שני כתבי עת סובייטים בהוצאת "הקומיסריון העממי לדואר ולטלגרף" (НКПТ), המוקדשים להפצת מידע על תקשורת ורדיו, והשימוש בהם ככלי חינוכי ותעמולתי. לצד הטקסט מופיעים תמונות ואיורים רבים.

לפנינו ארבעה גיליונות עם עטיפות ליתוגרפיות צבעוניות בעיצוב קונסטרוקטיבי זהה מאת אלכסנדר רודצ'נקו – עיגול גדול חתוך במרכז העטיפה החושף איור המופיע בעמוד הראשון:

• Радио слушатель [מאזין הרדיו], שני גיליונות מהשנה השלישית (גיליון מס' 2 וגיליון מס' 23-24). מוסקבה, НКПТ, 1930. רוסית.

"מאזין הרדיו" עסק בהנגשת הרדיו לכלל האוכלוסייה. הוא התמקד בהיבטים טכניים וחינוכיים של הרדיו, ופרסם מידע שימושי על השידורים, הטכנולוגיות השונות והשימוש במכשירי רדיו.

• Говорит Москва / Govorit Moskva [מוסקבה מדברת], שני גיליונות מהשנה הרביעית (גיליון מס' 8 וגיליון מס' 11). מוסקבה, НКПТ, 1930-1931. רוסית.

"מוסקבה מדברת" שירת כמדיום להעברת מסרים אידיאולוגיים דרך שידורי הרדיו, והתמקד בתכני השידורים, הודעות מיוחדות מהשלטונות וסקירה על אירועים חשובים.

MoMA 953.

4 גיליונות (16 עמ' בגיליון). 31.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, קמטים ובלאי קל.

אלכסנדר רודצ'נקו (Алекса́ндр Миха́йлович Ро́дченко; 1891-1956), אמן, מעצב, פסל וצלם רוסי, איש התנועה הקונסטרוקטיביסטית. רודצ'נקו למד אמנות בקאזאן שבטטרסטן ובמוסקבה. בתחילת דרכו יצר בסגנון קוביסטי ופוטוריסטי, ולאחר מכן נמשך אל הסופרמטיזם ואל המופשט הגיאומטרי, בהשפעת קנדינסקי ומלביץ'.

רודצ'נקו היה תלמידו של ולדימיר טאטלין, ושימש כאסיסטנט שלו, ואף השתתף ב-1916 בתערוכה שאצר טאטלין. בהשפעתו, החל ליצור ב-1919 עבודות תלת-ממדיות שנעשו ממגוון חומרים (עץ, מתכת, ועוד), ואופיינו בצורות גיאומטריות השלובות אלה באלה ויוצרות קומפוזיציות אווריריות ודינאמיות.

במהלך שנות ה-20 עבד באופן קבוע עם המשורר ולדימיר מאיאקובסקי, ליווה באיורים ובתצלומים את ספריו, את גיליונות כתב העת "חזית השמאל של האמנות" וכן ספרים ופרסומים של יוצרים אחרים מחוגי הפוטוריזם והאוונגרד הרוסיים, ופרסם מתצלומיו בעיתונות באופן קבוע.

רודצ'נקו נחשב לאחד האמנים הוורסטיליים ביותר של האוונגרד הרוסי: הוא נמנה עם מובילי הפלג הפרודוקטיביסטי, שדגל בחיזוק הקשר בין האמנות והייצור התעשייתי, ובינה ובין אוכלוסיית הפועלים והצרכנים, ומתוך כך פנה גם לעיצוב רהיטים ואמנות שימושית; בהמשך נמשך אל אמנות הצילום והפוטומונטאז' ועסק בהן רבות (נחשב לאחד מחלוצי הז'אנר), עיצב כרזות, אייר ספרים, עסק בגרפיקה ובטיפוגרפיה ויצר תפאורות לתיאטרון ולקולנוע.

שני ספרי אוונגרד מאת אלכסיי קרוצ'וניך, עם עטיפות בעיצוב בני הזוג גוסטב וולנטינה (קולגינה) קלוציס:

• Заумный язык у: Сейфуллиной Вс. Иванова, Леонова, Бабеля, И. Сельвинского А. Веселого и др. [השפה העל-שכלית אצל סייפולינאיה, נגד איבאנוב, לאונוב, באבל, י. שלווינסקי, א. וסלי, ואחרים] בעריכת אלכסיי קרוצ'וניך. מוסקבה, Издание всероссийского союза поэтов, 1925. רוסית.

