דף גדול מודפס, תעודת "צורבא מרבנן" לתלמיד ישיבת חכמי לובלין ("יח"ל"), עם חתימות ידם של שבעת גדולי גאוני פולין וגליציה, חברי ה"שלטון הרוחני ביח"ל", לאחר פטירת המהר"ם שפירא. לובלין, ז' אדר תרצ"ד [1934].
תעודה מודפסת, עם מסגרת צבעונית, בחתימות ידם של: ה"נשיא רוחני" הגאון הקדוש רבי "משה בן מ' שלום יוסף זצ"ל" האדמו"ר מבויאן-קראקא; ה"נשיא" האדמו"ר רבי שלמה איגר מלובלין; הגאון רבי דוב בעריש ווידענפעלד אב"ד טשעבין; ראש הישיבה, הגאון רבי אריה צבי פרומר הרב מקוזיגלוב; ה"מזכיר" הגאון רבי משה חיים לאו אב"ד פרעשוב; הגאון רבי זאב וואלף ניסנבוים מדרוהוביטש והגאון רבי שמואל פיהרר מקרוסנו.
ה"שלטון הרוחני" ב"ישיבת חכמי לובלין" הוקם כדי להנהיג את הישיבה לאחר פטירת ראש הישיבה רבי מאיר שפירא, שנפטר בז' בחשון תרצ"ד (1933). בתאריך ז' אדר תרצ"ד הופיעו חברי ה"שלטון הרוחני" בישיבה, בחנו את התלמידים, והעניקו למצטיינים תעודות "צורבא מרבנן". הנהגה זו שהייתה מורכבת מגדולי גאוני פולין וגליציה הנהיגה את הישיבה עד עלות הכורת על יהדות פולין במלחמת העולם השניה.
בראש ה"שלטון הרוחני" עמד הגאון הקדוש רבי משה'ניו פרידמן – האדמו"ר מבויאן-קראקא, שהנהיג את הישיבה במטרה להעלות ולהפיח הלאה את הלהט והרוח הגבוהה של הצטייינות מופלגת ועמל התורה.
הגאון הקדוש רבי משה פרידמן – האדמו"ר ר' משה'ניו מקראקא בעל "דעת משה" (תרמ"א-תש"ג; נספה בשואה). גאון מופלג, מראשי "מועצת גדולי התורה" העולמית. בנו של רבי שלום יוסף מהוסיאטין וחתן דודו רבי מנחם נחום מבויאן.
ראש הישיבה – הגאון מקוז'יגלוב – רבי אריה צבי פרומר (תרמ"ד-תש"ג; נספה בשואה), מגאוני פולין הנודעים. גדול בנגלה ובנסתר. נכד האדמו"ר רבי דובריש מאושפיצין ותלמיד מובהק של בעל ה"אבני נזר" מסוכטשוב. אב"ד זאווירטשע, קוז'יגלוב וסוסנוביץ. ראש ישיבת סוכטשוב ולאחר פטירת רבי מאיר שפירא בשנת תרצ"ד (1933), נתמנה למלא את מקומו בראשות "ישיבת חכמי לובלין". פעל רבות להפצת וחיזוק תקנת לימוד "הדף היומי" שייסד רבי מאיר שפירא. בעל שו"ת "ארץ צבי" ו"שיח השדה".
