כתב-יד, פיוטים ופזמונים. [כורדיסטאן, המאה ה-19 בקירוב].
כתב-יד בפורמט צר ומוארך. מרבית הדפים מעוטרים במסגרות צבעוניות (צבעי מים), בעשרות דגמים צמחיים וגיאומטריים המתחלפים בין דף לדף. איורים צבעוניים של פרחים, ציפורים גדולות, זרי-ענפים פרחוניים או מדליונים מסוגננים מופיעים גם בסיומם של חלק מהפיוטים; כותרות מעוטרות לכמה מהפיוטים.
כולל: פיוטים מאת פייטנים שונים, רובם מארצות המזרח; שירים וקטעים בכורדית ובפרסית; פיוטים לשבתות ולמועדים; רשימות, ברכות, מעשיות; שירים מאת שד"רי ארץ ישראל, בהם פיוט לכבוד קהילת סנא (שבכורדיסטן הפרסית), ועוד (ראה פירוט להלן).
באחד הדפים: "אתחיל לכתוב פזמונים... בשביל אהובי וחמודי... הבחור והנחמד והמשכיל ששון בן... כ"א שלמה...". במספר מקומות מופיעות חתימות של "הצעיר ששון בכה"ר שלמה" (אחת מהן בחתימה מסולסלת), וחותמות של "רחמים בר ששון".
בראש חלק מהפיוטים מופיעות כותרות עם שמות המחברים או ייעוד הפיוט, כגון: "לר' אליה לשבת קודש", "לר' שמואל לש' שירה", "לר' יהודה לש"ק ויום טוב", "לר' ישראל יום ז' לפסח", "פיוט נאה למ"ת [למתן תורה]", "להחכם נחמיא זלה"ה", "סי' שבתי זבולן", "לחכם נסים", "לנבואת משה רב[נו] ע"ה וענין יציאת מצרים וגאולת ישראל סימן מרדכי בכה"ר עזריה", ועוד.
פירוט נוסף לפי סדר הדפים של חלק מהתוכן:
בדפים 33א-35א: פיוט מאת "ישראל בר משה [נג'ארה] מדבר בצדקה", תחילתו: "יפתח איש ידו בהיותו על איתנו", עם תרגום לכורדית אחרי כל מחרוזת.
בדף 35ב: פיוט "לח"ר אברהם חזק" (תחילתו: "אעיר שירה לאל רומם"), בראשו נכתב "את זאת עשיתי על סדר אלף בית" ומצוין הלחן על פי שיר בכורדית. בסופו נכתב: "ינגנו את זה הפזמון בשמחת בית השואבה ובבית חתנים, אחד יאמר... וכולם עונים...".
דף 23ב: קטע ממעשיה בכורדית. דף 26א-30א: מעשיה בעברית.
דפים 69ב-68א: התוספת המדרשית להגדה של פסח (הנפוצה בארצות המזרח), שתחילתה "אמרו רבותינו זכרונם לברכה כשירד הקב"ה על המצרים", עם תרגום לכורדית, והפיוט "אתה גאלת את אבותינו ממצרים" שבראש ההגדה לפי מנהג זה.
דפים 64ב-63א: "פיוט לאלפיות לשון פארסי" ואחריו "פיוט לאלפיית" בעברית.
דף 52א: "פזמון שיסד אב"ד ור"מ של עיה"ק צפת תובב"א... כמהר"ר ראובן בן יעקב זצוק"[ל] והובא על יד שד"ר חכם אברהם בן דוד פאליינגי זלה"ה".
דף 57א: "זה הפזמון שיסדר חכם השלם השד"ר שליח טבריא... על שם הנשיא היקר בעל אכסנייא נאה בן שלמה בן כא רחמים" (במחרוזת השביעית: אני דוד... שליח... בא מארץ ישראל...").
דף 54א: "פזמון שתיקן חכם אליאו מעיר הקדש צפת על שם ישראל בן דוד" (טיוטת העתקה של השיר מופיעה גם בדף 44א), פיוט נוסף מאת השד"ר "אברהם בן דוד" (דף 53א).
דפים 72א-74א: "פיוט שסידר החכם השלם... הרב הכולל שליחא דרחמנא ה"ה ח"ר אברהם נר"ו שליח של צפת... על שם של הנשיא היקר בעל אכסנייא נאה והוא כבוד אגא רחמים בן ששון חזק" (הפיוט מתחיל: "רצה ה' להצילני..."). בסופו רישום: "חזקו וברכו לשליח כולל, מעיר צפת תבנה ותשתכלל, אברהם בן דוד...". אחריו פיוט נוסף מאת השד"ר רבי אברהם בן דוד (מתחיל: "אודה ה' בכל ליבי..."), ואחריו פיוט נוסף שלו לכבוד קהילת סנא, עם האקרוסטיכון "קהלת סנא יע"א".
דפים 70א-72ב: שני שירים בכורדית אחד "להחכם נחמיא זלה"ה, שתחילתו: "זכות רבי חנינה בן דוסא", והשני מאת "שבתי זבולון" שתחילתו: "את אלהא רחמנא".

