Das entfesselte Theater [התיאטרון המשוחרר]. פוטסדם, Gustav Keipenheuer, 1927. גרמנית. מהדורה שניה (הספר נדפס במקור ברוסית, בשנת 1921).

מסה אודות תיאטרון האוונגרד מאת אלכסנדר טאירוב (Александр Яковлевич Таиров; 1885-1950), תיאורטיקן של התיאטרון, מייסד ובמאי תיאטרון הקאמרי במוסקבה. הכריכה ועיצוב הספר מעשה ידי אל ליסיצקי. בגוף הספר איורים רבים ותריסר לוחות עם רפרודוקציות של תצלומים וציורי תלבושות לתיאטרון.

[8], 112 עמ' + [12] לוחות. 24.5 ס"מ. מצב טוב. חתימה בדף המגן מ-1935. כתמים וקמטים קלים. כתמים בכריכה; קרע בשדרה.

MoMA 477.

אל (אליעזר לזר מרקוביץ') ליסיצקי (Лазарь Маркович "Эль" Лисицкий; 1890-1941), אמן יהודי-רוסי, מעצב, צלם, מורה, טיפוגרף ואדריכל, מהבולטים והחשובים בתנועת האוונגרד הרוסי. ליסיצקי, אדריכל בהכשרתו המקצועית, תרם רבות, יחד עם מורו וידידו קזימיר מלביץ', לגיבוש ולפיתוח תנועת הסופרמטיזם – אמנות מופשטת בסגנון גיאומטרי, עיצב ספרים רבים וכתבי עת, תערוכות ופרסומי תעמולה עבור המשטר הקומוניסטי ברוסיה והשפיע על תנועות הבאוהאוס והקונסטרוקטיביזם באירופה.

בראשית דרכו גילה ליסיצקי עניין רב בתרבות היהודית ורבות מעבודותיו שילבו מוטיבים יהודיים (בשנים 1915-1916 אף לקח חלק במשלחת האתנוגרפית בראשות ש. אנ-סקי בתחום המושב). מתוך רצון לקדם את התרבות היהודית ברוסיה שלאחר המהפכה, עסק, בין היתר, בעיצוב ובאיור ספרי ילדים ביידיש, ואף הוציא תחת ידיו כמה ספרי ילדים הנחשבים ליצירות מופת חלוציות מבחינה גרפית וטיפוגרפית. עם זאת, כעבור מספר שנים עזב את הנושאים היהודיים לטובת פיתוח שפה אמנותית מופשטת יותר ואוניברסאלית.

בשנת 1921 עבר ליסיצקי לגרמניה, שם שימש כנציגהּ התרבותי של רוסיה, עסק ביצירת קשרים בין אמנים רוסים וגרמנים, בכתיבת מאמרים, והמשיך לעסוק בעיצוב ספרים וכתבי עת; שם גם יצר כמה מעבודותיו הידועות בתחום הספר, ביניהן גיליונות כתב העת "Veshch/Gegenstand/Objet" שייסד יחד עם הסופר איליה ארנבורג וספר שיריו של המשורר ולדימיר מאיאקובסקי, "למען הקול".

ליסיצקי, אשר ראה בספר חפץ אלמותי, "מונומנט של העתיד" כהגדרתו, דאג להשתמש במדיום זה גם ככלי להפצת בשורות האוונגרד ותפישתו האמנותית, ועל כך מעיד מגוון הספרים שבעיצובם, בהפקתם או באיורם לקח חלק – החל בספרי ילדים וספרי שירה וכלה בקטלוגים, מדריכים וספרי מחקר.

ליסיצקי נפטר במוסקבה בגיל 51. בשנותיו האחרונות הוקדשה עבודתו האמנותית בעיקר לתעמולה סובייטית, אך נראה כי אותה השקפת עולם ליוותה את יצירתו לכל אורך חייו, השקפה המאמינה ביצירה ממוקדת-מטרה (Zielbewußte Schaffen, כלשון המונח שטבע בגרמנית) ובכוחה של האמנות להשפיע ולהביא לשינוי.