הגאון מטשעבין – רבי דוב בעריש וויידנפלד (תרמ"א-תשכ"ו), בנו של הגאון רבי יעקב אב"ד הרימלוב בעל "כוכב מיעקב", מגדולי גאוני גליציה. משנת תרפ"ג כיהן כאב"ד העיר טשעבין בגליציה, וכבר מימי צעירותו נודע כאחד מגדולי הגאונים ופוסקי הדור, וכידען בעל שליטה מוחלטת במרחבי ים התלמוד וספרי הפוסקים. בתקופת כהונתו בטשעבין הקים בה ישיבה חשובה, אליה נהרו טובי הבחורים החריפים בגליציה. לאחר פטירת רבי מאיר שפירא, קיבל על עצמו את האחריות כחבר ההנהלה הרוחנית של ישיבת "חכמי לובלין", יחד עם הגאון מקוז'יגלוב רבי אריה צבי פרומר והאדמו"ר רבי משה'ניו פרידמן מקראקא. חסיד מקושר לאדמו"רי בעלז ולאדמו"רי בית רוז'ין. בשנות השואה נדד דרך סיביר ובוכרה, והגיע בשנת תש"ו לירושלים, בה הקים את ישיבת "כוכב מיעקב – טשעבין". הרב מטשעבין נערץ ע"י כל גדולי הדור, אדמו"רים וראשי הישיבות, בהם הגרא"ז מלצר, החזון איש והגרי"ז מבריסק. רבו האדמו"ר רבי אהרן מבעלז היה מפנה אליו את כל השאלות ההלכתיות החמורות. בחג השבועות הראשון לבואו לירושלים סר להתפלל בבית מדרשו של האדמו"ר הזקן מגור בעל "אמרי אמת", ומשראהו הרבי אמר: "היום נכבד בעשרת הדברות את התורה בעצמה".
הגאון הקדוש רבי שלמה איגר – האדמו"ר מלובלין (תרל"א-ת"ש, אלה אזכרה, ב, עמ' 228-231), בנו של האדמו"ר רבי אברהם איגר מלובלין. לאחר פטירת אביו בשנת תרע"ז החל לכהן כאדמו"ר בלובלין בבית מדרשם שברחוב לוברטובסקה בעיר. אחיו רבי עזריאל מאיר כיהן אף הוא באדמו"רות בעיר פילוב הסמוכה ללובלין. גאון מופלג ותלמיד חכם, שנודע גם בעושרו הרב ובספרייתו הגדולה, שהיתה אחת הספריות החשובות של רבני פולין. היה לעזר רב להקמת "ישיבת חכמי לובלין", והיה האיש מאחורי הקלעים בניהולה הרוחני והגשמי. עם פטירת רבי מאיר שפירא, הקים את הועד הרוחני לניהול הישיבה, בראשות הגאון מקוזיגלוב, הגאון מטשעבין והאדמו"ר רבי משה'ניו מקראקא, ואת הועד האדמיניסטרטיבי לניהולה הכלכלי של הישיבה.
הגאון רבי משה חיים לאו (תרנ"ב-תש"ג; נספה בשואה). אב"ד שאץ, פרעשוב ופיוטרקוב. מראשי "אגודת ישראל" ו"מועצת גדולי התורה". אחד מבניו ששרד את השואה וניצל הוא רבי ישראל מאיר לאו – הרב הראשי לישראל – המכהן כיום כרב הראשי לתל אביב.
[1] דף, 52 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בלאי ודהיית הטקסט. קרעים חסרים – עם פגיעות בטקסט – בשוליים ובקפלי הנייר (משוקמים במילוי נייר ובהדבקת נייר לשימור מאחור).

מכתב בחתימת ידו של האדמו"ר רבי שאול ידידיה אלעזר טאוב. אוטבוצק, תרצ"ח [1938].
כתוב במכונת כתיבה וחתום בחתימת יד קדשו. נשלח לתל אביב, אל החסיד רבי חנוך זילברברג. בתחילת המכתב כותב האדמו"ר על ענייני שידוכים [כנראה של בנו רבי חיים יצחק]. בהמשך המכתב מתעניין האדמו"ר בשלום אחד מחסידיו ומברך אותו: "כי ישלח לו ד' עזרתו מקודש ברפואה שלימה במהרה".
בצדה השני של הגלויה מכתב קצר בכתב יד וחתימת בן האדמו"ר, רבי "חיים יצחק טאב".
