מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
ספר סידורו של שבת - מהדורה ראשונה - מאהלוב, תקע"ג
פתיחה: $1,500
נמכר ב: $1,875
כולל עמלת קונה
ספר סידורו של שבת, חלקים א-ב, עניני קדושת השבת על דרך הקבלה והחסידות, ושו"ת בהלכה, מאת הרה"ק רבי חיים טירער אב"ד טשרנוביץ. מאהלוב, [תקע"ג 1813]. מהדורה ראשונה. שני כרכים.
המחבר, הרה"ק רבי חיים טִירֶער מטשרנוביץ (ראשית שנות הת"ק – תקע"ד בקירוב), מגדולי החסידות, תלמידו של המגיד מזלוטשוב, כיהן ברבנות בערים קריפץ, מוהילוב-פודולסק, בוטושאן, קישינב וטשרנוביץ. השפעתו בהעמדת הדת על תילה בגלילות בוקבינה הייתה רבה מאוד. נודע כאיש אלוקים קדוש וסיפורי פלא מתהלכים אודותיו. ידוע ומפורסם בעולם החסידי עוצם דביקותו בקדושת השבת, בה העפיל למדרגות נשגבות ביותר. רבו המגיד מזלוטשוב העיד עליו: "הוא יונק את חיותו מקדושת השבת". במסורת החסידית ידוע עליו שלאחר טבילתו בערב שבת הייתה משתנית צורתו וקומתו גבהה בטפח. על כך ישנה עדות מאת רבי משולם נתן מרגליות אב"ד ברדיטשוב: "אומר אני לך בעדות ברורה, כי ראיתי אותו בכל ערב שבת קודש בלכתו אל המרחץ ובבואו משם, וממש לא בא אותו האיש שהלך, ונדמה כליל לאיש אחר בצורתו ובקומתו, ובכל תואר גופו הקדוש היה משונה מבראשונה" (קבוצת יעקב). בשלהי שנת תקע"ג עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת, בה חיבר את ספריו "שער התפלה" (סדילקוב, תקפ"ה) ו"ארץ החיים" (טשרנוביץ, תרכ"א), ושם מקום מנוחתו.
ספריו היסודיים "סידורו של שבת", "באר מים חיים" ו"שער התפלה" מיוחדים הן בהסברתם הכובשת והבהירה והן ברגש החסידי הנלהב השופע מהם. ספריו נפוצו ונדפסו במהדורות רבות והם אבני יסוד בתורת החסידות. בספריו נדפסו גם כמה תשובות ופלפולים בסוגיות עמוקות. נודעת במיוחד תשובתו בעניין אמירת "לשם יחוד" לפני קיום מצוה, בה השיב בחריפות על השגותיו של בעל ה"נודע ביהודה".
הספר שלפנינו נדפס טרם נסיעתו של בעל ה"באר מים חיים" לארץ והוא ספרו הראשון שראה את אור הדפוס והיחיד שנדפס בחייו. הספר נתקבל כאחד מספרי היסוד של תורת החסידות, ועד היום נאמרים בו שיעורים תמידין כסדרן. חסידים ואנשי מעשה נהגו לקבוע בו שיעורים כהכנה לשבת, כדברי המחבר הכותב בהקדמתו לספר: "כל ההוגה בחיבור הזה יהיה כוונתו רצויה ללמוד על מנת לעשות ולקיים... בכל שבת בשבתו יקבעו ללמוד לימוד אחד בחיבור הזה...".
כבר בשנים הראשונות לצאת הספר נתפרסם ונתקבל מאד. הרה"ק רבי מרדכי מקרעמניץ (בנו של המגיד מזלוטשוב) כותב בהסכמה לספרו "שער התפלה": "וכבר יצא לו מוניטין בספרו ספר סידורו של שבת כרך הנורא אור פני מלך חיים, כל הוגה בו שפתים ישק מנופת צוף ומטעמי החיים". רבי יהושע מאוסטרובה אמר על הספר: "לשונו הקדוש של רבינו מפתה כל יהודי ויהודי לעבודת השי"ת" (אור יקרות לרש"ח פרוש, ב, עמ' קעה).
שני כרכים. כרך ראשון: [6], ע, ע-קח דף. חסר דף אחרון, עם "דברי המעתיק והמסדר". כרך שני: יב, סד דף. 19.5-18.5 ס"מ. נייר ירקרק. מצב כללי טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות בכרך השני. קרעים קטנים בדפים האחרונים של הכרך השני, עם פגיעות קלות בטקסט. סימני עש בכרך הראשון, עם פגיעה בטקסט, משוקמים במילוי נייר. חותמת ורישומים בכתב-יד. כריכות חדשות, לא אחידות.
