ספר תורה קטן [כנראה גרמניה, המאה ה-18]. גלול על זוג "עצי חיים" עם עיטורי כסף ו"רימונים". פרנקפורט דמיין, גרמניה, אמצע המאה ה-18, [1740-1750 בקירוב].
דיו על קלף; עץ; כסף רקוע וחקוק (חתום, חותמות עיר ויצרן).
ספר תורה קטן, בכתיבה אשכנזית האופיינית למחצית השנייה של המאה הי"ח ולראשית המאה הי"ט.
ספר התורה גלול על זוג "עצי חיים" הנושאים כמה עיטורים: חלקם העליון מחופה עיטורי כסף עם דגמים צמחיים, חתומים בחותמת העיר פרנקפורט דמיין ובחותמת הצורף Jost Leschhorn (Meister 1731; Rosenberg 2060); בראשם מוברגים עיטורים המעוצבים ככתרים (אינם מקוריים ואינם חתומים). בחלקם התחתון, סמוך לידיות, שתי רצועות כסף מחושקות לדיסקיות העץ ונושאות כתובת-הקדשה משנת תר"ל, המציינת כי הספר הוקדש לכבוד בר המצווה של הנער משה לוונשטיין בידי הוריו: "נדבת לב אברהם דוב ב"כ אורי שרגא לעווענשטיין ואשתו מרת יוּלכה / ביום שעלה בנו משה לבן י"ג שנה ביום ש"ק א' דפסח תר"ל לפ"ק" (כפי העולה מן הכתובת, ספר התורה הוקדש-מחדש בשנת תר"ל ולכבוד המאורע נוספה לו הקדשה זו).
ייתכן כי אברהם לוונשטיין שהקדיש את ספר התורה בשנת תר"ל הוא אחיו של מרכוס לוונשטיין מפרנקפורט; בשנת 1849 הקים צמד האחים אברהם ומרקוס לוונשטיין בית-מסחר לעתיקות בפרנקפורט דמיין בשם Gebrüder Löwenstein (עובדה העשויה להסביר כיצד הגיע לידיו ספר התורה מהמאה ה-18).
ידועות עבודות יודאיקה בודדות שיצר הצורף Jost Leschhorn, בן למשפחת צורפים שפעלה בפרנקפורט לאורך המאה ה-18. בין עבודותיו המתועדות נמנים שני פרגמנטים של "רימונים" לספר תורה – העיטור העליון בלבד – השמורים באוסף מוזיאון קלוני בפריז. פרגמנטים אלו הנם בסבירות גבוהה העיטורים העליונים החסרים ב"עצי החיים" שלפנינו. הם מעוצבים כחלק עליון של מגדל-פעמונים והנם בעלי בסיס מרובע, ארבעה עמודים סליליים וכיפה מחוררת ממנה משתלשל פעמון. עיטורים אלו, שמקורם באוסף מ. שטראוס-רוטשילד, נמצאים כיום במוזיאון לאמנות ולהיסטוריה של היהדות בפריז (mahJ; פריטים D.98.04.140.CL, D.98.04.141.CL, לפנים באוסף מוזיאון קלוני, Cl. 12271 a, b).
להשוואה, ראו זוג דומה מאוד של "עצי החיים" עם "רימונים" מפרנקפורט דמיין מהמאה ה-18 הנמצא באוסף המוזיאון היהודי ניו יורק, פריט מס' JM 42-52a-b (לפנים באוסף המוזיאון היהודי בפרנקפורט דמיין).

גובה הקלף: 20 ס"מ. גובה "עצי החיים": 43 ס"מ, גובה חיפוי הכסף העליון (כולל הכתרים): 13.5 ס"מ, קוטר: 7 ס"מ. מצב טוב. עיטורי הכתרים שבראש "עצי החיים" הנם תוספת מאוחרת כמפורט לעיל. "מעיל" ואבנט חדשים. סדקים ושברים בדיסקיות העץ התחתונות.

