כתב-יד, ספר פרי עץ חיים, כוונות האר"י ז"ל מאת רבי חיים ויטאל. [מזרח אירופה, המאה ה-17/18].
כתיבה אשכנזית נאה. לפנינו החלק על כוונות המועדים מתורת האריז"ל. החיבור שלפנינו דומה בחלקו הגדול לחיבור "פרי עץ חיים", תורת האר"י בעריכתו של המקובל רבי מאיר פופרש (מתוך חלקו הראשון של החיבור - חלק הכוונות), אך יש בו גם שינויים רבים, כגון הבדלי נוסח, השמטות ותוספות קטעים, בהשוואה לכתב-היד המקורי של החיבור (כת"י ירושלים, הספרייה הלאומית 6720; שנכתב על ידי סופרו של מהר"ם פופרש), אשר נקבע לבסוף בדפוס במהדורת "פרי עץ חיים" שנדפסה בקוריץ תקמ"ה (ראה: אביב"י, קבלת האר"י, חלק ב', עמ' 647-149). לפנינו כפי הנראה עריכה לא ידועה של החיבור הנ"ל, והדבר מצריך בדיקה מעמיקה.
במספר מקומות בשולי הדפים, נוספו בכתיבה נאה וזעירה מתקופת הכתיבה (אולי בידי סופר כתב-היד עצמו), הגהות ר"מ פופרש, הפותחות בדרך כלל במילים: "א"מ" (= אמר מאיר).
מלבדן מופיעות בשולי הגליונות הגהות ממספר כותבים. חלקן העתקות ממקובלים קודמים ובחלקן תוכן מקורי של השגות וחידושים. לא הצלחנו לזהות את הכותבים.
בראשי חלק מן העמודים מופיעה הכותרת: 'כוונות האר"י'. החל משער ראש השנה (קא ע"א ואילך) מופיעות הכותרות: 'כוונות האר"י ח"ש', 'כוונות חלק שני'.
כתב-היד שלפנינו חסר מעט בתחילתו ובסופו, והוא כולל את השערים הבאים: [שער ראש חודש], שער ענין השבת (יא2), שער ליל שבת (לד1), שער יום שבת (נ2), שער מוצאי שבת (סא1), שער חג המצות (סה1), שער ענין ימי העומר (פד1), שער ענין ימי העומר (צה1), שער חג השבועות (צז1), שער ענין ראש השנה (קא1), שער יום הכיפורים (קמב1), שער חג הסוכות (קנא2), שער ליל הושענא רבא (קסז1).

[ז]-קעו דף. 19.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים (דהיית דיו כתוצאה מכך במספר מקומות בשוליים). כתמי דיו עם פגיעה קלה בטקסט בשני עמודים. בלאי וקרעים בשולי דפים. קרעים חסרים בדפים בודדים עם פגיעה קלה בטקסט. מספר דפים בראש הכרך עם קרעים חסרים גדולים ופגיעה בטקסט, משוקמים במילוי נייר. כריכה חדשה.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, EE.011.004.

כתב-יד, ספר עץ חיים, תורת האר"י הקדוש, מאת רבינו חיים ויטאל (מהרח"ו). [ארץ ישראל, המאה ה-18 בקירוב].
כתיבה מזרחית, בכתיבות מעתיקים מתחלפות. בחלקו הראשון של כתב-היד כתיבה מזרחית רהוטה, ומדף קט מתחלפת הכתיבה לכתיבה עגולה נאה, הדומה לכתיבת ידו של החיד"א. בדף האחרון מספר הגהות קבליות בכתב-ידו של המעתיק הראשון.
בשולי העמודים הגהות מקובלים, ממספר כותבים לא מזוהים. חלקם בכתיבת המעתיק הראשון, בהן הועתקו הגהות רנ"ש [רבי נתן שפירא] והרמ"ז. בכתיבת מגיה אחר נוספו בשולי הגליונות הגהות הרש"ש, ללא ציון מקורם (ניתן לשער כי המגיה הוא אחד ממקובלי בית מדרש החסידים "בית אל" בירושלים).

