כתב–יד, "ספר אוצרות זהב", הכולל מספר חיבורים: הגדה של פסח ותיקון למועדים עם פירוש "עץ חיים" מאת המהרי"ץ [רבי יחיא צאלח], ליקוטים מסידור הכוונות של הרש"ש, וחיבורים נוספים, בכתיבת רבי יוסף צפירה. תנעם (תימן), תרמ"ב [1882].
כתיבה תימנית נאה. דף השער מאויר ומעוטר בדיו אדומה. עיטורים רבים בדיו אדומה לאורך כתב–היד, בתיבות הפתיחה והכותרות.
בדף השער נכתב: "ספר אוצרות זהב – והוא תיקון ליל פסח וסדר ספירת העומר, ונוסח האזהרות ותיקון הסליחות, ותיקון ההושענות, ותיקון שמחת תורה... נעתק פה תנעם תחרוב ותצדי [=תחרב ותהיה שממה] וירושלים תוב"ב [תבנה ותכונן במהרה בימינו] – שנת אעלה בתמ"ר אוחזה בסנסניו" [מן הכיתוב עולה כי כתב היד נכתב בתנעם, אולם מודגשת בו העיר ירושלים – כפי הנראה כרמז לתנועת העליה הגדולה מתימן באותה שנה – שנת אעלה בתמ"ר].
בסדר ספירת העומר כוונות קבליות וייחודים, מזמור "למנצח" בצורת המנורה, עם תיבות "שיויתי..." בראש העמוד (דף ס/2).
כתב–היד מכיל מספר חיבורים, שהסופר קראם יחד בשם "אוצרות זהב": הגדה של פסח וספירת העומר, אזהרות וסליחות, הושענות והקפות, עם פירוש "עץ חיים" מהרב מהרי"ץ, ועוד חיבורים המפורטים בשער: "...ועוד טמון בתוכו ספר תיקון תפלה, מלוקט מס' כוונות של רבינו האר"י זיע"א, ועוד נוסף בו עיבור שנים ותקופות מס' תיקון יששכר [=מאת רבי יששכר בן סוסאן, עם "פעולת יששכר" ותקופות, בעברית ובערבית], ונקרא ספר זה אוצרות זהב ע"ש שיש בו דברים הנחמדים מזהב ומפז רב ומתוקים מדבש ונופת צופים...".
בדף סח/ב: "ספר תקון תפלה, והוא תיקונים ונוסחאות... מלוקטים ומקובלים מספר הכוונות של רבינו הגדול האר"י זיע"א... ואת לרבות עוד מסידור רבינו הרש"ש זיע"א...".
בדף ריו/א: "עיבור שנים ותקופות, אמר המעתיק... מצאנו בלוחות ספר זה שתיקן אותו משנת הרצ"ט... ואני דלגתי ממנו כל כך שנים שעברו מאותה שנה עד שנתינו זאת שהיא שנת התרמ"ב...". כולל תרשימי עיגולים לחישוב תקופות.
בקולופון שבדף האחרון: "ותהי השלמת מלאכת הקודש ביום ב' ט"ו לחדש אב... שנת בקצ"ג" [=תרמ"ב]. מעבר לדף, בסוף התנצלות המעתיק: "אני הכותב הצעיר קל הקלים יוסף בן לא"א סעיד בן יוסף הפרצי..." [=צפירה]. שמו מופיע גם לאורך כתב–היד במספר חותמות: "ע"ה יוסף בן סעדיא צפירה ס"ט בירושלים ת"ו".
הכותב, רבי יוסף בן רבי סעדיה הפרצי–צפירה, מחכמי מרכז תימן בסוף המאה ה–19. התגורר בתנעם, ובהמשך עבר לצנעא. בשנת תר"ן עלה לארץ ישראל עם קבוצת עולים מצנעא. בירושלים התפרנס מכתיבת סת"ם, ורבים הזמינו ממנו תפילין לרוב חסידותו וקדושתו. בירושלים בשנת תרצ"א השלים את הדפסת ספר הדרשות של אביו "כסף צרוף", עם הוספות משלו, והראי"ה קוק בהסכמתו לספר כותב: "הביא אלי איש נכבד החה"ש הישיש המעולה מוה"ר יוסף בן החכם המופלא... סעדיה צפירה...". למד בישיבת המקובלים "בית אל". נפטר בירושלים לאחר שנת תרצ"ב (אנציקלופדיה לחכמי תימן, א, עמ' 535).
אביו רבי סעדיה צפירה, בעל "כסף צרוף" עלה אף הוא לירושלים – באנציקלופדיה לחכמי תימן (א, עמ' 537) נכתב כי הוא נפטר כנראה בעיר תנעם לקראת סוף המאה ה–19, אך כנראה זו טעות, שכן בשנת תרנ"ד הוא חתם בין חכמי תימן מירושלים, על כתב שליחות לשד"ר רבי שלמה חמדי (ראה קטלוג קדם" מכירה 92, פריט 169).

