מכירה 77 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
- book (256) Apply book filter
- and (194) Apply and filter
- חסידות (166) Apply חסידות filter
- יד (143) Apply יד filter
- ספרי (142) Apply ספרי filter
- chassid (107) Apply chassid filter
- letter (102) Apply letter filter
- manuscript (98) Apply manuscript filter
- כתבי (77) Apply כתבי filter
- ספרים (57) Apply ספרים filter
- עם (50) Apply עם filter
- with (50) Apply with filter
- chassidut (48) Apply chassidut filter
- והקדשות (39) Apply והקדשות filter
- חתימות (39) Apply חתימות filter
- dedic (39) Apply dedic filter
- signatur (39) Apply signatur filter
- print (38) Apply print filter
- בכתב (36) Apply בכתב filter
- הגהות (36) Apply הגהות filter
- gloss (36) Apply gloss filter
- handwritten (36) Apply handwritten filter
- רבנים (35) Apply רבנים filter
- מכתבי (35) Apply מכתבי filter
- יהדות (35) Apply יהדות filter
- ומכתבים (35) Apply ומכתבים filter
- jewri (35) Apply jewri filter
- rabbin (35) Apply rabbin filter
- חב (32) Apply חב filter
- חבד (32) Apply חבד filter
- מכתבים (32) Apply מכתבים filter
- חב"ד (32) Apply חב"ד filter
- chabad (32) Apply chabad filter
- עתיקים (31) Apply עתיקים filter
- דפים (31) Apply דפים filter
- 16 (31) Apply 16 filter
- centuri (31) Apply centuri filter
- earli (31) Apply earli filter
- th (31) Apply th filter
- וכתבי (30) Apply וכתבי filter
- וספרים (29) Apply וספרים filter
- בעלות (25) Apply בעלות filter
- בעלות, (25) Apply בעלות, filter
- ורישומי (25) Apply ורישומי filter
- מיוחסים (25) Apply מיוחסים filter
- עותקים (25) Apply עותקים filter
- inscript (25) Apply inscript filter
- inscriptions, (25) Apply inscriptions, filter
- ownership (25) Apply ownership filter
- signatures, (25) Apply signatures, filter
בעותקים שלפנינו נעשה שימוש לצורך הדפסת מהדורת תר"כ בבית הדפוס בשטעטטין. בדפי שני הכרכים מופיעים סימונים ורישומים רבים שנועדו לסייע למדפיסים בעבודתם (בסידור האותיות או בהגהה), ביניהם סימונים של התחלות העמודים במהדורה העתידית ועוד.
בשערי הספרים חתימות בעברית ובגרמנית של "יחיאל מיכל זקש", "Dr. Michael Sachs" (כנראה הרב החוקר ד"ר יחיאל מיכאל זקש, רב בפראג וברלין, נפטר 1864).
כרך ראשון: [4], נא, נג-עה, [3] דף. שלושת הדפים שאחרי דף השער (עם הקדמת רבי יקותיאל אשר זלמן ענזל צאזמיר) שייכים לתחילת חלק שני ונכרכו כאן בטעות. חסרים: דף נב והדף האחרון, וכן חסרים יד דף לאחר דף עה (הדפים של קונטרס "משובב נתיבות", שלא נדפס במהדורת תר"כ). כרך שני: [1], יד, לה-פ; ל, [3] דף. חסרים: [3] דף שאחרי דף השער (נכרכו בטעות בכרך הראשון); דפים טו-לד. סך הכל חסרים בשני הכרכים 36 דף. 35 ס"מ. מצב בינוני. כתמים רבים (בהם כתמים כהים וכתמי דיו). בלאי. סימני קיפול בכל הדפים, חלק מהדפים נגזרו בסימני הקיפול ובמקומות נוספים, רובם תוקנו לאחר מכן בהדבקה. קרעים במספר דפים. רישומים. חותמות. כריכות עור חדשות.
חמשת החומשים בשלושה כרכים. חלק חמש המגילות (שנדפס בסוף ספר דברים) חסר.
הסכמות חשובות מאת רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי דוד לייקס, ועוד.
