סט חמשה חומשי תורה, עם תרגום אונקלוס, פירושי רש"י ובעל הטורים, ועם הפירוש "באר מים חיים", מאת הרה"ק רבי חיים טירער אב"ד טשרנוביץ. מאהלוב-סדילקוב, [תק"פ 1820 – על מקומות ושנות ההדפסה המדויקים ראה להלן]. מהדורה ראשונה. חמישה כרכים. עותקים חסרים.
ה"באר מים חיים" הוא אחד מספרי היסוד המפורסמים של תורת החסידות. הספר מיוחד הן בהסברתו הבהירה והן ברגש החסידי הנלהב השופע ממנו. הוא נפוץ ונדפס במהדורות רבות והפך לאבן יסוד בתנועת החסידות.
ה"אוהב ישראל" מאפטא כתב בהסכמתו: "ידענו היטב חפץ ורצון אותו הצדיק, אשר כל ימיו היה משתוקק לזכות את הרבים בדבריו הקדושים... ורבים השיב מעון... וזכות הרב המחבר יעמוד לנו לזכות נפשינו ורוחינו ונשמותינו לאור באור החיים עד ביאת הגואל". האדמו"ר ה"שר שלום" מבעלזא סיפר שספר המוסר הראשון שלמד בו היה ספר "באר מים חיים".
במהדורה זו נדפס גם פירוש המסורה "מנחת כליל", מאת רבי אור שרגא פייבוש אב"ד דובראוונא, חתן הגר"א מווילנא (נעתק מחומש "אדרת אליהו" – דובראוונא, תקס"ד).
המחבר, הרה"ק רבי חיים טִירֶער מטשרנוביץ (ראשית שנות הת"ק – תקע"ד בקירוב), מגדולי החסידות, תלמידו של המגיד מזלוטשוב, כיהן ברבנות בערים קריפץ, מוהילוב-פודולסק, בוטושאן, קישינב וטשרנוביץ. נודע כאיש אלוקים קדוש וסיפורי פלא מתהלכים אודותיו. במסורת החסידית ידוע עליו שלאחר טבילתו בערב שבת הייתה משתנית צורתו וקומתו גבהה בטפח. בשנת תקע"ג, בערוב ימיו, עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת, בה חיבר את ספרו "שער התפלה" ושם מקום מנוחתו.
חמישה כרכים, כולם עותקים חסרים. כרך בראשית: טו-רצג דף. חסרים 12 דפים ראשונים ו-61 דפים אחרונים (במקור: [2], ה-שנד דף). כרך שמות ומגילת אסתר: ג-רפב, יד, יט-לד, לו-לח דף. חסרים שני דפים ראשונים ודף לה מספירת הדפים השנייה. כרך ויקרא ומגילת שיר השירים: ג-קכ, ח, ח דף. חסרים שני דפים ראשונים ושני דפים אחרונים. כרך במדבר ומגילת רות: ב-טז, יט-קי, קיד-קפא דף. חסר דף השער ודפים קיא-קיג. כרך דברים ומגילות איכה וקהלת: [1], ב-ג, ה-קעב דף. חסר דף השער. 20-21 ס"מ. נייר כחלחל (ברוב הכרכים). מצב כללי בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בכרך בראשית ובכרך דברים עקבות רטיבות עם סימני עובש ופטריה. קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט, חלקם משוקמים. בלאי בחלק מהכרכים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. סימני עש קשים במיוחד בתחילתו של כרך דברים. חיתוך דפים על גבול הטקסט. חותמות רבות ורישומים בכתב-יד בכרך ויקרא. כריכות חדשות.
המהדורה שלפנינו ידועה כמהדורת תק"פ, שכן בדפי השער של חמשת הכרכים מופיע פרט השנה תק"פ. לאחר עיון נראה כי פרט שנה זה נועד להטעות את הצנזורה, ולמעשה כרך שמות נדפס ראשון, במאהלוב, לא יאוחר מאייר תקע"ח, ויתר הכרכים נדפסו בסדילקוב לאחר שנת תקפ"ה (ראה על כך בהרחבה: קטלוג קדם, מכירה 72, פריט 51).
סטפנסקי חסידות, מס' 216.