[79] דף. כתב-היד אינו שלם. הדפים נכרכו מחדש שלא כסדרם (מדף 37 ואילך), חלקם במהופך. 21 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים. קרעים חסרים בשוליים, לעתים עם פגיעות בטקסט או במסגרת, משוקמים במילוי נייר. מספר דפים עם קרעים חסרים גדולים ופגיעה בטקסט (חלקם חסרים ברובם). כריכה חדשה.

תערוכות וספרות:
1. אורות וצללים: סיפור איראן והיהודים, מאת חגי שגב ואורית אנגלברג ברעם. תל אביב, בית התפוצות - מוזיאון העם היהודי, 2010.
2. סיור סליחות, מאת מישל וקנין. תל אביב, 2023.
3. The Jews of Kurdistan: Daily Life, Customs, Arts and Crafts, by Ora Schwartz-Be'eri. Jerusalem, the Israel Museum, 2000.
4. Only on Paper, Six Centuries of Judaica from the Gross Family Collection. Chicago, Columbia College, 2005.
5. Light and Shadows: The Story of Iranian Jews, edited by David Yeroushalmi. Los Angeles, Fowler Museum at UCLA / Tel Aviv, Beit Hatfutsot, 2012.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, KU.011.006.

שני חיבורים מאת יהודים מומרים, כרוכים יחד:
1. Ein Sermon, durch Paulum Weidner… den Juden zu Prag Anno MDLXI den 26. Aprilis in irer Synagoga geprediget [דרשה שנשא פאולוס ויידנר... בבית הכנסת היהודי בפראג ב-26 באפריל 1561, שהובילה להמרת דתם של כמה מבני הקהילה לנצרות]. וינה, Raphael Hofhalter, [שכ"ב] 1562. מהדורה ראשונה. גרמנית. חלק מאותיות דף השער נדפסו באותיות אדומות. סמל המדפיס בעמוד האחרון.
הדפסה ראשונה ונדירה של דרשה נוצרית, שאולצו יהודי פראג לשמוע בשנת 1561 בהוראת הקיסר פרדיננד הראשון.
בשנת 1560 הוחרמו ספרי הקודש של יהודי פראג, מושב הקהילה היהודית הגדולה והחשובה ביותר ב"אימפריה הרומית הקדושה" באותם ימים, והועברו לווינה הבירה לבדיקת הצנזור הכנסייתי – המשומד היהודי פאולוס ויינדר (נולד בשם אשר יהודה בן נתן אשכנזי). שנה לאחר מכן, בחודש מרץ 1561, גזר קיסר האימפריה פרדיננד הראשון, כי על יהודי פראג להתכנס לעיתים מזדמנות בבית הכנסת ולשמוע דרשות כמרים שהטיפו להמרת דת. ראש וראשון למטיפים היה המשומד ויידנר, אשר נשא את דרשתו הראשונה בבית הכנסת היהודי של פראג ב-26 באפריל 1561 – והיא הדרשה שנדפסה בחיבור שלפנינו. בפתח החיבור שלפנינו נדפסה הקדשה לקיסר פרדיננד הראשון.
המומר פאולוס ויידנר פון בילרבורג (Paulus Weidner von Billerburg, 1525-1585) נולד באודינה, איטליה, למשפחה יהודית ממוצא גרמני, בשם אשר יהודה בן נתן אשכנזי (אחיו הוא רבי שלמה בן נתן אשכנזי, ששירת כרופא ודיפלומט בשטחי האימפריה העות'מאנית). למד רפואה באוניברסיטת פדואה והוזמן לעבוד כרופא בקרינתיה (אוסטריה), על אף שלמעשה, נאסר על יהודים להתיישב באזור זה. בשנת 1558 התנצר בווינה יחד עם משפחתו, וזמן קצר לאחר מכן ניתן לו תואר אצולה. חיבר ספרים, ופעל לעשות נפשות לאמונתו החדשה; שימש כרופאם של קיסרי אוסטריה, וכיהן כדיקן הפקולטה לרפואה וכרקטור האוניברסיטה של וינה. בשנת 1582 ניתנה לו הזכות להשתמש בתואר האצולה "Von Billerburg".