לכרך א' נדפסו שני סוגי שערים, האחד מוקף מסגרת קישוט, כמו בעותק שלפנינו, והשני בלי מסגרת. על ההבדל בין השערים ראה: ח' ליברמן, אהל רח"ל חלק ג, עמ' 601-605.
המו"ל, רבי יצחק אייזיק ב"ר צבי הירש ב"ר אפרים מברדיטשוב, היה ככל הנראה קשור או מקורב אל רבי לוי יצחק מברדיטשוב, וקיבל ממנו להדפסה את פירושו למדרש רבה. בשער ספר ויקרא מצוין כי בסוף הספר נדפס "פירוש נחמד אשר לא היה לעולם והוא מהר"ב הגאון החסיד המפורסם המקובל איש האלקי נ"י... מה"ו לוי יצחק אב"ד דק"ק זעליחוב ופינסק והגליל ועתה איתן מושבו בק"ק בארדיטשוב...". למרות ההבטחה בשער, בפועל לא נדפס לבסוף פירושו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב, מסיבות שאינן ידועות.
רישומי בעלות בכרך השלישי: "שמואל דוד כורך ספרים מכולל ווארשא","זאת נדב ר' שמואל דוד כורך ספרים מכולל ווארשא לביהמ"ד קאסיב בעה"ק צפת"ו", "שייך לביהמ"ד אדמו"ר הק' מאור הגולה כקש"ת מו"ה יעקב שמשון שליט"א מקאסיב בעיה"ק צפת"ו". חותמות רבות של בית המדרש הנ"ל.
שלושה כרכים. כרך ראשון (בראשית): [2], קכא דף. כרך שני (שמות, ויקרא): מח; ד, ט-ל דף. חסרים 12 דפים: ה-ח, לא-לח, מספירת הדפים השניה. כרך שלישי (במדבר, דברים): צו דף (במקור: צו; יט, כא-לח; יב, יד-יז, יז-מד; טו; לג, [1] דף. חסר חלק חמש מגילות). 30.5 ס"מ. מצב משתנה בין הכרכים, בינוני-טוב. כתמים (חלקם כהים), כתמי רטיבות ובלאי. קרעים, חלקם משוקמים, עם פגיעה בטקסט במספר דפים. סימני עש. דף השער בכרך הראשון וכשבעה דפים אחריו פגומים (יתכן והושלמו מעותק אחר). בדפים אלה קרעים חסרים גדולים, עם פגיעות רבות בטקסט, משוקמים בצילום (חלקים גדולים מדף השער ומההסכמות שמעבר לשער הושלמו בצילום), וסימני עש רבים עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. כריכות חדשות.
שני חלקים בשני כרכים, משתי מהדורות שונות. הכרך הראשון (בראשית-ויקרא) נדפס באוסטרהא תקס"ה (חלק ראשון מתוך שניים שנדפסו שם), והכרך השני נדפס בסדילקוב, תקע"ט (חלק שני מתוך שניים שנדפסו שם). בדף השער של הכרך השני נכתב "כמ"ש [=כמו שנדפס] באוסטרהא", כשהמילה "באוסטרהא" מובלטת באותיות גדולות בצבע אדום. באותיות קטנות יותר למעלה מופיע שם מקום הדפוס האמיתי: "גדרוקט אין סידלקאב".
הסכמות חשובות של רבי לוי יצחק מברדיטשוב , רבי דוד לייקס, ועוד, הועתקו ממהדורת מינקוויץ תקנ"ט (ראה פריט קודם).
כרך ראשון (בראשית, שמות, ויקרא): [2], קכא; ב-מח; ב-לח דף. כרך שני (במדבר, דברים, מגילות): עח; לו, [1]; עט-צד, [2]; לב, [1]; טו; מד דף. ספירת דפים משובשת. חלק שיר השירים (ספירת הדפים השנייה: לו, [1]) נכרך שלא במקומו, לאחר ספר במדבר. 33 ס"מ בקירוב. כרך ראשון במצב בינוני. כרך שני במצב טוב-בינוני. כתמים. כתמי רטיבות כהים בדפים הראשונים של הכרך הראשון. קרעים בדפים הראשונים בשני הכרכים, משוקמים בהדבקות ובמילוי נייר (בדף השער של הכרך הראשון קרע חסר עם פגיעה במסגרת השער ובטקסט מצדו השני). סימני עש, עם פגיעות בטקסט במספר מקומות. כריכות עור חדשות.
