אוסף מגוון של מכתבים בכתב-יד ומסמכים מודפסים. הונגריה וגרמניה, לאחר השואה.
• "כתב היתר" מודפס, היתר נישואין לאיש שאשתו נהרגה בשואה, עם מילוי בכת"י וחתימות רבני "בית דין המרכזי לתקנות עגונות בק"ק ברטיסלבא". תש"ו [1946].
• "כתב היתר" מודפס במכונת כתיבה, היתר נישואין לאיש שאשתו נהרגה בשואה, עם מילוי בכת"י וחתימות רבני "בית דין המרכזי לתקנות עגונות בק"ק ברטיסלבא". תש"ח [1948].
• מכתב בכתב-יד וחתימת הגאון רבי דוד מושקוביץ הרב מבוניהאד, הכותב [לבית הדין לעניני עגונות] כי לא יוכל להצטרף להיתר עגונה לפני שגיסו הגה"ק אב"ד פאפא [רבי יוסף גרינוואלד בעל "ויחי יוסף"] יסכים לאותו היתר, "כי מטעם ד"א [דרך ארץ] צריך לי תמיד לילך אחר דעתו הרמה...".
• סמיכה לשוחט בכתב-יד וחתימת הגאון רבי צבי הירש סופר אב"ד דערעטשקא. דברצין, אלול תש"ה [1945].
• גביית עדות בענייני עגונה שבעלה נהרג בשואה, בחתימות רבני בית הדין. טעגלאש, שבט תש"ו [1946].
• מכתב בכתב-יד, בירור הלכתי בעניני גירושין, מאת "ועד אגודת הרבנים – באזור האמריקאי", במחנות העקורים במינכן, שנשלחה אל בית הדין לתקנת עגונות בעיר בודפסט. מינכן, שבט תש"ח [ינואר 1948].
• מכתב בכתב-יד, שאלה הלכתית בדיני עדות, מאת "אגודת הרבנים באוסטריה", שנשלחה אל בית הדין לתקנת עגונות בעיר בודפסט. לינץ (Linz). אלול תש"ח [1948].
• מסמך בכתב-יד וחתימות רבנים. גביית עדות בבית דין צדק האורתודוקסי בבודפסט. תשי"ב [1952].
• כתב הכשר מודפס, "על סליבאוויץ כשר לחג הפסח", מאת רבי מרדכי לעבאוויטש. ברטיסלאווא (פרשבורג), תש"ז [1947].
• דף בריסטול מודפס (שנשלח בדואר). ברכת המזון, עם ברכת שנה טובה "מתנת קרן התורה בהונגריא". בודפסט, ערב ראש השנה תש"ט [1948].
10 דפים. גודל ומצב משתנה. מצב כללי טוב.

ספר תהלים, Psalms , נדפס ע"י הועד להוצאות ספרים אצל ועד ההצלה. מינכן, תש"ח 1948. עברית ואנגלית.
ספר תהלים עם תרגום לאנגלית, עמוד מול עמוד. מלווה איורים צבעוניים נאים המעטרים שלושה-עשר עמודים. ספר זה נדפס במינכן לאחר השואה, ע"י "ועד ההצלה לשארית הפליטה", בהנהלת הרב נפתלי בארוך והרב אביעזר בורשטיין, בהכוונתם של הרבנים החרדיים בארה"ב.
[172] דף. 14 ס"מ. מצב טוב. כריכה מקורית, עם הכיתוב "Vaad Hatzala". כתמים ופגמים קלים בכריכה.

עיתון "המגיד" – "מכתב קורות הימים, יגיד ליעקב מהנעשה והנשמע בכל חלקי תבל בין כל יושבי חלד אשר ינעם ואשר ראוי לדעת לכל איש ישראלי". הוצאת אליעזר ליפמן זילברמן, דוד גורדון, דב גורדון ויעקב שמואל פוקס. 16 כרכי גיליונות. ליק (פרוסיה), ברלין, קראקא, תרי"ח-תרנ"ט 1858-1899.