[1], ב–סב, סד–עד, עו–קג, קה–רלח דף. 18.5 ס"מ. נייר איכותי עם חותמות היצרן במספר דפים (הטבעת בלט בגוף הנייר). מצב בינוני–טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. קרעים קטנים, עם פגיעות קלות בטקסט בשולי הדפים, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. רישומים. חותמות. כריכת עור חדשה, עם לולאות עור לסגירה.

מעבר לדף השער רישום בעלות: "זכה וקנה זה הספר יחיא בן עמראן אלקטואני". בשולי דף ב/1 רישום בעלות בערבית–יהודית [של בן הכותב?]: "הדא אלכתאב חק סעיד ן' יוסף צפירה...".

כתב היד שלפנינו מתועד אצל גברא, אנציקלופדיה לחכמי תימן, א, עמ' 535.

תערוכה:
• Jüdische Lebenswelten, Katalog, edited by Andreas Nachama and Gereon Sievernich. Berlin, 1991, p. 241, no. 10/59.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, YM.011.018.

כתב–יד, קובץ חיבורים ב"קבלה מעשית" וברפואה. [תימן, המאה ה–18/19].
כולל מספר חיבורים, רובם בערבית–יהודית:
• חיבור ב"קבלה מעשית", הכולל ליקוט נרחב של קמעות, סגולות והשבעות. עם טבלאות, איורים קבליים, כתב מלאכים ועוד.
• כתאב אלוגיז – חיבור ברפואה, מאת רבי זכריה הרופא (פרקים כט ו–ל של החלק השלישי לא הועתקו, ובמקומם נותר חלק. מאמצע פרק לה ועד אמצע פרק לז חסר ונותר מקום חלק).
• חיבור ב"קבלה מעשית", עם הכותרת "סוד ה' ליראיו".
• חיבור נוסף ב"קבלה מעשית", הכולל מספר שערים, עם השבעות וקמיעות, כולל איורים קבליים, כתב מלאכים ועוד. בכותרות העמודים: "באב אלגמע" ו"באב אלפרק".

[68] דף. 23.5 ס"מ. מצב בינוני–טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש. קרעים בשולי הדפים, ללא פגיעות בטקסט. רישומים. כריכה חדשה.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, YM.011.080.

