מכירה פומבית 94 חלק א' פריטים מיוחדים מאוסף משפחת גרוס
שני חיבורים מאת יהודים מומרים, כרוכים יחד:
1. Ein Sermon, durch Paulum Weidner… den Juden zu Prag Anno MDLXI den 26. Aprilis in irer Synagoga geprediget [דרשה שנשא פאולוס ויידנר... בבית הכנסת היהודי בפראג ב-26 באפריל 1561, שהובילה להמרת דתם של כמה מבני הקהילה לנצרות]. וינה, Raphael Hofhalter, [שכ"ב] 1562. מהדורה ראשונה. גרמנית. חלק מאותיות דף השער נדפסו באותיות אדומות. סמל המדפיס בעמוד האחרון.
הדפסה ראשונה ונדירה של דרשה נוצרית, שאולצו יהודי פראג לשמוע בשנת 1561 בהוראת הקיסר פרדיננד הראשון.
בשנת 1560 הוחרמו ספרי הקודש של יהודי פראג, מושב הקהילה היהודית הגדולה והחשובה ביותר ב"אימפריה הרומית הקדושה" באותם ימים, והועברו לווינה הבירה לבדיקת הצנזור הכנסייתי – המשומד היהודי פאולוס ויינדר (נולד בשם אשר יהודה בן נתן אשכנזי). שנה לאחר מכן, בחודש מרץ 1561, גזר קיסר האימפריה פרדיננד הראשון, כי על יהודי פראג להתכנס לעיתים מזדמנות בבית הכנסת ולשמוע דרשות כמרים שהטיפו להמרת דת. ראש וראשון למטיפים היה המשומד ויידנר, אשר נשא את דרשתו הראשונה בבית הכנסת היהודי של פראג ב-26 באפריל 1561 – והיא הדרשה שנדפסה בחיבור שלפנינו. בפתח החיבור שלפנינו נדפסה הקדשה לקיסר פרדיננד הראשון.
המומר פאולוס ויידנר פון בילרבורג (Paulus Weidner von Billerburg, 1525-1585) נולד באודינה, איטליה, למשפחה יהודית ממוצא גרמני, בשם אשר יהודה בן נתן אשכנזי (אחיו הוא רבי שלמה בן נתן אשכנזי, ששירת כרופא ודיפלומט בשטחי האימפריה העות'מאנית). למד רפואה באוניברסיטת פדואה והוזמן לעבוד כרופא בקרינתיה (אוסטריה), על אף שלמעשה, נאסר על יהודים להתיישב באזור זה. בשנת 1558 התנצר בווינה יחד עם משפחתו, וזמן קצר לאחר מכן ניתן לו תואר אצולה. חיבר ספרים, ופעל לעשות נפשות לאמונתו החדשה; שימש כרופאם של קיסרי אוסטריה, וכיהן כדיקן הפקולטה לרפואה וכרקטור האוניברסיטה של וינה. בשנת 1582 ניתנה לו הזכות להשתמש בתואר האצולה "Von Billerburg".
2. Der gantz Judisch Glaub [האמונה היהודית כולה], מאת (Antonius Margaritha (Anton Margaritha. פרנקפורט דמיין, 1561. גרמנית.
מהדורה שלישית של החיבור הפולמוסי-אנטישמי מאת המומר אנטוניוס מרגריטה (1492-1542), נצר למשפחת רבנים נודעת בגרמניה; בנו של רב העיר רגנסבורג שמואל מרגליות ונכדו של רבי יעקב מרגליות. בגוף הטקסט משולבים מספר חיתוכי עץ, בהם חיתוכי עץ המציגים יהודים בבית הכנסת.
החיבור, שמתיימר לחשוף את פניה האמתיות של היהדות, שם ללעג את מנהגי היהודים ומעלה האשמות חריפות נגדם. בין היתר, מזהיר מרגריטה את קוראיו הנוצרים מפני מגע ומסחר עם יהודים, מתרה בהם שלא להיוועץ ברופאים יהודים ומציג תמונה שלילית של הנוהג להשתמש ב"גוי של שבת" (חיבור זה השפיע עמוקות על מרטין לותר, שכתב בהשראתו את ספרו "על היהודים ושקריהם"). בספר נדפס התרגום הראשון של סידור התפילה היהודי עבור קהל קוראים לא-יהודי.
