Apply ודפים filter
- שויתי (10) Apply שויתי filter
- ספרים (10) Apply ספרים filter
- מזרח (10) Apply מזרח filter
- לוחות (10) Apply לוחות filter
- ושויתי (10) Apply ושויתי filter
- בודדים (10) Apply בודדים filter
- "מזרח" (10) Apply "מזרח" filter
- ו"שויתי" (10) Apply ו"שויתי" filter
- "shiviti" (10) Apply "shiviti" filter
- book (10) Apply book filter
- broadsid (10) Apply broadsid filter
- mizrach (10) Apply mizrach filter
- shiviti (10) Apply shiviti filter
- ביבליופיליה (4) Apply ביבליופיליה filter
- נייר (4) Apply נייר filter
- מגזרות (4) Apply מגזרות filter
- מאוירות (4) Apply מאוירות filter
- לסוכה, (4) Apply לסוכה, filter
- לסוכה (4) Apply לסוכה filter
- הגדות (4) Apply הגדות filter
- ביבליופיליה, (4) Apply ביבליופיליה, filter
- שלטים (4) Apply שלטים filter
- אמנות, (4) Apply אמנות, filter
- אמנות (4) Apply אמנות filter
- art, (4) Apply art, filter
- bibliophilia (4) Apply bibliophilia filter
- bibliophilia, (4) Apply bibliophilia, filter
- haggadot (4) Apply haggadot filter
- illustr (4) Apply illustr filter
- papercut (4) Apply papercut filter
- sukkah (4) Apply sukkah filter
כריכת כסף מפוארת ומעוטרת, נושאת כתובות הקדשה. [האימפריה העות'מאנית, אולי בולגריה, תקע"ח 1818; כתובת נוספת משנת תרנ"ו 1896].
כסף (אינו חתום) יצוק, גזור, רקוע וחקוק.
כריכה מפוארת לספר (מחזור או סידור תפילה), מעוטרת בשני צדדיה במוטיבים צמחיים, בדגם סימטרי האופייני למלאכת העיטור של האימפריה העות'מאנית, ולעיטורים שהוטבעו על כריכות-ספרים עות'מאניות.
על השדרה, המחולקת לשישה מלבנים, מופיעה כתובת הקדשה רקועה באותיות מסוגננות: "זכיתי לי לעבודתו יתברך / אני אבחור וחשוב כה"ר מרדכי בכר / אשר ביטי יצ"ו שנת התקע"ח". בחזית ובגב הכריכה חקוקה כתובת מאוחרת יותר (של בעלים שני, אברהם שלמה ראובן): "אברהם שלמה / 5656 [תרנ"ו 1896]" (בחזית) ו"ריאובין [ראובן] הי"ו" (בגב).
משפחות בשם ביטי וראובן חיו בעיר סקופיה שבבולגריה (Skopje, כיום בירת מקדוניה הצפונית). ייתכן כי מקורה של הכריכה בעיר זו, אשר ההתיישבות היהודית בה החלה כבר במאה ה-3 לספירה.
עיטורים בסגנון דומה מופיעים גם על גבי תשמישי קדושה מהאימפריה העות'מאנית, בהם טסים וכתרים לתורה, פרוכות, מפות רקומות וכדומה. עם זאת, כריכות כסף יהודיות מהאימפריה העות'מאנית אינן מצויות, ובייחוד כריכות כסף ברמת הידור גבוהה כמו זו שלפנינו (ידועות דוגמאות בודדות בלבד).
גובה: 17.5 ס"מ, רוחב: 12.5 ס"מ, עובי: 4 ס"מ. מצב טוב. ללא ספר.
ספרות ותערוכות:
1. יהודי ספרד באימפריה העות'מאנית. ירושלים, מוזיאון ישראל, 1989.
2. The Sephardic Journey: 1492-1992, edited by Marc Engel, Shalom Sabar and Chaya Benjamin. New York, Yeshiva University Museum, 1992, p. 225, no. 136.
3. Reise an kein Ende der Welt. Vienna, Jüdisches Museum Wien, 2001, pp. 74-75.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 025.001.009.
הפריט מתועד גם במרכז לאמנות יהודית (CJA), פריט מס' 3900.
קופסת תכשיטים מאסיבית ומעוטרת. דמשק, סוריה, תרס"ה [1905].
מלאכת דמשק: פליז חקוק, משובץ נחושת וכסף; כסף משובץ זהב; עבודת אזמל; מסמרות; עץ ארז.
