סט הכולל ארבעה לוחות מודפסים לתלייה בסוכה. [ליוורנו, איטליה, דפוס אליעזר סעדון], שנת שמחה ב'י'ש'ר'א'ל' לפ"ק [תקמ"ג 1782].
הדפסה על נייר.
סט הכולל ארבעה לוחות מודפסים שנועדו לקישוט הסוכה; על כל אחד מהלוחות נדפסו פסוקים שונים הקשורים בכניסה וביציאה מן הסוכה ובחג הסוכות: "ברוך אתה בבאך", "ברוך אתה בצאתך" (דברים כ"ח, ו'), "בסכות תשבו שבעת ימים", ו"כל האזרח בישראל ישבו בסכות" (ויקרא כ"ג, מ"ב). כל לוח תחום במסגרת המורכבת מעיטורי-דפוס אשר כמותם מוכרים גם מדפוסי ליוורנו מהתקופה, ובתחתית כל אחד מהלוחות מופיע מדליון המעוטר בזרי פרחים ובמלאכים, עם שנת ההדפסה. נראה כי הן האותיות והן העיטורים נדפסו מחיתוכי-עץ.
המנהג לקשט את הסוכה בלוחות מעוטרים התפתח במהלך המאה ה-18. על-פי רוב הם נושאים פסוקים או טקסטים הקשורים לחג הסוכות, לצד איורים, עיטורים וברכות. בעצם מהותם נועדו הלוחות הללו לשמש כעיטור זמני – לימי החג בלבד – ולפיכך לא נשתמרו היטב עד ימינו. לפנינו דוגמה ייחודית של סט אשר נשמר במצב טוב (בספריה הלאומית נמצא לוח אחד בלבד מסט זה, מאוסף ולמדונה).

30X42 ס"מ בקירוב. מצב בינוני, משתנה. כתמים, קרעים, סימני קיפול, קמטים ובלאי. קרעים חסרים – עם פגיעות קלות באיורים ובטקסט – משוקמים שיקום מקצועי.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 038.011.001.

"תיאטרון נייר" – דיורמה המתארת את סעודת חג הסוכות; מורכבת משישה תחריטים צבועים ביד, על פי ברנאר פיקאר. [אאוגסבורג, Martin Engelbrecht, אמצע המאה ה-18].
תחריט צבוע ביד; לוחות קרטון.
דיורמה על-פי ברנאר פיקאר, המציגה משפחה יהודית בסוכה (האיור המקורי הופיע כתחריט רגיל בספרו של פיקאר "טקסים דתיים ומנהגים של כל עמי העולם").
הדיורמה שלפנינו עשויה שש שכבות: כל שכבה כוללת תחריט עם פרטים שונים מתוך התמונה המלאה, המודבק על גבי לוח עבה. עם הצבת השכבות בטור אופקי נוצר האפקט התלת ממדי – תמונתו השלמה של פיקאר, הנראית כסצינת תיאטרון בעלת עומק.
בשכבה הראשונה נראית הסוכה מבחוץ, עם דלתות פתוחות לרווחה; בשכבה השנייה מופיעים הכותרת "Jüdisches Lauberhütten Fest / Fete des Tabernacles" ושלושה אורחים – שני אדונים וגברת, הנכנסים לסוכה; בשכבה השלישית נראים קישוטי הסוכה, משרת ומשרתת, וצמד פמוטים דולקים; בשכבה הרביעית נראים שולחן החג, בני המשפחה וקישוטי סוכה; בשכבה החמישית נראים שני משרתים נוספים הנושאים שתי צלחות לשולחן; בשכבה השישית נראה חלון הסוכה.
"תיאטראות נייר" כדוגמת זה שלפנינו הופיעו בתחילת המאה ה-18 ונרכשו כמתנות חתונה או צעצועים לילדים. התיאטראות הורכבו ממספר שכבות והוצבו ב"תיבת הצצה" ייעודית ("peep show"), שדרכה נראה התחריט כאילו "קם לחיים" והפך לסצינת תיאטרון. החשוב שבמדפיסי תיאטראות הנייר היה החרט והמו"ל Martin Engelbrecht (1684-1756), שבין התיאטראות שהדפיס היו שניים שהוקדשו לנושא יהודי – חנוכת בית הכנסת הפורטוגזי באמשטרדם וסעודת חג הסוכות (שניהם בעקבות איוריו של ברנאר פיקאר); הדיורמה של סעודת חג הסוכות היא הנדירה מבין השתיים, ולא ידוע לנו על עותק שלם נוסף המצוי באוסף פרטי.