בעקבות ההאשמות הקשות כלפי היהודים שהעלה בספרו, הוזמן מרגריטה לוויכוח פומבי שנערך בשנת 1530 בפני ועדה קיסרית שהתכנסה ברייכסטאג של אאוגסבורג בנוכחותו של הקיסר קרל החמישי. מי שהשיב על טענותיו בוויכוח זה היה השתדלן היהודי רבי יוסף בן גרשון איש רוסהיים (יוסף לואנץ). לאחר שיוסף בן גרשון הוכיח כי טענותיו של מרגריטה נגד היהודים שקריות, גורש מרגריטה מאאוגסבורג.
שני חיבורים כרוכים יחד. [66]; [116] דף. 19.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי קל. סימני עש עם פגיעות קלות בטקסט. רישום בכתב-יד בשולי אחד הדפים. כריכת עור עתיקה מעוטרת, פגומה מעט, ומשוקמת (דפי הבטנה חדשים). הטבעת שם בעלים והשנה 1567 על הכריכה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, NHB.185 / NHB.333.
הפריט מתואר במרכז לאמנות יהודית (CJA), מס' 40623/374844.
מהדורות ראשונות של שניים מחיבוריו החשובים של ההומניסט וההבראיסט הנודע יוהנס רויכלין (Johannes Reuchlin), כרוכים יחד:
1. [De rudimentis Hebraicis liber primus[-tertius [יסודות העברית, ספר ראשון-שלישי], מאת יוהנס רויכלין. פפורצהיים (גרמניה), דפוס Thomas Anshelm [רס"ו] 1506 (פרטי הדפוס בקולופון). מהדורה ראשונה. לטינית, ומעט עברית ויוונית.
חיבורו החלוצי ופורץ-הדרך של יוהנס רויכלין "יסודות העברית" – לקסיקון למילים עבריות ומדריך לדקדוק עברי, הראשון מסוגו שנדפס בארצות אשכנז עבור מלומדים נוצרים. לחיבור, המבוסס על ספר השורשים לרד"ק, נודעה השפעה רבה על קידום המחקר המדעי של התנ"ך וטקסטים יהודיים ועל לימוד הלשון העברית בקרב מלומדים נוצרים בתקופת הרנסנס. על אף שהחיבור כתוב בלטינית, הדפים ערוכים מימין לשמאל.
חיתוך עץ גדול המציג את סמל האצולה של רויכלין בדף לפני האחרון; סמל המדפיס מופיע מעברו השני של הדף. בראש הספר שישה עמודים בכתב-יד (השלמת עמודים חסרים); הגהות ורישומים רבים בלטינית ובעברית בשולי מרבית הדפים.
2. De arte cabalistica [על חכמת הקבלה], מאת יוהנס רויכלין. אגנו ((Haguenau, דפוס Thomas Anshelm, [רע"ז] 1517 (פרטי הדפוס בקולופון). מהדורה ראשונה. לטינית, ומעט עברית ויוונית.
מהדורה ראשונה של אחד מחיבורי היסוד בקבלה הנוצרית. על גבי דף השער חיתוך עץ גדול המציג את סמל האצולה של רויכלין.
החיבור, המוקדש לאפיפיור לאו העשירי, בנוי כתלת-שיח בין המקובל היהודי שמעון בן אלעזר (דמות פיקטיבית המאזכרת את דמותו של רבי שמעון בר יוחאי), מוסלמי ספרדי ופילוסוף פיתגוראי. ברוח הרנסנס חוזר רויכלין בספרו אל "היסודות", לשיטתו – הקבלה היהודית והתורה הפיתגוראית – שאת ראשיתם הוא מזהה במשה רבנו. את יסודות אלה הוא שוזר בתיאולוגיה הנוצרית.