קופסת תכשיטים מהודרת ומאסיבית, נושאת כתובות ברכה בעברית ובערבית; דוגמה איכותית ומתוארכת למלאכת שיבוץ המתכת היהודית-דמשקאית. ייתכן כי ניתנה כמתנת אירוסין או כמתנת חתונה.
קופסה מלבנית ומאסיבית, עשויה לוחות עץ ארז המחופים ביריעות עבות של פליז משובץ כסף ונחושת; בעלת מכסה זוויתי וכבד הקבוע על ציר; ניצבת על ארבע רגליים זוויתיות, גבוהות ומסוגננות, הממוקמות בארבע פינות הבסיס.
עשירה בעיטורים, בטכניקות שונות ובדגמים שונים: חלקי הפליז שאינם משובצים כסף או נחושת מעוטרים בדגמים צמחיים צפופים בעבודת אזמל; במרכז הדופן הקדמית משובץ מדליון כסף אובאלי עם כתובת ערבית ולצדו מדליוני כסף עגולים ועיטורי כסף נוספים עם דגמים צמחיים; במרכז כל אחת מדפנות הצד משובץ מדליון כסף עגול עם כתובות ערביות; במרכז הדופן האחורית מדליון אובאלי עם כתובת ערבית ומשני צדדיו עיטורי ערבסק; על המכסה משובצים שני מדליוני כסף עגולים עם כתובות בערבית ושמונה עיטורי-פינה מכסף עם כתובות בעברית: "בן פורת / יוסף / שנת / התרס"ה [1905]", "בן פורת / עלה [!] עין / עסק ישראל בדמשק". הכתובות בערבית כוללות פתגמים קצרים ואמרות חכמה ואמונה, דוגמת "הכל מן האל", "האל ישמור", "השמח בחלקו הנו בעל אוצר", "שום דבר אינו לנצח" וכדומה. כל הכתובות (כמו גם חלק מהעיטורים) משובצים בזהב.
גובה: 16 ס"מ, אורך: 10.5 ס"מ, רוחב: 22.5 ס"מ. מצב כללי טוב.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 103.002.001.
הפריט מתועד גם במרכז לאמנות יהודית (CJA), פריט מס' 37600.
Juifs Polonais, צלחת מעוטרת בדמויות יהודים פולנים. פריז, [1816-1820 בקירוב].
פורצלן (Hard-paste porcelain), צבוע, מוזהב ומזוגג; חתום בגב באות M, ובחותמת יצרן (דהויה וקשה לפענוח) – כנראה: M.ture de MADAME. / Duchesse d'Angouleme / P.L. Dagoty E. Honore / a Paris"".
במרכז הצלחת, על רקע לבן, מופיע איור של שני יהודים שקועים בשיחה בשדה פתוח, עוטים תלבושות האופייניות ליהודי פולין בראשית המאה ה-19. תחת האיור מופיעה כתובת באותיות מוזהבות: Juifs Polonais ("יהודים פולנים"). המסגרת צבועה ירוק בהיר ומעוטרת בזהב, בדגם צמחי חוזר. עיטורים מוזהבים גם במסגרת הפנימית.
כלי הפורצלן תוצרת בית המלאכה Dagoty et Honoré בפריז נודעו באיכותם הגבוהה, בעיטוריהם הנאים, ובצבעיהם העזים. עיטורי הכלים הוקדשו למגוון נושאים, בהם איורי נופים, צמחים ובעלי-חיים, סצנות ספרותיות, מלחמת רוסיה-צרפת (1812), סצנות דקורטיביות מספרות סין והמזרח הרחוק (Chinoiserie), ועוד.
הצלחת שלפנינו נוצרה, כנראה, כחלק מסדרה בת תריסר צלחות, אותה הקדיש בית המלאכה לאיורי דמויות שונות מעמי העולם. עם זאת, למיטב ידיעתנו, הצלחת שלפנינו וצלחת אחת נוספת בלבד (ראו פריט הבא) הנן הצלחות היחידות מתוצרת Dagoty et Honoré עליהן מוצגות דמויות יהודיות (או נושא יהודי).
