ספר בן פורת יוסף, דרושים על ספר בראשית, ע"פ פשט רמז דרוש סוד, עם שו"ת בסופו, מאת רבי יעקב יוסף הכהן כ"ץ אב"ד פולנאה. בסוף הספר נדפסה לראשונה האיגרת המפורסמת ששלח הבעל שם טוב לגיסו רבי גרשון מקיטוב. קוריץ, [תקמ"א 1781]. דפוס צבי הירש בן אריה ליב [מרגליות] וחתנו שמואל בן ישכר בער סגל. מהדורה ראשונה.
ספר זה הוא ספרו השני של המחבר, שנדפס כשנה לאחר ספרו הראשון "תולדות יעקב יוסף". גם בספר זה כבקודמו מרבה המחבר להביא מתורת רבו המובהק רבינו ישראל בעל שם טוב. לאורך הספר הודגשו בכל פעם מקומות אלה והם פותחים במילים "שמעתי ממורי". ספריו של רבי יעקב יוסף מפולנאה הם המקור החשוב והאותנטי ביותר לתורת הבעש"ט. רבי פנחס מקוריץ היה אומר שכל הספרים החדשים אינם עפ"י האמת, לבד מספרי הרב מפולנאה שהם "תורה מגן עדן", ובכל דיבור "ושמעתי ממורי" אפשר להחיות מתים [!].
אגרת הקודש המפורסמת ששלח הבעש"ט אל גיסו רבי גרשון מקיטוב, נדפסה בספר שלפנינו לראשונה. האגרת ניתנה מהבעש"ט אל המחבר הרב מפולנאה, בעת שהיה בדעתו לעלות לארץ הקודש, בחורף תקי"ב, כדי שיתנה לרבי גרשון מקיטוב, גיסו של הבעש"ט. לאחר שתוכנית הנסיעה התבטלה, נשארה האגרת בידי המחבר, ונמסרה על ידו להדפסה "כדי לזכות עמינו בני ישראל". באגרת זו מספר הבעש"ט באריכות על "השבעת עליית נשמה" שערך בימי ראש השנה של שנת תק"ז ותק"י. בה מספר: "ושאלתי את פי משיח אימת אתי מר, והשיב לי... בעת שיתפרסם למודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעינותיך חוצה".
ה"שרף" רבי אורי מסטרליסק סיפר על האדמו"ר רבי מרדכי מנשכיז שהיה לומד את האיגרת בכל יום: "היה חיוב אצל הצדיק מנישחיז ללמדה בכל יום, לא יגרע, כמו הנחת תפילין ממש", ועוד אמר בשמו, שבאיגרת זו מרומזים שלשה שמות קדושים, ש"אפשר לידע על ידיהם קץ הגאולה" (אמרי קדוש השלם, ירושלים תשכ"א, עמ' מז, אות מ).
[1], ק דף. 30 ס"מ. מצב משתנה, טוב עד בינוני. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים. בלאי וסימני עש. בשולי השער והדפים הראשונים והאחרונים, בלאי רב וקרעים חסרים עם פגיעות במסגרת השער ובשולי הטקסט (משוקמים בהדבקות נייר ובמילוי נייר). חותמות. כריכת עור חדשה ומהודרת.
סטפנסקי חסידות, מס' 90.

ספר מים קדושים, חידושים על סדר קדשים בתלמוד הבבלי, מאת רבי אברהם משה מבראהילוב. מזירוב, [תק"נ 1790].
לפי מקור אחד היה המחבר מתלמידיו של המגיד הגדול – רבי דב בער ממזריטש (ראה: אנצי' לחסידות, א', עמ' קכז).
בספר כלולים חידושים על כל סדר קדשים, למעט מסכתות תמיד, מידות וקינים.
חתימות ורישומים בדף השער ובדפים נוספים.
[10], ג-קכ, [1] דף. דפים ט-י נכרכו שלא כסדרם. 32 ס"מ. מצב בינוני. כתמים (בהם כתמי רטיבות קשים) ובלאי. קרעים חסרים בדף השער, עם פגיעות קלות במסגרת השער ובטקסט מצדו השני, משוקמים במילוי נייר. קרעים חסרים בדפים הראשונים והאחרונים (במיוחד בדף האחרון), עם פגיעות בטקסט, משוקמים. סימני עש במספר דפים, עם פגיעות קלות בטקסט. כריכת עור חדשה.
וואריאנט. במרבית הטפסים מופיעות שלוש הסכמות מעברו השני של השער: הסכמות רבי נפתלי הירץ, רבי יוסף בן רבי משה מברדיטשוב ורבי יעקב שמשון משפיטובקה. בטופס שלפנינו נשארה הסכמתו של רבי נפתלי הירץ במקומה מצד ימין, הסכמתו של רבי יוסף בן רבי משה הוזזה לצד שמאל, והסכמתו של רבי יעקב שמשון משפיטובקה נשמטה (באמצע נותר המקום ריק). ראה על כך: נ' בן-מנחם, שבלים בשדה הספר, קרית ספר, לז, תשכ"ב, עמ' 399 (המציע את האפשרות ש"חסידותו" של רבי יעקב שמשון משפיטובקה גרמה להסרת הסכמתו מחלק מהטפסים).
[1] דף בסוף, עם תיקוני טעויות והגהות, נדפס בנפרד ונמצא רק בחלק מן הטפסים.