16 כרכי גיליונות, עם מאות גיליונות של עיתון "המגיד". רשימת הגיליונות תישלח לכל דורש. 
"המגיד" היה השבועון הראשון בתולדות העיתונות העברית. הגיליון הראשון של "המגיד" יצא לאור ביוני 1856, לפני חג השבועות, בעיר ליק שבפרוסיה המזרחית (Lyck; כיום: Ełk בצפון-מזרח פולין). כשהחל לראות אור, המילה "עיתון" או "שבועון" טרם הומצאו ולכן תואר "המגיד" כ"מכתב קורות הימים". מטרת "המגיד" היתה לפרסם ידיעות הן מהמתרחש בעולם והן מהמתרחש בקרב היהודים, אך פורסמו בו גם שירים ומאמרים מדעיים ופובליציסטיים. כתבו בו ממיטב הסופרים והמשכילים היהודים של המאה התשע-עשרה. בשיאו הגיע העיתון לתפוצה של כ-1,800 עותקים בלבד, אך אלה הועברו מיד ליד כך שהמספר המדויק של הקוראים אינו ברור. על מנת לזכות בקהל קוראים גדול ככל האפשר השתדל העיתון להימנע מלהתערב בפולמוסים השונים שהסעירו את העם היהודי, ונקט בקו מתון. העיתון תמך בעלייה לארץ ישראל, בתנועת חיבת ציון ובתנועה הציונית, והתפרסמו בו ידיעות רבות על יישוב ארץ ישראל.
בין השנים 1856-1880 נערך "המגיד" על ידי אליעזר ליפמן זילברמן ודוד גורדון, בין 1880-1886 על ידי דוד גורדון ובנו דב, ולאחר פטירת אביו המשיך דוב גורדון לערוך את העיתון עד שנת 1890, אז העביר יעקב שמואל פוקס (פוכס) את העיתון מברלין לקרקוב והיה לעורכו. בשנת 1903 נפסקה הופעתו של העיתון.
16 כרכים, מאות גיליונות. 33-35 ס"מ. מצב כללי טוב עד טוב-בינוני. חלק מהגיליונות נדפסו על נייר יבש ושביר. כתמים ובלאי. קרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט. כריכות ישנות. בלאי ופגמים בכריכות.

אוסף בן אלפי ספרים, בנושאים שונים ומגוונים – ספרי קודש וספרות כללית – מספרייתו של הביבליוגרף ואספן הספרים הנודע ישראל מהלמן, שנדפסו בין השנים 1640-1985 בקירוב.
אוסף ספרים גדול מעזבונו של ישראל מהלמן, המשקף את המגוון הרחב של תחומי העניין שלו. האוסף כולל בין היתר: • ספרים שנדפסו במאות ה-17 וה-18. • ספרים שנדפסו במאה ה-19 (ספרי תפילה, קבלה, מוסר וחסידות). • ספרי ראשית ההשכלה וחכמת ישראל. • ספרי ביבליוגרפיה ומחקר הספר העברי. • ספרי הגות, פילוסופיה, אמנות ושירה. • ספרים במהדורות ביבליופיליות ומצומצמות. • ספרות עממית ביידיש ובלאדינו. • כתבי עת, ספרי פולמוס ופרסומים שונים. • ועוד.
רשימה מפורטת של הספרים הנמכרים תשלח לכל דורש. הרשימה נערכה ע"י המשפחה והספרים לא נבדקו ע"י מומחי קדם. יתכנו שינויים קלים בין הרשימה לבין הספריה בפועל וכן במצבי הספרים. אחריות הבדיקה על הרוכש.
תצוגת האוסף תתקיים בבית המשפחה, בתיאום מראש עם משרדי קדם.