ספרות ותערוכות:
1. ארץ מולדת, בעריכת מיכאל בר-זהר. תל אביב, משרד הביטחון, 2004, עמ' 35.
2. Collection de Strauss, Description des Objets d'art Religieux Hébraïques, Poissy, 1878, no. 41.
3. Catalogue raisonné de la collection juive du Musée de Cluny, edited by Victor Klagsbald, Paris, 1981, nos. 140-141.
4. The Golden Age of Jewish Ceremonial Art in Frankfurt: Metalwork of the Eighteenth Century, edited by Vivian B. Mann. Leo Baeck Institute Yearbook, no. 31 (1986), pp. 401-402.
5. Crowning Glory, by Rafi Grafman, New York, 1996, items 254 and 17; p. 49.
6. L'art en fête: Roch ha-Chana, Yom Kippour, Souccot, Hochana Rabba et Sim'hat Torah, by Michele Fingher. Jerusalem, 2012, p. 67.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 044.012.005.
"עצי החיים" מתועדים גם במרכז לאמנות יהודית (CJA), פריט מס' 40920.

טס לספר תורה, "מבית הכנסת מראשקוב וואליחיש" (כתובת חקוקה מאחור). רשקוב, חבל פודוליה / ולאכיה, כיום חבל טרנסניסטריה, מולדובה, כתובת הקדשה משנת תקפ"א [1821].
כסף (אינו חתום) רקוע, מקודח וחקוק; הזהבה; אבן-זכוכית.
טס מהודר, המשקף מסורת אמנותית ומלאכת צורפות האופייניות לתשמישי קדושה מאזור גליציה (פולין). מבנהו הפיזי כולל דופן-גב חלקה, עבה ומוזהבת, אליה מחובר בברגים לוח כסף המקודח בדגמים צמחיים עשירים ובעיטורי בעלי חיים. בלוח הכסף העליון מקודחים פרחים גדולים, ובעלי חיים שונים: נשר דו-ראשי המעוטר באבן-זכוכית אדומה, ציפורים, וצמד אריות התומכים בארון הקודש שבמרכז; בשני צידי החלונית התחתונה מופיעים עיטורי אייל וחד-קרן ובראש הטס מוברג עיטור גדול בצורת כתר קמור, מוזהב אף הוא ומעוטר בצמד איילים. הטס מעוצב בהשראת ארונות-קודש מזרח-אירופאיים המגולפים בעץ, ועיטורי בעלי החיים המופיעים עליו (ובראשם חד-הקרן) אופייניים למלאכת העיטור הגליצאית.
בדופן-הגב האחורית מוטבעים שני עיטורים המתקמרים כלפי החזית: עיטור בצורת ספר תורה עטוף מעיל עם מגן-דוד (במרכז), הממוקם מאחורי שתי דלתות הנפתחות על גבי צירים ונסגרות באמצעות ידית זעירה (על דלתות ארון הקודש חקוקות עשרת הדברות); ועיטור דמוי כיפה, עליו ממוקמת דיסקית מסתובבת המאפשרת להציג את הכתובת הרלוונטית לחגים: "ראש השנה", "יום כפור, "הסוכות", "המצות" ו"השבועות" (המילה "השבועות" מופיעה בשתי שורות נפרדות). מאפיין זה – של הדיסקית המסתובבת – אינו אופייני לאזור גליציה דוקא וכפי הנראה מבטא השפעה מולדובנית-רומנית.
בצדו האחורי חקוקה כתובת: "מבית הכנסת מראשקוב וואליחיש"; המילה "וואליחיש" מתייחסת כנראה לחבל הארץ ולאכיה, בו התקיימה נסיכות עצמאית עד שנת 1859 (בשנה זו התאחדה נסיכות ולאכיה עם נסיכות מולדובה ומאז נקראו השתיים "הנסיכויות הרומניות המאוחדות").

גובה: 29 ס"מ, רוחב: 22.5 ס"מ. מצב טוב. פגמים קלים.

להשוואה, ראו:
Crowning Glory: Silver Torah Ornaments of the Jewish Museum, New York, by Rafi Grafman. Boston, David R. Godine, 1996, Nos. 186-92.
תערוכה:
Reise an kein Ende der Welt. Vienna, Jüdisches Museum Wien, 2001, pp. 60-61.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 051.001.039.
הפריט מתועד גם במרכז לאמנות יהודית (CJA), פריט מס' 37241.

