"יד" לספר תורה. תוניסיה או אלג'יריה, [ראשית המאה ה–20].
כסף חקוק.
חלקה העליון של הידית מלבני וצר מאוד, עם טבעת ושרשרת בקצהו; חלקה התחתון שטוח, הולך וצר כלפי כף היד, מעוטר בדגם צמחי בצדו האחד ונושא כתובת הקדשה בצדו השני: "של כליפא כחלון גראסיה נ"ע [נוחו עדן] קדש לה'".

אורך: 25 ס"מ (ללא השרשרת).

מקור: אוסף פרטי.

מגילת אסתר עם עיטורים. מרוקו, [כנראה אזור תפילאלת, המאה ה–19].
דיו וצבע על קלף כהה (גוויל); עץ מחוטב.
מגילת אסתר כתובה בכתיבה ספרדית בדיו שחורה על גבי 6 יריעות גוויל התפורות זו לזו (כל יריעה בגודל שונה), 19 עמודות טקסט, 9 שורות בכל עמודה. העמודה ה–16 (לפני שמות עשרת בני המן) צרה במיוחד.
חלק מהעמודות מעוצבות כך שראשיתו של הטקסט או סופו צרים יותר, או שהוא ערוך בצורת מעוין, בתריסר מהעמודות הללו נוספו עיטורים צבעוניים מסביב לטקסט, בדגמים גיאומטריים (ערבסקות) או צמחיים האופייניים למלאכת העיטור המרוקאית.
המגילה גלולה על ידית עץ מאסיבית אשר חוטבה, כנראה, בעבודה ידנית, וייתכן שהיא מוקדמת יותר.

דוגמה ייחודית למגילה הכתובה על גבי גוויל וכוללת גם עיטורים צבעוניים (בדרך כלל מגילות אסתר צפון אפריקאיות הכתובות על גבי גוויל אינן מעוטרות).

15.5X245 ס"מ בקירוב. ידית: 36.5 ס"מ. מצב בינוני–טוב. קרעים בשולי היריעה הראשונה. קמטים, כתמים ופגמים. חלק מהעיטורים כהים או דהויים. קרעים ישנים מתוקנים בהדבקות קלף. שברים בידית העץ.

ראו גם: המרכז לאמנות יהודית, פריט 39612.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 081.012.052.

מגילת קהלת. [ארץ ישראל, סוף המאה ה–19 או ראשית המאה ה–20].
דיו על קלף. כתב–בית יוסף נאה.

46 ס"מ. מצב טוב–בינוני. כתמים כהים רבים.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 082.012.004.

כתב–יד על קלף, תפילות נגד מגיפה. [איטליה, המאה ה–19/18].
פורמט מיניאטורי. כתיבה מרובעת. ההוראות בכתיבה בינונית ("כתב רש"י").
בעמוד הראשון נכתב באותיות גדולות: "שויתי יהו'ה לנגדי תמיד". בעמודים הבאים מופיעים: מזמורי תהילים צא, כח, לח; פסוקים נוספים; סדר "פטום הקטורת" ותפילה לעצירת המגפה בזכות הקטורת.
בסוף העמוד האחרון נכתב: "לזכות הבחור נעים יוסף צמח גבריאל דונאטי יצ"ו".

[12] דפי קלף. 9 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כריכת קלף מקורית, פגומה.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, IT.012.003.