מעבר לשער הראשון של חלק א' נמצאת "תמונת כתב יד".
תלמוד ירושלמי על סדר קדשים אבד בתקופת הראשונים ולא הובא מעולם בדפוס. בתחילת המאה העשרים קם שלמה פרידלנדר (שאימץ לעצמו זהות בדויה של צאצא למשפחת אלגאזי הספרדית), העתיק ברוב כשרון את כל מאמרי הירושלמי קדשים שהובאו בספרי הראשונים בשילוב מאמרי ירושלמי מסדרים אחרים, ופרסם ברבים כי הוא מצא בכתב יד ישן נושן את הירושלמי האבוד.
מעשה זיוף זה הכשיל את רוב הרבנים והחוקרים כדוגמת המהרש"ם, שאף כתב הגהות לספר, שנתפרסמו בכל חלקיו, ה"חפץ חיים" שהתחיל להניח תפילין דרבנו תם עפ"י הנכתב בספר, ועוד. מאידך היו חדי עין כבעל ה"כלי חמדה", הגאון מרוגאטשוב ואחרים, שגילו את הזיוף וחשפו זאת ברבים. פולמוס הירושלמי ארך מספר שנים, במהלכן התפרסמו ספרים לכאן ולכאן (רוב הפרסומים בעד הירושלמי נכתבו על-ידי פרידלנדר תחת שמות בדויים שונים). לאחר שהתברר הזיוף נגנזו רוב העותקים.
הכרך הראשון נדפס על נייר בהיר ואיכותי. חותמות "אברהם צבי ברודנא" בכרך הראשון.
שני כרכים. כרך ראשון (זבחים וערכין): [8], ק דף. כרך שני (חולין ובכורות): [10], עח; [1], מז דף. 34.5-36 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. קרעים חסרים ושיבושים בהדפסה בשניים מדפי המבוא, עם פגיעה בטקסט. קרעים עם פגיעה קלה בטקסט בדפים בודדים נוספים. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכות חדשות.
ספר חידושי רבינו חיים הלוי על הרמב"ם, מאת רבי חיים הלוי סולובייצ'יק אב"ד בריסק. בריסק, תרצ"ו 1936. מהדורה ראשונה.
בדף יב/2 שתי הגהות למדניות בכתב יד [כפי הנראה בכתב ידו של הגאון רבי שמואל אליעזרי (תרס"ה-תשנ"א), רבה של שכונת בית וגן בירושלים, מעורכי ה"אנציקלופדיה תלמודית" וממקימי "מכון הרי פישל"].
ספרו המפורסם של הגר"ח מבריסק, שנדפס כ-18 שנה לאחר פטירתו ע"י בנו הגרי"ז. ספרו זה, שבו השקיע הגר"ח את תמצית חייו, הוזכר על גבי מצבתו כהבטחה שהספר עתיד לראות אור: "השאיר אחריו ברכה בכתב-יד חבור גדול על הרמב"ם שיראה אור". מסיבות שונות התעכבה הדפסת הספר זמן כה רב. הסיבה העיקרית לעיכוב הייתה מחסור של 600 דולרים (סכום עתק בימים ההם) שנדרשו להדפסה. בשנות התר"צ יצא רבי יחזקאל אברמסקי, תלמידו המובהק של הגר"ח, ב"קול קורא" לעורר רבנים ונדיבים שירתמו להשגת תקציב להדפסת הספר. בקריאתו זו מגדיר הגר"י אברמסקי את הספר שלפנינו במילים אלו: "בספר הזה נכללו חדושי תורתו שהשמיע ברבים כשלש עשרה שנה בתור ראש הישיבה, בישיבה היותר מובהקה במתיבתא וולזין, שבהם סלל הדרך הנכונה איך להגיע ישר אל הנקודה שבתוך העגול שבכל ענין וענין בהבנת עומק ועיקר היסוד של הדבר הנדון, כשהוא לוטש, מיישר, מזקק ומלבן שרש ההלכה לכל סניפיה וענפיה...".