בית המלאכה הוקם בפריז בשנת 1800, על ידי הצייר Pierre-Louis Dagoty (1771-1840). בשנת 1804 קיבל בית המלאכה את חסותה של הקיסרית ז'וזפין דה בוארנה, והחל לספק מתוצרתו לארמון בוורסאי. לאחר מפלת נפוליאון בשנת 1815, המשיך בית המלאכה לפעול תחת חסותה של נסיכת צרפת, מארי תרז דוכסית אנגולם (Duchesse d'Angouleme). בין השנים 1816-1820 פעל בית המלאכה בשותפות עם Edouard Honoré. החותמת בגב הצלחת שלפנינו מתאימה לתקופת השותפות בין שני היצרנים, 1816-1820.
להשוואה, ראו: כריסטי'ס, ניו יורק, 18 במאי 2005 (Important European furniture, works of art and carpets), פריט 97.
קוטר: 23 ס"מ. מצב טוב. פגמים קלים. שרידי הדבקה בגב.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 022.006.007.
הפריט מתועד גם במרכז לאמנות יהודית (CJA), פריט מס' 41238.
Juive de Turquie, צלחת מעוטרת בדמות יהודיה מטורקיה (האימפריה העות'מאנית). פריז, [1816-1820 בקירוב].
פורצלן (Hard-paste porcelain), צבוע, מוזהב ומזוגג. חתום בגב באות M, ובחותמת יצרן (דהויה מעט): "M.ture de M.de / Duchesse d'Angouleme / Dagoty Honore / a Paris".
במרכז הצלחת, על רקע לבן, מופיע איור של אם ובנה צועדים בשדה הפתוח ועוטים תלבושות אופייניות ליהודי האימפריה העות'מאנית בראשית המאה ה-19. תחת האיור מופיעה כתובת באותיות מוזהבות: "Juive de Turquie" ("יהודייה מטורקיה"). המסגרת צבועה ירוק בהיר ומעוטרת בזהב, בדגם צמחי חוזר. עיטורים מוזהבים גם במסגרת הפנימית.
כלי הפורצלן תוצרת בית המלאכה Dagoty et Honoré בפריז נודעו באיכותם הגבוהה, בעיטוריהם הנאים, ובצבעיהם העזים. עיטורי הכלים הוקדשו למגוון נושאים, בהם איורי נופים, צמחים ובעלי-חיים, סצנות ספרותיות, מלחמת רוסיה-צרפת (1812), סצנות דקורטיביות מספרות סין והמזרח הרחוק (Chinoiserie), ועוד.
הצלחת שלפנינו נוצרה, כנראה, כחלק מסדרה בת תריסר צלחות, אותה הקדיש בית המלאכה לאיורי דמויות שונות מעמי העולם. עם זאת, למיטב ידיעתנו, הצלחת שלפנינו וצלחת אחת נוספת בלבד (ראו פריט קודם) הנן הצלחות היחידות מתוצרת Dagoty et Honoré עליהן מוצגות דמויות יהודיות (או נושא יהודי).
בית המלאכה הוקם בפריז בשנת 1800, על ידי הצייר Pierre-Louis Dagoty (1771-1840). בשנת 1804 קיבל בית המלאכה את חסותה של הקיסרית ז'וזפין דה בוארנה, והחל לספק מתוצרתו לארמון בוורסאי. לאחר מפלת נפוליאון בשנת 1815, המשיך בית המלאכה לפעול תחת חסותה של נסיכת צרפת, מארי תרז דוכסית אנגולם (Duchesse d'Angouleme). בין השנים 1816-1820 פעל בית המלאכה בשותפות עם Edouard Honoré. החותמת בגב הצלחת שלפנינו מתאימה לתקופת השותפות בין שני היצרנים, 1816-1820.
להשוואה, ראו: כריסטי'ס, ניו יורק, 18 במאי 2005 (Important European furniture, works of art and carpets), פריט 97.
קוטר: 23 ס"מ. מצב טוב. פגמים קלים. שרידי הדבקה בגב.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 022.006.009.
הפריט מתועד גם במרכז לאמנות יהודית (CJA), פריט מס' 41240.
ארבעה סכיני שחיטה תוצרת H. Pape Nachfl. [Nachfolger]. ממל, פרוסיה המזרחית, כיום קלייפדה (Klaipėda), ליטא, [ראשית המאה ה-20]. נתונים בקופסאות עץ ייחודיות, תואמות ומעוטרות, כנראה מלאכת חרש-עץ יהודי ליטאי בראשית המאה ה-20 (או בעשורים הראשונים לה).
פלדה ועצם; עץ מחוטב וצרוב.