כתב–יד, שער הפסוקים, תורת האר"י הקדוש, מאת רבינו חיים ויטאל (מהרח"ו). [מכנאס, תקמ"ו 1785].
כתיבה מערבית נאה, בכתיבת רבי מכלוף בן שטרית, בהיותו בן 13 (ראה להלן). דף שער מאויר בדגמים פרחוניים, בסגנון האופייני למרוקו. המקום שיועד לנוסח השער – נותר ריק.
"שער הפסוקים" שבכתב–יד זה הוא מכתיבתו הראשונית של רבי חיים ויטאל, לפני העריכה של בנו רבי שמואל ויטאל. בדפוסים נפוצה המהדורה של רבי שמואל ולא המהדורה שלפנינו. בסוף כתב–היד שלפנינו מרוכזים בנפרד הדרושים ש"שמעתי מזולתי" (מחברי מהרח"ו), ואינם מעורבים בתוך הדרושים של מהרח"ו. כתב–היד מקביל לכתב–יד ניו יורק, JTS 1545 (דפים א/1–צד/2; מכיל מלבד את שער הפסוקים גם את שער המצוות). ראו: י' אביבי, 'כתבי רבי חיים ויטל בקבלת האר"י', מוריה, שנה עשירית, ז–ח, עמ' עט. בכתב–היד שלפנינו נוספו הגהות מקובלים, בתוך "חלונות", מאת "הזמ"ן", "אבצ"ן", "אב"ץ".
פרט מעניין לגבי כתב–היד שלפנינו הוא שהוא נכתב בידי נער בן 13, כעדות הכותב בקולופון שבעמוד האחרון: "ותהי השלמת הספר הנכבד הזה יום חמישי ד' לתשרי שנת אמרתי א'ש'מ'ר'ה' [=תקמ"ו]... לפ"ק, הצעיר... מכלוף בן שטרית, ואני הייתי כבן י"ג שנה שכתבתי זה הספר הנכבד הזה, בן לא"א המו"ן [=המכובד ונעלה] כה"ר משה נ"ע [=נוחו עדן], ב"כ א"א זקני כה"ר מכלוף נ"ע המכונה בן שטרית, וכתבתי אותו למורי ורבי כהה"ר יוסף אזראד נר"ו ב"ר מורי ורבי הח' הש' והותיק כמה"ר ימין אזראד נר"ו אכי"ר, מכלוף בן שטרית סליט"א".
הכותב הוא כפי הנראה רבי מכלוף ב"ר משה שטרית [הרביעי], מחכמי מכנאס. אוסף מפיוטיו נמצא בכתב–יד מכון שוקן מס' 70017, ביניהם: "תחנה לשאלת מטר, יסדתיה בשנתינו זאת שנת זעק"ת [=תקע"ז] לפ"ק שהיתה עצירת גשמים קשה... וביום ש"ק... נענינו בגשמי רצון..." (ראה אודותיו: מלכי רבנן, דף פב ע"ב).
בדף האחרון רשימת ספרים קצרה.

[66] דף (ומספר דפים ריקים). 21 ס"מ בקירוב. מצב בינוני–טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים. סימני עש. קרעים במספר דפים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. דף מגן מנותק. רישומים. כריכה חדשה, עם חלקים מהכריכה המקורית.

תערוכה: Yeshiva University Museum, New York, "The Sephardic Journey: 1492–1992", 1990–1992. ראו קטלוג התערוכה, מס' 399, עמ' 297.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, MO.011.018.

