Записки поэта, Повесть [רשימות משורר, סיפור], אסופת שירים וטקסטים סאטיריים מאת איליה סלבינסקי. מוסקבה-לנינגרד, Государственное издательство, 1928. רוסית.

ספר שירה מאת איליה סלבינסקי (Илья́ Льво́вич Сельви́нский; 1899-1968), סופר, משורר ומחזאי יהודי-רוסי, מן הבולטים במשוררי הזרם הקונסטרוקטיביסטי בברית המועצות. כולל לוח טקסט גדול ומתקפל ובו שירים נוספים. עטיפת הספר , דיוקן פוטומונטז' של הפסל והמשורר השוויצרי, ממייסדי תנועת הדאדא, ז'אן ארפ, נעשתה בידי אל ליסיצקי.

91, [3] עמ', + [1] לוח (מקופל). 17 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים. חותמות. קרעים, כתמים ובלאי בשולי העטיפה ובשדרה.
MoMA 750.

אל (אליעזר לזר מרקוביץ') ליסיצקי (Лазарь Маркович "Эль" Лисицкий; 1890-1941), אמן יהודי-רוסי, מעצב, צלם, מורה, טיפוגרף ואדריכל, מהבולטים והחשובים בתנועת האוונגרד הרוסי. ליסיצקי, אדריכל בהכשרתו המקצועית, תרם רבות, יחד עם מורו וידידו קזימיר מלביץ', לגיבוש ולפיתוח תנועת הסופרמטיזם – אמנות מופשטת בסגנון גיאומטרי, עיצב ספרים רבים וכתבי עת, תערוכות ופרסומי תעמולה עבור המשטר הקומוניסטי ברוסיה והשפיע על תנועות הבאוהאוס והקונסטרוקטיביזם באירופה.

בראשית דרכו גילה ליסיצקי עניין רב בתרבות היהודית ורבות מעבודותיו שילבו מוטיבים יהודיים (בשנים 1915-1916 אף לקח חלק במשלחת האתנוגרפית בראשות ש. אנ-סקי בתחום המושב). מתוך רצון לקדם את התרבות היהודית ברוסיה שלאחר המהפכה, עסק, בין היתר, בעיצוב ובאיור ספרי ילדים ביידיש, ואף הוציא תחת ידיו כמה ספרי ילדים הנחשבים ליצירות מופת חלוציות מבחינה גרפית וטיפוגרפית. עם זאת, כעבור מספר שנים עזב את הנושאים היהודיים לטובת פיתוח שפה אמנותית מופשטת יותר ואוניברסאלית.

בשנת 1921 עבר ליסיצקי לגרמניה, שם שימש כנציגהּ התרבותי של רוסיה, עסק ביצירת קשרים בין אמנים רוסים וגרמנים, בכתיבת מאמרים, והמשיך לעסוק בעיצוב ספרים וכתבי עת; שם גם יצר כמה מעבודותיו הידועות בתחום הספר, ביניהן גיליונות כתב העת "Veshch/Gegenstand/Objet" שייסד יחד עם הסופר איליה ארנבורג וספר שיריו של המשורר ולדימיר מאיאקובסקי, "למען הקול".

ליסיצקי, אשר ראה בספר חפץ אלמותי, "מונומנט של העתיד" כהגדרתו, דאג להשתמש במדיום זה גם ככלי להפצת בשורות האוונגרד ותפישתו האמנותית, ועל כך מעיד מגוון הספרים שבעיצובם, בהפקתם או באיורם לקח חלק – החל בספרי ילדים וספרי שירה וכלה בקטלוגים, מדריכים וספרי מחקר.

ליסיצקי נפטר במוסקבה בגיל 51. בשנותיו האחרונות הוקדשה עבודתו האמנותית בעיקר לתעמולה סובייטית, אך נראה כי אותה השקפת עולם ליוותה את יצירתו לכל אורך חייו, השקפה המאמינה ביצירה ממוקדת-מטרה (Zielbewußte Schaffen, כלשון המונח שטבע בגרמנית) ובכוחה של האמנות להשפיע ולהביא לשינוי.

אל (אליעזר לזר מרקוביץ') ליסיצקי (Лазарь Маркович "Эль" Лисицкий; 1890-1941), אמן יהודי-רוסי, מעצב, צלם, מורה, טיפוגרף ואדריכל, מהבולטים והחשובים בתנועת האוונגרד הרוסי. ליסיצקי, אדריכל בהכשרתו המקצועית, תרם רבות, יחד עם מורו וידידו קזימיר מלביץ', לגיבוש ולפיתוח תנועת הסופרמטיזם – אמנות מופשטת בסגנון גיאומטרי, עיצב ספרים רבים וכתבי עת, תערוכות ופרסומי תעמולה עבור המשטר הקומוניסטי ברוסיה והשפיע על תנועות הבאוהאוס והקונסטרוקטיביזם באירופה.

בראשית דרכו גילה ליסיצקי עניין רב בתרבות היהודית ורבות מעבודותיו שילבו מוטיבים יהודיים (בשנים 1915-1916 אף לקח חלק במשלחת האתנוגרפית בראשות ש. אנ-סקי בתחום המושב). מתוך רצון לקדם את התרבות היהודית ברוסיה שלאחר המהפכה, עסק, בין היתר, בעיצוב ובאיור ספרי ילדים ביידיש, ואף הוציא תחת ידיו כמה ספרי ילדים הנחשבים ליצירות מופת חלוציות מבחינה גרפית וטיפוגרפית. עם זאת, כעבור מספר שנים עזב את הנושאים היהודיים לטובת פיתוח שפה אמנותית מופשטת יותר ואוניברסאלית.