אסופת טקסטים ויצירות ספרותיות בשפת ה"זאום" - לשון ניסיונית העושה שימוש בביטויים חסרי הוראה, מאת סופרים רוסים שונים: לידיה סייפולינה, לאוניד לאונוב, איסאק באבל, איליה סלבינסקי, ארקדי וסילייב, ואחרים. השימוש בשפת ה"זאום" משקף את הניסיון של תנועת האוונגרד הרוסית, שדגלה בחדשנות צורנית וניסיונית בספרות, באמנות ובתיאטרון, ליצור משמעות ולגעת ברגש באמצעות צלילים ומילים חסרי פשר או משמעות מילולית מוגדרת. עטיפה בעיצוב ולנטינה קוליגינה (אשתו של גוסטב קלוציס).

59, [4] עמ'. 18 ס"מ. מצב טוב. כתמים ועקבות רטיבות בשולי הדפים. רישום הקדשה בדף השער. קרעים ובלאי בשולי העטיפה.

MoMA 599.

• Дунька-Рубиха [דונקה החוטבת], נובלת-פשע מאת אלכסיי קרוצ'וניך. מוסקבה, הוצאת המחבר, 1926. רוסית. מתוך ספרו של המחבר שראה אור במוסקבה אותה שנה: "על המאבק בחוליגניזם בספרות" (На борьбу с хулиганством в литературе). עטיפה קדמית ואחורית בעיצוב גוסטב קלוציס.

12 עמ'. 17 ס"מ. מצב טוב. קרעים ובלאי קל בעטיפה ובשדרה.

אלכסיי קרוצ'וניך (1886-1968 ;Алексе́й Елисе́евич Кручёных), משורר ותיאורטיקן; מהנציגים הרדיקאליים ביותר של הפוטוריזם הרוסי. קרוצ'וניך נחשב לממציא שפת ה"זאום" (רוסית: "מעבר להיגיון") – כינוי ללשון ניסיונית העושה שימוש בביטויים חסרי הוראה (סגנון ספרותי זה נחשב למעין מקבילה רוסית של סגנון הדאדא, אף שהקדים את הופעתו בשלוש שנים). בשנת 1916 ייסד בעיר טביליסי את הקבוצה הספרותית "41°" והיה אחראי להוצאת ספריה, שנודעו בעיצובם האוונגרדי ובטכניקת ההדפס הייחודית ששימשה בהם. לאחר שובו למוסקבה הצטרף לכתב העת "לף". משנות ה-30 ואילך, בעקבות תמורות פוליטיות ברוסיה הסובייטית, מיעט לפרסם שירה והפנה את מרבית מרצו לעבודה תיאורטית בלבד. בין יצירותיו הנודעות ביותר נמנית גם הליברית לאופרה הפוטוריסטית הגדולה "הניצחון על השמש".

גוסטב קלוציס (Густав Клуцис; 1895-1938), יליד לטביה, גויס לצבא הרוסי בשנת 1915 ובשנת 1917 הגיע למוסקבה. בשנים שלאחר מכן למד אמנות אצל קזימיר מלביץ', אצל אנטואן פבזנר ובבית הספר הממשלתי לאמנות "וְחוּטֶמָא"ס" (Вхутемас – "סדנאות לטכניקה ולאמנות גבוהה"). במהלך שנות ה-20 לימד ב-"וחוטמא"ס", שם הכיר את אשתו האמנית ולנטינה קולגינה (Валентина Никифоровна Кулагина-Клуцис; 1902-1987), ולאחר נישואיהם בשנת 1921 התגוררו יחד בבניין בית הספר. שיתף פעולה עם קבוצת "לף" ("חזית השמאל של האמנות") והיה ממייסדיו של איגוד האמנים "אוקטובר" (אשתו ולנטינה הצטרפה מאוחר יותר לקבוצה). עבודותיו של קלוציס, שהיה חבר במפלגה הקומוניסטית, היו ברובן בעלות צביון תעמולתי. זכורות במיוחד כרזות התעמולה הקומוניסטיות שיצר יחד עם אשתו ולנטינה, שנעשו תוך שימוש נרחב בטכניקת הפוטומונטאז' (בני הזוג נחשבים לחלוצים בתחום הפוטומונטאז' בברית המועצות). על אף מסירותו המוחלטת למפלגה הקומוניסטית, נרצח קלוציס בשנת 1938, בזמן הטיהורים הגדולים של סטאלין.

