כתב–יד, סידור כוונות הרש"ש – כוונות לברכות השחר. [תוניסיה, המאה ה–19].
כתיבה ספרדית (תוניסאית) נאה, מרובעת ובינונית. בראש כתב–היד קטע מהקדמת רחובות הנהר. מספר הגהות מכותב אחר.
ב"הקדמת המעביר שינה" (שבה משתנות הכוונות לפי השנים) מופיע תאריך: "כגון עתה שאנחנו עומדים באלף הו' שהוא ביסוד, וכבר עברו ממנו ת"ק שהם חב"ד... וכבר עברו ממנו כ"ח שנים שהם חו"ב...". פרט השנה המצוין כאן הוא תקכ"ח, אך כפי הנראה כך העתיק הכותב מן הסידור שהיה לפניו. בשוליים נוספה הגהה מכותב אחר: "א"ה [אמר הכותב] כך היא נוסחא הבאה לידנו אבל בקונטריס השלוח לאגזייר [אלג'יר] כתוב כך וכבר עברו ממנו כ"ה שנים שהם חו"ב דת"ת...".

סידור הרש"ש הוא סידור של כוונות הקבלה על פי כתבי האר"י ומהרח"ו, שנערך על ידי מקובלי ירושלים "המכוונים", חכמי ישיבת "בית אל", על פי סידור שנערך ע"י רבם הרש"ש הקדוש – המקובל רבי שלום מזרחי שרעבי, ראש ישיבת "בית אל" באמצע המאה ה–18. סידור הרש"ש הועתק במשך שנים מכתב–יד מדויקים, שהוגהו על ידי המקובלים חכמי הישיבה.
התפילה בכתבי–יד של הסידור הייתה נחלתם של המקובלים "המכוונים" בלבד. בדרך כלל היו אלה המקובלים עצמם שהכינו העתקות שונות מסידור הרש"ש לשימושם העצמי, או מסרום לחכמי הקבלה הנאמנים בלבד. כל אחד מכתבי–היד האלו הוטבע בחותמו של המקובל שהעתיק אותו, כשהוסיף בו תיקונים והוספות משלו.
הסידור נשמר באדיקות ובכוונה תחילה בכתבי–יד במשך שנים רבות ולא נדפס כלל, עד השנים תרע"א–תרע"ו, אז נדפס בכמה חלקים על ידי כמה מחכמי המקובלים האשכנזים בישיבת "שער השמים" בירושלים.

[22] דף (ועוד דפים ריקים). 21.5 ס"מ. מצב טוב–בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט במספר מקומות. כריכה חדשה.

על התפתחותו של סידור הרש"ש, כתיבתו ועריכתו בידי מקובלי "בית אל", ראו במאמרו של משה הלל: The Rashash's meditation prayer books, between tradition and innovation, בתוך: Windows on Jewish Worlds. Essays in Honor of William Gross, ed. Shalom Sabar, Emile Schrijver, Falk Wiesemann, עמ' 205–239. שם מופיע נספח עם רשימה של כתבי–יד סידורי הרש"ש שבאוסף משפחת גרוס. כתב–היד שלפנינו נרשם שם במספר 5.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, TU.011.007 .

כתב–יד, סידור כוונות הרש"ש – לחנוכה, פורים, והגדה של פסח, בכתיבת המקובל רבי יחיא צארום. [ירושלים, שנות הת"ר, המאה ה–19/20].
כתיבה מזרחית–תימנית. במספר מקומות הוסיף המעתיק – רבי יחיא צארום – הגהות משלו (עם הפתיחה: "לענ"ד" או "לעדנ"ן"; לרוב בסיום ראשי התיבות: "וא"ש ההי"ב" [=ואם שגיתי ה' הטוב יכפר בעדי]). לפני כוונות הגדה של פסח: "דרושי הסדר מתורתו של הרב החסיד כמוה"ר דוד מאג'ר זלה"ה" (רבי דוד מג'אר היה מגדולי תלמידי הרש"ש).

רבי יחיא ב"ר יוסף צארום (תר"ג–תרע"ז), מראשי העולים מצנעא לירושלים בשנת תרמ"ב, וממנהיגי העדה התימנית. בשנת תרמ"ה נבחר לראב"ד ורב העדה התימנית בירושלים. נמנה על מקובלי מדרש החסידים "בית אל".

