מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
- book (231) Apply book filter
- חסידות (144) Apply חסידות filter
- ספרי (133) Apply ספרי filter
- letter (118) Apply letter filter
- chassid (112) Apply chassid filter
- יד (68) Apply יד filter
- כתבי (68) Apply כתבי filter
- manuscript (68) Apply manuscript filter
- דפוס (52) Apply דפוס filter
- רבנים (40) Apply רבנים filter
- מכתבי (40) Apply מכתבי filter
- rabbin (40) Apply rabbin filter
- ומכתבים (39) Apply ומכתבים filter
- מכתבים (39) Apply מכתבים filter
- יהדות (38) Apply יהדות filter
- jewri (38) Apply jewri filter
- חתימות (36) Apply חתימות filter
- gloss (36) Apply gloss filter
- signatur (36) Apply signatur filter
- signatures, (36) Apply signatures, filter
- print (28) Apply print filter
- elsewher (25) Apply elsewher filter
- ישראל (24) Apply ישראל filter
- ודברי (22) Apply ודברי filter
- דפוסי (22) Apply דפוסי filter
- letters, (22) Apply letters, filter
- חב (19) Apply חב filter
- ספרים (19) Apply ספרים filter
- חתימות, (19) Apply חתימות, filter
- חבד (19) Apply חבד filter
- עם (19) Apply עם filter
- והקדשות (19) Apply והקדשות filter
- דפוס, (19) Apply דפוס, filter
- הגהות (19) Apply הגהות filter
- חב"ד (19) Apply חב"ד filter
- books, (19) Apply books, filter
- chabad (19) Apply chabad filter
- dedic (19) Apply dedic filter
- document (18) Apply document filter
- בעלות (17) Apply בעלות filter
- וחותמות (17) Apply וחותמות filter
- והגהות, (17) Apply והגהות, filter
- והגהות (17) Apply והגהות filter
- מיוחסים (17) Apply מיוחסים filter
- glosses, (17) Apply glosses, filter
- inscript (17) Apply inscript filter
- leader (17) Apply leader filter
- own (17) Apply own filter
- ownership (17) Apply ownership filter
- stamp (17) Apply stamp filter
מציג 373 - 376 of 376
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $300
נמכר ב: $375
כולל עמלת קונה
תצלום משפחתי של בני משפחת סלונים מחברון ויפו. [בין השנים תר"ע-תרע"ה 1915-1910 בקירוב]. נעשה כפי הנראה בידי הצלם שלמה נרינסקי.
התצלום מודבק על קרטון עם חותמת תבליט של "פוטוגרפיה 'צלמון' יפו".
בתצלום נראים: הסבא רבי מרדכי דובער סלונים מחברון; הבן רבי שניאור זלמן סלונים, רבה החב"די של יפו והנכד רבי מנחם מנדל שמואל סלונים מיפו.
תצלום: 17X12 ס"מ. מודבק על קרטון: 20X25 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים ופגמים בקרטון.
התצלום מודבק על קרטון עם חותמת תבליט של "פוטוגרפיה 'צלמון' יפו".
בתצלום נראים: הסבא רבי מרדכי דובער סלונים מחברון; הבן רבי שניאור זלמן סלונים, רבה החב"די של יפו והנכד רבי מנחם מנדל שמואל סלונים מיפו.
תצלום: 17X12 ס"מ. מודבק על קרטון: 20X25 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים ופגמים בקרטון.
קטגוריה
תצלומים, ציור וגרפיקה
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $400
נמכר ב: $500
כולל עמלת קונה
שני תצלומים מעשה ידי הצלם צדוק בסן של בית הכנסת "רבן יוחנן בן זכאי". ירושלים, [סוף שנות ה-20 של המאה ה-20 בקירוב].
1. מתפללים בבית הכנסת על רקע ארון הקודש הכפול.
מתואר בלוח "בית הכנסת המהולל והעתיק ביותר קהל גדול קדוש לעדת הספרדים בעיה"ק ירושלם ת"ו המיוחס לתנא האלקי רבן יוחנן בן זכאי זיע"א". מוצמד ללוח קרטון ועליו מוטבעת חותמת הצלם: "צלם / צדוק בסן / ירושלם".