כשהחלה סוף סוף מלאכת הדפסת הספר, היו כמה ממעריצי תורת הגר"ח שלא הייתה להם הסבלנות להמתין עד שתושלם מלאכת ההדפסה. לכן, על פי בקשתם, כל קונטרס שיצא מהדפוס תיכף נשלח אליהם. ידוע על שלושה שנשלחו אליהם קונטרסים מיד כשנדפסו. היו אלה רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי, ה"דבר אברהם" מקובנא ורבי יחזקאל אברמסקי.
יצירה בפני עצמה היא ההקדמה המפורסמת שכתבו בני המחבר בראש הספר, שגם היא סולת מזוקקת, וכל מילה בה נכתבה בכובד ראש ולאחר התלבטויות מרובות. בהקדמת הספר נדפס שדרך לימודו של הגר"ח היא "עפ"י הדרך אשר הורו לנו רבותינו הראשונים". משפט זה נכתב בהוראת ידיד נפשו של המחבר, המו"צ המפורסם של בריסק רבי שמחה זליג ריגר, אך בני המחבר הססו לכתוב כך. באותם ימים הגר"ח התגלה בחלום לרבי שמחה זליג, ואמר לו שכעת בעולם האמת הוא נוכח לראות שאכן דרך לימודו היא "על פי הדרך אשר הורו לנו רבותינו הראשונים". לאור זאת הסכימו בני המחבר להכניס את המשפט להקדמתם. מסופר שאת משפט הסיום "החותמים ברעדה בני הגאון המחבר זצוקללה"ה" כתב הגרי"ז כשידיו נתקפות רעד של ממש (ש' מלר, רבן של כל בני הגולה, א', ירושלים תשע"ד, עמ' 592-593, ובהערה 60).
על מעמדו המיוחד של הספר בעולם התורה, מיום צאתו לאור ועד לימינו, ועל התלאות והעיכובים בהדפסתו, ראה: ש' מלר, רבן של כל בני הגולה, א', ירושלים תשע"ד, פרק טו "ירושה לדורות", עמ' 545-616; א' סורסקי, מלך ביפיו, ירושלים תשס"ד, עמ' 282-287, 219-221.
[3], ג-קיב דף. 33.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרעים קלים. הדפים הראשונים מנותקים. מדבקות ספריה (של הרב אליעזרי) ותו-ספר. כריכה אחורית מקורית (ללא שדרה וללא כריכה קדמית).
לרקוד עם "ר' חיים" בהקפות בשמחת תורה
"כשהופיע בדפוס ספרו של הגרח"ס 'חדושי רבנו חיים הלוי', נתרגש ר' ברוך דוב [ליבוביץ] עד מאד בראותו את הספר, ולחש בשפתיו כמה פעמים: דעם הייליגען רבינ'ס ספר (ספרו של הרבי הקדוש). הוא ציוה להגיש יין לשלחן, ואמר שאלמלי היו מכירים באור הגדול שהופיע עכשיו על פני תבל, היו מובילים את הספר בתופים ומחולות. ולא נתקררה דעתו עד שמצא את ההזדמנות גם לזה. בשעה שחגגו בקמניץ את חגיגת חנוכת הבית של הבנין החדש של הישיבה (בחנוכה של שנת תרצ"ז) והובילו את ספרי התורה של הישיבה לבנין החדש תחת חופה בתופים ומחולות וכלי שיר, צעד ר' ברוך דוב בראש התהלוכה כשספרו של הגרח"ס בידו" (רבי ברוך דוב לייבוביץ, תל-אביב תשי"ז, עמ' פ). בהקפות בשמחת תורה בישיבת קמניץ, רקדו הגרב"ב ותלמידיו עם הספר של רבו המובהק (רבן של כל בני הגולה, א', ירושלים תשע"ד, עמ' 589).