"יד" לספר תורה, נושאת לוחית עם כתובת הקדשה. שנגחאי, סין, [העשורים הראשונים של המאה ה-20].
כסף (חתום) יצוק, חרוט וחקוק (ה"יד" חתומה בחותמת היצרן Zee Sung, שפעל בשנגחאי במחצית הראשונה של המאה ה-20; לוחית ההקדשה חתומה בחותמות סיניות).
"יד" ארוכה ודקה, ההולכת וצרה כלפי הקצה המחודד. מעוטרת בחריצים רוחביים, המזכירים את צורת מקל הבמבוק (עיטור זה מופיע גם בידיות של נרתיקים למגילות אסתר מסין). בלולאה הממוקמת בקצה הידית תלויה לוחית הקדשה המעוצבת כמגן ומעוטרת בענפים ובפרחים; במרכזה חקוקה הכתובת "למנו' המ' יוסף רחמים אליהו נ"ע [נוחו עדן]". כפי הנראה, ה"יד" היתה בשימוש באחת מקהילות היהודים העיראקים במזרח הרחוק – בסין, בהודו או בבורמה.

אורך ה"יד": 30.5 ס"מ, לוחית ההקדשה: 6X5 ס"מ. מצב טוב.

ספרות:
Haggadah de Pessah, En hommage aux Juifs d'Inde. Lod, 2010, pp. 82-83.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 052.001.117.
הפריט מתועד גם במרכז לאמנות יהודית (CJA), פריט מס' 37277.

כוס הדלקה – נר נשמה לבית כנסת (כּאס / כּאס דסעיל). מרוקו, [1900 בקירוב].
פליז יצוק וחקוק, עבודת אזמל; זכוכית צבועה.
נר נשמה גדול לזכר רבי יעקב אבוחצירא – ה"אביר יעקב" – מאבות משפחת אבוחצירא ומגדולי רבני מרוקו. הקולב מעוצב בצורת חמסה, עם אגודל פונה הצידה; מעוטר בדגמים צמחיים וגיאומטריים ונושא כתובת הקדשה: "לעלוי נשמת הרב הגדול מעוז / ומגדול ח"ק [חסידא קדישא] ופרישא המקובל / האלהי בוצינא קדישא כמו"ההר / יעקב אביחצירא זלה"ה זיע"א / כיר"א [זכותו יגן עלינו אמן כן יהי רצון אמן]". כד הזכוכית לשמן (מאוחר יותר) מעוטר בצבע ותלוי באמצעות חמש שרשראות.
רבי יעקב אבוחצירא – ה"אביר יעקב" (1806-1880), נודע מצעירותו כגאון, כקדוש וכמקובל. רב ואב"ד בקהילת תאפילאלת (שהיתה הקהילה המרכזית באזור עמק הזיז בדרום מרוקו); נחשב כאחד מגדולי הפוסקים בדורו ועמד בקשרי שו"ת והלכה עם גדולי הרבנים בכל ארצות צפון אפריקה. נודעו אודותיו סיפורי מופת רבים ומסופר שזכה לגילוי אליהו הנביא; שמו נודע גם בקרב תושבי מרוקו המוסלמים, שהיו קוראים לו בהערצה "אלחזן אל כביר" [=הרב הגדול]. נפטר בדרכו לארץ ישראל ונקבר בעיר דמנהור שבמצרים. לכבודו ולזכרו נתחברו עשרות פיוטים, שחלקם נפוצים עד היום בין יוצאי מרוקו. תמונתו הידועה – יושב בשיכול רגלים עם ספר קודש בידיו – נתלתה בבתים רבים במרוקו, ותלויה עד ימינו גם בבתיהם של רבים מיוצאי מרוקו בישראל. אף בניו ונכדיו נודעו בקדושתם ובתורתם; המפורסמים שבהם הנם רבי ישראל אבוחצירא ה"בבא סאלי" ואחיו רבי יצחק ה"בבא חאקי", רבי מאיר אבוחצירא ה"בבא מאיר" ועוד עשרות רבנים מובהקים ממשפחת אבוחצירא.

גובה (עם הכד): 84 ס"מ בקירוב, קוטר הכד: 21.5 ס"מ. מצב כללי טוב.

תערוכות:
1. חיי היהודים במארוקו. ירושלים, מוזיאון ישראל, בעריכת אביבה מולר-לנצט, 1983, עמ' 40-45.
2. Great Jewish Treasures, by Moshe Bamberger. New York, 2015, pp. 56-57.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 118.002.005.