סט הכולל ארבעה סכיני שחיטה – שני סכינים לשחיטת עופות, אחד לשחיטת בהמה דקה ואחד לשחיטת בהמה גסה – ארבעתם תוצרת H. Pape, אשר ייצר סכיני שחיטה וסכיני מילה בממל בעשורים האחרונים של המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20.
כל אחד מהסכינים נתון בקופסה ייעודית וייחודית, עם מכסה הנפתח בהסטה (נע על גבי בורג-ציר); ארבע הקופסאות חוטבו בעץ בכשרון רב וביצירתיות, כנראה בידי חרש-עץ יהודי ליטאי, אשר עיטר כל קופסה בפסוק הרלוונטי לשימושו של הסכין המסוים, ובתגליף של בעלי-החיים הרלוונטיים לאותו שימוש: "כל צפור טהרה תאכלו" (דברים י"ד, י"א) עם עיטורי תרנגול ושלווים; "כל עוף טהור תאכלו" (דברים י"ד, כ') עם עיטורי ברווז ואווז; "אילים כרים ועתודים" (יחזקאל ל"ט, י"ח) עם עיטורי אַיִל ועז (בהמות דקות); "סבבוני פרים רבים" (תהלים כ"ב, י"ג) עם עיטורי פרים (בהמות גסות).
באוסף משפחת גרוס מצוי סכין שחיטה אחר אשר נתון בקופסת עץ מחוטבת (042.008.002) ונושא את שם בעליו: "אשר זעליג ב"ר יוסף ז"ל שו"ב". עם זאת, הסט שלפנינו הנו דוגמה ייחודית; לא ידוע לנו על מקבילות או על פריטים דומים וסביר להניח כי נעשה בהזמנה אישית.
סכינים: 19.5-37 ס"מ בקירוב, קופסאות: 27-43.5X5-4.5X4 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. חלודה בלהבים.
ספרות ותערוכות:
1. Jews & Medicine. Tel Aviv Beit, Hatfutsot, 1995-1996.
2. Nicht ganz koscher? Not Quite Kosher?. Eisenstadt, Österreichisches Jüdisches Museum, 2000.
3. Koscher & Co. Über Essen und Religion. Berlin, Jüdisches Museum Berlin, 2009.
4. Jodendom: een boek vol verhalen, by Edward van Voolen. Amsterdam, Museumshop De Nieuwe Kerk, 2011, item no. 43.
5. Blood. Reflections on What Unites and Divides Us. London, Jewish Museum, 2015.
6. What's Cooking. Warsaw, Museum of the History of Polish Jews, 2022.
7. Great Jewish Treasures: A Collection of Precious Judaica associated with Torah Leaders, by Moshe Bamberger. New York, Mesorah Publications, 2015, p. 132.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 042.008.001.
הפריט מתועד גם במרכז לאמנות יהודית (CJA), פריט מס' 380391.
Der Golem, תיקייה עם עשרים ושבע ליתוגרפיות מעשה ידי הוגו שטיינר-פראג, חתומות בחתימת-ידו. [לייפציג?], 1916.
עשרים ושבע הדפסות ניסיון (Probedruck) שהכין האמן הוגו שטיינר-פראג לקראת הדפסת "הגולם" – סדרת איורים לאגדת הגולם מפראג (על פי נוסח הסיפור מאת גוסטב מיריניק). חתומות בשוליים בחתימת-ידו של האמן ומתוארכות 1916, עם הכיתוב "הדפסת ניסיון" (גרמנית; בחלקן נוספה כותרת לאיור, אף היא בכתב-ידו של שטיינר-פראג).
עבור שניים מהאיורים – איור פני הגולם ואיור רחוב האלכימאי – הכין האמן שתי הדפסות שונות: גרסה כהה, כפי שהופיעה במהדורה של קורט וולף, וגרסה בהירה יותר, שלא נדפסה לבסוף במהדורה (בתיקייה שלפנינו כלולות שתי הגרסאות). ליתוגרפיה נוספת, דמות ניצבת תחת קשת אבן בלילה, לא נדפסה במהדורה של קורט וולף כלל, וככל הנראה מופיעה רק כהדפסת ניסיון בתיקייה שלפנינו.
כל הליתוגרפיות מוצמדות למסגרות פספרטו, נתונות בתיקייה נאה עם שדרת קלף. אחת הליתוגרפיות חתומה בדפוס ולא בכתב-יד (הכיתוב "הדפסת ניסיון" מופיע גם בשולי ליתוגרפיה זו).