לאחר פטירת מרן הגרש"ז אויערבאך, טיפל אחד הנכדים בחלוקת ירושת ספריו בין בני המשפחה. כששאל את דודו הגאון רבי שמואל אויערבאך באלו ספרים הוא מעוניין, הוא ביקש רק שני ספרים שהיה לו קשר רגשי אליהם, אחד מהם היה הספר חידושי רבנו חיים הלוי (מהדורה ראשונה). רבי שמואל סיפר אז, שבשעה שהספר יצא לאור, שלח אביו רבי שלמה זלמן מכתב מירושלים לעיר בריסק, בו ביקש מאת מרן הגרי"ז לרכוש את הספר, עם תשלום שצורף למכתב, והספר נשלח אליו בדואר מהעיר בריסק. רבי שמואל הסביר בכך את חשיבותו של ספר זה בעיניו. (עפ"י שמואל בדורו, ירושלים, תש"פ, עמ' שלו).
מחבר הספר, רבי יוסף ריקיטי (אוצר הרבנים 8662), אמן מחונן שעסק במלאכות שונות, בהן העתקת ספרים, כתיבת מגילות וכתובות ועיטורן, ציור והכנת כלי חרס ומתכת, ועוד. נולד באיטליה (ככל הנראה בוונציה), לרבי אליעזר שליט ריקיטי. עלה לצפת בבחרותו, בין השנים ת'-ת"ג. בהמשך חזר לאיטליה ושימש כשד"ר צפת בין השנים תל"ד-תל"ו. לצד ספר חכמת המשכן הדפיס במנטובה באותה השנה את ספר "אגרת מספרת יחסותא דצדיקי דארעא דישראל", על קברי צדיקים ומקומות קדושים בארץ ישראל. ראה אודותיו בהרחבה: מ' בניהו, רבי יוסף ריקיטי, אסופות, ב, תשמ"ח, עמ' שנט-שעב.
את ההקדמה לספר חיבר המקובל הנודע רבי משה זכות - הרמ"ז (ראה בניהו, שם).
בעמוד האחרון, כותרת: "ואלו אופני הציורים אשר בשלהי היריעה יהיו באים בעה"ו", ותחתיה מפתח בן י"ח אותיות לכל אחד מכלי המשכן ובגדי הכהונה, האמור להתאים לציורים. המחבר התכוון להדפיס יחד עם הספר איורים לכל אחד מכלי המשכן ובגדי הכהונה, כפי שכתב ב"התנצלות המחבר" בדף האחרון: "בתחילת מלאכתי זאת היה בדעתי לצייר צורה בתוך צורת מלאכת המשכן הלזה... והתחלתי בהשתדלות נמרץ לתת לאומנים לעשות אלו הציורים בעט ברזל ועופרת, ולא עלה בידי מאומה כי המלאכה היתה נמבזה ונמס, להיות שאין האומנים בקאים[!] כל כך בעיר הזאת בזאת המלאכה...". בהמשך כותב המחבר כי בכוונתו להשלים את מלאכת הדפסת הציורים כשיבוא לעיר ונציה, על פי מפתח האותיות המפורט שהדפיס, אך ככל הנראה הדבר לא עלה בידו.
חתימה בדף השער: "לה"ו הצעיר אחי"ם ס"ט" - חתימת הגאון רבי אברהם חי מוסאפיא, מחכמי טורקיה וירושלים, בן רבי חיים יצחק אב"ד אישפלאטרו, מחבר "תהלה לדויד" על תהילים (ליוורנו תרכ"ז). חידושיו נדפסו גם בספרו של אביו "חיים וחסד" (ליוורנו תר"ד).
ט, [3] דף. 20 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. רישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה, נאה.
מכיל איורים רבים של מבנה בית המקדש וכליו. נראה כי הספר נדפס בשני שלבים: בשלב ההדפסה הושארו מקומות ריקים לאיורים, ולאחר מכן נוספו האיורים בהטבעת תצריבי נחושת. הטופס שלפנינו כולל את כל האיורים.
לאחר [4] הדפים הראשונים, נכרך דף גדול מקופל עם מפת בית המקדש, העזרות והר הבית. בתחתית הדף נדפסו ביאורים למקומות השונים המצוינים במפה באותיות (ישנם טפסים בהם לא נדפסו ביאורים אלו, ונרשמו בכתב-יד).