החיבור אינו מיסיונרי, ואינו מכוון נגד היהודים, אלא פונה אל בני דתו של רויכלין במטרה לקרבם למקורות דתם ולהעמיק את אמונתם. המושג "קבלה" בספר אינו מכוון רק למיסטי ולאזוטרי, אלא למקורות היהודיים בכלל; השיטה המוצגת בו שואבת באופן רחב וללא הבחנה מטקסטים יהודיים לא-מקראיים; זאת מתוך תפישה כי האמונה תהיה חסרה ללא התייחסות הולמת למסורות יהודיות אלה – התורה שבעל-פה (התלמוד והמדרשים) ותורת הסוד (הקבלה, הזוהר, כתבי ר' יהודה החסיד, ר' אברהם אבולעפיה ר' יוסף ג'קטיליה, ואחרים), שכן, כמו התנ"ך עצמו, זו וגם זו ניתנו למשה בהר סיני.
יוהנס רויכלין (1455-1522), פילוסוף והומניסט גרמני בתקופת הרנסנאס וממייסדי ההבראיזם בעת החדשה; קידם תפיסה סובלנית כלפי היהודים, עסק בהנחלת כתבי הקודש היהודיים וכתבי הפילוסופיה היווניים לבני דתו, ובהוראת העברית והיוונית. למד עברית אצל יעקב בן יחיאל לואנס ורבי עובדיה ספורנו, השתלם בקבלה באיטליה, והושפע מכתביו של Pico della Mirandola (1463-1494). רויכלין נחשב לאחד מאבות הרפורמציה, אף כי העיד על עצמו שהוא מתנגד לה, ונותר נאמן לוותיקן כל ימיו. בפולמוס המפורסם שנתגלע בינו ובין היהודי המומר יוהנס פְּפֵפֶרְקוֹרן התנגד בחריפות לשריפת התלמוד. על כך, ועל דבקותו בלימוד המסורת היהודית ובהוראתה, נרדף על ידי מוסדות הדת. חיבורו "Augenspiegel" הוחרם בצו אפיפיורי שפורסם ב-1520.
שני חיבורים כרוכים יחד. [1], 261, [1], 262-374, 387-542, 545-589, [1], 589-616, 616-620, [5] עמ'. חסרים 12 עמ' (עמ' 375-386; בראש הספר הושלמו העמודים 376-381 בכתב-יד; ההשלמה נעשתה כנראה בשנת 1526); [4], LXXIX, [1] דף (מספור דפים מעט משובש).
ספרות ותערוכה:
1."תורת הקבלה של יוהנס רויכלין ומשמעותה ההיסטורית", מאת יוסף דן, בתוך: מרומי לירושלים: ספר זכרון לי"ב סרמוניטה – מחקרי ירושלים במחשבת ישראל, כרך יד, תשנ"ח. עמודים 455-485.
2. Glaubensfragen: Chatrooms auf dem Weg in die Neuzeit, by Felicitas Heimann-Jelinek. Göttingen, Vandenhoeck & Ruprecht, 2016.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, NHB.174 / NHB.173.
הפריט מתואר גם במרכז לאמנות יהודית (CJA), מס' 40611/40612.
Nos los inquisidores, contra la heretica pravedad, y apostasia. En esta Ciudad y Arcobispado de Mexico... [אנו האינקוויזיטורים, נגד מעשי הכפירה והשמד, כאן בעיר ובארכיבישופות מקסיקו]. מקסיקו סיטי, 15 בפברואר 1650. ספרדית.
תעודה רשמית, בחתימות-ידיהם של ראשי האינקוויזיציה בממלכת "ספרד החדשה" (קולוניה של ממלכת ספרד ביבשת אמריקה; כיום מקסיקו ומדינות מרכז אמריקה), עם חותם שעווה; הוראה להסגיר יהודים-אנוסים המוסיפים לשמור מצוות בסתר.
בראש התעודה חיתוך עץ בדמות סמל האינקוויזיציה הספרדית ב"עולם החדש" – יבשת אמריקה, תחתיו אזהרה מודפסת אודות יהודים אנוסים ("Conversos") המקיימים מצוות בסתר, עם פירוט סימנים מזהים – לבישת בגדים נאים בשבת, אי הדלקת אש בשבת, כיסוי אוכל בבדים נקיים (כיסוי חלה?), ועוד. בהמשך מפורטים "כופרים ומינים" נוספים החיים ביבשת אמריקה – מוסלמים (Secta de Mahoma), נוצרים פרוטסטנטים (Secta de Lutero), הכת הנוצרית הגנוסטית המכונה "Secta de los Alubrados", וכן רשימה של ספרים אסורים. בסוף התעודה מתבקש כל אדם שמכיר, ראה או שמע על אדם אחר המקיים את המנהגים המפורטים בתעודה זו להסגירו לידי האינקוויזיציה.
