תלמוד בבלי, מסכת ברכות, עם פירוש רש"י ותוספות, רא"ש ומהרש"א ופירוש המשניות להרמב"ם. ברדיטשוב, [תקס"ז 1807]. בראש הספר – הסכמות רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבני ודייני בית דינו בברדיטשוב, רבי בצלאל מרגליות מאוסטרהא, רבי אברהם חיים מזלאטשוב, ורבני ודייני אוסטרהא.
המדפיס, רבי שמואל ב"ר יששכר בער סג"ל, שהקים את הדפוס העברי הראשון בברדיטשוב (ראה להלן), ביקש עם הקמת דפוסו להוציא לאור מהדורת ש"ס מלאה, אך לבסוף נדפסה רק מסכת ברכות שלפנינו.
מהסכמת רבי בצלאל מרגליות למסכת שלפנינו עולה כי היוזם והדוחף להדפסה זו היה רבי לוי יצחק מברידטשוב: "שנודע ומפורסם מעשה דרבינו הקדוש תלמיד גדול המביא לידי מעשה רב הרבנים גאון הגאונים בוצינא קדישא חסידא ופרישא תפארת ישראל... מהור"ר לוי יצחק נ"י אב"ד דק"ק בארדיטשוב, שנתעורר לבבו לזכות את הרבים, בזכותו תליא מלתא לאדפוסיה אדרא...".
כרך בפורמט בינוני, כל שני דפים מהווים דף אחד של המהדורות הרגילות.
רישומי בעלות של "יוסף ליב במהר"ר יעקב".
‫[2], ה-קצד דף. 20.5 ס"מ. נייר תכלכל. מצב טוב. כתמים (בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים) ובלאי. בדף השער, במספר דפים לאחריו, וכן בדף האחרון, קרעים עם חסרון ופגיעה בטקסט (בין היתר, פגיעה במילים מהסכמת רבי לוי יצחק מברדיטשוב), משוקמים במילוי נייר. סימני עש, עם פגיעה קלה בטקסט, חלקם משוקמים במילוי נייר. כריכת עור חדשה.‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬
זהו הספר הראשון שנדפס בברדיטשוב, בדפוס שהוקם באותה שנה בעיר על ידי רבי שמואל ב"ר יששכר בער סג"ל, המדפיס החרוץ והנודד שיסד את הדפוס העברי הראשון בקוריץ, ולאחר מכן הדפיס באלקסניץ ובשקלוב. בהמשך הקים דפוס עברי בפולנאה. לאחר מכן פתח בית דפוס באוסטרהא ותוך כדי כך הקים את הדפוס בברדיטשוב. ראה: א' יערי, הדפוס העברי בברדיטשוב, קרית ספר כא, תש"ד-תש"ה, עמ' 100 ואילך. רבי לוי יצחק מברדיטשוב כותב בהסכמתו שלפנינו על "מוהר"ר שמואל במהור"ר ישכר בער סג"ל מדפיס דק"ק אוסטרהא שעלה על לבו הטהור להעלות על משבח הדפוס שהוקם מחדש פה קהילתנו ק"ק בארדיטשוב...".

בירת מגדל עוז, ברכות שמים – חלק שלישי מסידור רבי יעקב עמדין. ברדיטשוב, תקצ"ו 1836. מהדורה שניה.
חלק שלישי מסידור "פלטין בית אל", בעריכתו של רבי יעקב עמדין (נדפס לראשונה באלטונה, תק"ה-תק"ז). לא נדפסו חלקים נוספים בברדיטשוב. בחלק זה: סדר ברית מילה, הלכות והנהגות מלידת האדם ועד פטירתו, דרכי החינוך, דיני איסור והיתר, מוסר ופילוסופיה ועוד. "יאיר נתיב מנהגי האיש הישראלי כל ימי צבאו והעתים העוברים על האדם על סדר שנות פרקיו... ע"פ תקון התורה והמצוה והטבע...".