בראש הספר ובסופו נדפסו שירים מחכמי איטליה.
בדף המגן האחורי שיר בכתב-יד לכבוד המחבר, מאת "יח"ם", המתחיל "מקדש אלקים חי הלום כתבת..." (לא מופיע ב"אוצר השירה והפיוט" של דוידזון). בראש השיר, כותרת: "גם אני לא אחשוך פי אדברה במעט רוחי על איש אשר בחכמה רבה כתב וחבר וחשב מחשבות במקדש קדש ובמזבח". בשולי השיר חתם המחבר: "ויח"ם בשר הילד", כשהמילים "יח"ם" מודגשות.
[4], נב דף + [1] דף מקופל. נייר איכותי. 21 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות (כולל כתם בחלקו העליון של דף השער ובמפה המקופלת). סימני עש. בחלקה התחתון של המפה המקופלת סימני עש רבים. קרעים קטנים בקפלי המפה. כריכה חדשה.
בראש הספר נדפסו "רשיון אצילי מדינת זילנדייאה", "רשיון אצילי הארץ נקראים נציבים כלליים", ו"רשיון אצילי מדינת הולנדייאה" - משנת 1642 (בתרגום לעברית). כמו כן, נדפסו שם שירים מאת רבי שאול מורטירה, רבי יצחק אבוהב, רבי שמואל בן אברהם הרופא, רבי אהרן צרפתי והמחבר.
בשער הספר חתימה בכתיבה ספרדית: "שלום מזרחי שרעבי", בדף ד [צ"ל: ג] ובדף ה חתימות נוספות בשמו הפרטי בלבד: "שלום". לפנינו חתימות המקובל הנודע - רבינו הרש"ש.
רבינו שלום מזרחי שרעבי - הרש"ש (ת"פ-תקל"ז) נולד בשרעב שבתימן, וגר בצנעא. כבר בנעוריו היה גדול בתורה ובקבלה, אך היה נסתר וצנוע בדרכיו. בצעירותו עמד בניסיון גדול ובעקבותיו נדר לעלות לירושלים. הוא עזב את תימן והפליג לבומביי שבהודו, משם נסע לבגדאד וישב בה זמן מה. לאחר מכן נסע לדמשק ומשם עלה לירושלים. בהגיעו לירושלים השכיר עצמו כ"משרת" בביתו ובבית מדרשו של המקובל רבי גדליה חיון - ראש ישיבת המקובלים "בית אל", כשהוא מסתיר את גדלותו. הוא נהג לשמש את חכמי הישיבה ולהאזין ללימודם בשקט. כשהתקשו בשאלות שלא מצאו עליהן מענה, היה רושם בסתר את התשובה ומניח אותה בהחבא בבית המדרש. כאשר גילה זאת רבי גדליה חיון, הבין את גודל חכמתו וקדושתו, נתן לו את בתו חנה לאשה, וכאשר נפטר רבי גדליה, בשנת תקי"א, התמנה הרש"ש על מקומו לראש ישיבת המקובלים והחסידים "בית אל". כאשר נתמנה לראש הישיבה, הקים חבורה קדושה של מקובלים שנקראה "חברת אהבת שלום". המקובלים התאגדו ביניהם ב"שטרות התקשרות", שבהם קבלו על עצמם קבלות, תקנות וערבות הדדית. בין תלמידיו בחבורה קדושה זו נמנו החיד"א, רבי יום טוב אלגאזי, רבי גרשון מקיטוב (גיסו של הבעש"ט), ועוד. תלמידו החיד"א כותב עליו: "אחד קדוש בדורנו, מקובל מופלא, וכמעט היה לו ספר עץ חיים על פה, בקי בהקדמות על מתכונתן, וברוב בקיאותו וחכמתו העמיד כוונות האריז"ל על בוריין כסדרן וכהלכתן, וכתב קונטרס גדול - שמו רחובות הנהר - לברר ולפרש הקדמות היטב... והיה מכוון כל כוונות האריז"ל... והיה מיחד יחודים כמ"ש רבינו האריז"ל בשער רוח הקדש" (שם הגדולים, מערכת גדולים, אות ש). בין חיבוריו נודע סידור הכוונות, המכונה "סידור הרש"ש" - הכולל את סודות וכוונות התפילה עפ"י האר"י, שמאז כתיבתו הפך להיות הדרך העיקרית לכוונות התפילה עפ"י הקבלה.