-------------
ד"ר ישראל מהלמן (תר"ס-תשמ"ט, 1900-1989), נודע כאחד מגדולי אספני הספרים ובעושר הביבליוגרפי של ספרייתו שנאספה בעמל ובדקדוק רב. על בניית ספרייתו עמל עוד מילדותו כפליט בעיר וינה, והמשיך בה לאחר מכן עם עלייתו לארץ בשנת 1935 וכאשר עמד בראש מוסדות חינוך ואקדמיה. עד לימיו האחרונים המשיך ד"ר מהלמן באיסוף ובקיטלוג מסודר של ספריו.
ד"ר מהלמן נולד במזרח גליציה; בגיל ארבע עשרה הגיע אל העיר וינה עם משפחתו, כפליט מלחמת העולם הראשונה, ובאוניברסיטה שלה עשה את לימודיו האקדמיים. בשנת 1935 עלה לארץ, בה עבד כמחנך ונתמנה לראש בית המדרש העברי למורים ע"ש דוד ילין בירושלים ולראש המחלקה החינוכית של הסוכנות היהודית. ד"ר מהלמן אף נמנה עם מייסדי אוניברסיטת תל-אביב ובשנים 1958-1963 עמד בה בראש החוג לספרות כללית ולדרמה.
חלק ניכר מספרייתו, שהחזיקה בשיאה כ-35,000 ספרים, נתרם לספריה הלאומית בירושלים ולבית התפוצות, אולם לאחר התרומה שב ד"ר מהלמן ובנה את ספרייתו במלוא המרץ. עם תרומת האוסף, הדפיסה הספרייה הלאומית קטלוג אלבומי – "ספר גנזי ישראל – ספרים, חוברות ועלונים מאוסף ד"ר ישראל מהלמן אשר בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי" ובו רישום ביבליוגרפי של 1893 ספרים מהאוסף, לצד 47 לוחות-תמונה.
--------------------
מזכרונותיו של חובב-ספרים / ד"ר ישראל מהלמן
(דברי מבוא לספר "גנזי ישראל", ירושלים, תשמ"ה 1985)
"סימנים שונים, שנגלו לי בילדותי ובנערותי, כבר העידו על כך שעתיד אני להצטרף אל חבורת הביבליופילים. אולם, כפי שהמציאות הוכיחה, לא דבקתי במידותיהם בכל נפשי ומאודי; היו לי עוד עיסוקים שמשכו את לבי. בעודי נער קטן, בהיותי לומד בחדר ובבית ספר ממשלתי כאחת בברזאן שבגליציה, דבקה בי אהבת הקריאה והפכה תאוה. הייתי להוט אחר סיפורים וספרי שירים, ולעתים בשובי בערב מן הספריה הציבורית הביתה הייתי נשען, מקוצר רוח, אל פנס-רחוב ומתחיל בקריאה. רציתי לאסוף ספרים, והצלחתי היתה מועטה, לפי תנאי החיים בעיירה גליצאית.
תור הזהב לאספנותי התחיל בוינה, בירת אוסטריה. לשם הגעתי עם בני משפחתי כפליט מלחמת העולם הראשונה, כשמלאו לי ארבע עשרה שנה. בטיילי ברחובות העיר משכו את תשומת לבי חלונות-הראוה של חנויות הספרים, גירו אותי הכריכות הצבעוניות והאותיות המוזהבות של הספרים, ורמזו לי לסודות כמוסים שלא ידעתים. שעות רבות הייתי עומד, מסתכל ומשתכר ממראה עיני. לאט לאט העזתי להיכנס אל החנויות. המוכרות, רובן היו נשים, שבעליהן ובניהן גויסו לצבא. רבות מהן, ביחוד הזקנות בהן, התבוננו בסקרנות בנער המוזר, אשר חמד את הספרים ואף קנה מפעם לפעם. במרוצת הזמן נתנו לי רשות לפשפש באיצטבאות, ואחדות מהן הובילו אותי אחר סגירת החנות אל המרתפים והראו לי ספרים ישנים בלים. התפעלותי היתה עזה. מאז רכשתי ספרים בכמויות הולכות וגדלות, על אף האפשרויות הכספיות המוגבלות. אספתי ללא סדר וללא שיטה כל מה שמצא חן בעיני וכפי הישג ידי. בדירתנו הצרה, דירת פליטים, הורגש תיכף חסרון-מקום, וארון הספרים הראשון שלי היה ארגז מתחת למיטתי [...]