ח; קעו, [1] דף. 29 ס"מ. מצב משתנה בין הדפים, דפים רבים במצב טוב-בינוני. דפים ראשונים ואחרונים במצב בינוני-גרוע. כתמים רבים. כתמי רטיבות קשים בחלק מהדפים, עם פגיעה בטקסט. סימני עש קלים. מספר דפים מנותקים. ללא כריכה.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, OT.011.032.

קונטרס בכתב-יד, נוסחאות ואיורי קמיעות, השבעות וסגולות. [מזרח אירופה, המאה ה-19 בקירוב]. עברית ויידיש.
פורמט גדול. כתיבה אשכנזית נאה ומסודרת, עם איורים קבליים רבים עשויים ביד אמן.
כולל נוסחי ואיורי קמיעות לעניינים שונים, בהם קמיעות לשמירה משדים ומזיקים, קמיעות לרפואה, למעוברת ויולדת, סגולות שונות, ועוד. כולל גם הוראות והנהגות להכנת קמיעות.
איורים ותרשימים קבליים רבים, כולל כתב וחותמות מלאכים, סמלי מגן דוד, איורי מנורות ואיורי דמויות. במספר מקומות נצבעו האיורים בצבעים שונים.

[5] דף. 33 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים משוקמים, בעיקר בשוליים הפנימיים. כריכת נייר חדשה.

ספרות: Magie: anges et démons dans la tradition juive. Paris, Flammarion, 2015.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, EE.011.031.

כתב-יד, "ספר השמות", לקסיקון בקבלה מעשית - השבעות, שמות קודש, צירופי אותיות, קמיעות וסגולות, בכתיבת רבי יוסף ב"ר יעקב אלמליח. [מוגאדור, מרוקו], תרט"ז [1856].
כתיבה מרובעת וכתיבה מערבית בינונית נאה. בעמוד הראשון: "אתחיל לכתוב ספר השמות...". בדפים ג-ו הפסיק הסופר מהעתקת החיבור ואייר בו אילנות ספירות, ומספר תרשימים ואיורים קבליים. ההעתקה ממשיכה בדף ח. לאורך החיבור תרשימים ואיורים קבליים נוספים.
"ספר השמות" - הוא ספר "שורשי השמות" מאת רבי משה זכות - הרמ"ז, אך בגרסה הארוכה והמורחבת שלו כפי שהועתקה בארצות המערב, עם הוספות של רבני מרוקו (ראו על כך להלן).
בדף לב2: "העתקתי אני הצעיר הכותב מספר הרב הגדול המוהר"ר יעב"ץ זלה"ה וז"ל: מצאתי בכת' במוהר"ר שמואל אבן דנאן זלה"ה ...".
קולופון בעמוד האחרון: "...כי הספר שהעתקתי ממנו כולו מלא טעיות ובדקתי עד מקום שידי יד כהה מגעת ... ותהי השלמתו כ"ח לחדש סיון המוכתר בכתר תורה בסדר ובשנת זאת חקת התור"ה לפ"ק, ע"י אנכי הצעיר... ע"ה [יוסף] ןן' כמוה"ר [יעקב] אלמליח זלה"ה סיל"ט". שם המעתיק, שם משפחתו ושם אביו נמחקו אך עדיין ניתנים לקריאה. הכתיבה והחתימה זהות לאלו שבכתבי יד אחרים שהעתיק רבי יוסף אלמליח במוגאדור, בהם כ"י ניו-יורק JTS 1162, שהועתק על ידו בשנת תקע"ד.