2. Der gantz Judisch Glaub [האמונה היהודית כולה], מאת (Antonius Margaritha (Anton Margaritha. פרנקפורט דמיין, 1561. גרמנית.
מהדורה שלישית של החיבור הפולמוסי-אנטישמי מאת המומר אנטוניוס מרגריטה (1492-1542), נצר למשפחת רבנים נודעת בגרמניה; בנו של רב העיר רגנסבורג שמואל מרגליות ונכדו של רבי יעקב מרגליות. בגוף הטקסט משולבים מספר חיתוכי עץ, בהם חיתוכי עץ המציגים יהודים בבית הכנסת.
החיבור, שמתיימר לחשוף את פניה האמתיות של היהדות, שם ללעג את מנהגי היהודים ומעלה האשמות חריפות נגדם. בין היתר, מזהיר מרגריטה את קוראיו הנוצרים מפני מגע ומסחר עם יהודים, מתרה בהם שלא להיוועץ ברופאים יהודים ומציג תמונה שלילית של הנוהג להשתמש ב"גוי של שבת" (חיבור זה השפיע עמוקות על מרטין לותר, שכתב בהשראתו את ספרו "על היהודים ושקריהם"). בספר נדפס התרגום הראשון של סידור התפילה היהודי עבור קהל קוראים לא-יהודי.
בעקבות ההאשמות הקשות כלפי היהודים שהעלה בספרו, הוזמן מרגריטה לוויכוח פומבי שנערך בשנת 1530 בפני ועדה קיסרית שהתכנסה ברייכסטאג של אאוגסבורג בנוכחותו של הקיסר קרל החמישי. מי שהשיב על טענותיו בוויכוח זה היה השתדלן היהודי רבי יוסף בן גרשון איש רוסהיים (יוסף לואנץ). לאחר שיוסף בן גרשון הוכיח כי טענותיו של מרגריטה נגד היהודים שקריות, גורש מרגריטה מאאוגסבורג.

שני חיבורים כרוכים יחד. [66]; [116] דף. 19.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי קל. סימני עש עם פגיעות קלות בטקסט. רישום בכתב-יד בשולי אחד הדפים. כריכת עור עתיקה מעוטרת, פגומה מעט, ומשוקמת (דפי הבטנה חדשים). הטבעת שם בעלים והשנה 1567 על הכריכה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, NHB.185 / NHB.333.

הפריט מתואר במרכז לאמנות יהודית (CJA), מס' 40623/374844.