23X16.5 ס"מ. מצב טוב. פגמים קלים בשוליים. לוח: 29X36 ס"מ. הלוח במצב בינוני, עם שברים ופגמים.
2. פנים בית הכנסת מנקודת המבט של עזרת הנשים. במרכז נראית הבימה ובעומק נראה ארון הקודש.
מתואר בלוח "בית הכנסת המהולל והעתיק ביותר קהל גדול קדוש לעדת הספרדים בעיה"ק ירושלם ת"ו המיוחס לתנא האלקי רבן יוחנן בן זכאי זיע"א". מוצמד ללוח קרטון ועליו מוטבעת חותמת הצלם: "צלם / צדוק בסן / ירושלם".
22.5X17 ס"מ. מצב טוב. פגמים קלים בשוליים. לוח: 36X29 ס"מ. פגמים קלים וכתמים קלים בלוח. שבר בפינתו השמאלית התחתונה.
1. מתפללים בבית הכנסת על רקע ארון הקודש הכפול.
מתואר בלוח "בית הכנסת המהולל והעתיק ביותר קהל גדול קדוש לעדת הספרדים בעיה"ק ירושלם ת"ו המיוחס לתנא האלקי רבן יוחנן בן זכאי זיע"א". מוצמד ללוח קרטון ועליו מוטבעת חותמת הצלם: "צלם / צדוק בסן / ירושלם".
23X16.5 ס"מ. מצב טוב. פגמים קלים בשוליים. לוח: 29X36 ס"מ. הלוח במצב בינוני, עם שברים ופגמים.
2. פנים בית הכנסת מנקודת המבט של עזרת הנשים. במרכז נראית הבימה ובעומק נראה ארון הקודש.
מתואר בלוח "בית הכנסת המהולל והעתיק ביותר קהל גדול קדוש לעדת הספרדים בעיה"ק ירושלם ת"ו המיוחס לתנא האלקי רבן יוחנן בן זכאי זיע"א". מוצמד ללוח קרטון ועליו מוטבעת חותמת הצלם: "צלם / צדוק בסן / ירושלם".
22.5X17 ס"מ. מצב טוב. פגמים קלים בשוליים. לוח: 36X29 ס"מ. פגמים קלים וכתמים קלים בלוח. שבר בפינתו השמאלית התחתונה.
קטגוריה
תצלומים, ציור וגרפיקה
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $300
נמכר ב: $375
כולל עמלת קונה
ארכיון עם מאות תצלומים משפחתיים של משפחות מאיר (מאייר) ואוירבך, משפחות אביו ואימו של ראש ישיבת הנגב רבי יששכר מאיר. גרמניה וארץ ישראל, [סוף המאה ה-19 עד אמצע המאה ה-20 (כמה תצלומים מאוחרים יותר)].
כ-500 תצלומים המתעדים את תולדות שתי המשפחות החל בסוף המאה ה-19 בגרמניה ועד העלייה לארץ ישראל והחיים בה לקראת אמצע המאה ה-20. בתצלומים נראים רבי יששכר מאיר כילד בגרמניה, כנער וכאיש צעיר בארץ ישראל; אביו, יעקב מאיר; אמו, לאה מאיר לבית אוירבך; אחיותיו יהודית, שושנה ואילה מאיר; סבָיו וסבותיו, בהם אהרן והלן (הינדכי) אוירבך מהמבורג, רבי יששכר זליגמן ומתילדה מאייר מרגנסבורג, והורי סבו, מאייר ויִיטל מאייר לבית זליג; בני משפחה נוספים רבים; תצלומי מצבות של בני המשפחה; תצלומים וגלויות המתעדים את בית הכנסת ברגנסבורג, שם כיהן הסב רבי יששכר זליגמן מאייר כרב; ועוד.
יעקב מאיר, אביו של רבי יששכר מאיר, יצא מגרמניה לארץ ישראל לפני משפחתו, בכוונה להניח את היסודות לחיים בה ולצרף אליו במהרה את יתר המשפחה. בעת שהותו בארץ חלה, נסע לבית חולים במצרים ושם נפטר. לאה מאיר וארבעת ילדיה עלו לארץ ישראל דרך אמסטרדם לאחר פטירת האב, בשנת 1938, והתגוררו בפתח תקווה.