ספר השמות, הידוע גם בשם "שורשי השמות", הוא חיבור מקיף של שמות קודש, עם פירוט אופן הפעולות שלהם והשימוש שלהם בהשבעות וקמיעות. החיבור בנוי כלקסיקון אנציקלופדי, המסודר לפי אותיות הא"ב, והוא כולל בתוכו אלפי שמות קודש וצירופי שמות, ועניינים רבים בקבלה מעשית. את בסיס החיבור כתב המקובל רבי משה זכות – הרמ"ז, והוא כולל סודות שקיבל מרבותיו המקובלים. חיבורו של הרמ"ז היה מצומצם בהיקפו, ואולם לאחר מכן הוא הורחב באופן משמעותי על ידי המקובל רבי אליהו שפירא (רא"ש), שהגיע לארצות צפון אפריקה, וממנו הועתק החיבור באזורים אלה. החיד"א ב"שם הגדולים" – ב"מערכת גדולים" בערכו של רמ"ז – מונה בין חיבוריו של רמ"ז גם את "שורשי השמות" ומספר כי ראה את החיבור בכתב-יד. ב"מערכת ספרים" הוא מונה שני כתבי-יד נוספים של "שורשי השמות": האחד "בתוספת מרובה שהוסיף מהרא"ש [=מורנו הרב אליהו שפירא] מספרי קדמונים", והשני: "כ"י גדול בכמות ואיכות מחכמי המערב".
בראש כתב-היד ובסופו חותמות הרב המקובל רבי ישעיה אשר זעליג מרגליות מירושלים.

[1], מה דף. 23 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. כתמי דיו במספר מקומות. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות קלות בטקסט, חלקם משוקמים בהדבקת נייר. מספר רישומים בעט. כריכת עור נאה, עם פגמים קלים.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, MO.011.112.

