מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
מכתב האדמו"ר מקלויזנבורג - ברוקלין, תשט"ו - תשובה הלכתית בדיני "הוראת חכם"
פתיחה: $800
נמכר ב: $2,250
כולל עמלת קונה
מכתב ארוך בכתב יד קדשו ובחתימתו של האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם אב"ד קלויזנבורג. [ברוקלין ניו יורק, תשט"ו 1955].
נשלח לירושלים, אל ידידו ומקורבו רבי אברהם געציל שיף ראב"ד רודניק (בעל "ה' שערים"). תשובה הלכתית בסוגיית "חכם שהורה" [נדפסה בשו"ת דברי יצי"ב, חלק ז, סימן פט].
הגאון הקדוש רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם (תרס"ה-תשנ"ד), האדמו"ר מקלויזנבורג צאנז. מגדולי התורה והחסידות המפורסמים בדורנו. בזיווגו הראשון היה חתן האדמו"ר בעל "עצי חיים" מסיגט. אשתו הראשונה וכל ילדיה נהרגו בשואה, הי"ד. לאחר השואה, בה שהה במחנות ועבר את שבעת מדורי הגהנום הנאצי, הקים מעפר את חיי היהדות והדת במחנות העקורים בגרמניה. משם הגיע לארה"ב והקים מחדש את קהילת חסידי צאנז - בתי מדרשות, מוסדות חינוך וישיבות. לאחר כעשר שנים הגיע לארץ ישראל והקים את "קרית צאנז" בנתניה ובירושלים, על כל עשרות מוסדות התורה והחסד שבהם. בשנותיו האחרונות הקים את "מפעל הש"ס" - ארגון עולמי ללימוד יסודי של כל מסכתות הש"ס, המונה אלפי תלמידי חכמים ברחבי העולם. מתורתו נדפסו סדרות הספרים: "שו"ת דברי יציב" ומאמרי "שפע חיים".
אחד מעיקרי משנתו של האדמו"ר עמד על תפקידם של יהודי "שארית הפליטה" לאחר השואה. הוא הכיר בכך שהקב"ה הותירו בחיים והציל אותו ואת כל הניצולים, כדי לקומם ולחזק את לימוד התורה ועבודת היראה בעולם שאחרי המבול. למוסדות הראשונים שהקים בארץ ישראל הוא קרא בשם "שארית הפליטה". בראש נייר המכתבים הרשמי שלו (כמו במכתב שלפנינו) הופיעה הכותרת: "ועד שארית הפליטה לארץ ישראל – Vaad Shearith Hapletah For Eretz Israel". גם בסיום המכתב שלפנינו הוא כותב וחותם: "...והשי"ת ישלח לנו גואל צדק וישיב פליטת עמו ישראל ולרחמים ולרצון ולנחמות אכי"ר. ידידו הדו"ש יקותיאל יהודא ה"ש".
מקבל המכתב: רבי אברהם אליקים געציל שיף (תרנ"ח-תשמ"ו 1897-1986), כיהן כראב"ד בעיר רודניק בגליציה (עיר הולדתו של האדמו"ר מקלויזנבורג). בתקופת השואה נדד מזרחה לערבות סיביר ומזרח רוסיה. לאחר השואה – ממנה ניצל עם כל ילדיו – הגיע למחנות העקורים בגרמניה. שם כיהן ברבנות בהיידנהיים ושימש כיד-ימינו של האדמו"ר מקלויזנבורג, בכל הנעשה במחנות בגרמניה לשיקום וארגון חיי הדת על תילם. חבר בהנהלת הוועד המרכזי של "שארית הפליטה" בגרמניה. זכרונותיו נדפסו בספר "ה' שערים", שזכה למהדורות רבות.
אגרת אויר. 39 שורות בכתב ידו של האדמו"ר. 30.5 ס"מ. מצב טוב.
נשלח לירושלים, אל ידידו ומקורבו רבי אברהם געציל שיף ראב"ד רודניק (בעל "ה' שערים"). תשובה הלכתית בסוגיית "חכם שהורה" [נדפסה בשו"ת דברי יצי"ב, חלק ז, סימן פט].
הגאון הקדוש רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם (תרס"ה-תשנ"ד), האדמו"ר מקלויזנבורג צאנז. מגדולי התורה והחסידות המפורסמים בדורנו. בזיווגו הראשון היה חתן האדמו"ר בעל "עצי חיים" מסיגט. אשתו הראשונה וכל ילדיה נהרגו בשואה, הי"ד. לאחר השואה, בה שהה במחנות ועבר את שבעת מדורי הגהנום הנאצי, הקים מעפר את חיי היהדות והדת במחנות העקורים בגרמניה. משם הגיע לארה"ב והקים מחדש את קהילת חסידי צאנז - בתי מדרשות, מוסדות חינוך וישיבות. לאחר כעשר שנים הגיע לארץ ישראל והקים את "קרית צאנז" בנתניה ובירושלים, על כל עשרות מוסדות התורה והחסד שבהם. בשנותיו האחרונות הקים את "מפעל הש"ס" - ארגון עולמי ללימוד יסודי של כל מסכתות הש"ס, המונה אלפי תלמידי חכמים ברחבי העולם. מתורתו נדפסו סדרות הספרים: "שו"ת דברי יציב" ומאמרי "שפע חיים".
אחד מעיקרי משנתו של האדמו"ר עמד על תפקידם של יהודי "שארית הפליטה" לאחר השואה. הוא הכיר בכך שהקב"ה הותירו בחיים והציל אותו ואת כל הניצולים, כדי לקומם ולחזק את לימוד התורה ועבודת היראה בעולם שאחרי המבול. למוסדות הראשונים שהקים בארץ ישראל הוא קרא בשם "שארית הפליטה". בראש נייר המכתבים הרשמי שלו (כמו במכתב שלפנינו) הופיעה הכותרת: "ועד שארית הפליטה לארץ ישראל – Vaad Shearith Hapletah For Eretz Israel". גם בסיום המכתב שלפנינו הוא כותב וחותם: "...והשי"ת ישלח לנו גואל צדק וישיב פליטת עמו ישראל ולרחמים ולרצון ולנחמות אכי"ר. ידידו הדו"ש יקותיאל יהודא ה"ש".
מקבל המכתב: רבי אברהם אליקים געציל שיף (תרנ"ח-תשמ"ו 1897-1986), כיהן כראב"ד בעיר רודניק בגליציה (עיר הולדתו של האדמו"ר מקלויזנבורג). בתקופת השואה נדד מזרחה לערבות סיביר ומזרח רוסיה. לאחר השואה – ממנה ניצל עם כל ילדיו – הגיע למחנות העקורים בגרמניה. שם כיהן ברבנות בהיידנהיים ושימש כיד-ימינו של האדמו"ר מקלויזנבורג, בכל הנעשה במחנות בגרמניה לשיקום וארגון חיי הדת על תילם. חבר בהנהלת הוועד המרכזי של "שארית הפליטה" בגרמניה. זכרונותיו נדפסו בספר "ה' שערים", שזכה למהדורות רבות.
אגרת אויר. 39 שורות בכתב ידו של האדמו"ר. 30.5 ס"מ. מצב טוב.
חסידות - מכתבים
חסידות - מכתבים