סידור הרש"ש הוא סידור של כוונות הקבלה על פי כתבי האר"י ומהרח"ו, שנערך על ידי מקובלי ירושלים "המכוונים", חכמי ישיבת "בית אל", על פי סידור שנערך ע"י רבם הרש"ש הקדוש – המקובל רבי שלום מזרחי שרעבי, ראש ישיבת "בית אל" באמצע המאה ה–18. סידור הרש"ש הועתק במשך שנים מכתב–יד מדויקים, שהוגהו על ידי המקובלים חכמי הישיבה.
התפילה בכתבי–יד של הסידור היתה נחלתם של המקובלים "המכוונים" בלבד. בדרך כלל היו אלה המקובלים עצמם שהכינו העתקות שונות מסידור הרש"ש לשימושם העצמי, או מסרום לחכמי הקבלה הנאמנים בלבד. כל אחד מכתבי–היד האלו הוטבע בחותמו של המקובל שהעתיק אותו, כשהוסיף בו תיקונים והוספות משלו.
הסידור נשמר באדיקות ובכוונה תחילה בכתבי–יד במשך שנים רבות ולא נדפס כלל, עד השנים תרע"א–תרע"ו, אז נדפס בכמה חלקים על ידי כמה מחכמי המקובלים האשכנזים בישיבת "שער השמים" בירושלים.

[42] דף. 18 ס"מ. מצב טוב. כתמים. חותמות. כריכת עור חדשה, מהודרת.

על התפתחותו של סידור הרש"ש, כתיבתו ועריכתו בידי מקובלי "בית אל", ראו במאמרו של משה הלל: The Rashash's meditation prayer books, between tradition and innovation, בתוך: Windows on Jewish Worlds. Essays in Honor of William Gross, ed. Shalom Sabar, Emile Schrijver, Falk Wiesemann, עמ' 205–239. שם מופיע נספח עם רשימה של כתבי–יד סידורי הרש"ש שבאוסף משפחת גרוס. כתב–היד שלפנינו נרשם שם במספר 12.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, EI.011.012.

כתב–יד, סידור כוונות הרש"ש – כוונות לתפילות השבת ולליל הסדר, בכתיבת ידו של המקובל רבי שלום יוסף אלשיך, ראב"ד עדת התימנים בירושלים. [ירושלים, המאה ה–19/20].
כתיבה מזרחית–תימנית, נאה ומסודרת. לאחר הכוונות לתפילות השבת, הועתקו כוונות הרש"ש לסימני ליל הסדר: קדש ורחץ כרפס וכו'.

הגאון רבי שלום בן יוסף הלוי אלשיך (תרי"ט–תש"ד), מגדולי המקובלים וראב"ד לעדת התימנים בירושלים. נולד בצנעא שבתימן, תלמידם של רבי חיים קורח ורבי יחיא בדיחי. כבר בשנת תרמ"ו הוא חתום יחד עם "חכמי הישיבה הכללית" בצנעא על פסקי דין. בשנת תרנ"א עלה לארץ ישראל, בה ביסס את מוסדות העדה התימנית בירושלים. הוא חתום על פסקי דין ותקנות שונות. לאחר מלחמת העולם הראשונה מונה לראב"ד ורב–ראשי לעדת התימנים. מחכמי ישיבות המקובלים "בית אל" ו"רחובות הנהר". עסק גם בפרשנות לפיוטי משוררי תימן וחיבר בעצמו פיוטים רבים העוסקים בכיסופי העליה לארץ. מחבר "דורש שלום".

סידור הרש"ש הוא סידור של כוונות הקבלה על פי כתבי האר"י ומהרח"ו, שנערך על ידי מקובלי ירושלים "המכוונים", חכמי ישיבת "בית אל", על פי סידור שנערך ע"י רבם הרש"ש הקדוש – המקובל רבי שלום מזרחי שרעבי, ראש ישיבת "בית אל" באמצע המאה ה–18. סידור הרש"ש הועתק במשך שנים מכתב–יד מדויקים, שהוגהו על ידי המקובלים חכמי הישיבה.
התפילה בכתבי–יד של הסידור היתה נחלתם של המקובלים "המכוונים" בלבד. בדרך כלל היו אלה המקובלים עצמם שהכינו העתקות שונות מסידור הרש"ש לשימושם העצמי, או מסרום לחכמי הקבלה הנאמנים בלבד. כל אחד מכתבי–היד האלו הוטבע בחותמו של המקובל שהעתיק אותו, כשהוסיף בו תיקונים והוספות משלו.
הסידור נשמר באדיקות ובכוונה תחילה בכתבי–יד במשך שנים רבות ולא נדפס כלל, עד השנים תרע"א–תרע"ו, אז נדפס בכמה חלקים על ידי כמה מחכמי המקובלים האשכנזים בישיבת "שער השמים" בירושלים.