רבי יששכר מאיר (תרפ"ז-תשע"א), מייסד וראש ישיבת הנגב בנתיבות. נולד בהמבורג, ובשנת תרצ"ח עלה לארץ ישראל עם שלוש אחיותיו. החל ללמד בישיבת לומז'ה בשנת תש"א ובהמשך היה מקבוצת התלמידים הראשונה בישיבת פוניבז'. בהוראת רבו, הרב יוסף שלמה כהנמן, נשלח לקזבלנקה, שם ייסד ישיבה גבוהה וסמינר חרדי לבנות. לאחר שכיהן כר"מ בישיבת בני עקיבא כפר הרואה, עבר לנתיבות בראשית שנות ה-60, עם קבוצת בחורים מהציבור הדתי-לאומי, עמם יסד את "ישיבת עזתה", שכונתה באופן רשמי בשם "ישיבת הנגב". תוך מספר שנים גדלה הישיבה וכמאתיים תלמידים למדו בה. בהמשך התבססה בנתיבות קהילה גדולה בהנהגתו של רבי יששכר מאיר, והוקמו בה גם תלמודי תורה ובתי ספר לבנות. בשנותיו האחרונות הקימו רבי יששכר מאיר ותלמידיו סניפים לישיבה בעיר שדרות ובמושב זרועה, שסביבם התגבשו קהילות של יהודים יראים ובני תורה.
רבים מן התצלומים מתוארים בגבם בכתב יד, בעברית או בגרמנית. מרבית התצלומים מודבקים לדפי אלבום וחלקם מתוארים ומתוארכים על גבי דפי האלבום בכתב יד, בגרמנית. מעט מן התצלומים שצולמו או שועתקו בארץ ישראל חתומים בחותמות הצלמים, בהם "Photo Frankfurter" ו"צלמניה ל. איזנברג" בפתח תקוה ו"פוטו האחים אהרונסון" בבני ברק. כמה תצלומים מגרמניה חתומים אף הם בחותמות הצלמים.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי בינוני. פגמים, קמטים, קרעים וכתמים ברבים מן התצלומים.
מצורפת: גלויה ששלח רבי יששכר מאיר למשפחתו מצפת, בעת שהותו בפנסיון "מרגלית" בעיר. 1947. גרמנית.
כ-500 תצלומים המתעדים את תולדות שתי המשפחות החל בסוף המאה ה-19 בגרמניה ועד העלייה לארץ ישראל והחיים בה לקראת אמצע המאה ה-20. בתצלומים נראים רבי יששכר מאיר כילד בגרמניה, כנער וכאיש צעיר בארץ ישראל; אביו, יעקב מאיר; אמו, לאה מאיר לבית אוירבך; אחיותיו יהודית, שושנה ואילה מאיר; סבָיו וסבותיו, בהם אהרן והלן (הינדכי) אוירבך מהמבורג, רבי יששכר זליגמן ומתילדה מאייר מרגנסבורג, והורי סבו, מאייר ויִיטל מאייר לבית זליג; בני משפחה נוספים רבים; תצלומי מצבות של בני המשפחה; תצלומים וגלויות המתעדים את בית הכנסת ברגנסבורג, שם כיהן הסב רבי יששכר זליגמן מאייר כרב; ועוד.
יעקב מאיר, אביו של רבי יששכר מאיר, יצא מגרמניה לארץ ישראל לפני משפחתו, בכוונה להניח את היסודות לחיים בה ולצרף אליו במהרה את יתר המשפחה. בעת שהותו בארץ חלה, נסע לבית חולים במצרים ושם נפטר. לאה מאיר וארבעת ילדיה עלו לארץ ישראל דרך אמסטרדם לאחר פטירת האב, בשנת 1938, והתגוררו בפתח תקווה.