עם זה החלה בשנות ה-20-25 לחיי להתרקם במחשבתי תכנית נועזת לבנין ספריתי. שאיפתי היתה לכנס את כל ספרי היסוד, שלאורם התחנך עם ישראל לפלגותיו, שרישומם ניכר במשך הדורות, ושהשפעתם לא פסקה עד היום, אם בהרבה אם במעט. תכניתי הקיפה את התנ"ך ופירושיו, את התלמוד והפוסקים, ספרי שאלות ותשובות, מדרשים וספרי דרוש, הקבלה והחסידות, הפילוסופיה והמוסר, ספרי תפילה ושירה, ספרות דברי הימים והתנועות המשיחיות. וכל אלה במידת האפשר לא רק בעברית אלא גם ביידיש ובלאדינו [...]
כעשרים שנה עמלתי, בוינה, בליטא ובישראל, בהתמדה ובשקידה, כדי להפעיל ולהגשים את תכניתי הנועזת [...]
כשעליתי בשנת 1935 ארצה, הבאתי אתי אחד עשר ארגזי ענק מלאי ספרים, ומחצית הארגז שהכיל בגדים ולבנים, אבל אלה נגנבו בדרך, כנראה במכס של יפו. באמצע מלחמת העולם השניה, כשמלאו לי ארבעים שנה, ופרק זמן אחר כך, התחוללה תמורה חדה בכיוון אספנותי, אם כי לא הרגשתי בכך תחילה. התגבר בי בולמוס הרכישה וסמכתי יותר על האינטואיציה שלי מאשר על שיקול דעת ישר לכאורה. הספרים החלו להשרות עלי משום קסם פלאי ומשכוני בכוח מאגי אדיר, שלא יכולתי לעמוד נגדו. היה זה מעבר מהיר למדי מאהבת ספרים לשגעון לספרים, מן הביבליופיליה אל הביבליומאניה. הוקסמתי מספרים מוזרים, יוצאי דופן בצורתם או בתכנם. נמשכתי אל ספרים שנדפסו על קלף, על משי, ואף על קרטון, אל מהדורות שנדפסו על נייר אדום או בדיו אדומה או באותיות זהב. נתחבבו עלי קונטרסים ודפים בודדים, שעניינם ריבות, ליצנות, כרוזים אקטואליים ושירים לעת מצוא. רדפתי אחרי דברי דפוס, שהיו יקרי מציאות מאד, ושלא נשתיירו מהם אלא עותקים מועטים ויום שמחה היה לי ביום בו השגתי קונטרס שלא נודע לחוקרי ספרות".

מגילת אסתר. [גרמניה, המאה ה-17 בקירוב].
כתיבה אופיינית לגרמניה במאה ה-17. 25 שורות בעמודה. במגילה מאפיינים נוספים שתואמים לתקופה הנ"ל, בהם מספר מנהגים התואמים למקובל באשכנז בימי הביניים ואינם תואמים למסורת המקובלת במאות השנים האחרונות (ראה על כך באישור המומחה המצורף). בשני מקומות הודגשו אותיות שם הוי"ה באמצעות תיוג עבה.
נתונה בנרתיק עץ חרוט. בבסיס הנרתיק חקוקה כתובת: "יונה בן אריה נשר תי"ב לפ"ק". על שולי הקלף בראש המגילה מופיע רישום בכתב-יד אשכנזי: "יונה".
גובה הקלף: 18 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים רבים. קמטים ובלאי. מספר נקבים. גובה הנרתיק: 24.5 ס"מ בקירוב. הנרתיק במצב טוב, עם פגמים קלים. ידית הגלילה שבורה בבסיסה וחסרה.
מצורפת חוות דעת מומחה.