[34] דף. 21 ס"מ. מצב טוב. כתמים (בהם כתמים כהים). בלאי. מעט סימני עש. כריכה מקורית, מנותקת ופגומה.

בין דפי כתב–היד נמצאת פיסת נייר עם כוונות. בראשה נכתב: "שנת התר"ץ ליצירה היא שנת שישי ליובל... דמלכות דיסוד דנצח דיסוד, צריך לכוון...".
על התפתחותו של סידור הרש"ש, כתיבתו ועריכתו בידי מקובלי "בית אל", ראו במאמרו של משה הלל: The Rashash's meditation prayer books, between tradition and innovation, בתוך: Windows on Jewish Worlds. Essays in Honor of William Gross, ed. Shalom Sabar, Emile Schrijver, Falk Wiesemann, עמ' 205–239. שם מופיע נספח עם רשימה של כתבי–יד סידורי הרש"ש שבאוסף משפחת גרוס. כתב–היד שלפנינו נרשם שם במספר 15.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, EI.011.014.

אוסף דפים, קונטרסים וחלקי כתבי–יד, עם ליקוטים רבים בענייני "קבלה מעשית", השבעות, קמיעות, סגולות ורפואות. [מזרח אירופה, שנות הת"ק והת"ר, המאות ה–18 וה–19 בקירוב].
דפים מכותבים רבים ושונים, בכתיבה אשכנזית רהוטה, בהם דפים בכתיבות אופייניות לשנות הת"ק. חלק מהדפים כתובים ביידיש. כולל תרשימים ואיורים קבליים. יתכן שאוסף דפים זה נלקט והיה ברשותו של מקובל מעשי ("בעל שם"), שעשה בו שימוש לעשיית סגולות, רפואות וקמיעות עבור אנשים שפנו אליו.
בדפים מופיעים רישומים שונים, בהם כתובות, שמות לתפילה, ועוד. לדוגמה: "ר' יונה נחמן הנולד מאשה רחל להצלחה ולפרנסה", "אדערעס לחארקאב להרב המפורסם.. מו"ה שנייאר זלמן...", "מאיר בן האשה גולדה"; "בית הרב מקאסטנטין ישן, הרב ר' שמואל אברהם בן שיינציא, בנו יעקב יוסף בן הינדא רחל, ז'[וגתו] זיסעל בת אסתר פייגא, בנם זאב יזכה לגדלו בכל טוב לאוי"ש, לקנות 100 שטערינשוסען אדרעס שלו יוסף בלעכמאן בקאנסטנטין ישן גובערנע זיטאמיר". [רבי שמואל אברהם הנזכר כאן הוא רבי שמואל אברהם בלכמאן אב"ד קונסטנין–ישן, הידוע בשמו "ר' אלתר קאנסטנטינר", מגדולי ההוראה בזמנו, רבו של הרב מטעפליק]; "האדרעסע לק' אמשטרדם...", "ראוויא ראסקיא ליד הערין ר' הירש רייכליר", "ותניחו מכתב קטן בתוכו ומכתבו בתוכה... לאמסטרדם להרבנים הצדיקים פקידי ואמרכלי דארה"ק בעיר אמסטרדם, בקשתו לשלוח המעות לירושלים עה"ק תובב"א..."; ועוד.

למעלה מ–80 דף. גודל ומצב משתנים. כתמים, בלאי וקרעים רבים, עם פגיעות בטקסט.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, EE.011.035.

כתב–יד, סדר קידוש לבנה. [אירופה, המאה ה–19].
כתיבה אשכנזית מרובעת. בראש כתב–היד שער מאויר מעוצב כבית הבנוי מלבנים, כאשר במרכז החלון מופיע נוסח השער, עם שם הכותב: "סדר קידוש ה' לבנה, אשר כתבתי לכבוד צורי וקוני כמנהג אשכנז מאתי הצעיר יהושע סופר". הדף שאחריו מעוטר במסגרת מאוירת בשריגי גפנים ואשכולות ענבים, במרכזו נכתב נוסח "הריני מוכן ומזומן... לקדש את הלבנה...". אחריו תיבת פתיחה מעוצבת שבתוכה המילה "הללויה". בעמוד האחרון איור נאה של מנורת "למנצח".

[6] דף. 17.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי, קרעים וקרעים חסרים קטנים, עם פגיעה קלה בטקסט. כריכה מקורית, עם תוית נייר בחזיתה והכיתוב: "סדר קידוש לבנה".

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, GR.011.010.