סדרת הליתוגרפיות "הגולם" ראתה אור בהוצאת קורט וולף (לייפציג, 1916), במהדורת פורטפוליו בת 300 עותקים – מהניסיונות המרשימים והמקוריים לצייר את דמותו של "הגולם מפראג". בתיקייה שלפנינו הדפסות הניסיון של כל האיורים שהופיעו בפורטפוליו למעט אחד (איור רחוב Hahnpassgasse).
[27] ליתוגרפיות מודפסות על גבי [26] לוחות (לוח אחד מודפס משני צדדיו), גודל משתנה מעט. מוצמדות למסגרות פספרטו (50 ס"מ). מצב טוב. מעט כתמים ופגמים קלים (בעיקר בפספרטו). תיקייה בלויה ופגומה מעט. בצדה הפנימי תו ספר מאויר.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, ALE.93.
הגדה של פסח, מאוירת בידי יעקב שטיינהרדט. [ברלין, אריך גוריץ ("את הליטוגרפיה עשה ה’ בירקהולץ"), תרפ"א 1921].
הגדה מהודרת, כתובה באותיות קליגרפיות מעשה ידי פראנציסקה (פרנצ'סקה) ברוך, מלווה עשרים חיתוכי עץ מעשה ידי יעקב שטיינהרדט – כולם חתומים בחתימת-ידו. דף הקולופון חתום אף הוא בחתימת-ידו של שטיינהרדט.
עותק נדיר מהמהדורה המקורית, שנדפסה בברלין בשנת תרפ"א-1921 במאתיים ושמונה עשר עותקים. ממוספר 14 (מתוך חמישה עשר עותקים בלבד שנדפסו על גבי נייר יפני איכותי).
בדף הבטנה חתימה נוספת, בעט, מתוארכת עשרים ושש שנים לאחר הדפסת ההגדה: "ירושים[!], 1947 III 4, יעקב שטינהרט".
אותיות-הסת"ם של הגדת שטיינהרדט: בשנת 1918 פנה יעקב שטיינהרדט אל המעצבת פרנצ'סקה ברוך (1901-1989) בבקשה ליצור עמו מהדורה ביבליופילית של הגדת פסח. ברוך, אז סטודנטית בת שבע עשרה באקדמיה לאמנויות של ברלין, היתה מצויה בקושי בכתב העברי, והכירה את צורתו רק מעט. לקראת הכנת ההגדה, עיינה באוצר כתבי היד והדפוסים העתיקים שבספרייה המלכותית שבברלין (כיום ספריית המדינה) ובהדרגה לימדה את עצמה את צורת האלף-בית העברי (את מחקריה ומתוויה רשמה בספר סקיצות, השמור כיום במוזיאון ישראל). את ההגדה בחרה לכתוב באות חדשה שעצבה בעצמה, בעלת מאפיינים שונים מן המסורת היהודית, העשויה בהשראת "הגדת פראג" – ההגדה המאוירת הראשונה בדפוס. האותיות שיצרה עבור הההגדה היו כה יפות, עד שנוצקו בעופרת והיו לגופן חדש בדפוס העברי – "אות סת"ם".
[24] דף (מודפסים משני הצדדים), 39 ס"מ. מצב טוב. כתמים וקמטים קלים. כריכת קלף נאה, עם כיתוב קליגרפי בחזית – "הגדה של פסח" (בשוליים, באותיות קטנות, נוסף שמו של בעל העותק – "יוסף טחורניצקי").
ספרות:
1. אוצר ההגדות, מס' 2813.
2. Haggadah and history, by Yosef Hayim Yerushalmi. Philadelphia, Jewish Publication Society of America, 1975, plates 134-136.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, ALE.64.
The Haggadah, הגדה מודפסת על קלף מעשה ידי ארתור שיק; תרגום לאנגלית והקדמה מאת ססיל (בצלאל) רות. לונדון, Beaconsfield Press, [1940 בקירוב]. עברית ואנגלית.
מהדורה ביבליופילית נדירה ביופייה, מעוצבת ברוח מסורת כתבי היד המאוירים העבריים בימי הביניים, הנחשבת ליצירתו הגדולה ביותר של האמן ארתור שיק. עותק מס' 70 מתוך 240 עותקים (מחציתם נועדו למכירה בארה"ב ומחציתם למכירה באנגליה), חתום בדף הקולופון בחתימות ידם של ארתור שיק וססיל (בצלאל) רות.
