ספר מעשה רב, הנהגות רבינו הגר"א מווילנא, מאת רבי יששכר דוב בער מווילנא. ווילנא והורודנא, תקצ"ב 1832. מהדורה ראשונה.
שני שערים.
מהדורה ראשונה של אחד הספרים החשובים אודות מנהגי הגר"א. עם הסכמות רבי חיים מוולוז'ין, רבי אברהם אבלי מווילנא ורבי אברהם דאנציג בעל ה"חיי אדם". בספר מפורטים מנהגיו ופסיקותיו של הגר"א, על פי עדות אישית של תלמידיו. הספר נערך ויצא לאור על ידי רבי יששכר דוב בער מווילנא, שהסתמך על מה שראה בעצמו ועל תיעוד בכתב-ידו של רבי סעדיה, תלמיד הגר"א, שלא מש מתוך אוהל רבו שנים רבות (ראה בהרחבה במסגרת).
חותמות של "ביהמ"ד שערי ציון בחורבות ר"י החסיד בעה"ק ירושלם תוב"ב", ורישום (קצוץ) בכתב יד גבאי בית המדרש: "...והתנה בפירוש קודם נדבתו שי[---] בחד"א [בחתיכא דאיסורא] חמור שלא יוציאו שום אדם חוץ מבהמ"ד הנז'[כר] כ"א ברשות המשגיחים ע"פ התנאים המבוארים בתקנות הספרים ושלום על ישראל". [בית המדרש "שערי ציון" הוא אחד מבתי הכנסת האשכנזים הראשונים שנבנו בירושלים במאה ה-19. בעליית תלמידי הגר"א לירושלים בראשית המאה ה-19 חודשה חצר האשכנזים העתיקה בעיר, שעמדה בחורבנה מאז ימי עליית רבי יהודה החסיד. קודם בנייתו של בית הכנסת הגדול "בית יעקב", הידוע בכינויו "החורבה" (שנבנה רק בשנים תרי"ז-תרכ"ד), נבנו שני בתי מדרש - הראשון היה "בית המדרש מנחם ציון" שנבנה בשנת תקצ"ז, והשני הוא "בית המדרש שערי ציון" שנבנה בשנת תרי"ד, והיה בו אוצר ספרים גדול].
חותמות בעלות רבות של רבי "מרדכי דובער ב"ר דוד... מבייאלע מפוילין - בעה"ק ירושלים תובב"א" [רבי מרדכי דובער וכטפויגל, מעסקני החסד בירושלים בשנות התר"פ-תר"צ].
[3], 67 עמ'. 16.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. סימני עש בשערים ובדפים הראשונים. הדבקת נייר בשולי דף השער הראשון (עם פגיעה במסגרת). חיתוך שוליים עם פגיעה במסגרת השער השני ובטקסט במספר דפים. כריכה חדשה.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 808.

מעשה רב - הלכה למעשה
החיבור "מעשה רב", בו נאספו ולוקטו הנהגותיו ופסקיו של הגר"א בענייני הלכה שונים, מבוסס על עבודתם של שני אנשים: האחד, רבי סעדיה ב"ר נתן נטע, מתלמידיו המובהקים של הגר"א, ששימש אותו נאמנה במשך שנים רבות; והשני, רבי יששכר בער ב"ר תנחום, שזכה להיות מרואי פני הגר"א, שימש כמו"ץ בווילנא והיה מגבאי ומנהלי קלויז הגר"א בווילנא.
הבסיס העיקרי של "מעשה רב" הוא הנהגות הגר"א שנכתבו על ידי תלמידו ומשמשו רבי סעדיה, שתיעד את דרכו של הגר"א ואת הנהגותיו כפי שראה בעיניו. בהקדמתו ל"מעשה רב" מספר רבי יששכר בער כי קיבל את כתביו של רבי סעדיה, שעלה בינתיים לארץ ישראל ונפטר שם, מבנו של רבי סעדיה: "...ואיזה מהם אשר המה בכתובים מהרב החסיד המנוח מוהר"ר סעדי' ז"ל שנפטר בשם טוב בירושלים עיר הקדש תוב"ב אשר לא מש מתוך אהלו של רבינו זצ"ל זה שנים רבות ונשתלחו לי מבנו היושב בארץ מגורי אביו...". רבי יששכר בער ערך את החיבור והוסיף דברים נוספים ששמע מגדולי תלמידי הגר"א.
