קובץ חיבורים בענייני תפילה, מולדות, מזלות, גורלות ועוד. [המדאן, פרס, תקמ"ג–תקמ"ה בקירוב].
כרך עבה. כתיבה מזרחית נאה מכותב אחד, עם תוספות מכותבים נוספים. חלק מן העמודים נתונים במסגרות. איורים ותרשימים נאים. בדף 34 עיגול מסתובב לחישוב המולדות.
כתב–היד מכיל חיבורים שונים (ראה פירוט להלן). בראשו רשימות משפחתיות רבות (דפים 4א, 9ב–11ב) מהשנים תק"ט–תרכ"ה, בכתיבות שונות.
בראש כתב היד רשימת מנייני שנים שחלפו מאירועים היסטוריים חשובים, עם הכותרת "שנת התקמ"ג ליציר[ה]" (בין האירועים: המבול, לידת האבות, יציאת מצרים, בתי המקדש ועוד. אירועים נוספים הם: "מיתת אפלאטון החוקר", "ללידת מוחמד", "לאמונת ישמעאלים", "לגלות צרפת" ועוד). בשולי רשימה זו תיעוד על מאורעות שטפונות בהמדאן, בשנים תק"פ–תקפ"ב. לאחר מכן מופיעה רשימה נוספת של אירועים היסטוריים ובשוליה פירוט "השבטים המפוזרים בארבע פינות העולם" (מנויים שבטים ואזורים במרחב הפרסי).
בדף 33 הקדמת "דרכי חשבון המולדות והקביעות", בה מוזכרת שנת הכתיבה תקמ"ג, וחתום בסופה של "המאסף" ושל אחיו ה"כותב": "המאסף אברהם בכמה"ר אליאו נ"ע", "הצעיר הכותב אלעזר בן המ' אליאו נ"ע".
בתוך ההקדמה הנ"ל הוא כותב בין היתר: "וכן אודיעך אני הדל אב"א [=אלעזר בן אליהו] אשר ראיתי במחזור של ר' יהודה הרופא מתושבי המדאן...".
הכותב הוא כנראה מולא (הרב) אלעזר חיים בן אליהו, רב ונשיא קהילת המדאן (ראה אודותיו: דוד ירושלמי, יהודי האימפריה העות'מאנית והקהילות היהודיות באיראן, ספונות כג, ירושלים תשס"ג, עמ' 270). חלק מן הרשימות המשפחתיות הנ"ל הן של בני משפחתו.
בין החיבורים בכתב–היד: "סדר משמרה שקוראים בכל שבת"; ליקוטים מספר "חמדת ימים", לחגי פסח, שבועות, סוכות, ימים נוראים ועוד; "דרכי חשבון המולדות והקביעות", פותח: "תחילה אשכילך ואודך בדרך זו תלך, כי היום והלילה כ"ד שעות...". כולל עיגול מסתובב (קשור בחוט אל הדף), לחישוב המולדות. בהמשך החיבור: "וקבצתי אותם מירכתי ספון מן הגאונים ומן הלשונות... מהרמב"ם ז"ל וממקומות אחרים...". בדף [38/ב] ציור התקופות על גבי כף יד אדם. בדף 39א נכתב בתוך הדברים: "עתה המשל כגון שאנו בשנת תקמ"ה ליצירה"; "שער תקופות לאבא שאול", "ביאור תקופות לרבי עקיבא זצ"ל", "ביאור התקופות לר' משה זלה"ה", "ביאור אחר לתקופות" – בסופו "ע"כ מספר שושנת יעקב ומספר בן אוני מספרים אחרים כתיבת יד", וליקוטים נוספים; מזלות בפרסית; גורלות החול, עם התפילה "יהי רצון שיאמר קודם הבקשה: רבון העולמים... אל נדרש לשואליך ונמצא למבקשיך..."; "גורלות נביא דניאל"; "ספר בלעם", "מזל שדים", סגולות, ועוד. חלק מהחיבורים בפרסית–יהודית.

[107] דף כתובים (ועוד דפים ריקים רבים). 15.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. מעט סימני עש. קרעים וקרעים חסרים קטנים, ללא פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בנייר דבק. רישומים וחותמות. כריכת עור חדשה.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, KU.011.012.