כתב-יד, הגדה של פסח "אגדתא דפסחא", עם פסקי הלכות ופירושים, מאת הגאון רבי יחיא צאלח – המהרי"ץ, ראש רבני תימן. [תימן, שנות התק"כ בקירוב].
כתיבת-ידו של המחבר, החותם בסוף ההקדמה "הצעיר יחיה בן לא"א כה"ר יוסף בן כמהר"ר צלאח, יזיי"א". כתיבה נאה (מנוקדת בחלקה), עם כותרות ותיבות פתיחה בכתב קליגרפי, מעוטרים בדיו אדומה. הוספות בחלונות בתוך הטקסט ובהערות שוליים. בקולופון בסוף העמוד האחרון: "נכתבה לתשוקת האח הטוב, גם ד' יתן לו טוב, ה"ה זרעא דאהרן כהנא, סעדיא בן יוסף כ"ץ... יזכה להגות בו הוא וזרעו וזרע זרעו עד סכ"ה אכי"ר [עד סוף כל הדורות, אמן, כן יהי רצון]".
בדף המגן הקדמי, סדר בדיקת חמץ בכתיבה שונה, מאוחרת יותר, וחתימה של "הצעיר יוסף ן' סאלם צאלח[?]".
בהקדמת החיבור כותב המחבר את תועלת החיבור: "...וגם כי ראיתי אני הצעיר כי בסדרי הלילה הזאת – הן בדפוסים והן בכתיבות – לא נתבארו כל מעשה מצות הלילה הזאת כל הצורך, לכן בארתי הכל כאן, לא הנחתי דבר קטן ודבר גדול ממה ששייך לסדר הלילה הזאת, מדברי רבותינו ראשונים ואחרונים, וגם כי בהיות שטורח לאדם אם יסתפק באיזה דין מדיני הלילה הזאת לחפש אחריו, לכן עשיתי זה והכנתי הכל מוכן ומתוקן לפנינו בלשון קצרה וארוכה טעם הדבר מספרי רבותינו ראשונים ואחרונים...".
לחיבורו זה של המהרי"ץ ידועות שתי מהדורות, שונות בתוכנן. במהדורה הראשונה שנתחברה בצעירותו בשנות התק"י בערך (ונקראת בחלק מכתבי היד בשם: "זבח פסח") צעד המהרי"ץ בדרכם של השולחן ערוך והפוסקים. אולם בהמשך השנים – בשנות התק"ל בקירוב - שינה המהרי"ץ את החיבור וחזר למנהגי תימן הקדומים.
תוכן החיבור בכתב-היד שלפנינו, הוא מהמהדורא-קמא של החיבור, אולם בכותרות העמודים (ועל גבי מעטפת העור) מופיע שמו: "אגדתא דפסחא", כמו שם החיבור במהדורא-בתרא. יש משערים כי שינוי השם נעשה ע"י המחבר, כדי להבדילו משני חיבורים נוספים בשם "זבח פסח": פירוש "זבח פסח" של דון יצחק אברבנאל להגדה של פסח, וחיבור "זבח פסח" שחיבר אחיו של המהרי"ץ, רבי שלמה צאלח. [מכיון שלפנינו לא מוזכר השם "זבח פסח", ניתן לשער כי כתב-היד שלפנינו הוא מהמהדורות המאוחרות של המהדורא-קמא, בשנות התק"כ בקירוב].
בין השינויים המופיעים במהדורא-בתרא, בשונה מהמהדורא-קמא שלפנינו: ברכה על נטילת ידיים לטיבול ראשון; כרפס בשיעור כזית; טיבול הכרפס בחרוסת; בציעת המצה קודם ברכת המוציא; חתימת ברכת "גואל ישראל" - "גואל" בחול"ם; איסור שתיית קפה לאחר ד' כוסות ועוד.
בהקדמתו למהדו"ב מבקש המחבר מכל מי שמצויה בידו מהדו"ק להגיה ולתקנה לפי מהדו"ב (עפ"י: אגדתא דפסחא עם ביאור עץ חיים מאת מהרי"ץ, מהדורת ר"י רצאבי, בני ברק תשנ"ו, הקדמת המהדיר, עמ' 8-14). את התפנית בין המהדורות חקר ותיאר משה גברא. לדבריו, החל תהליך של התפשטות סידורי הדפוס ממנהגי ספרד בתימן, ואלו השפיעו על נוסח הסידורים של יהודי תימן, אשר התייחסו לכל מנהג הבא מארץ ישראל כאל דבר קדוש. אך במאה ה-18 נוכחו כמה חכמים, ביניהם רבי יהודה צעדי ורבי פנחס הכהן עראקי, להתנגד לתהליך זה, לאחר שראו בספרי מקובלים שאין לשנות מנהגי אבות, ומני אז החלו להיות אדוקים ושמרנים לנוסח תימן. אם כי מהרי"ץ לא היה מעורב ישירות בתהליך זה, אך נראה שגם עליו עברה תפנית דומה, וכפי שבאה לידי ביטוי בהחזרת מנהגי תימן להגדה של פסח (מחקרים בסידורי תימן, א: תפילות החול, מ' גברא. בני ברק תש"ע, מבוא, עמ' 79-86).
רבינו יחיא ב"ר יוסף צאלח – המהרי"ץ (תע"ה-תקס"ה), ראב"ד בית הדין בצנעא, גדול רבני תימן במאה ה-18, ומגדולי הפוסקים האחרונים. תלמיד סבו מרי צאלח, ותלמיד רבי אהרן הכהן עראקי, רבי יחיא עראקי ורבי דוד משרקי בעל "שתילי זיתים". בהיותו כבן 43 נתמנה להיות רב ראשי וראב"ד לכל קהילות תימן, תפקיד בו כיהן למעלה מ-45 שנים. סמכותו הוכרה בכל תימן ללא עוררין, ועד היום נוהגים רבים מבני עדת תימן לפי מנהגיו ופסקיו. חיבר את סידור התכלאל עם פירושו "עץ חיים" וספרי הלכה רבים: "זבח תודה" ו"שערי קדושה" על הלכות שחיטה, "שערי טהרה" על הלכות נדה, שו"ת "פעולת צדיק", ועוד ספרי הלכה, מוסר וקבלה.

[24] דף (הכוללים: [46] עמ' כתובים בכתיבת ידו של המחבר). 16 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים רבים. בלאי וקרעים. מעטפת עור עתיקה, קרועה.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, YM.011.100.