שישה חלקים, 16X21 ס"מ בקירוב. ללא שוליים (בעותק שבמוזיאון היהודי באמשטרדם שוליים רחבים יותר עם פרטי המדפיס, ראו פריט M000635). מצב טוב. כתמים ופגמים קלים. בחלק הרביעי חסרה מנורת נייר. החלקים מודבקים ללוחות קרטון חדשים (גדולים מעט מהתחריטים).

תערוכות:
1. סירי מולדת: זיכרונות ממטבחה של סבתא, מאת יעל ויזל. [אשדוד], המוזאון לתרבות הפלשתים ע"ש קורין ממן, 2014.
2. Only on Paper, Six Centuries of Judaica from the Gross Family Collection. Chicago, Columbia College, 2005.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 038.011.043.

לוח "מזרח" – מגזרת נייר מעשה ידי שלום בן חיים הלוי הורוויץ. אנגליה, תרנ"א [1890/1891]. עברית ואנגלית.
מגזרת נייר; דיו ועפרון.
לוח "מזרח" משלהי התקופה הוויקטוריאנית; מגזרת נייר מפוארת – מן המגזרות הגדולות והמפורטות המתועדות – הנדמית למפת תחרה גדושה עיטורים עשירים. הלוח מעוטר בערבסקות צפופות, בדגמים צמחיים משתרגים, בציפורים ובפירות, בסימני המזלות, באריות, באיילים ובמגיני דוד – הערוכים במבנה ארכיטקטוני מורכב. סגנון העיטורים אופייני למגזרות-נייר יהודיות מאזור גליציה, עובדה העשויה להעיד על מוצאו של יוצר המגזרת.
בראש הלוח, תחת הכתובת "כתר מלכות", מתנוסס סמל הממלכה המאוחדת: מגן עטור כתר, וצמד חיות התומכות בו – אריה, המייצג את אנגליה, וחד-קרן, המייצג את סקוטלנד. בשתי הפינות העליונות ותחת סמל האצולה מופיעות מסגרות טקסט עם הקדשה ותפילה למלכה ויקטוריה (1819-1901), ליורש העצר אלברט אדוארד, נסיך ויילס (לימים אדוארד ה-VII) ולמשפחת המלוכה, כתובות בכתב-יד (אנגלית).
לצד סמל הממלכה מתנוססת המימרה: "הוי מתפלל בשל[ו]מה של מלכות שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו" (אבות ג', ב'), ותחתיה ואריאציה מלכותית על מימרה נוספת, האופיינית ללוחות "מזרח": "דע לפני מי אתה עומד לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא" (אבות ג', א').
במרכז הלוח מופיע הנוסח הקבוע בלוחות "מזרח" – "מצד זה רוח חיים ושלום" – תוספת המילה "שלום" היא כנראה רמז לשמו של האמן. המסגרת נתמכת בשני אריות – אף הם מוטיב נפוץ בלוחות מסוג זה, ורמז לסמל ממלכת אנגליה.
תחת הכתובת מופיעה מנורת שבעת קנים גדולה, שבסיסה עשוי דוגמת "קשר אינסופי" (endless-knot), וזרועותיה עשויות עבודת מיקרוגרפיה עדינה, עם פסוקי מזמור תהילים פרק ס"ז ("למנצח בנגינות מזמור שיר"). המנורה נתונה תחת קשת הנתמכת בעמודים עשויים ערבסקות צפופות, עם שמות שנים-עשר המזלות וסימניהם גזורים ומעוטרים בעפרון. בין העמודים מופיעות מסגרות טקסט עם הפסוק "מה טבו אהליך יעקב...", והפתגם: "אדם דואג על איבוד דמיו ואינו דואג על אבוד ימיו – דמיו אינם עוזרים וימיו אינם חוזרים".
בתחתית מופיעה מסגרת טקסט עם כתובת הקדשה: "ישראל עם קדושיך בעולם נקראים חומה מצפים ישועתיך ה'. ברוכים נפשותם, חזק יענם ימלא משאלותם. מציון נא חושה מבוקש". האותיות המודגשות בראשי התיבות יוצרות את האקרוסטיכון "יעקב נחמי[צ]ה בן חיים"; תחת הכתובת נוסף השם: "Mrs. Finkelsten". ייתכן שמגזרת הנייר הוזמנה בידי הגברת פינקלשטן, והוקדשה ליעקב נחמיה בן חיים.
בשוליים התחתונים מסגרת טקסט נוספת ובה חתימתו של יוצר המגזרת: "נדבת מעשי ידי אני שלום בן חיים הלוי הורוויץ שנת תרנ"א לפ"ק".
הלוח נתון במסגרת עץ מעוטרת בדגמים התואמים בסגנונם למגזרת הנייר – ככל הנראה מן התקופה.