סידור רבי יעקב עמדין התקבל מאד בחוגי החסידות, מהדורתו השניה של הסידור נדפסה בקוריץ בשנת תקע"ח, ביזמת ובהסכמת גדולי החסידות הרב מאפטא ורבי מרדכי מטשרנוביל. במהדורת קוריץ נדפסו רק החלקים הראשון והשני, ובשנת תקצ"ו נדפס בברדיטשוב החלק השלישי שלפנינו, ביזמתם ובהסכמתם של רבי מרדכי מטשרנוביל ורבי ישראל מרוז'ין – רבי ישראל מרוז'ין כותב על הסידור בהסכמתו: "על אדני פז יסודתו ומחצבתו להורות דרך הישר בשכל צח בענין התפילה".
בעל ה"אמרי יוסף" מספינקא כותב בשם בניו של בעל ה"דברי חיים" מצאנז, ששמעו מאביהם שהייתה לו מסורת שהבעש"ט אמר לרבי אפרים אחי היעב"ץ: "אחיך היעב"ץ כל היום הוא דבוק בעולמות העליונים" (הסכמת רבי משה הלברשטאם למהדורת הסידור בהוצאת "אשכול", ירושלים תשנ"ג). בספר "צרור החיים" (להר"ח ליברזון, בילגוריי תרע"ג, עמ' 22) מביא בשם הבעש"ט: "חמשה בנים היו לו להחכם צבי, ועל כולם אמר הבעש"ט שהופיע עליהם רוח הקודש, ואחד מהם הפליג מאד בשבחו ולא גילה מי הוא, רק החברים אמרו שכוונתו על הרב הגאון הקדוש מהר"ר יעב"ץ זצ"ל, זי"ע". האדמו"ר בעל "ישועות משה" מויז'ניץ כותב בהסכמתו לאותה מהדורה: "...סדור תפלה זה לא ירד משולחנם של רבוה"ק ואבוה"ק זי"ע אשר השתמשו בו בכל עת מצוא, ובמיוחד בעת עריכת הסדר הק' בליל פסח". הרבי רמ"מ מליובאוויטש הביא מספר פעמים בשיחותיו דיוקים והנהגות מסידור זה, ופעם אחת אמר כי "רבי יעקב עמדן היה מדייק בכל עניין בתכלית הדיוק, עד לדיוק אפילו בנוגע לאותיות וכו'" (ספר בצל החכמה, עמ' 265).
[2], ד-לד, לז-שסב דף. חסרים דף שער ראשון ו-[3] דפים אחרונים, עם לוח התיקון. 17 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש בדף השער ובמספר דפים נוספים (רובם משוקמים), עם פגיעות בטקסט. רישום בכתב-יד בדף השער. כריכה חדשה.

ספר בן פורת יוסף, דרושים על ספר בראשית, ע"פ פשט רמז דרוש סוד, עם שו"ת בסופו, מאת רבי יעקב יוסף הכהן כ"ץ אב"ד פולנאה. בסוף הספר נדפסה לראשונה האיגרת המפורסמת ששלח הבעל שם טוב לגיסו רבי גרשון מקיטוב. קוריץ, [תקמ"א 1781]. דפוס צבי הירש בן אריה ליב [מרגליות] וחתנו שמואל בן ישכר בער סגל. מהדורה ראשונה.
ספר זה הוא ספרו השני של המחבר, שנדפס כשנה לאחר ספרו הראשון "תולדות יעקב יוסף". גם בספר זה כבקודמו מרבה המחבר להביא מתורת רבו המובהק רבינו ישראל בעל שם טוב. לאורך הספר הודגשו בכל פעם מקומות אלה והם פותחים במילים "שמעתי ממורי". ספריו של רבי יעקב יוסף מפולנאה הם המקור החשוב והאותנטי ביותר לתורת הבעש"ט. רבי פנחס מקוריץ היה אומר שכל הספרים החדשים אינם עפ"י האמת, לבד מספרי הרב מפולנאה שהם "תורה מגן עדן", ובכל דיבור "ושמעתי ממורי" אפשר להחיות מתים [!].