לח דף. 19 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני עש. קרעים חסרים בדף השער, עם פגיעה במסגרת השער, אחד מהם משוקם. כריכה חדשה.
מקור: אוסף משפחת ששון.
שער מאויר בתחריט עץ המתאר את "עקדת יצחק".
בשער ובדף שלאחריו שתי חתימות בכת"י איטלקי "לה"ו, יעקב חזק". חתימה נוספת בכת"י אשכנזי: "אשר אנטשיל ל"ש" [=ליכטנשטיין]. ארבע הגהות [בכתיבה איטלקית עתיקה].
הגאון המקובל הקדוש רבי יעקב חזק (תמ"ט-תקמ"ב), אב"ד פאדובה. מגדולי הרבנים באיטליה, תלמיד-חבר של רבינו הרמח"ל [רבי יעקב חזק יסד את ישיבת "מבקשי השם" ללימוד הקבלה יחד עם רבי משה דוד וואלי. אליהם הצטרף בהמשך רבי משה חיים לוצאטו שהיה צעיר מהם (בגיל 17). לאחר זמן מינו את תלמידם הצעיר לראשות הישיבה, וכולם ישבו לפניו כתלמידים ולומדים תורה מפיו בקביעות]. היה מעורב רבות בפולמוס נגד כתבי הרמח"ל. החיד"א שנפגש עמו בשנות התק"ל, מביא משמו דברים רבים ומופלאים בשם אליהו הנביא ו"המגיד" מן השמים שנתגלו לרמח"ל ולבני חבורתו. החיד"א גם כותב על רוב קדושתו, בתיאור פגישתו "עם הרב החסיד מופת דורנו הר"י חזק... ושמעתי על הרב הנזכר שלא ראה קרי מימיו". החיד"א ראה ברבי יעקב חזק אחד מגדולי חסידי הדור המופלגים בתורה ובמעשים. רבי מאיר טריאסטי מפאדובה העיד ששמע מפיו כי "מהר"י חזק הוא קדוש כמלאך ה' צבאות" והיה מבקש את ברכתו (רמ"ש גירונדי, תולדות גדולי ישראל וגאוני איטליה, עמ' 148).
[12], קעא, [1] דף. 28.5 ס"מ. נייר איכותי. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרע משוקם בשולי דף השער, עם פגיעה קלה במסגרת השער (דף השער שוקם בהדבקה על נייר). סימני עש משוקמים בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות קלות בטקסט. כריכה חדשה.
העותק של הגאון רבי נתן אדלר. רישומי בעלות עתיקים בדף השער, ביניהם: "[לה' הארץ]... להרב אב"ד ור"ם דפה באסקוויץ ה"ה הגאון החסיד מו"ה נתן אדלר נ"י"; "שייך לה"ה המופלא כ"ה נתן אדליר כ"ץ יצ"ו [מספר מילים מחוקות] באסקוויץ".
רישום נוסף: "מנחה היא נתונה לי מאת הרב הג' מה"ו אשר אשכנזי ז"ל דיין בעה"ק ירושלי[ם] פעגערסהיים יום א' ט"ז שבט תרי"א ל' הק' אלכסנדר" [רבי אלכסנדר אראן אב"ד פוגרסהיים].
