ספר אורח לחיים, דרושים על התורה בדרך הקבלה והחסידות, חמישה חלקים, מאת האדמו"ר רבי אברהם חיים מזלוטשוב. [ברדיטשוב, תקע"ז 1817]. [דפוס רבי ישראל ב"ק]. מהדורה ראשונה.
הסכמות מעניינות מגדולי החסידות: רבי לוי יצחק מברדיטשוב (הכותב: "האי ספרא דאדם הגדול בענקים, אשר חובר חיבור על טהרת הקודש"); רבי ישראל מקוזניץ (המסיים: "תפילתי שגורה בפי לעולם, לפני אל עליון גואלם, יהי רצון שנעבדהו יומם וליל, ונאזור חיל, עד יום ישמחנו כימות עניתנו, ואל הר קדשו יביאנו"); רבי יעקב יצחק "החוזה מלובלין" (הכותב: "הגם שאין דרכי להתנהג בגדולות, כי ידע אנוש דרכו שאיני לא רב ולא מגיד, אעפ"י כן אהבה מקלקלת השורה, מאהבת הבורא ב"ה ללכת בדרכיו והוא ב"ה רצון יריאיו יעשה. כן אנחנו, ומפני אהבתו ית', אני אוהב את כל ישראל מאד ומכ"ש צדיקיו, ע"כ אני כותב הסכמה..."); רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא; רבי חיים מבוטושאן (בעל "סידורו של שבת").
המחבר, רבי אברהם חיים מזלוטשוב (תפ"ו בערך-תקע"ו; אנצ' לחסידות, א', עמ' פ-פא), מגדולי התורה והחסידות בדורו. בנו של רבי גדליה אב"ד זולקווא, חתן רבי פנחס הורוויץ "בעל ההפלאה", ובזיווג שני חתן רבי יששכר דב מזלוטשוב, בעל ספר "בת עיני". מתלמידי המגיד ממזריטש, רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב, בעל ההפלאה ואחיו רבי שמואל שמעלקא מניקלשבורג.
בראש הספר שלפנינו הקדמה ארוכה מאת הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות מבראד, אשר מסיים את דבריו בתיאור שבחי המחבר ותולדותיו: "אמרתי להציע לרבים טיבו של האיש קדוש המחבר ז"ל... והי'[ה] אדם גדול בתורה ובחסידות והיה שוהה בתפילתו כמעט רובו של יום ועסקן גדול בצדקות וג"ח [גמילות חסד] ורבים השיב מעון והי'[ה] יודע בתעלומות חכמה וסתרי תורה". כששלח מכתב ל"אוהב ישראל" מאפטא, ובו ביקש שיתפלל לרפואתו, השיב לו ה"אוהב ישראל": "תמיה גדולה שכבוד מעלתו אינו מתפלל על עצמו... אדם כמוהו יכול להתפלל ובטוח לי שינצחו התחתונים את העליונים" (אגרות האוהב ישראל, אגרת כג-ב). את ספרו "אורח לחיים" הכין המחבר לדפוס בעצמו בשנים תקס"ד-תקע"ד, וקיבל בעצמו את הסכמותיהם של רבים מגדולי החסידות, הכותבים עליו בידידות ואהבה רבה, אך לא הספיק להדפיסו. הספר נדפס בשנת תקע"ז, כשנה לאחר פטירתו.
העותק של חכמי משפחת אור שרגא מיזד (פרס). בדף השער חתימת רבי משה בכ"ר יצחק אור שרגא (מולא אג'בבא, נכד ה"אור שרגא"). חותמות בנו רבי רפאל ב"ר משה אור שרגא וחתימות של בנו רבי משה ב"ר רפאל אור שרגא. בדפי הספר מספר הגהות ארוכות בכתיבה פרסית, אחת מהן חתומה: "צעיר רב"ם [=רפאל בן משה] נר"ו". הגהה אחרת חתומה: "צר"ק [=צעיר רפאל? ק?] נר"ו".
משפחת "אור שרגא" מיזד, צאצאי המקובל "מולא אור שרגא", מגדולי רבניה של יהדות פרס. מולא אור שרגא כיהן ברבנות במשך עשרות שנים, ומכוחו נשארה יהדות יזד דבקה בלימוד התורה ובקיום מצוות, למרות ריחוקה ממרכזי היהדות. הוא וצאצאיו הנהיגו את יהדות פרס במשך כמאתים שנה. לפי המסופר הגיע הרב אור שרגא לעיר יזד לפני כמאתים וחמישים שנה מהעיר איספאהן, בה היו עשרה רבנים גדולים בתורה שהמלך גזר להורגם. שבעה מהם נהרגו על קידוש השם, ושלשת האחרים הצליחו לברוח ולהנצל. אחד מן השלשה היה מולא אור שרגא שהגיע ליזד. מעברו לעיר גרם לפריחתה של היהדות בעיר והפיכתה למרכז תורני. יהודי יזד היו גם מן הראשונים שעלו מפרס לירושלים, והקימו בה את קהילת ה"יזדים" המפורסמת.
הרב אור שרגא וצאצאיו היו נערצים על יהודי פרס. ביניהם נודע במיוחד החכם רבי משה ב"ר יצחק, המכונה "מולא אג'בבא", שהיה רבה של יזד ונחשב כדמות פלאית (ראה אודותיו: יוסף שרגא, מיזד לארץ הקודש, עמ' 157-161).
נב; נט; כט; לז; לא דף. 22 ס"מ. מצב משתנה. רוב הדפים במצב טוב. דפים ראשונים ואחרונים במצב בינוני. קרעים גסים עם חסרון בדף השער, עם פגיעה בטקסט. קרעים חסרים בדפים נוספים, חלקם משוקמים בהדבקת נייר. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. חיתוך דפים עם פגיעה בכותרות במספר מקומות. כריכה ישנה, עם פגמים.