Тридцать дней (30 дней) [30 יום], כתב לספרות, חברה ומדע, כרך גיליונות השנה השביעית, כרוכים יחד. מוסקבה, Государственное издательство художественн литературы, 1931. רוסית. עטיפות בעיצוב האחים סטנברג, מ. גטמן (Гетьман) ואחרים.

כתב העת המאויר "30 יום" עסק במגוון נושאים בהם אמנות וספרות, חברה ומדע פופולרי. ראה אור במוסקבה בשנים 1925-1941. כתב העת נערך בתקופות שונות בידי וסילי רגינין, אלכסנדר אנדרייצ'יק, ולדימיר נרבוט, וסילי סולוביוב, פיוטר פבלנקו ועורכים אחרים.

ראו אור במסגרתו, בין השאר, סיפורים קצרים ומסות, ומחזורי שירים, לצד מאמרים מגוונים. כתב העת היה הראשון לפרסם את הרומנים הידועים מאת איליה אילף ויבגני פטרוב "שנים עשר הכיסאות" (1928) ו"עגל הזהב" (1931).

12 גיליונות כרוכים יחד. 24.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב עד טוב-בינוני. כתמים. קרעים קלים בשולי דפים אחדים. מספר קונטרסים ודפים מנותקים. נזקי רטיבות קלים. בלאי ופגמים בכריכה.

האחים סטנברג (Стенберг), גאורגי (1900-1933) וולדימיר (1899-1982), אמנים ומעצבים סובייטים, נמנו עם אמני התנועה הקונסטרוקטיביסטית; זכו להכרה כפסלים, ובהמשך עסקו בעיצוב לתיאטרון, באדריכלות ובעיצוב גרפי. נודעו בעבודתם בתחום עיצוב הכרזות לסרטי קולנוע, בהם כרזות לסרטיהם של סרגיי אייזנשטיין ודזיגה ורטוב (דוד אבלביץ' קאופמן), בסגנון האוונגארד הרוסי.

Второй сборникъ Центрифуги [האוסף השני של צנטריפוגה]. מוסקבה, Центрифуги, 1916. רוסית.

אסופת שירים וטקסטים מודרניסטיים מאת יוצרים שונים מקבוצת "צנטריפוגה", בהם סרגיי בוברוב, קונסטנטין בולשקוב, ולימיר חלבניקוב, בוריס קושנר, בוריס פסטרנק, ואחרים. עטיפה בעיצוב נטליה גונצ'רובה (Ната́лья Серге́евна Гончаро́ва; 1881-1962).

[6] עמ', 5-112 טורים. 29.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים וקרעים קלים, בהם קרעים חסרים בפינות דפים אחדים. דפים וקונטרסים רופפים. קרעים בשולי העטיפה הקדמית, בהם קרע חסר קטן בשוליים, ללא פגיעה באיור. כתמים כהים בשולי העטיפה. העטיפה הקדמית חתוכה בשוליה וקטנה יותר מדפי החוברת. שני חלקי העטיפה מנותקים זה מזה ומגוף החוברת; השדרה קרועה וחסרה ברובה.

MoMA 121.

נטליה גונצ'רובה (1881-1962 ;Ната́лья Серге́евна Гончаро́ва), ציירת, מאיירת, מעצבת תלבושות ותפאורות. נולדה במחוז טולה, ולמדה פיסול במכון מוסקבה לציור, פיסול ואדריכלות. גונצ'רובה הייתה חברה במספר קבוצות אמנים משפיעות, בהן "קבוצת נסיך יהלום", "קבוצת זנב חמור", וקבוצת "הפרש הכחול", ויחד עם בן זוגה מיכאיל לריונוב פיתחה את ה"ריוניזם". בעבודתה שילבה אמנות עממית רוסית, קוביזם ופוטוריזם, וליצירתה נודעה השפעה גדולה על התפתחות האוונגרד הרוסי.