ספר יסוד יצחק, חלק ראשון – עניני מילה, בדרך הקבלה והחסידות; חלק שני – "הליכות עולם", הנהגות וסגולות, מאת רבי יצחק אייזיק הלוי מזורוביץ [מחבר הספרים "רזא מהימנא" ו"אותיות דרבי יצחק"]. זולקווא, [תק"ע 1810]. מהדורה ראשונה.
הסכמות רבות מגדולי הדור: רבי מאיר [קריסטיאנפאלר] מבראד; רבי יעקב אורנשטיין מלבוב, בעל "ישועות יעקב"; רבי אפרים זלמן מרגליות מבראד; רבי משה שפירא מזאלזיץ; רבי אריה ליב הכהן מסטריא, בעל "קצות החושן"; ועוד.
בדפים עם "שמות החתומים", המופיעים לאחר ההסכמות, ניתן למצוא מידע על גדולי וצדיקי אותו דור ומקומות מגוריהם בשנת הדפסת הספר.
בדפים מא-מז, קונטרס סדר הלימוד ללילה שקודם המילה שקורין בל"א וואך-נאכט [ליקוטים מספר הזוהר].
מחבר הספר – המקובל האלוקי רבי יצחק אייזיק הלוי (תצ"ה-תקמ"ג), היה שוחט ובודק בכפר זורוויץ הסמוך לפרעמיסלא. לא רבים הפרטים הידועים על אודותיו. בהסכמות על ספריו הוא מתואר כצדיק נסתר ועני מרוד, שהתבודד ביערות ועבד את ה' בהתלהבות עצומה. את ספריו כתב בלילות. בעל "ברית כהונת עולם" סיפר עליו כי "בשעת השחיטה, והדמעות נושרות מבין ריסי עיניו". מסופר על המחבר שביקש מבעל ה"ישמח משה", שהתגורר בצעירותו בפרעמיסלא הסמוכה, לבוא ללמוד אצלו סתרי תורה, אך ה"ישמח משה" שלא הכירו מספיק, מיאן בכך. למחבר נגרמה חלישות הדעת מסירובו של ה"ישמח משה" ללמוד אצלו, ומטעם זה ציווה לפני פטירתו שיגנזו את כל כתביו בקבלה בקברו, מחמת שאין העולם ראוי להם. לאחר פטירת המחבר, התחרט מאד ה"ישמח משה" על שלא למד קבלה אצל המחבר, וכדי לעשות נחת רוח לנשמת המחבר, ציווה ה"ישמח משה" להעתיק את כתבי המחבר, ולגנוז בקבר רק העתקה בלבד, ואילו את כתב-היד המקורי להשאיר, ולערכו לדפוס, והוא זה שדאג להעתקתו, עריכתו והדפסתו של הספר "רזא מהימנא" (על פי ההסכמות וההקדמות לספריו "רזא מהימנא" ו"יסוד יצחק", וכן על פי המסופר בספר "תהלה למשה", מאת רבי משה דוד טייטלבוים, סיגט תרס"ו, דפים ג/2-ד/1). לפי המובא במקורות מאוחרים יותר, היה הבעש"ט נוסע להמתיק סוד עם המחבר ומשנודעה גדולתו וקדושתו נהרו אליו המונים (ראה: מ' וונדר, אנצ' לחכמי גליציה, ג', עמ' 268-272).
חותמת בדף השער: " Rabbiner in Libau – R. A. B. ", ולידה רישום [ביידיש?]. חתימה משולבת במספור של דף י': "ישראל ב"ר בנציון כץ מהאזינפלד".
[5], ה-סט דף. שיבוש בסדר דפים לג-לד, נג-נד. 22 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים משוקמים בדף השער. קרע חסר בדף נח, עם פגיעה בטקסט. בלאי וקמטים בשולי חלק מהדפים. פגמים במספר דפים, עם פגיעות קלות בטקסט. רישומים בכתב-יד בגוף הטקסט במספר מקומות. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 233.

ספר תנא דבי אליהו, עם פירוש ישועת יעקב. מינקוביץ, [תקנ"ח 1798]. דפוס יחזקאל בן שבח ויתמי משה בן יוסף מחוקק. עם הסכמת רבי דוד לייקעס אב"ד באר (Bar, אוקראינה), מגדולי תלמידי הבעש"ט.
חתימה בעמוד ג/1: "משה במו"ה יחיאל זללה"ה".
מ, מג-צד, [1], צד-קל דף. 18.5 ס"מ. נייר תכלכל. מצב בינוני. כתמים. סימני עש רבים, חלקם עם פגיעה בטקסט. כריכה חדשה.
באותה שנה נדפסו במינקוביץ (אוקראינה) שלוש מהדורות של "תנא דבי אליהו" (ראה חומר מצורף).