סטפנסקי חסידות, מס' 422.
המחבר, הרה"ק רבי חיים טִירֶער מטשרנוביץ (ראשית שנות הת"ק – תקע"ד בקירוב), מגדולי החסידות, תלמידו של המגיד מזלוטשוב, כיהן ברבנות בערים קריפץ, מוהילוב-פודולסק, בוטושאן, קישינב וטשרנוביץ. השפעתו בהעמדת הדת על תילה בגלילות בוקבינה הייתה רבה מאוד. נודע כאיש אלוקים קדוש וסיפורי פלא מתהלכים אודותיו. ידוע ומפורסם בעולם החסידי עוצם דביקותו בקדושת השבת, בה העפיל למדרגות נשגבות ביותר. רבו המגיד מזלוטשוב העיד עליו: "הוא יונק את חיותו מקדושת השבת". במסורת החסידית ידוע עליו שלאחר טבילתו בערב שבת הייתה משתנית צורתו וקומתו גבהה בטפח. על כך ישנה עדות מאת רבי משולם נתן מרגליות אב"ד ברדיטשוב: "אומר אני לך בעדות ברורה, כי ראיתי אותו בכל ערב שבת קודש בלכתו אל המרחץ ובבואו משם, וממש לא בא אותו האיש שהלך, ונדמה כליל לאיש אחר בצורתו ובקומתו, ובכל תואר גופו הקדוש היה משונה מבראשונה" (קבוצת יעקב). בשלהי שנת תקע"ג עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת, בה חיבר את ספריו "שער התפלה" (סדילקוב, תקפ"ה) ו"ארץ החיים" (טשרנוביץ, תרכ"א), ושם מקום מנוחתו.
ספריו היסודיים "סידורו של שבת", "באר מים חיים" ו"שער התפלה" מיוחדים הן בהסברתם הכובשת והבהירה והן ברגש החסידי הנלהב השופע מהם. ספריו נפוצו ונדפסו במהדורות רבות והם אבני יסוד בתורת החסידות. בספריו נדפסו גם כמה תשובות ופלפולים בסוגיות עמוקות. נודעת במיוחד תשובתו בעניין אמירת "לשם יחוד" לפני קיום מצוה, בה השיב בחריפות על השגותיו של בעל ה"נודע ביהודה".
הספר שלפנינו נדפס טרם נסיעתו של בעל ה"באר מים חיים" לארץ והוא ספרו הראשון שראה את אור הדפוס והיחיד שנדפס בחייו. הספר נתקבל כאחד מספרי היסוד של תורת החסידות, ועד היום נאמרים בו שיעורים תמידין כסדרן. חסידים ואנשי מעשה נהגו לקבוע בו שיעורים כהכנה לשבת, כדברי המחבר הכותב בהקדמתו לספר: "כל ההוגה בחיבור הזה יהיה כוונתו רצויה ללמוד על מנת לעשות ולקיים... בכל שבת בשבתו יקבעו ללמוד לימוד אחד בחיבור הזה...".
כבר בשנים הראשונות לצאת הספר נתפרסם ונתקבל מאד. הרה"ק רבי מרדכי מקרעמניץ (בנו של המגיד מזלוטשוב) כותב בהסכמה לספרו "שער התפלה": "וכבר יצא לו מוניטין בספרו ספר סידורו של שבת כרך הנורא אור פני מלך חיים, כל הוגה בו שפתים ישק מנופת צוף ומטעמי החיים". רבי יהושע מאוסטרובה אמר על הספר: "לשונו הקדוש של רבינו מפתה כל יהודי ויהודי לעבודת השי"ת" (אור יקרות לרש"ח פרוש, ב, עמ' קעה).
שני כרכים. כרך ראשון: [6], ע, ע-קח דף. חסר דף אחרון, עם "דברי המעתיק והמסדר". כרך שני: יב, סד דף. 19.5-18.5 ס"מ. נייר ירקרק. מצב כללי טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות בכרך השני. קרעים קטנים בדפים האחרונים של הכרך השני, עם פגיעות קלות בטקסט. סימני עש בכרך הראשון, עם פגיעה בטקסט, משוקמים במילוי נייר. חותמת ורישומים בכתב-יד. כריכות חדשות, לא אחידות.
סטפנסקי חסידות, מס' 422.
ספרי חסידות
ספרי חסידות