כתב–יד, סידור לתפילת שחרית, כמנהג איטליה, עם כוונות על פי הקבלה. [איטליה, המאה ה–18].
כתיבה איטלקית רהוטה ומרובעת. כוונות, הלכות והנהגות, נכתבו באותיות קטנות יותר. הכוונות משולבות לעתים ב"חלונות" בתוך הטקסט. בעמוד האחרון קישוט סיום, עם איור של שתי דמויות. הגהות בשוליים מכותבים נוספים (חלקן קצוצות).
לצד הפסוק "כי כל העמים אלילים..." (דף 14/ב), נכתב בהגהה ב"חלון": "... ושמעתי מפי רבי ומורי איב"ף [כנראה = אלופי יצחק ברכיה פאנו] ל'שם הרמ"ע פאנו ממודונא כי ראשי אותיות של תיבת אליל"ם נרמז אין להם יכולת לעשות מחיצה, ואלופי הנ"ל היה מפרש בדרך זה תיבת אלילם...".
בפסוקים "אליך ה' אקרא... ואנחנו נברך..." שאומרים בברכות השחר לפי מנהג איטליה (1/א), הובלטו האותיות "אהרן ברכיה", ונכתב בהגהה בתוך "חלון": "לתהלה לשם ולתפארת, בשני פסוקים הראשונים נרמז בהם שם המפואר אהר"ן ברכי"ה שהם שמות של המקובל האלהי כמוהר"ר אהרן ברכיה ממודונה בעל ספר בגדי קודש לאמרם מידי יום ביומו קודם ברכות התורה חפרתי אוכל וכן יעשה לטוהרם" (הכוונה לספר בגדי קודש שנדפס בוונציה תק"ח, ושם מופיעים פסוקים אלו [בדף ב/1 של הספירה השנייה] באותה הצורה של הבלטת שם המחבר "אהרן ברכיה").
לאחר תפילת שמונה עשרה מביא הכותב (בשם קיצור של"ה) את המנהג להזכיר פסוק שמתחיל ומסתיים באותיות השם, וכותב את שמו ואת הפסוק המתאים לו: "וזהו פסוק של שמי 'בנימין': בדרך עדותיך ששתי כעל כל הון".
לאחר מכן מופיע: "סדר תפלה ובקשה לעצירת גשמים חס ושלו' שאמרו אותה בק"ק קסאלי בכל יום ויום אחר חזרת העמידה שחרית ומנחה עד שהשקיף וירא ה' משמים והקשיב בקול תפלתם והמציא להם מרגוע ומנוחה, בכל וערוכה". התפילה פותחת "מי אל כמוך אב למטר ומוליד אגלי טל...", והיא מופיעה גם בכת"י ירושלים, הספרייה הלאומית Heb. 28°1805 (פדובה, תקנ"ו), עמ' מד, שם היא מיוחסת לרבי יצחק רפאל פינצי (שימש כדיין ודרשן בעיר קסאלי וגם כתב תפילות).
לאחר קריאת התורה נכתב: "...יגולל הס"ת ומראה קודם כתיבתו לעם כי הוא מנהג קדום בירושלים תוב"ב, ויאמר פסוקים הנהוגים בכל תפוצות יהודה וישראל ואין צורך לכותבם פה כי זיל קרי בי רב הוא...".
בשולי הדפים, בכתיבה שונה, מספר הגהות ורישומים (קצוצים), וכן דף באותה כתיבה, שנכרך בין דפי כתב–היד. בשולי דף זה מופיעה חתימת הכותב: "בניה בכמ"ר מיכאל מעיר מונקאלוו". באחת ההגהות בשוליים נכתב: "לזכרון טוב שיום [ד'] לחדש תמוז הקצ"ט [=תקצ"ט] על נס [––] בני יצחק אברהם ברוך לילך עיר קסאלי שנפל לדרך... קב"ה שנתן לו רפואה שלימה". בדף אחר רישום קצוץ שנותר ממנו רק המילים: "מעיר מוונקאלוו". במאמרו ב'יובל סיני', כרך המאה, ירושלים תשמ"ז, עמ' תקיז–תקיט, מתאר ד"ר מנשה רפאל ליהמן כת"י מחזור אפ"ם מאוספו, שבשוליו נכתב רישום דומה: "יהיה לי לזכרון טוב שיום ד' לחודש תמוז שנת הקצ"ט, על נס של בני יצחק אברהם שנסע לילך לעיר קסאלי על סוס ורוכבו שעשה רע, יתנו לו שבח קב"ה שהוא רחם ומרחם שנתן לו רפואה שלמה – בניה ברוך". ראה שם עוד על אודות משפחת בית ברוך (De Benedetti) ממונקאלוו וקסאלי (שני קהילות סמוכות במחוז פיימונטה בצפון–מערב איטליה).
בסמוך למזמור "לדוד ה' אורי", הגהה בשוליים: "טוב לומר כל יום זה מזמור ובפרט מר"ח אלול עד הושענא רבא, חיד"א".

[43] דף. 19.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בנייר דבק. רישומים. כריכה חדשה.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, IT.011.005.