מגזרת נייר: 65X68.5 ס"מ בקירוב. מסגרת: 90X91.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים וקמטים קלים. בלאי, פגמים ושברים קלים במסגרת. נייר התשתית הוחלף.

ספרות ותערוכות:
1. ״חתום בכוכבים״. ירושלים, מוזיאון ישראל 2001.
2. מסורת עם ישראל במגזרות נייר, מאת נעמי שפירא. כפר האורנים, מתן אמנויות, 2018, עמ' 36.
3. Traditional Jewish Papercuts, by Joseph and Yehudit Shadur. London and Hannover, University Press of New England, 2002, p. 80.
4. Only on Paper, Six Centuries of Judaica from the Gross Family Collection. Chicago, Columbia College, 2005.
5. Jodendom: een boek vol verhalen, by Edward van Voolen. Amsterdam, Museumshop De Nieuwe Kerk, 2011, no. 62.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 036.011.016.
הפריט מתועד גם במרכז לאמנות יהודית (CJA), פריט מס' 48935.

לוח "מזרח" כתוב ומצויר ביד. נעשה בידי יעקב האאס (Haas), יליד שטרסבורג, לכבוד מרדכי בן אהרן וועסטהיימר (וסטהיימר / Westheimer) ורעייתו "הקצינה" מרת רבקה. ניידנשטיין (ניידענשטיין / Niedenstein), גרמניה, כ"ג אב תק"פ [אוגוסט 1820].
דיו צבע על נייר.
לוח "מזרח" לתלייה על הכותל המזרחי בבית. נעשה בסגנון אלזסי, בידי אמן משטרסבורג השוהה בגרמניה.
במרכזו מופיעה הכתובת "מזרח" ומעליה "מצד זה רוח חיים". משמאל לכתובת "מזרח" מופיעה כתובת הקדשה ובה מפורטים שם האמן שיצר את הלוח ונמעניו: "נעשה ונכתב ביום ה' כג אב מנחם תק"פ לפ"ק, הבח' [הבחור] יעקב האאס לעהרר אלהיער ניידענשטיין געבורדיגט פון שטראסבורג [יעקב האס, מורה כאן, ניידנשטיין, יליד שטרסבורג]. מרדכי וועסטהיימר"; המשך הכתובת מופיע בתוך עיגול הממוקם תחת הכתובת "מזרח": "בפקודת הק' מרדכי בכ"ה אהרן וועסטהיימר ואשתו הקצינה מרת רבקה, ניידענשטיין". במרכז השוליים העליונים מופיעה הכתובת "שוב יום אחד לפני מיתתך" (אבות, ב', י') ובארבע הפינות מופיעים ארבעה עיגולים עם כתובות שונות: "ממזרח שמש עד מבואו מהלל שם ה'...", "אדם דאג על איבד דמיו ואין דאג על איבד ימיו, הכל הבל" (כך, ללא חלק מאותיות הוי"ו), "ברוך אתה בעיר וברוך אתה בשדה" ו"ברוך אתה בבאך וברוך אתה בצאתך".