"מעשה רב" נחשב כמקור נאמן להנהגת הגר"א, ודבריו נידונים בכל מקום בספרי גדולי הפוסקים בדורות האחרונים. כך גם הגאון בעל "חפץ חיים" מרבה להביאו בספרו "משנה ברורה", ומסתמך עליו כסמכות הלכתית מובהקת - הלכה למעשה.
על הספר בהרחבה ועל נוסחיו השונים וההוספות לו, ראה: הרב דוד קמנצקי, הספר 'מעשה רב' וסמכותו, תורת הגר"א, ירושלים תשע"ח, עמ' קכז-קפב.

ספר "יראת ה' לחיים - נפש החיים", מאת רבי חיים מוואלוז'ין, גדול תלמידי הגר"א מווילנא. ווילנא והוראדנא, תקפ"ד [1824]. מהדורה ראשונה.
"יראת ה' לחיים - קונטרסים [בדברי מוסר] מכתבי... מו' חיים נ"ע האב"ד ור"מ דק"ק וולאזין. אשר יקרא... בשם... נפש החיים...". הקדמות מבניו רבי יצחק מוולוז'ין ורבי יוסף משרשוב. הסכמות רבני ווילנא רבי שאול קצנלבוגן ורבי אברהם אבלי פאסוואלער.
מספרי היסוד של תורת הגר"א ותלמידיו, בדרכי ההנהגה ועבודת ה' טהורה על פי תורת הנגלה והנסתר [חלקים רבים מהספר נכתבו כתשובה ומענה לדעות תנועת החסידות, לפי דרכם ושיטתם של הגר"א ותלמידיו]. המחבר רבינו חיים מוולוז'ין החשיב את ספרו זה יותר מכל כתביו המרובים בהלכה, ולפני פטירתו ציוה את בניו שיזדרזו להוציאו לאור. הספר נערך והובא לדפוס על ידי בנו הגאון רבי יצחק מוולוז'ין ועל ידי בן-אחותו הגאון המקובל רבי אברהם שמחה מאמציסלב, ששימשו שניהם כראשי הישיבה בוולוז'ין.
רישומי בעלות רבים מתקופות שונות: "זה הספר שייך לה"ה הרבני המופלג מוהר"ר דובער ב----"; "נחום גרשון..."; "נתתי מחירו 60 קא"פ ש' זלמן בר"א לייבנשטיין" [בן רבי אליהו לייבנשטיין]; ועוד.
[6], יז; י; ח, [1]; ד; יז דף. 22 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים (בהם כתמים כהים) ובלאי. סימני עש רבים, עם פגיעות בטקסט. רישומים רבים בכתב-יד. כריכת עור חדשה, חלקה האחורי מנותק.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 1417.

דף בודד (שני עמודים גדולים, 78 שורות) בכתב-ידו של המקובל רבי מנחם מנדל משקלוב, מגדולי תלמידי הגר"א. [נכתב בין שלהי שנות התק"ן לשנת תקפ"ז בקירוב].
בדף שלפנינו חידושים נשגבים ועמוקים בסודות הקבלה, מתובלים ברמזים, צירופים, גימטריות וראשי תיבות, בכתב-ידו של המקובל האלוקי רבי מנחם מנדל משקלוב, מגדולי תלמידי הגר"א ומגדולי מנחילי תורתו לדורות. על פי עדותו של רבי ישראל משקלוב, ידיד נפשו של הרמ"מ, בהקדמתו לספרו פאת השלחן, כתב רבי מנחם מנדל עשרה חבורים בתורת הנסתר, אך לא כל חיבוריו נדפסו. הדף שלפנינו הוא, כפי הנראה, מתוך אחד החבורים שעדיין לא נדפסו.
הגאון המקובל רבי מנחם מנדל משקלוב (נפטר תקפ"ז), מראשוני העולים ב"עליית תלמידי הגר"א" ומייסד הקהילה האשכנזית הפרושית בירושלים. שימש את הגר"א מווילנא בשנותיו האחרונות, קרוב לשנתיים, וקיבל ממנו רבות בנגלה ובנסתר. על תקופה מיוחדת זו בחייו, כותב רמ"מ: "וה' נתן לי חן בעיניו ושמשתי אותו בכל כוחי, וכל אלו השתי שנים פחות שליש שהייתי אצלו לא זזתי ממנו, ואחזתיו ולא ארפנו, ולא משתי מתוך אהלו יומם ולילה, באשר הלך הלכתי, ובאשר ילין לנתי, ולא זזה ידי מתוך ידו כלל וכלל, ופתח הוא לי מפתח החכמה, ואמר לי כמה דברים פתחים יקרים...". כמה מחיבוריו של הגר"א נכתבו ונערכו על ידו, כגון הפירוש הידוע על משלי, הפירוש על הגדה של פסח, וההגהות ל"סדר עולם". לאחר פטירת רבו נטל על עצמו את עריכתם והוצאתם של חלק מכתבי-יד קודשו לאור, בהם חלקים מביאור הגר"א על השלחן ערוך.