רבי יששכר מאיר (תרפ"ז-תשע"א), מייסד וראש ישיבת הנגב בנתיבות. נולד בהמבורג, ובשנת תרצ"ח עלה לארץ ישראל עם שלוש אחיותיו. החל ללמד בישיבת לומז'ה בשנת תש"א ובהמשך היה מקבוצת התלמידים הראשונה בישיבת פוניבז'. בהוראת רבו, הרב יוסף שלמה כהנמן, נשלח לקזבלנקה, שם ייסד ישיבה גבוהה וסמינר חרדי לבנות. לאחר שכיהן כר"מ בישיבת בני עקיבא כפר הרואה, עבר לנתיבות בראשית שנות ה-60, עם קבוצת בחורים מהציבור הדתי-לאומי, עמם יסד את "ישיבת עזתה", שכונתה באופן רשמי בשם "ישיבת הנגב". תוך מספר שנים גדלה הישיבה וכמאתיים תלמידים למדו בה. בהמשך התבססה בנתיבות קהילה גדולה בהנהגתו של רבי יששכר מאיר, והוקמו בה גם תלמודי תורה ובתי ספר לבנות. בשנותיו האחרונות הקימו רבי יששכר מאיר ותלמידיו סניפים לישיבה בעיר שדרות ובמושב זרועה, שסביבם התגבשו קהילות של יהודים יראים ובני תורה.
רבים מן התצלומים מתוארים בגבם בכתב יד, בעברית או בגרמנית. מרבית התצלומים מודבקים לדפי אלבום וחלקם מתוארים ומתוארכים על גבי דפי האלבום בכתב יד, בגרמנית. מעט מן התצלומים שצולמו או שועתקו בארץ ישראל חתומים בחותמות הצלמים, בהם "Photo Frankfurter" ו"צלמניה ל. איזנברג" בפתח תקוה ו"פוטו האחים אהרונסון" בבני ברק. כמה תצלומים מגרמניה חתומים אף הם בחותמות הצלמים.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי בינוני. פגמים, קמטים, קרעים וכתמים ברבים מן התצלומים.
מצורפת: גלויה ששלח רבי יששכר מאיר למשפחתו מצפת, בעת שהותו בפנסיון "מרגלית" בעיר. 1947. גרמנית.
קטגוריה
תצלומים, ציור וגרפיקה
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $800
נמכר ב: $1,000
כולל עמלת קונה
ציור שמן מעשה ידי המקובל רבי יהודה לאון פטילון.
שמן על קרטון. חתום: "לאון".
בציור נראה נער חבוש כובע ובפיו מקטרת.
הצייר המקובל רבי יהודה לאון פטילון (תרס"ה בערך-חשון תשל"ה) היה ידוע כבעל מופת היודע עתידות ובקי בעולם הנשמות והגלגולים. נולד בשאלוניקי שביוון. בגיל רך התייתם מאביו ונתגדל בבית סבו המקובל אשר הנחיל לו את דרך עבודתו הנסתרת בקימת "חצות" ולימודי קבלה. לאחר גיוסו לצבא היווני נמלט לטורקיה ולצרפת [שם כנראה למד את אמנות הציור]. בשנת תש"ו בערך עלה בגפו לארץ ישראל, בה התקרב אל חבורת הצדיקים הנסתרים משכונת "שבזי" בתל-אביב שעסקו במלאכת כפיים ולמדו יחד קבלה בסתר: רבי משה יעקב רביקוב ("הסנדלר"), הצדיק הנסתר רבי הלל שמחון, רבי אברהם פיש ("הרצף"), רבי עזרא אליהו הכהן (אביו של הרב ה"חלבן" רבי חיים כהן), ורבי יוסף וולטוך "מנקה הרחובות" שניקה לפרנסתו את רחובות תל אביב. רבו הצדיק רבי הלל שמחון מצא לו את זיווגו – הרבנית ויקטוריה ממשפחת ניסן הירושלמית, והם התגוררו בשכונת שבזי בתל אביב, כאשר הם חיים בצניעות רבה ומתפרנסים בדוחק ממכירת ציוריו. הרב פטילון היה מחשב את מחיר ציוריו רק במחירי העלות של הנייר, הצבעים וזמן-עבודה, למרות שהיה יכול לקבל עליהם הון רב כצייר-אמן (ראה אודות כך: "משפחה", גליון 1404, י"ב בניסן תשע"ט, עמ' 352-363). רבי יהודה פטילון היה מצייר תוך שהוא דבוק במחשבות רוחניות המנותקות מעולם החומר, אך למרות זאת ציוריו נושאים אופי ריאליסטי. הדמויות הקבועות המופיעות בציורי הנוף שלו נושאות אופי מעט מסתורי [כך למשל כאשר מופיע בציוריו איש נושא סלים, בדרך כלל הדבר רומז לרעו הקרוב הצדיק-הנסתר רבי יוסף וולטוך, שהיה רגיל ללכת עם סלים בידיו ולנסוע עמו למקומות הקדושים בגליל]. מסופרים עליו סיפורים מופלאים על ידיעת נסתרות ועתידות, גילויי אליהו הנביא, על אנשים שבאו אליו בבקשות לפעול ישועות ועל ברכות והבטחות טובות שהתקיימו באופן מפתיע (ראה גליון "משפחה", שם).