יש לציין כי הכתובת "שוב יום אחד לפני מיתתך" אינה רווחת בפריטי יודאיקה בכלל ובלוחות "מזרח" בפרט. בכך – ובשילוב נוכחותו הבולטת של הצבע השחור – אפשר כי ה"מזרח" שלפנינו שימש גם כמעין לוח "ממנטו מורי" (Memento Mori) אשר נועד להזכיר את יום המיתה (ידועים לוחות בודדים כאלה עם כתובות בעברית).
הלוח שלפנינו מעוטר באיורים יוצאי דופן – הן מבחינת הנושא והן מבחינת הטכניקה – אשר אינם אופייניים ללוחות "מזרח" או לחפצים יהודיים אחרים, אך מופיעים בשני לוחות "מזרח" אלזסיים נוספים (ראו להלן). תבניתו (הסימטרית) כוללת איורים של מקטרת, קולמוס, משקפי-צבט ושלושה קלפי-משחק. נוסף על אלה, לצד הנוצה מצוירת מעטפה הממוענת ל"הקצין כ"ה מרדכי יצ"ו", חתומה בחותמת שעווה עם ראשי התיבות MW – מרדכי וועסטהיימר. מוטיבים אלה מופיעים גם בציורים שנעשו בטכניקה המכונה "טרומפ-לויל" (Trompe-l'œil, צרפתית: "להונות את העין"), טכניקה העושה שימוש בדימויים מציאותיים על מנת לייצר אשליה אופטית. במקרה שלפנינו, אשליה זו מושגת בכך שהדף נצבע כולו בצבע שחור, כך שכל המסגרות והאיורים הנם למעשה אזורים שנותרו בצבע הנייר המקורי, ועליהם נוספו עיטורים, כתובות והצללות.
יש להניח שמוצאו האלזסי של האמן וקרבתו לתרבות הצרפתית השפיעו על סגנונו האמנותי ביצירת לוח זה. להשוואה, ראו לוח דומה שנעשה בהגנאו (Haguenau) בשנת תרי"ח (1858): יהדות אלזאס, קהילה כפרית בין מסורת לאמנציפציה, מאת אסתר מוצ'בסקי-שנפר. ירושלים, מוזיאון ישראל, 1991, פריט 26; ולוח נוסף, שנעשה, כנראה, במץ (Metz) בשנת 1799: המוזיאון היהודי, ניו יורק, פריט F4915, ראו:Treasures of the Jewish Museum, 1986, pp. 120-121.
בניידנשטיין (הסמוכה לקאסל) התקיימה קהילה יהודית קטנה החל מהמאה ה-17; בשנת 1834 חיו בה 120 תושבים יהודים בלבד, אשר היוו כ-20 אחוזים מכלל תושבי המקום (610 תושבים).

24X21 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. קרעים קלים ומספר נקבים. נתון במסגרת.

תערוכה:
Jodendom: een boek vol verhalen. Amsterdam, De Nieuwe Kerk, 2011-2012.
מקור:
1. Tajan Judaica, פריס, 7 באפריל 1994, פריט 44.
2. אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 056.011.037.