מתוארכת ליום 15 בפברואר 1650, עם חתימותיהם של שלושה אינקוויזיטורים אפוסטוליים: Juan de Sancto Mathía Sáenz de Mañozca y Murillo (1611-1675; לימים הבישוף של סנטיאגו דה גואטמלה), Bernabé de la Higuera y Amarillo, ו-Francisco de Estrada y Escobedo, ובחתימת ידו של המזכיר Don Eugenio de Saravia.
הקולוניה "ספרד החדשה" נוסדה בשנת 1525 בשטחי צפון ומרכז אמריקה, ובין מתיישביה הראשונים נמנו גם יהודים אנוסים, שנרדפו בידי האינקוויזיציה במולדתם – ספרד. בשנת 1571 שלחה האינקוויזיציה נציגים אל מעבר לים, הקימה נציגויות בקולוניה והחלה ברדיפת האנוסים ברחבי "העולם החדש".
תעודות מהסוג שלפנינו נועדו להדריך את נציגי האינקוויזיציה והציבור, והכילו מידע עשיר אודות סוגי הכופרים וחטאיהם, לפי האמונה הקתולית. לא פעם, כללו התעודות מידע שלא נשתמר בקרב הקהילות האנוסות עצמן, והן שמשו כמקור מידע נדיר עבור האנוסים לגבי המצוות והמסורות שנשתכחו מהם.
5 דף. 31.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. קמטים. קרעים קלים ומספר נקבים (בעיקר בשוליים). כריכה ודפי בטנה חדשים, בלויים מעט. עקבות הדבקה בדפי הבטנה והכריכה הפנימית.
ראה תעודה דומה השמורה בספריית מדינת בוואריה, עם חתימות זהות וללא חותמת השעווה (פריט BV001661107).
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, NHB.203.
Orden de las Oraciones cotidianas por estilo seguido y corriente, con las de Hanucah Purim, y Ayuno del solo, como tambien de las tres Pascuas, de Pesah, Sebuoth, y Sucoth [סידור תפילה לכל ימות השנה, לחגים ולמועדים]. אמשטרדם, דפוס דוד טרטז, תמ"א [1681]. תמ"א [1681]. כרוך עמו: Calendario de Ros-Hodes, fiestas y ayunos, que los Hebreos celebran cada año [לוח ראשי חודשים ומועדים], לוח לשנים 1680-1710 (עם שער נפרד). אמשטרדם, [תמ"א, 1681]. ספרדית.
סידור תפילה לכל ימות השנה, לחגים ולמועדים, בפורמט מיניאטורי; כרוך עם לוח לשנים 1680-1710. הסידור והלוח נדפסו בספרדית בלבד ונועדו לאנוסים ולבני הקהילות הספרדית והפורטוגזית שבאמשטרדם.
פורמט כיס (מיניאטורי), כרוך בכריכה מפוארת, עם עיטורי כסף פרחוניים: ארבעה עיטורי-פינה, צמד אבזמים ועיטורי כסף נוספים המשמשים כצירים המחברים את הכריכות הקדמית והאחורית לשדרת הספר. חיתוך-דפים מוזהב, עם עיטורי פרחים מוטבעים בעובי הדפים.
כריכה זו אופיינית למסורת כריכות שהתקיימה באירופה במאות ה-17 וה-18 והייתה בשימוש בעיקר בהולנד, בכריכות תנ"כים וספרי תפילה. סוג כריכה זה אינו נפוץ במיוחד בספרי קודש יהודיים ואנו מוצאים מופעים שלו בעיקר בקרב קהילות יוצאי ספרד ופורטוגל באמשטרדם.
593, [1] עמ'; [40] עמ' (לוח שנה). 9.5 ס"מ. מצב טוב מאד. פגמים קלים.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, NHB.126.
שני חיבורים כרוכים יחד: Orden de las Oraciones Cotidianas [סידור תפילה לכל ימות השנה, לחגים ולמועדים], בסופו לוח לשנים 1692-1701. אמשטרדם, דפוס דוד טרטז (Tartas), תנ"ב [1692]. כרוך עמו: חמשה חומשי תורה / Cinco libros de la ley divina con las Aphtarot de todo el año [חומש עם הפטרות לכל השנה], עם שער נפרד להפטרות. אמשטרדם, דפוס דוד טרטז (Tartas), תנ"א [1691]. ספרדית.