אגרת הקודש המפורסמת ששלח הבעש"ט אל גיסו רבי גרשון מקיטוב, נדפסה בספר שלפנינו לראשונה. האגרת ניתנה מהבעש"ט אל המחבר הרב מפולנאה, בעת שהיה בדעתו לעלות לארץ הקודש, בחורף תקי"ב, כדי שיתנה לרבי גרשון מקיטוב, גיסו של הבעש"ט. לאחר שתוכנית הנסיעה התבטלה, נשארה האגרת בידי המחבר, ונמסרה על ידו להדפסה "כדי לזכות עמינו בני ישראל". באגרת זו מספר הבעש"ט באריכות על "השבעת עליית נשמה" שערך בימי ראש השנה של שנת תק"ז ותק"י. בה מספר: "ושאלתי את פי משיח אימת אתי מר, והשיב לי... בעת שיתפרסם למודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעינותיך חוצה".
ה"שרף" רבי אורי מסטרליסק סיפר על האדמו"ר רבי מרדכי מנשכיז שהיה לומד את האיגרת בכל יום: "היה חיוב אצל הצדיק מנישחיז ללמדה בכל יום, לא יגרע, כמו הנחת תפילין ממש", ועוד אמר בשמו, שבאיגרת זו מרומזים שלשה שמות קדושים, ש"אפשר לידע על ידיהם קץ הגאולה" (אמרי קדוש השלם, ירושלים תשכ"א, עמ' מז, אות מ).
[1], ק דף. 30 ס"מ. מצב משתנה, טוב עד בינוני. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים. בלאי וסימני עש. בשולי השער והדפים הראשונים והאחרונים, בלאי רב וקרעים חסרים עם פגיעות במסגרת השער ובשולי הטקסט (משוקמים בהדבקות נייר ובמילוי נייר). חותמות. כריכת עור חדשה ומהודרת.
סטפנסקי חסידות, מס' 90.

ספר מים קדושים, חידושים על סדר קדשים בתלמוד הבבלי, מאת רבי אברהם משה מבראהילוב. מזירוב, [תק"נ 1790].
לפי מקור אחד היה המחבר מתלמידיו של המגיד הגדול – רבי דב בער ממזריטש (ראה: אנצי' לחסידות, א', עמ' קכז).
בספר כלולים חידושים על כל סדר קדשים, למעט מסכתות תמיד, מידות וקינים.
חתימות ורישומים בדף השער ובדפים נוספים.
[10], ג-קכ, [1] דף. דפים ט-י נכרכו שלא כסדרם. 32 ס"מ. מצב בינוני. כתמים (בהם כתמי רטיבות קשים) ובלאי. קרעים חסרים בדף השער, עם פגיעות קלות במסגרת השער ובטקסט מצדו השני, משוקמים במילוי נייר. קרעים חסרים בדפים הראשונים והאחרונים (במיוחד בדף האחרון), עם פגיעות בטקסט, משוקמים. סימני עש במספר דפים, עם פגיעות קלות בטקסט. כריכת עור חדשה.
וואריאנט. במרבית הטפסים מופיעות שלוש הסכמות מעברו השני של השער: הסכמות רבי נפתלי הירץ, רבי יוסף בן רבי משה מברדיטשוב ורבי יעקב שמשון משפיטובקה. בטופס שלפנינו נשארה הסכמתו של רבי נפתלי הירץ במקומה מצד ימין, הסכמתו של רבי יוסף בן רבי משה הוזזה לצד שמאל, והסכמתו של רבי יעקב שמשון משפיטובקה נשמטה (באמצע נותר המקום ריק). ראה על כך: נ' בן-מנחם, שבלים בשדה הספר, קרית ספר, לז, תשכ"ב, עמ' 399 (המציע את האפשרות ש"חסידותו" של רבי יעקב שמשון משפיטובקה גרמה להסרת הסכמתו מחלק מהטפסים).
[1] דף בסוף, עם תיקוני טעויות והגהות, נדפס בנפרד ונמצא רק בחלק מן הטפסים.