כל אחד מעמודי ההגדה כתוב בכתיבה קליגרפית מוקפדת, משולב איורים ואורנמנטים עשירים עם תיבות פתיחה מאוירות; ארבעה עשר איורים גדולים על מלוא הדף; מול הטקסט העברי נדפס תרגום אנגלי, לעיתים בלוויית עיטור קטן. בפתח הספר הקדשה מאוירת למלך אנגליה, ג'ורג' החמישי: "לרגליו של הוד מעלתו, מניח אני בענווה את מעשה ידי, הממחיש את סבלותיהם של בני עמי ישראל. ארתור שיק, מאייר פולני" (עותקה הראשון של ההגדה הוענק למלך ג'ורג' השישי בידי שיק וססיל רות).
"הגדת שיק" נוצרה בין השנים 1932-1938 – 46 דפים מרהיבים ביופיים, שכונו בטיימס הלונדוני "ספר הראוי להימנות עם הספרים היפים ביותר שיצרה יד אדם". שיק יצר את ההגדה על רקע מצבה ההולך ומדרדר של יהדות אירופה, והטמין בין דפיה רמזים לסבלם של היהודים והאיום הנשקף להם; את הבן הרשע, למשל, עיצב שיק בדמות גרמני בעל שפם דקיק, בלבוש המזכיר מדי אס אה. המאבק עם עמלק, כפי שכותב ססיל רות בהקדמה, הוא המוטיב המרכזי באיורי ההגדה. בשל מסריה החריפים, לא הצליח שיק למצוא מדפיס להגדה על אדמת אירופה, והיא נדפסה לבסוף בלונדון, בבית ההוצאה Beaconsfield Press (שנוסד במיוחד למטרת הדפסת ההגדה) בעצם ימי המלחמה.
עותק נאה. כריכת עור עם הטבעה מוזהבת בדוגמת איור מאת שיק. ההגדה בקופסה מקורית עם בטנת קטיפה, עם שדרה ופינות מעור, והטבעה מוזהבת. XXVI עמ', [46] דף. כרך: 28 ס"מ. קופסה: 33.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. מעט כתמים ופגמים. כתמים בשולי הדף הראשון והאחרון (חלקים). מספר נקבים זעירים בכריכה (משוקמים בהשלמות צבע). בלאי קל בכריכה. בלאי וכתמים בקופסה.
קיימת אי-בהירות מסוימת בנוגע לשנת ההוצאה של ההגדה: בתחתית ההדפס שמול דף השער, תחת ההקדמה הקצרה של שיק (בצרפתית), מופיע פרט השנה 1939. באוצר ההגדות מתוארכת ההגדה לשנת ת"ש 1940 (אוצר ההגדות, מס'3712 ). יערי מתארך את הוצאת ההגדה לשנת 1941 (יערי, מס' 2285). ססיל רות עצמו מציין פעם את שנת 1939 (במאמר "ההגדה המצויירת שבדפוס", ארשת – ג, תשכ"א, ע' 28) ופעם את שנת 1940 כשנת ההוצאה (A Bibliographical Note on the Syzk Haggadah, by Cecil Roth, Studies in Bibliography and Booklore, vol. 9, no. 1, 1969, pp. 50).
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, ALE.68.
The Haggadah for Passover, הגדה לפסח, מאוירת בידי בן שאן. תרגום, הקדמה והערות מאת ססיל רות. פריז-לונדון, הוצאת The Trianon Press, 1966. עברית ואנגלית.
הגדה לפסח, מלווה איורים מרשימים מאת בן שאן, חתומה בחתימת-ידו בדף השער; מהדורה מצומצמת וממוספרת בת 292 עותקים. לפנינו עותק מס' III מתוך XX עותקים שהופיעו בלוויית תקיית הדפסים נוספת – שני סטים של איורי ההגדה על נייר Arches Vergé, אחד צבעוני ואחר ללא צבע, והדפסת נסיון של עמוד השער.
ההגדה והתיקייה נתונות בקופסת קלף מפוארת, עם הטבעות מוזהבות וסוגרי מתכת.
מצורף: עלון פרסום מקורי וחוזר שנשלח למנויי המהדורה.
הגדה: 135, XXIII, [1] עמ' (גליונות נפרדים, מקופלים לשניים); תיקיית הדפסים: [1] הדפסת נסיון של כפולת השער, [12] לוחות צבעוניים ו-[12] לוחות ללא צבע; 39 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים ופגמים קלים.
תערוכה: חד גדיא: הגדות של פסח. מוזיאון תל אביב, 2005.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, ALE.65