סידור ותנ"ך עם שערים מעוטרים, שניהם נדפסו בספרדית בלבד ונועדו לאנוסים ולבני הקהילות הספרדית והפורטוגזית שבאמשטרדם.
שני החיבורים כרוכים יחדיו בכריכה מפוארת, עם ארבעה עיטורי-פינה עשויים כסף ועם צמד אבזמי כסף המעוצבים כעמודים. עיטורי כסף נוספים משמשים כצירים המחברים את הכריכות הקדמית והאחורית לשדרת הספר; בעיטורי הכסף משולבים דמויות מלאכים ופרחים קטנים. חיתוך-דפים מוזהב, עם עיטורי פרחים מוטבעים בעובי הדפים.
כריכה זו אופיינית למסורת כריכות שהתקיימה באירופה במאות ה-17 וה-18 והייתה בשימוש בעיקר בהולנד, בכריכות תנ"כים וספרי תפילה. סוג כריכה זה אינו נפוץ במיוחד בספרי קודש יהודיים ואנו מוצאים מופעים שלו בעיקר בקרב קהילות יוצאי ספרד ופורטוגל באמשטרדם.
[2], 1-2, 504-9 עמ', [16] עמ' (לוח שנה); [1], 436, [3], 128 עמ'. שלושה דפים חסרים בתחילת הסידור. 15.5 ס"מ. מצב כללי טוב. דפי-בטנה חדשים. תו-ספר.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, NHB.102.
לוח אלף-בית מודפס, עם סדר ברכת המזון מקוצר, וברכות נוספות, פרשת שמע ישראל וטקסטים נוספים מן התפילה. ונציה, דפוס בראגאדין, על ידי בנימין בן אהרן פולאקו, [תפ"ח 1728].
לוח המיועד ללימוד קריאה לילדים. בחלקו העליון של הדף מופיעות אותיות האלף-בית בתנועות שונות. בצדו הימני של הדף מופיעים פרשת שמע, פסוקי קדושה, וברכות השכמת הבוקר, ובצדו השמאלי מופיע סדר ברכות הנהנין ו"סדר ברכת המזון בקיצור". בנוסף, מופיעים מספר מזמורי תהלים וסדר קריאת שמע לפני השינה, עם ברכת השכיבנו ומזמור "ויהי נועם".
במרכז הדף מופיע איור של כיתת תלמידים, בו נראים מספר נערים לומדים לצד שולחן, ומעין מלאך המרחף מעליהם ומרעיף עליהם דברי מתיקה. לצדם נראה מורה עם שוט בידו, העומד להכות תלמיד סורר.
פרטי הדפוסת בחלקו התחתון של הדף. בצד ימין: "אני בנימין בכ"ר אהרן פולאקו השם ישמרם";"Nella Stamp. Bragadina" ; ובצד שמאל: "בויניציאה, שנת ויפרו וירבו [=תפ"ח] לפ"ק".
לוחות כדוגמת הלוח שלפנינו נדפסו באיטליה החל מאמצע המאה ה-17 ועד למאה ה-19. מרבית הלוחות נדפסו בפורמט דומה, הכולל את לוח האלף-בית במרכז, ואת הטקסטים הנלווים (עם שינויים טיפוגרפיים). גם האיור במרכז הדף מופיע בכל הדפים, עם שינויים קלים בפרטי האיור בין הלוחות (בלוחות המוקדמים יותר נעשה האיור בחיתוך עץ, ואילו במאוחרים יותר בתחריט נחושת).
לוח נדיר.
הלוח שלפנינו נרשם במפעל הביבליוגרפיה על פי צילום העותק שבבית המדרש לרבנים בניו יורק. לפירוט על לוחות אלף-בית נוספים שנדפסו באיטליה, ועל משמעות ההבדלים בין האיורים, ראו: לוחות אלף-בית איטלקיים, מאת י' יודלוב, קרית ספר, סב, תשמ"ח-תשמ"ט, עמ' 930-932.