האדמו"ר רבי שאול ידידיה אלעזר טאוב ממודז'יץ (תרמ"ז-תש"ח), בנו של האדמו"ר רבי ישראל ממודזיץ בעל ה"דברי ישראל". גאון ולמדן. נודע בכוחו הגדול בניגון, הלחין למעלה מאלף וחמש-מאות ניגונים ורבים מניגוניו התפרסמו בכל תפוצות הגולה. שימש ברבנות ראקוב וקארטשוב, ובשנת תרפ"ט עבר לאוטווצק שם הקים ישיבה גדולה. ניצל מהשואה בבריחתו לווילנא, ומשם לניו יורק. בתקופת שהותו בווילנא הצליח לפעול ולהשפיע על השלטונות הרוסיים לתת לבני הישיבות שהתקבצו שם רשיון לצאת מווילנא (ה"חזון איש" הזכיר לאחר פטירתו את הזכות שהתגלגלה על ידו, להציל מכלייה את בני הישיבות בווילנא). נפטר בירושלים בט"ז כסלו תש"ח, והיה האחרון שנטמן בהר הזיתים באותם ימי מלחמה. דברי תורתו נדפסו בספריו "אמרי שאול" ו"ישא ברכה".
גלויית דואר רשמית. כ-10X14.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. נקבי תיוק. בולים וחותמות דואר.

אגרת אויר עם הזמנה מודפסת לנישואי בת האדמו"ר מטשרנוביל עם החתן רבי ישראל הגר, בנו של האדמו"ר רבי משה יהושע מויזניץ. בצדה השני של האגרת: מכתב (8 שורות) בכתב ידו וחתימתו של אבי הכלה, האדמו"ר רבי משולם זוסיא טברסקי. בני ברק, תשכ"ג [1963].
האגרת נשלחה לארה"ב אל קרוב משפחתו, האדמו"ר מצעשינוב, רבי שלום יחזקאל שרגא רובין-הלברשטאם.
האדמו"ר רבי משולם זוסיא טברסקי מלאיעוו-טשרנוביל (תר"ע-תשמ"ח), נצר לשושלת מפוארת של גדולי הצדיקים: מצד אביו התייחס לשושלת אדמו"רי טשרנוביל, ומצד אמו התייחס לשושלות צאנז ובעלז. אמו הייתה בתו של האדמו"ר רבי יצחק ישעיה הלברשטאם מטשחויב – בנו של בעל ה"דברי חיים" מצאנז, ונינה של האדמו"ר רבי יהושע מבעלזא. בשנת תרצ"ד עלה לארץ, ולמד שנתיים בירושלים בישיבת "מרכז הרב". בשנת תרצ"ו נסע לשלוש שנים לפולין כדי לשהות במחיצת זקנו רבי ישעיה מטשחיוב. בתרצ"ט חזר לירושלים, ונישא לבתו של האדמו"ר מסטרטין. לאחר השואה הוכתר לאדמו"ר מטשרנוביל. בהנהגתו שילב מנוסח ומנהגי צאנז שקיבל מסבו הגדול, ורבים מחסידי צאנז-טשחויב קיבלו את מרותו. בשנת תשי"ט עבר לגור בבני-ברק, שם פתח את בית המדרש של חסידות צאנז. לאחר בואו של האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג, בעל ה"שפע חיים", לארץ, מסר לו רבי משולם זוסיא בענוותנותו את בית המדרש שייסד, והעבירו לנשיאותו והנהגתו של האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג. בניו הם האדמו"רים מטשרנוביל שליט"א, וחתנו המפורסם הוא האדמו"ר מוויז'ניץ רבי ישראל הגר שליט"א.
אגרת דואר אוויר. כ-28.5 ס"מ. מצב טוב. קמטים וסימני קיפול. חותמת דואר.

אוסף גדול של מכתבים ותמונות, בהם מכתבים רבים מאדמו"רים ומבני משפחותיהם, מרבנים ואישי ציבור, מארכיונו של חוקר החסידות הנודע ד"ר יצחק אלפסי. [בין השנים ת"ש-תש"ס בקירוב].