כתב–יד, "זבח תודה", מאת רבי יחיא צאלח, וחיבורים נוספים על הלכות שחיטה וטריפות. [כלכתא? הודו], תקנ"ט [1799].
כתיבה תימנית, עם מעט הוספות ורישומים בכתיבה ספרדית, על נייר אירופי. דף השער מאויר בצבע, בפרחים ופירות. במרכזו נכתב: "הצעיר יחיא חריר יצ"ו". מעבר לדף, שער מאויר במרכזו נכתב: "זכר לחורבן". מעל כתובת זו נכתב: "זה הספר של הצעיר יחיא בן כה"ר יוסף חריר תנצב"ה". בשוליים: "נדפס בשנת [ת]קנ"ט לפ"ק לק"י".
בדף צב/2 קולופון הכותב: "ברוך ד' אשר סייענו להשלים... הצעיר יחיא בן כמה"ר יוסף חריר נ"ע היום יום כ"ו לחודש אדר שני שנת התקנ"ט ליצירה בילא"ו [ברוך ה' לעולם אמן ואמן]".
הכותב הוא יהודי תימני שכפי הנראה ישב בהודו. נראה שהוא רבי "יחיא חריר הי"ו" שתועד בכלכתא שבהודו בשנת תקס"ה, ביומנו של רבי שלום בן עובדיה הכהן מארם צובא. ראו: אברהם בן יעקב, יומנו של המתיישב היהודי הראשון בכלכותה, ספונות, ספר תשיעי, ירושלים תשכ"ה, עמ' שעג.
כתב–היד מכיל את החיבורים: "זבח תודה", ביאור על הלכות שחיטה וטרפות, מאת רבי יחיא בן יוסף צאלח – המהרי"ץ (גדול רבני תימן באותו הדור; תע"ה–תקס"ה); "שחיטות ובדיקות" מאת רבי יעקב ווייל; "שוחטי הילדים" – דיני שחיטה בצורת שיר, מאת רבי ישראל נג'ארה; שיר על בדיקת הריאה כדעת הרמב"ם, מאת רבי דוד בן שלמה ויטל ["אני ריאה אני מראה..."]; רמזי הלכות שחיטה בפסוקי בראשית כז, כ–ד ["ועתה שא נא כליך..."]. למעט חיבורו של המהרי"ץ, החיבורים הנ"ל הופיעו במספר מהדורות דפוס קודם לכן.
בדף הראשון, לפני דף השער, תפילה לפני הלימוד ותפילה לשוחט, בכתיבה ספרדית.

[4], מא, מא–מז, מז–מט, [1], מא–צב; [16] דף. 15 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים בשולי הדפים. רישומים, חתימה וחותמות. כריכה ישנה, פגומה.

תערוכה:
• יהודי הודו: בני ישראל, קוצ'ינים, בגדאדים, בעריכת ערפה סלפק. ירושלים, מוזיאון ישראל, תשנ"ה 1995.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, IN.011.003.

כתב–יד, קובץ חיבורים בענייני דרוש, מוסר, פיוט ופרשנות, בכתיבת רבי עזרא יחזקאל צאלח גבאי. [בגדאד, תרי"ט 1858].
כתיבה מזרחית נאה, מעוטרת. עברית וערבית–יהודית.
בקולופון בסוף כתב–היד: "זה הספר השלמתי חמשה ועשרים לחודש כסליו שנת תרי"ט ליצירה, אני קורא בו וזרעי וזרע זרעי אכי"ר וסי' לאנגליז תנין דיזמבר סנת ١٨٥٨ [=2 בדצמבר שנת 1858] הצעיר עזרא יחזקאל צאלח גבאי יצ"ו" (חלק מהחיבורים בכתב–היד שלפנינו הועתקו גם בכתב–יד ששון 57, בשנת תר"א, ע"י המעתיק יחזקאל בן יהושע בן יחזקאל בן אברהם, אף הוא למשפחת גבאי).
כתב–היד מכיל כמה חיבורים:
1. "ויכוח המים והיין ממהרח"א זלה"ה..." (1/א–2/א). ויכוח זה נכתב על ידי רבי חיים בן דוד אבואלעפיה (אחרי ת"נ–תקל"ה), מחכמי צפת ובהמשך מגדולי הפוסקים באזמיר, והוא מתאר ויכוח בין היין למים מי חשוב יותר (ראו: מ' בניהו, '"ויכוח המים והיין" לרבי חיים ן' דוד אבואלעפיה', חורב, י, חוברת יט–כ, אלול תש"ח, עמודים 27–34). לצד זה הוסיף המעתיק ליקוטים על יין מהמדרש, עם הערותיו, בעברית ובערבית–יהודית.
2. "שאלות טובות ששאלה מלכת שבא את שלמה המלך... בעת בואה", ובהמשך "תשובת החידות" (2/א–2/ב; ראו כתב–יד ששון 788, עמ' 140–142, קטלוג אהל דוד, עמ' 539).
3. "פירוש עשרת הדברות בל' ערבי ס"ט" (2/ב–8/א).
4. "סדר שיר השתוף" (8/ב–9/א) – רשימת מלים נרדפות בחרוזים, פותח: "שלמה קוהלת / ותקוה תוחלת / והפתח דלת / נעולה וסוגה...".
5. "מוסר השכל במליצא לרב האי גאון זצ"ל והעותק מספר שערי תשובא לרבינו יונא ז"ל" (9/א–10/ב; אוצר השירה והפיוט, י 3694).
6. "סדר פזמונים מלוקטים להלל בהם ולהודות לאל ההודאות... בשבתות ובחדשים ובחגים", ביניהם פיוטים מאת רבי ישראל נג'ארה, פייטנים נוספים מארצות המזרח, "מע' ר' צאלח מצליח זצ"ל", ופיוטים נוספים (10/ב–17/ב, 20/ב–22/ב).
7. [17/ב–20/א]: "קערת כסף... חיברה בפרייאנו הקרייה הח' המשורר רבי יוסף האיזובי זצ"ל ויתנה שלוחים לבנו חמדו ביום חתונתו...".
8. [22/ב–34/א]: "שרח משלי".
9. [34/א–37/א]: "שרח מי כמוך".
10. פיוט "ארור המן האכזרי, ברוך מרדכי העברי...".