34x43.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני קיפול. קרעים חסרים קטנים בסימני הקיפול, עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר (עם השלמה של אותיות בודדות בכתב-יד). רישום בכתב-יד מצדו השני של הדף.
תערוכה:
Childhood. Moscow, The Jewish Museum and Tolerance Center, 2021.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 128.011.023.
לוח אלף-בית מודפס, עם סדר ברכות הבוקר ומזמור תהלים, ועם איורים בחיתוכי עץ. [פרנקפורט דמיין? ת"צ 1730, בקירוב].
לוח המיועד ללימוד קריאה לילדים. במרכז הדף מופיעות אותיות האלף-בית בתנועות שונות. בצדו הימני העליון מופיע "מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר", ובצדו השמאלי העליון מופיעים ברכות השכמת הבוקר ופסוק "שמע ישראל". בשולי הדף שבעה איורים נאים, העשויים בחיתוכי עץ. בחלקו העליון של הדף איורי דמויות איש ואשה, הלבושים בבגדים אופייניים לתקופה, ואיור דוד המלך מתפלל בעלות השחר לצד כינורו; ובחלקו התחתון של הדף ארבעה איורים המתארים סצנות מחיי הקהילה: טקס הדלקת נרות חנוכה; רב הדורש בבית הכנסת; טקס חתונה, והבדלה. איורים אלו מופיעים במהדורת "ספר מנהגים" שנדפסה בפרנקפורט דמיין בשנת תפ"ט, ומכאן תאריך ומקום הדפוס המשוער של הלוח שלפנינו.
לוח נדיר.
37.5x43 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. בלאי. קרעים חסרים בשולי הדף, וקרעים חסרים ופגמים במרכז הדף במקומות שונים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים ברובם במילוי נייר (הדף עבר שיקום באופן מקצועי; קטע מהטקסט בחלקו העליון של הדף הושלם בצילום).
תערוכות:
1. Jodendom: een boek vol verhalen, by Edward van Voolen. Amsterdam, Museumshop De Nieuwe Kerk, 2011, no. 46.
2. Childhood. Moscow, The Jewish Museum and Tolerance Center, 2021.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 128.011.019.
עותק אחר של לוח זה הופיע בקטלוג סות'ביס ניו יורק, דצמבר 2013, פריט 114.
לוח אלף-בית מודפס, עם סדר ברכות הבוקר ומזמור תהלים, ועם איורים רבים. [גרמניה? פיורדא? מחצית שניה של המאה ה-18 בקירוב].
לוח המיועד ללימוד קריאה. במרכזו של הדף מופיעות אותיות האלף-בית בתנועות שונות. בצדו הימני התחתון של הלוח מופיעים ברכות השכמת הבוקר ופסוק "שמע ישראל", ומצדו השמאלי התחתון "מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר". הטקסט בלוח שלפנינו מוקף באיורים ועטורים שונים, בהם איורי שנים עשר המזלות, איורים של מספר סצנות תנ"כיות, בהן עקידת יצחק ומלחמת דוד וגוליית, וכן איור גבר אוחז בספר, ואיור אישה אוחזת זר, הלבושים בבגדים אופייניים לתקופה.
איור הגבר האוחז בידו ספר, מופיע בגרסה דומה מאוד בלוח לשנת תקמ"ט (בפורמט ספר), שנדפס בפיורדא תקמ"ח, בבית דפוסו של איצק צירנדורף (ראו: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, B.1511).
לוח נדיר במיוחד ולמיטב ידיעתנו יחיד בעולם. לא ידוע לנו על עותקים נוספים מלוח זה בספריות ציבוריות.
35x43 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים רבים. בלאי. קרעים חסרים, עם מספר פגיעות בטקסט ובאיורים, משוקמים במילוי והשלמות נייר (הדף שוקם באופן מקצועי והודבק מצדו האחורי על נייר מיוחד).
ספרות: Only on Paper, Six Centuries of Judaica from the Gross Family Collection. Chicago, Columbia College, 2005.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 128.011.002.
דף מודפס, לוח קיר לשנת שנ"ה. מנטובה, דפוס שלמה בן שמואל מנורצי, [שנ"ד 1594].