כתב–יד, קובץ עם טעמי דינים, חידושים מהרב המשבי"ר, ועוד. מקנס (מרוקו), [תקצ"א 1831].
שער מאויר במסגרות פרחוניות, בחלקו הפנימי קשת מורית מחודדת. במרכזו נכתב: "טעמי דינים השייכים למועדים וקצת חידושים ומאמרי רז"ל ושו"ת דיני שחיטה. את הכל הועתקו בזה הספר ע"י אני הקטן... יהודה ס"ט בן לא"א החה"ש הותיק והכולל כמוה"ר חביב טולידאנו זצוק"ל. נכתב פה מקנאסא יע"א... שנת ואת נ'א'ק'ת'ם' לפרט קטן" [=תקצ"א].
הקובץ מכיל מספר חיבורים:
• "טעמי הלכות" על אורח חיים. "טעמי הלכות" הוא חיבור שנשתמר בכתבי–יד של חכמי המערב, בנוסחים שונים, וברובו לא נדפס. מקורו של החיבור כנראה בחכמי מראכש, והוא כולל ליקוט של דברי ראשונים ואחרונים, פסקים ומנהגים מקומיים, ועוד. לפנינו "טעמי הלכות" על הלכות פסח (חלקי; מסימן תכט עד אמצע סימן תמב), תשעה באב, ראש השנה ויום כיפור (חלקי; עד סימן תרו).
• "דיני הסכין, שו"ת להלכות שחיטה", הלכות שחיטה בדרך של שאלה ותשובה. ההעתקה נפסקה אחרי דף אחד.
• "חידושי רז"ל, חידושים מהרב המשבי"ר [=רבי משה בירדוגו]", מכיל שני דפים, מסתיים באמצע עניין, וההמשך לא הועתק.
• "חידושים העתקתים מספר אחד כת"י ידי"ן כהה"ר יוסף הלוי י"ץ בר ידי"ן שאירנו הנבון כה"ר יצחק הלוי אבן יולי ס"ט" – חידושים על התורה ועל אגדות חז"ל, חלקם בשם אומרם, למשל: "זה שמעתי מהחכם כמה"ר ישראל אשכנזי נר"ו שהוא דר היום בעיר אצווירא [=אסואירה, או: מוגאדור] יע"א" (דף 133א); "מהחה"ש כהה"ר משה ן' סמחון שבא מעה"ק טבריה תוב"ב... שאמרו משם בעל שם זצוק"ל" (דף 135א); "זה שמעתי משם הרב בעל יד אהרן זלה"ה" (דף 141א).
בדפים הריקים שבראש הספר חתימות ורישומי בעלות של המעתיק "יהודא טולידאנו" (כולל חתימה מסולסלת שלו), ורישומים נוספים: "שאול הוא מאת החכם... כה"ר יהודה טולידאנו נר"ו עבד לקונו רפאל טולידאנו נר"ו יאיר סלי"ט"; "שלמה טולידאנו".
רישום בדף 34א: "שלי אני ע"ה ב"ה [=עבד ה' ברוך הוא] מאיר טו'[לידאנו] הי"ו אכי"ר".

[142] דף, מתוכם 43 דף כתובים (דפים רבים נותרו ריקים). 14 ס"מ. מצב בינוני–טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים וקרעים חסרים קטנים בשולי הדפים הראשונים והאחרונים, ללא פגיעה בטקסט. הדף האחרון מנותק ממקומו. כריכה מקורית, עץ עם חיפוי עור, עם שרידי אבזמי נחושת, פגומה.

תערוכה:
• Andre Goldenberg, Art and Jews of Morocco, Paris, 2014, p. 166.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, MO.011.029.

כתב–יד, קמיעות, השבעות וסגולות. [מרוקו, המאה ה–18].
כתיבה ספרדית (מערבית) רהוטה נאה. טבלאות, איורים קבליים וכתב מלאכים.
בראש כתב–היד לה סימנים לאופנים שונים של "שאלת חלום". לאחר מכן מופיעים ליקוטים רבים (ממשיכים במספור מהאות לו ואילך), של נוסחי קמיעות, השבעות וסגולות למצבים שונים. בהם: ללידה קלה, לאהבה, להצלחה, "לרואה וא"נ [=ואינו נראה]", להגנה, "להביא שדה", נגד שונאים, "לחיות המת", "קפיצת הדרך", ועוד.
במספר מקומות מובא שהמקור הוא "מכ"י מהרח"ו ז"ל". במקום אחד נכתב: "מהר' אברהם פינטו זלה"ה".

[48] דף כתובים (ועוד מספר דפים ריקים). 15 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני עש, עם פגיעה בטקסט במספר מקומות. דפים מנותקים. כריכה מקורית, פגומה.

ראו:
• Windows on Jewish Worlds. Essays in Honor of William Gross. Edited by Shalom Sabar, Emile Schrijver and Falk Wiesemann. Zutphen, Walburg Pers, 2019, p. 185–186.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, MO.011.082.