הגאון הקדוש רבי נתן הכהן אדלר (תק"ב-תק"ס), נולד בפרנקפורט דמיין לאביו רבי יעקב שמעון אדלר. גאון בתורה וגדול בחכמת הקבלה. עמד בראשות ישיבה שייסד בביתו בפרנקפורט, והיה רבו המובהק של רבי משה סופר בעל ה"חתם סופר" - שמזכירו רבות בספריו בענייני הלכה ובענייני תורת הקבלה, וכותב עליו: "רבי המובהק הגאון החסיד המפורסם הנש"ר הגדול" ["נשר" - מליצה על משמעות השם "אדלר"], "מורי הגאון החסיד", "מורי החסיד שבכהונה". סבל רדיפות רבות מאנשי העיר, שאף אסרו עליו לקיים את המנין בבית מדרשו, שהיה מבוסס על מנהגיו המיוחדים עפ"י תורת הקבלה. בשנת תקמ"ב עזב רבי נתן אדלר את פרנקפורט והתיישב בבוסקוביץ שבמורביה. תלמידו רבי משה סופר [בעל ה"חתם סופר"] דבק בו והתלווה עמו לבוסקוביץ ושם למד איתו. כשנתיים בלבד שימש רבי נתן אדלר כרב העיר בוסקוביץ, והיו אלה השנים היחידות שבהן שימש ברבנות. בשנת תקמ"ה בערך חזר לביתו ובית מדרשו שבפרנקפורט דמיין.
נו דף. 17.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי. סימני עש וקרעים חסרים בדף השער ובמספר דפים נוספים, עם פגיעה בטקסט. כריכה חדשה.
ספר פולמוס המכיל שני "ויכוחים" נגד כת שבתי צבי ונגד השבתאי נחמיה חיון מאמשטרדם.
רבי דוד ניטו (תי"ד-תפ"ח), גאון בתורה ובמדעים. דיין, דרשן ורופא בליוורנו ולאחר מכן רבה הראשון של קהלת הספרדים בלונדון. מחבר הספרים "כוזרי שני" ו"מטה דן". מגדולי הלוחמים בשבתאות.
נחמיה חייא חיון (תט"ו-ת"ץ בערך). חכם ומקובל שבתאי, כנראה גדול השבתאים לאחר מות שבתי צבי.
בראש עמוד השער חתימה: "דוד הוא הק'[טן] בהרב מוהר"ר פתחיה... מלבוב" - רבי דוד ב"ר פתחיה לידא, מחכמי פרנקפורט דמיין. רבי פתחיה היה בנו של רבי דוד לידא מאמשטרדם. רבי דוד לידא עזב את אמשטרדם בסוף ימיו ונפטר בלבוב. רבי פתחיה היה "ראש ומנהיג" בקהילת לבוב ושימש ברבנות בעיר יאס ובערים נוספות, ולאחר מכן השתקע בפרנקפורט דמיין. רבי פתחיה ובנו רבי דוד, החותם לפנינו, הביאו יחד לבית הדפוס את ספרו של רבי דוד לידא מאמשטרדם "יד כל בו", בפרנקפורט דמיין, תפ"ז.
חתימה נוספת בעמוד השער: "וואלף היידנהיים" - חתימת ידו של רבי זאב וואלף היידנהיים - הרוו"ה (תקי"ז-תקצ"ב), פרשן, מדקדק וחוקר מסורה נודע. בבית דפוסו ברדלהיים הדפיס את חיבוריו בנושאי דקדוק, חומשיו המדוייקים על פי המסורה, ואת מחזוריו המפורסמים "ספר קרובות", בהם תרם רבות לחקר ושימור פיוטי קהילות אשכנז. (ה"חתם סופר" שיבח את ספריו. במקומות רבים בדרשותיו וחיבוריו מביא החת"ס את פירושיו והגהותיו של "החכם מו"ה וואלף היידנהיים").
[1], לח דף. [אינו כולל את הספר בתרגום ספרדי, שנדפס עמו: Fuego Legal Es Dat, ò]. י16 ס"מ. נייר מעט כהה. מצב טוב. כתמים. חיתוך דפים עם פגיעה בכותרות מספר דפים. חותמות בדף השער ובדף האחרון. כריכת עור חדשה.
רישום ישן בכתב-יד על שלושת הדפים הראשונים (ב-ד): "הספר שייך לר' חיים מוואלאזין".
ספר "מלכיאל" נדפס לראשונה בטיהינגן ש"כ, הדפים שלפנינו שייכים כנראה למהדורת זולקווא תקס"ט או ווילנא והורדנא תקע"ט.
ב-ז דף. 16.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. סימני שפשוף בדף הראשון, עם פגיעה בטקסט. דפים מנותקים. ללא כריכה.