[37] דף (ועוד עשרות דפים ריקים). 20 ס"מ. נייר איכותי עם עיטורי הבלטה פרחוניים בשולי הנייר. מצב טוב. כתמים. בלאי קל. כריכה מקורית, עם הטבעות מוזהבות.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, IQ.011.009.

כתב–יד, שורשי השמות, לרבי משה זכות – סגולות, קמיעות והשבעות. [ארצות המזרח, המאה ה–19].
כתיבה מזרחית, עם איורים ותרשימים קבליים.
"שורשי השמות", הוא חיבור מקיף של שמות קודש, עם פירוט אופן הפעולות שלהם והשימוש שלהם בהשבעות וקמיעות. החיבור בנוי כלקסיקון אנציקלופדי, המסודר לפי אותיות הא"ב, והוא כולל בתוכו אלפי שמות קודש וצירופי שמות, ועניינים רבים בקבלה מעשית. את בסיס החיבור כתב המקובל רבי משה זכות – הרמ"ז, והוא כולל סודות שקיבל מרבותיו המקובלים. חיבורו של הרמ"ז היה בהיקף מצומצם, ובהמשך הוא הורחב על ידי המקובלים שאחריו.
בראש כתב–היד ליקוטים שונים בקבלה מעשית, בהם: "סדר הקמיעות על סדר הימים" (דף 5א), "סוד שם של מ"ב", בסופו "שמעתי אומרים שדברים אלו הם של החכם ... ר' שלמה מלכו זלה"ה" (דף 6ב), "זו תפלת אדם הראשון" (דף 8).
רישומי בעלים והגהות במספר מקומות. בדף 32ב רישום: "ובזמן שנת התק"ס היינו חברים חכם אברהם עם חכם יעקב בעיר של אקיסקה יע"א והיה מעט מגפה בר מינן". בדף 91א: "מודה אני הח"מ איך מכרתי זה הספר להרב המופלג אלעזר לנדן הי"ו הצעיר מרדכי עטיאש הי"ו".

[91] דף. 29.5 ס"מ. מצב בינוני–טוב. כתמים, בהם כתמים כהים (מספר דפים קשים הקריאה כתוצאה מהכיתוב המשתקף מעברו השני של הדף). בלאי. קרעים וקרעים חסרים (חלקם גדולים) במספר דפים, כתוצאה מחריכת הדיו, עם פגיעות בטקסט. כריכה חדשה.

ראו:
• Windows on Jewish Worlds. Essays in Honor of William Gross. Edited by Shalom Sabar, Emile Schrijver and Falk Wiesemann. Zutphen, Walburg Pers, 2019, p. 183–184.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, MO.011.085.

כתב–יד, "פירוש דברי הסבא המובא בספר הזוהר פרשת משפטים..." – העתקה מהספר "אור יקר" מאת המקובל רבי משה קורדוברו – הרמ"ק. [תימן, תס"ו 1706].
כתיבה תימנית נאה, בשני טורים.
בדף השער נכתב: "פירוש דברי הסבא המובא בספר הזוהר פרשת משפטים זת"ל ולכל ישראל אמן כי"ר, לחכם המקובל האלהי כג"ק מורינו ורבינו משה קורדואירו זצוק"ל, שנת ל'י'שו'עת'ך' [=תס"ו] קויתי ייי לפ"ק".
בשולי דף השער, מופיע רישום בעלות (לא חתום): "זה הספר הנותן אמרי שפר פירוש הסבא... קניתיו בשנת התס"ז...".
הגהות וציונים קצרים בכמה מקומות בצד הגיליון, מכותבים שונים [מן המאה ה–18 בקירוב].
חיבורו של הרמ"ק "אור יקר", הוא פירוש לספר הזוהר בעל היקף רחב מאוד. על חיבור זה שקד הרמ"ק במשך שנים רבות. לאורך דורות רבים היה ספון החיבור בכתבי–יד בלבד, ורק בין השנים תשכ"ב–תשס"ט נדפס בעשרות כרכים על ידי בני משפחת אלבוים. הפירוש ל"סבא דמשפטים" נדפס בכרך כא (תשנ"א). כתב–היד שלפנינו מכיל פירוש זה, בשינויי לשון קלים. לפנינו הוא מגיע עד אמצע הסימן האחרון (יז, עמ' עז), וחסרים בו ככל הנראה דף אחד או שניים.

עו דף. 21 ס"מ. מצב טוב. סימני עש, עם פגיעות ספורות בטקסט. קרעים וקרעים חסרים קטנים, בעיקר בשולי הדפים, עם פגיעה קלה בטקסט באחד הדפים. רישומים. כריכה חדשה, עם סימני עש.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, YM.011.006.