כתב–יד, "ספר אוצרות זהב", הכולל מספר חיבורים: הגדה של פסח ותיקון למועדים עם פירוש "עץ חיים" מאת המהרי"ץ [רבי יחיא צאלח], ליקוטים מסידור הכוונות של הרש"ש, וחיבורים נוספים, בכתיבת רבי יוסף צפירה. תנעם (תימן), תרמ"ב [1882].
כתיבה תימנית נאה. דף השער מאויר ומעוטר בדיו אדומה. עיטורים רבים בדיו אדומה לאורך כתב–היד, בתיבות הפתיחה והכותרות.
בדף השער נכתב: "ספר אוצרות זהב – והוא תיקון ליל פסח וסדר ספירת העומר, ונוסח האזהרות ותיקון הסליחות, ותיקון ההושענות, ותיקון שמחת תורה... נעתק פה תנעם תחרוב ותצדי [=תחרב ותהיה שממה] וירושלים תוב"ב [תבנה ותכונן במהרה בימינו] – שנת אעלה בתמ"ר אוחזה בסנסניו" [מן הכיתוב עולה כי כתב היד נכתב בתנעם, אולם מודגשת בו העיר ירושלים – כפי הנראה כרמז לתנועת העליה הגדולה מתימן באותה שנה – שנת אעלה בתמ"ר].
בסדר ספירת העומר כוונות קבליות וייחודים, מזמור "למנצח" בצורת המנורה, עם תיבות "שיויתי..." בראש העמוד (דף ס/2).
כתב–היד מכיל מספר חיבורים, שהסופר קראם יחד בשם "אוצרות זהב": הגדה של פסח וספירת העומר, אזהרות וסליחות, הושענות והקפות, עם פירוש "עץ חיים" מהרב מהרי"ץ, ועוד חיבורים המפורטים בשער: "...ועוד טמון בתוכו ספר תיקון תפלה, מלוקט מס' כוונות של רבינו האר"י זיע"א, ועוד נוסף בו עיבור שנים ותקופות מס' תיקון יששכר [=מאת רבי יששכר בן סוסאן, עם "פעולת יששכר" ותקופות, בעברית ובערבית], ונקרא ספר זה אוצרות זהב ע"ש שיש בו דברים הנחמדים מזהב ומפז רב ומתוקים מדבש ונופת צופים...".
בדף סח/ב: "ספר תקון תפלה, והוא תיקונים ונוסחאות... מלוקטים ומקובלים מספר הכוונות של רבינו הגדול האר"י זיע"א... ואת לרבות עוד מסידור רבינו הרש"ש זיע"א...".
בדף ריו/א: "עיבור שנים ותקופות, אמר המעתיק... מצאנו בלוחות ספר זה שתיקן אותו משנת הרצ"ט... ואני דלגתי ממנו כל כך שנים שעברו מאותה שנה עד שנתינו זאת שהיא שנת התרמ"ב...". כולל תרשימי עיגולים לחישוב תקופות.
בקולופון שבדף האחרון: "ותהי השלמת מלאכת הקודש ביום ב' ט"ו לחדש אב... שנת בקצ"ג" [=תרמ"ב]. מעבר לדף, בסוף התנצלות המעתיק: "אני הכותב הצעיר קל הקלים יוסף בן לא"א סעיד בן יוסף הפרצי..." [=צפירה]. שמו מופיע גם לאורך כתב–היד במספר חותמות: "ע"ה יוסף בן סעדיא צפירה ס"ט בירושלים ת"ו".
הכותב, רבי יוסף בן רבי סעדיה הפרצי–צפירה, מחכמי מרכז תימן בסוף המאה ה–19. התגורר בתנעם, ובהמשך עבר לצנעא. בשנת תר"ן עלה לארץ ישראל עם קבוצת עולים מצנעא. בירושלים התפרנס מכתיבת סת"ם, ורבים הזמינו ממנו תפילין לרוב חסידותו וקדושתו. בירושלים בשנת תרצ"א השלים את הדפסת ספר הדרשות של אביו "כסף צרוף", עם הוספות משלו, והראי"ה קוק בהסכמתו לספר כותב: "הביא אלי איש נכבד החה"ש הישיש המעולה מוה"ר יוסף בן החכם המופלא... סעדיה צפירה...". למד בישיבת המקובלים "בית אל". נפטר בירושלים לאחר שנת תרצ"ב (אנציקלופדיה לחכמי תימן, א, עמ' 535).
אביו רבי סעדיה צפירה, בעל "כסף צרוף" עלה אף הוא לירושלים – באנציקלופדיה לחכמי תימן (א, עמ' 537) נכתב כי הוא נפטר כנראה בעיר תנעם לקראת סוף המאה ה–19, אך כנראה זו טעות, שכן בשנת תרנ"ד הוא חתם בין חכמי תימן מירושלים, על כתב שליחות לשד"ר רבי שלמה חמדי (ראה קטלוג קדם" מכירה 92, פריט 169).

[1], ב–סב, סד–עד, עו–קג, קה–רלח דף. 18.5 ס"מ. נייר איכותי עם חותמות היצרן במספר דפים (הטבעת בלט בגוף הנייר). מצב בינוני–טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. קרעים קטנים, עם פגיעות קלות בטקסט בשולי הדפים, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. רישומים. חותמות. כריכת עור חדשה, עם לולאות עור לסגירה.

מעבר לדף השער רישום בעלות: "זכה וקנה זה הספר יחיא בן עמראן אלקטואני". בשולי דף ב/1 רישום בעלות בערבית–יהודית [של בן הכותב?]: "הדא אלכתאב חק סעיד ן' יוסף צפירה...".

כתב היד שלפנינו מתועד אצל גברא, אנציקלופדיה לחכמי תימן, א, עמ' 535.

תערוכה:
• Jüdische Lebenswelten, Katalog, edited by Andreas Nachama and Gereon Sievernich. Berlin, 1991, p. 241, no. 10/59.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, YM.011.018.