בשנת תקס"ח עמד בראש הקבוצה הראשונה מתלמידי הגר"א שעלתה לארץ ישראל. התיישב תחילה בטבריה, ולאחר מכן בצפת. בשנת תקע"ו עלה לירושלים ובה הקים מחדש את הקהילה האשכנזית. לאחר מאמצים מרובים השיג רשיונות בניה מהשלטון הטורקי לצורך שיקום בית הכנסת 'החורבה', וכן הצליח לאסוף כספים כדי לשלם לערבים את החובות הישנים על המקום (רק באלול תרכ"ד נחנך בית הכנסת 'החורבה', לאחר עיכובים רבים ושונים). רבי מנחם מנדל נודע במיוחד בהשגותיו העמוקות והגבוהות בתורת הנסתר, ובימי שבתו בארץ ישראל חיבר חיבורים עמוקים בתורת הקבלה. חלק מחיבוריו אלה נדפסו בשנת תשס"א תחת השם 'כתבי הגרמ"מ'. בירושלים היה יושב כל שעות היום עטור בטלית ותפילין ועוסק בתורה בפרישות, בקדושה ובטהרה. בערבי שבתות היה יוצא מחוץ לירושלים לעסוק בקבלה בהתבודדות. בכתביו הוא מספר על חזיונות שמימיים ועל סודות התורה שנגלו אליו משמים, ועל נשמת רבו הגר"א שהתגלתה אליו כדי להאיר עיניו בסודות התורה, פעם בכותל המערבי, פעם בקבר רחל ופעם בהר הזיתים. "וזקני ירושלם מספרים על הרמ"מ שאמר: אם יצטרכו לאפר פרה של משה יראה איפה הם, ואמרו עליו שהיה רואה בכל תשעה באב שני עמודים שחורים על הר הבית... ועוד כאלה ספרו לנו זקני הדור מפלאי הגאון הגדול הזה" (רבי אריה ליב פרומקין, תולדות חכמי ירושלים, ג, עמ' 161 ,בשם רבי יעקב משה חרל"פ). היה מתנגד חריף לחסידות עד סוף ימיו.
[1] דף (שני עמודים כתובים). 31 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. כתמי רטיבות גדולים בחלק מהדף. נתון בכריכה חדשה.

ספר שו"ת זרע אברהם, חלק ראשון, על אבן העזר וחושן משפט, מאת רבי אברהם יצחקי אב"ד ירושלים. קושטא, [תצ"ב 1732]. מהדורה ראשונה.
העותק של הגאון רבי ברוך פרנקל-תאומים בעל "ברוך טעם", עם הגהות בכתב-ידו. בדף המגן האחורי רישום בעלות: "השו"ת זרע אברהם הלז שייך לכבוד הרב המאוה"ג הגאון המפורס'[ם] נ"י ע"ה פ"ה [=נר ישראל עמוד הימיני פטיש החזק] כש"ת מו"ה ברוך פרענקיל נ"י אבד"ק לייפניק".
בספר מופיעות ארבע הגהות בכתב-יד קדשו. שתי הגהות עם תוכן (בדף קט/2, ובדף קטו/1) ושתי הגהות קצרות עם תיקון טעות דפוס (בדף קי/1) וציון "מראה מקום" (בדף א/1).
כפי הנראה, ההגהות שלפנינו לא נדפסו.
הגאון רבי ברוך פרנקל-תאומים (תק"כ-תקפ"ח), בעל "ברוך טעם". מגדולי דורו המפורסמים, נודע בגאונותו ובחריפותו. תלמידם של רבי דוד טעבלי מליסא ורבי משולם איגרא. בהיותו כבן י"ט התקבל לרבה של וישניצא, ולאחר פטירתו של רבי בנימין וולף איגר נקרא למלא את מקומו כאב"ד לייפניק, בה כיהן במשך כשלושים שנה. לאחר פטירת רבו רבי משולם איגרא, היה בין המועמדים למלא את מקומו ברבנות פרשבורג, אולם בגורל שנערך זכה לבסוף ה"חתם סופר".