Nos los inquisidores, contra la heretica pravedad, y apostasia. En esta Ciudad y Arcobispado de Mexico... [אנו האינקוויזיטורים, נגד מעשי הכפירה והשמד, כאן בעיר ובארכיבישופות מקסיקו]. מקסיקו סיטי, 15 בפברואר 1650. ספרדית.
תעודה רשמית, בחתימות-ידיהם של ראשי האינקוויזיציה בממלכת "ספרד החדשה" (קולוניה של ממלכת ספרד ביבשת אמריקה; כיום מקסיקו ומדינות מרכז אמריקה), עם חותם שעווה; הוראה להסגיר יהודים-אנוסים המוסיפים לשמור מצוות בסתר.
בראש התעודה חיתוך עץ בדמות סמל האינקוויזיציה הספרדית ב"עולם החדש" – יבשת אמריקה, תחתיו אזהרה מודפסת אודות יהודים אנוסים ("Conversos") המקיימים מצוות בסתר, עם פירוט סימנים מזהים – לבישת בגדים נאים בשבת, אי הדלקת אש בשבת, כיסוי אוכל בבדים נקיים (כיסוי חלה?), ועוד. בהמשך מפורטים "כופרים ומינים" נוספים החיים ביבשת אמריקה – מוסלמים (Secta de Mahoma), נוצרים פרוטסטנטים (Secta de Lutero), הכת הנוצרית הגנוסטית המכונה "Secta de los Alubrados", וכן רשימה של ספרים אסורים. בסוף התעודה מתבקש כל אדם שמכיר, ראה או שמע על אדם אחר המקיים את המנהגים המפורטים בתעודה זו להסגירו לידי האינקוויזיציה.
מתוארכת ליום 15 בפברואר 1650, עם חתימותיהם של שלושה אינקוויזיטורים אפוסטוליים: Juan de Sancto Mathía Sáenz de Mañozca y Murillo (1611-1675; לימים הבישוף של סנטיאגו דה גואטמלה), Bernabé de la Higuera y Amarillo, ו-Francisco de Estrada y Escobedo, ובחתימת ידו של המזכיר Don Eugenio de Saravia.
הקולוניה "ספרד החדשה" נוסדה בשנת 1525 בשטחי צפון ומרכז אמריקה, ובין מתיישביה הראשונים נמנו גם יהודים אנוסים, שנרדפו בידי האינקוויזיציה במולדתם – ספרד. בשנת 1571 שלחה האינקוויזיציה נציגים אל מעבר לים, הקימה נציגויות בקולוניה והחלה ברדיפת האנוסים ברחבי "העולם החדש".
תעודות מהסוג שלפנינו נועדו להדריך את נציגי האינקוויזיציה והציבור, והכילו מידע עשיר אודות סוגי הכופרים וחטאיהם, לפי האמונה הקתולית. לא פעם, כללו התעודות מידע שלא נשתמר בקרב הקהילות האנוסות עצמן, והן שמשו כמקור מידע נדיר עבור האנוסים לגבי המצוות והמסורות שנשתכחו מהם.

5 דף. 31.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. קמטים. קרעים קלים ומספר נקבים (בעיקר בשוליים). כריכה ודפי בטנה חדשים, בלויים מעט. עקבות הדבקה בדפי הבטנה והכריכה הפנימית.

ראה תעודה דומה השמורה בספריית מדינת בוואריה, עם חתימות זהות וללא חותמת השעווה (פריט BV001661107).
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, NHB.203.

לוח אלף-בית מודפס, עם סדר ברכות הבוקר ומזמור תהלים, ועם איורים בחיתוכי עץ. [פרנקפורט דמיין? ת"צ 1730, בקירוב].
לוח המיועד ללימוד קריאה לילדים. במרכז הדף מופיעות אותיות האלף-בית בתנועות שונות. בצדו הימני העליון מופיע "מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר", ובצדו השמאלי העליון מופיעים ברכות השכמת הבוקר ופסוק "שמע ישראל". בשולי הדף שבעה איורים נאים, העשויים בחיתוכי עץ. בחלקו העליון של הדף איורי דמויות איש ואשה, הלבושים בבגדים אופייניים לתקופה, ואיור דוד המלך מתפלל בעלות השחר לצד כינורו; ובחלקו התחתון של הדף ארבעה איורים המתארים סצנות מחיי הקהילה: טקס הדלקת נרות חנוכה; רב הדורש בבית הכנסת; טקס חתונה, והבדלה. איורים אלו מופיעים במהדורת "ספר מנהגים" שנדפסה בפרנקפורט דמיין בשנת תפ"ט, ומכאן תאריך ומקום הדפוס המשוער של הלוח שלפנינו.

לוח נדיר.

37.5x43 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. בלאי. קרעים חסרים בשולי הדף, וקרעים חסרים ופגמים במרכז הדף במקומות שונים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים ברובם במילוי נייר (הדף עבר שיקום באופן מקצועי; קטע מהטקסט בחלקו העליון של הדף הושלם בצילום).

תערוכות:
1. Jodendom: een boek vol verhalen, by Edward van Voolen. Amsterdam, Museumshop De Nieuwe Kerk, 2011, no. 46.
2. Childhood. Moscow, The Jewish Museum and Tolerance Center, 2021.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 128.011.019.
עותק אחר של לוח זה הופיע בקטלוג סות'ביס ניו יורק, דצמבר 2013, פריט 114.