דף בפורמט גדול, מודפס מצדו האחד. לוח מפורט לחודשי השנה, עם זמני המולד, סדר הפרשיות לקריאה בתורה, זמני החגים והמועדים, ה"תקופות", ותאריכים עבריים של חגי הקדושים הנוצרים.
בפינה הימנית העליונה מופיע דגל המדפיס שלמה בן שמואל מנורצי (שפעל במנטובה בסוף המאה ה-16): אדם שחור שעיניו קשורות בסרט, מימינו ירח ומשמאלו כוכב. המדפיסים שמואל ובנו שלמה מנורצי ירשו את אותיות הדפוס מצאצאיו של המדפיס מאיר בן אפרים מפאדובה (שהדפיס בשנים ש"כ-ש"נ סדרת לוחות הדומים ללוח שלפנינו), ושמו מוזכר בברכת המתים בפינה הימנית התחתונה של הלוח (ראו: דגלי מדפיסים, יודלוב. ירושלים, תשס"ב, ציור יד, עמ' 41-42; ועמ' 119-120, מס' 29).
נרשם במפעל הביבליוגרפיה על פי צילום העותק שלפנינו. למיטב ידיעתנו, זהו עותק יחיד בעולם.
בקטלוג הספרייה הלאומית (אוסף ולמדונה לשעבר) מופיעים מרבית לוחות השנה שנדפסו במנטובה בשנות הש"כ-ש"נ, בפורמט דומה. הלוח שלפנינו הוא בין הלוחות הבודדים החסרים שם.
46x34 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי ועקבות רטיבות בחלקו העליון של הדף. סימני עש וקרעים חסרים, בשולי הדף ובמרכזו, עם פגיעות בטקסט ובמסגרת המודפסת, משוקמים במילוי נייר, עם השלמות מעטות בכתב-יד (כל צדו האחורי של הדף שוקם במילוי נייר).
ספרות ותערוכות:
1. Italia Hebraica. Tel Aviv, Istituto di Cultura, 2007.
2. Only on Paper, Six Centuries of Judaica from the Gross Family Collection. Chicago, Columbia College, 2005.
3. Palaces of Time, Jewish Calendar and Culture in Early Modern Europe, by Elisheva Carlebach. Cambridge, Mass. Harvard University Press, 2011 (a wall calendar similar to the present item appears on p. 63).
4. The Writing on the Wall, a Catalogue of Judaica Broadsides from the Valmadonna Trust Library. London and New York, 2015, pp. 239-244.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 075.011.018.
ברכה אחרונה על היין ועל המִּחְיָה. דף בודד (תחריט), עם נוסח ברכת "מעין שלוש", מעוטר בדמויות דוד המלך ושלמה המלך. [כנראה גרמניה, שלהי המאה ה-18 / 1800 בקירוב].
תחריט על נייר, צבוע ביד.
במרכז הדף נדפס נוסח ברכת "מעין שלוש" הנאמרת על חלק ממיני המאכלים (ובהם שבעת המינים ויין); הטקסט עצמו נדפס בתחריט, אך על-פי כתב-יד מסוגנן. סביב לטקסט מופיעה מסגרת אדריכלית רחבה, הכוללת צמד עמודים גדולים שבכותרותיהם רובצים אריות האוחזים במדליון מעוטר. במדליון העליון מופיע איור המתאר משפחה מסבה לשולחן שבת או חג (הדמויות מופיעות בלבוש תקופתי). מימין לטקסט מופיעה דמותו של דוד המלך אוחז בנבל ומשמאל מופיעה דמותו של שלמה המלך, בידו האחת הוא אוחז בשרביט ובידו השניה בלוח עם הכתובת "ספר משלי שלמה בן דוד מלך ישראל" (בעברית ובגרמנית). במדליון התחתון מופיע איור המתאר – כך נראה – טקס ברכת לבנה, ונראית בו דמות בעלת כנפי מלאך ניצבת בשדה מחוץ לעיר ומורה בידה כלפי הלבנה.
לא ידוע לנו על עותקים נוספים של דף זה.
41X32.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים, סימני קיפול וקמטים. קרעים, חלקם חסרים (ועם פגיעות באיורים), משוקמים שיקום מקצועי.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 038.011.024.
לפי עדות הבעלים, מקורו של הדף בגניזה בווסטהיים (Westheim), גרמניה.