עמקותו וחריפותו היו לשם דבר, עד כי בעל ה"אבני נזר" אמר שכל ימיו התייגע להגיע לחריפותו של בעל "ברוך טעם". ה"חתם סופר" העיד עליו שאילולא נשתכחה תורה מישראל היה מחזירה בפלפולו, ובהספדו קרא עליו: "גאון ישראל ברוך טעמו ומשנתו מופת הדור... שהרביץ תורה בישראל בחריפות ובקיאות, וממש לא עמדו תלמידים על סוף דעתו בעומק חריפותו...". מסופר על בעל ה"קול אריה" שלאחר שגמר לעיין בספר "עטרת חכמים" שחיברו ה"ברוך טעם", אמר: "מי שאינו בעל רוח הקודש לא יוכל לחבר חיבור כזה" (תולדות קול אריה, קלינורדין ת"ש, עמ' קכ). גם חתנו ותלמידו המובהק, האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם מצאנז בעל ה"דברי חיים", העיד כי ראה בעצמו איך כיוון ה"ברוך טעם" להלכה ברוח הקודש, מפני שלמד תורה לשמה. על אף שה"ברוך טעם" נמנה על המתנגדים לחסידות, אמר "החוזה מלובלין" לחסידים שדיברו נגדו: "מה אעשה ותורתו חביבה עלי מאד".
נודע בהגהות הרבות שנהג לרשום על ספריו בדרך לימודו (ראה להלן). לימים נדפסו הגהותיו בהוצאות מאוחרות של אותם הספרים; ובהן הגהותיו על הש"ס ועל השולחן ערוך, והגהותיו על הספרים כרתי ופלתי, שב שמעתתא, טורי אבן, חות יאיר, שו"ת הר"ן, בית מאיר, קצות החושן, נתיבות המשפט, ועוד.
הגהותיו של ה"ברוך טעם"
הגהותיו של ה"ברוך טעם", שנכתבו בשולי הגיליונות של ספריו, נתקבלו כתורה לדורות בשל עמקותם והחידושים הרבים הטמונים בהם. רבות מהגהותיו אלו נדפסו במשך השנים ומצוטטות רבות בספרי גדולי האחרונים והפוסקים עד ימינו אלו. את הגהותיו כתב על כל סוגי הספרים בספרייתו הגדולה: החל בספרי יסוד כדוגמת חומשים, משניות ותלמוד בבלי, וכלה בספרי אחרונים שחיברו בני דורו. מפורסמות הן הגהותיו על ספרי "קצות החושן" ו"שב שמעתתא", על השולחן ערוך ועל הש"ס, ועוד.
נכדו רבי פנחס אריה ליבוש תאומים מעיד על סביו: "זקני הגה"ק בעל ברוך טעם... היה דרכו בקודש לכתוב בגליוני כל ספריו ממש הגהותיו..." (אהל ברוך, אות לה), וכך כותב גם חתנו רבי מנחם מאניש מרדכי תאומים במכתב לדודו הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות: "זה דרכו של חותני אדמ"ו הגאון... לרשום העולה על דעתו בגליון הספרים אשר עיין בהם" (אגודת אז"ב, עמ' נו). רשימה חלקית של עשרות מספריו, עליהם כתב את הגהותיו, נתפרסמה ב"סיני", מד, עמ' קיז-קיח.
חתימות בדף השער: "הק' ארי' ליב ליידסדורף"; חתימה של רבי אליעזר שובמאן, שו"ב בלובלין: "אליעזר שובמאן מלובלין, יום ה' שלח כ"ו סיון שנת עת הקץ לפ"ק [=תרס"ה]". ליד חתימת רבי אליעזר שובמאן, ישנה חותמת של חתנו רבי יוסף קרטופל אב"ד גלוסק, מחבר ספר "עלי עין" (לובלין תרפ"ז): "יוסף קארטאפעל אבד"ק גליסק פלך לובלין". חתימה בדף המגן הקדמי: "חנני ד' בזה הספר הנותן אמרי ספר הק' צבי הירש ווין מאן". רישום בעלות שלו בדף המגן האחורי. רישומים נוספים.
[2], קסז דף. 31 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני עש (בעיקר בשוליים הפנימיים, עם פגיעה קלה מאד באחת ההגהות). חותמת. כריכת עור חדשה.