28.5X34.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. פגמים קלים בצבע ובקרטון. הקרטון גלי מעט. נתון במסגרת, 51X57 ס"מ; מצב טוב.
שמן על קרטון. חתום: "לאון".
בציור נראה נער חבוש כובע ובפיו מקטרת.
הצייר המקובל רבי יהודה לאון פטילון (תרס"ה בערך-חשון תשל"ה) היה ידוע כבעל מופת היודע עתידות ובקי בעולם הנשמות והגלגולים. נולד בשאלוניקי שביוון. בגיל רך התייתם מאביו ונתגדל בבית סבו המקובל אשר הנחיל לו את דרך עבודתו הנסתרת בקימת "חצות" ולימודי קבלה. לאחר גיוסו לצבא היווני נמלט לטורקיה ולצרפת [שם כנראה למד את אמנות הציור]. בשנת תש"ו בערך עלה בגפו לארץ ישראל, בה התקרב אל חבורת הצדיקים הנסתרים משכונת "שבזי" בתל-אביב שעסקו במלאכת כפיים ולמדו יחד קבלה בסתר: רבי משה יעקב רביקוב ("הסנדלר"), הצדיק הנסתר רבי הלל שמחון, רבי אברהם פיש ("הרצף"), רבי עזרא אליהו הכהן (אביו של הרב ה"חלבן" רבי חיים כהן), ורבי יוסף וולטוך "מנקה הרחובות" שניקה לפרנסתו את רחובות תל אביב. רבו הצדיק רבי הלל שמחון מצא לו את זיווגו – הרבנית ויקטוריה ממשפחת ניסן הירושלמית, והם התגוררו בשכונת שבזי בתל אביב, כאשר הם חיים בצניעות רבה ומתפרנסים בדוחק ממכירת ציוריו. הרב פטילון היה מחשב את מחיר ציוריו רק במחירי העלות של הנייר, הצבעים וזמן-עבודה, למרות שהיה יכול לקבל עליהם הון רב כצייר-אמן (ראה אודות כך: "משפחה", גליון 1404, י"ב בניסן תשע"ט, עמ' 352-363). רבי יהודה פטילון היה מצייר תוך שהוא דבוק במחשבות רוחניות המנותקות מעולם החומר, אך למרות זאת ציוריו נושאים אופי ריאליסטי. הדמויות הקבועות המופיעות בציורי הנוף שלו נושאות אופי מעט מסתורי [כך למשל כאשר מופיע בציוריו איש נושא סלים, בדרך כלל הדבר רומז לרעו הקרוב הצדיק-הנסתר רבי יוסף וולטוך, שהיה רגיל ללכת עם סלים בידיו ולנסוע עמו למקומות הקדושים בגליל]. מסופרים עליו סיפורים מופלאים על ידיעת נסתרות ועתידות, גילויי אליהו הנביא, על אנשים שבאו אליו בבקשות לפעול ישועות ועל ברכות והבטחות טובות שהתקיימו באופן מפתיע (ראה גליון "משפחה", שם).
28.5X34.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. פגמים קלים בצבע ובקרטון. הקרטון גלי מעט. נתון במסגרת, 51X57 ס"מ; מצב טוב.
קטגוריה
תצלומים, ציור וגרפיקה
קָטָלוֹג