בין המכתבים: • מכתב מאת רבי ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ האדמו"ר ממונקאטש. חולון, תשכ"ו. • מכתב מאת רבי אליעזר הגר. רמת ויזניץ, חיפה, תשנ"ז. • מכתב מאת רבי ישראל אליעזר הגר מרמת ויזניץ בחיפה. ירושלים, תשמ"ט. • שני מכתבים מאת רבי מנחם הגר. תל אביב, תשי"ב-תשט"ז. • שלשה מכתבים מאת רבי משה צבי נריה ראש ישיבת בני עקיבא. כפר הרואה, תשל"ו-תשמ"ה. • מכתבים מאת רבי צבי רבינוביץ מביאלה רמת אהרן. בני ברק, תשנ"ח. • מכתב מאת רבי יהודה זרחיה סגל הרב בקרית שלום. תל אביב, תשנ"ד. • מכתב מאת רבי חיים אורי ליפשיץ. ברוקלין, ניו יורק, תשמ"ב. • מכתב מאת רבי חיים שאול טויב ממודזיץ. בני ברק, תשנ"ב. • מכתב מאת רבי מנחם מנדל רובין אדמו"ר ואב"ד מוזשאי. ברוקלין, ניו יורק, תשד"מ. • מכתב מאת רבי יצחק דוד הורוויץ ממעליץ-טארנא. סאן פאולו. • מכתב מאת רבי יצחק ב"ר מרדכי טברסקי מסקווירא-פלטבוש. ברוקלין, ניו יורק, תשנ"ד. • מכתב מאת רבי אלכסנדר יהודה שפרן, הרב הראשי לג'נבה. תשנ"א. • מכתב מאת רבי יהושע אשר וויסבלום, נכד האדמו"ר משעניצא. ברוקלין, ניו יורק. • מכתב מאת רבי שלמה זלמן פרידמן, מחבר "להודות ולהלל". ליקווד, ניו ג'רסי, תשנ"ח. • מכתב מאת רבי יעקב יהודה ליב גולדשטיין, בן האדמו"ר מסקאליע. ברוקלין, ניו יורק, תשנ"ה. • מכתב מאת רבי יעקב חיים סרנא, ראש ישיבת חברון. ירושלים, תשנ"ה. • שני מכתבים מאת רבי אברהם משה קראוס אב"ד וואגאש. לונדון, תשנ"ו. • צרור מכתבי תנחומים משנת תשכ"ו על פטירת אביו של יצחק אלפסי: מאת רבי יהודה ליב היינה (נכד השפת אמת); מאת הרב כתריאל פישל טכורש; מאת הרב קלמן אליעזר פרנקל; מאת הרב איסר פרנקל מרבני תל אביב; מאת הרב שלום חיים פרוש (מעורכי האנציקלופדיה לחסידות); מאת הרב מנחם גוטמן; מאת השופט מנחם אלון; מאת הביוגרף דוד תדהר; מאת חבר הכנסת ברוך עוזיאל, תשכ"ו; ועוד. • הסכם בחתימות יצחק רפאל ויצחק אלפסי, לכתיבת ספר לקסיקון של כל גדולי החסידות [האנציקלופדיה לחסידות]. ירושלים, תשי"ד. • ועוד מכתבים רבים.
• צרור גדול של תמונות אדמו"רים, רבנים ואישי ציבור, ותמונות אישיות של ד"ר יצחק אלפסי.
60 מכתבים ולמעלה מ-30 תמונות. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.

שלושה דפים מפנקס שד"ר, ובהם מכתב בכתב-ידו, חתימתו וחותמתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב הראשי לארץ ישראל. [ירושלים, שנות התר"פ-תר"צ].
דף המכתב הוא אחד משלשה דפים שנגזרו מתוך פנקס שד"ר של "ישיבת תורת אמת הכללית", ובו המלצה לתמוך בישיבה. הרב קוק כותב: "אבקשה נא... לתמוך בעין יפה את הישיבה הקדושה שפה עיה"ק... ישיבת תורת אמת, הנודעת לרבים ביסוד קדושתה מכ"ק הגה"ק מוהרש"ב האדמו"ר מליובאוויטש זצ"ל, בנשיאות בנו האדמו"ר הגה"ק מוהרי"צ שניאורסאן שליט"א... אשרי תומכי תמימים, יתברכו בכט"ס... מברכם מקודש הק' אברהם יצחק ה"ק" [הכהן קוק].
בדפים האחרים רשימות מאוחרות של כתובות וטלפונים (שכנראה נכתבו ע"י אחד משד"רי הישיבה בתקופה מאוחרת).
[3] דפים. 16 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. רישומים בעט בכתב-יד מאוחר.