בשנת 1921 עבר ליסיצקי לגרמניה, שם שימש כנציגהּ התרבותי של רוסיה, עסק ביצירת קשרים בין אמנים רוסים וגרמנים, בכתיבת מאמרים, והמשיך לעסוק בעיצוב ספרים וכתבי עת; שם גם יצר כמה מעבודותיו הידועות בתחום הספר, ביניהן גיליונות כתב העת "Veshch/Gegenstand/Objet" שייסד יחד עם הסופר איליה ארנבורג וספר שיריו של המשורר ולדימיר מאיאקובסקי, "למען הקול".

ליסיצקי, אשר ראה בספר חפץ אלמותי, "מונומנט של העתיד" כהגדרתו, דאג להשתמש במדיום זה גם ככלי להפצת בשורות האוונגרד ותפישתו האמנותית, ועל כך מעיד מגוון הספרים שבעיצובם, בהפקתם או באיורם לקח חלק – החל בספרי ילדים וספרי שירה וכלה בקטלוגים, מדריכים וספרי מחקר.

ליסיצקי נפטר במוסקבה בגיל 51. בשנותיו האחרונות הוקדשה עבודתו האמנותית בעיקר לתעמולה סובייטית, אך נראה כי אותה השקפת עולם ליוותה את יצירתו לכל אורך חייו, השקפה המאמינה ביצירה ממוקדת-מטרה (Zielbewußte Schaffen, כלשון המונח שטבע בגרמנית) ובכוחה של האמנות להשפיע ולהביא לשינוי.

איליה ארנבורג (Илья Григорьевич Эренбург; 1891-1967), סופר יהודי-סובייטי פורה, כתב בז'אנרים ספרותיים מגוונים – רומנים, סאטירה, שירה, ומסות, ואף עסק בעיתונות. נולד למשפחה יהודית בקייב, אולם בכתיבתו לא הרבה לעסוק ביהדותו, אלא העמיק לחקור היבטים שונים של החברה הסובייטית. לכתיבתו העיתונאית של ארנבורג בתקופת מלחמת העולם השנייה נודעה השפעה רבה על האוכלוסייה הסובייטית והוא זכה להכרה מצד השלטונות.

ליובוב סרגייבנה פופובה (Любо́вь Серге́евна Попо́ва; 1889-1924), אמנית רב-תחומית אשר עסקה בציור, בעיצוב לתיאטרון ובעיצוב טקסטיל. נודעה כאחת מן האמניות הראשונות שהשתייכו לתנועת האוונגרד הרוסי. נולדה סמוך למוסקבה למשפחה אמידה, וזכתה לחינוך אמנותי מקיף שחשף אותה לסגנונות מגוונים; ביצירותיה המוקדמות הושפעה פופובה מהאימפרסיוניזם והקובו-פוטוריזם ובהמשך נטתה לקונסטרוקטיביזם.

אלכסנדר רודצ'נקו (Алекса́ндр Миха́йлович Ро́дченко; 1891-1956), אמן, מעצב, פסל וצלם רוסי, איש התנועה הקונסטרוקטיביסטית. רודצ'נקו למד אמנות בקאזאן שבטטרסטן ובמוסקבה. בתחילת דרכו יצר בסגנון קוביסטי ופוטוריסטי, ולאחר מכן נמשך אל הסופרמטיזם ואל המופשט הגיאומטרי, בהשפעת קנדינסקי ומלביץ'.

רודצ'נקו היה תלמידו של ולדימיר טאטלין, ושימש כאסיסטנט שלו, ואף השתתף ב-1916 בתערוכה שאצר טאטלין. בהשפעתו, החל ליצור ב-1919 עבודות תלת-ממדיות שנעשו ממגוון חומרים (עץ, מתכת, ועוד), ואופיינו בצורות גיאומטריות השלובות אלה באלה ויוצרות קומפוזיציות אווריריות ודינאמיות.

במהלך שנות ה-20 עבד באופן קבוע עם המשורר ולדימיר מאיאקובסקי, ליווה באיורים ובתצלומים את ספריו, את גיליונות כתב העת "חזית השמאל של האמנות" וכן ספרים ופרסומים של יוצרים אחרים מחוגי הפוטוריזם והאוונגרד הרוסיים, ופרסם מתצלומיו בעיתונות באופן קבוע.

רודצ'נקו נחשב לאחד האמנים הוורסטיליים ביותר של האוונגרד הרוסי: הוא נמנה עם מובילי הפלג הפרודוקטיביסטי, שדגל בחיזוק הקשר בין האמנות והייצור התעשייתי, ובינה ובין אוכלוסיית הפועלים והצרכנים, ומתוך כך פנה גם לעיצוב רהיטים ואמנות שימושית; בהמשך נמשך אל אמנות הצילום והפוטומונטאז' ועסק בהן רבות (נחשב לאחד מחלוצי הז'אנר), עיצב כרזות, אייר ספרים, עסק בגרפיקה ובטיפוגרפיה ויצר תפאורות לתיאטרון ולקולנוע.