ספר שרף פרי עץ חיים, ביאור על ספר פרי עץ חיים – מקבלת האר"י, מאת רבי משה שהם אב"ד דאלינא, תלמיד הבעש"ט. טשרנוביץ, [תרכ"ו] 1866. מהדורה ראשונה. עם הסכמות גדולי החסידות, ה"אוהב ישראל" מאפטא, רבי יצחק מראדוויל, ה"דברי חיים" מצאנז ואדמו"רי רוז'ין וסדיגורה.
המחבר, המקובל האלוקי הרה"ק רבי משה שהם אב"ד דאלינא (נפטר בשנת תק"פ) היה מצעירי תלמידי ה"בעל שם טוב" הקדוש, ואף מביא בספרו "דברי משה" מדברי תורתו. בשנת תקמ"ו התמנה לאב"ד בדאלינא על פי השתדלותו של הרה"ק רבי אלימלך מליז'נסק. ה"אוהב ישראל" מאפטא כותב עליו בהסכמתו: "ידעתי את האיש משה כי גדול הן בנגלה הן בנסתר, ומעולם לא מש מתוך אהל של תורה". ה"דברי חיים" מצאנז כותב עליו: "איש אלוקים נורא הוא". בנוסף לספרו זה, חיבר את ספרו "דברי משה" על התורה (מז'יבוז' תקע"ח), ואת ספרו "אמרי שהם" (קולומיה תר"מ) על מסכתות כתובות, קדושין ובבא מציעא.
החזקת ספריו בבית נחשבת כשמירה, על פי הסכמתו של הרה"ק רבי יהודה צבי שטעג אב"ד סקאליא, על ספרו "אמרי שהם", בה נכתב: "ומצוה גדולה שיהא הספר הזה בבית ישראל, כי היא שמירה גדולה בבית, כי הוא מתלמודי[!] הבעש"ט ז"ל".
המו"ל של הספר היה מחסידי סדיגורה, ולפיכך מובן מדוע בראש הספר מופיעה הסכמת רבו האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה, לצד הסכמות אחיו אדמו"רי רוז'ין, אך יחד עם זאת, לא נמנע המו"ל לקחת הסכמה מה"דברי חיים" מצאנז, שכידוע, נלחם מלחמת חורמה בחסידי סדיגורה משנת תרכ"ט ואילך (ה"דברי חיים" כותב על המו"ל: "הראה לפני ידידי הרבני מו' שמשון שלמה נ"י ממחוז מארמארש..."). גם ברשימות ה"פרענומיראנטין" [=המנויים לספר ששילמו מראש על ההדפסה] מופיעים שמות ערים ועיירות שהשתייכו לשני ה"מעוזים", הן כאלו שהיו ממעוזי סדיגורה, והן כאלו שהיו ממעוזי צאנז. לאור זאת, ניתן להזים את השמועה שכבר משנת תרכ"ו – ועוד קודם לכן – שררה מתיחות בין חצרות צאנז וסדיגורה (ראה: דוד אסף, הציץ ונפגע, עמ' 180).
בחמשת עמודי רשימות המנויים שבתחילת הספר, ניתן למצוא פרטי מידע על אישים ועל מקומות חשובים בתולדות החסידות בגליציה.
[5], פג, פג-קמז דף. חסרים שני דפים אחרונים של המפתחות. 25.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים בחלק מהדפים. סימני עש קלים. כריכה ישנה.
סטפנסקי חסידות, מס' 594.

ספר עץ הדעת טוב, חידושים על מסכת כתובות, מאת רבי עוזיאל מייזליש, תלמיד הבעש"ט. [וורשא, תרכ"ג] 1863. מהדורה ראשונה.
המחבר: הגאון הקדוש רבי עוזיאל מייזליש (תק"ד-תקמ"ו 1744-1785), רב וראש ישיבה באוסטרובצה, ריטשווואהל וניישטאט. בצעירותו הכיר את הבעש"ט והוא מביא בספריו דברים ששמע מפיו ("...ששמעתי מפי איש קדוש וטהור רבינו ישראל בעש"ט ז"ל"). כדרך רוב תלמידי הבעש"ט נטה אחר תלמידו הקדוש רבי דב בער המגיד הגדול ממזריטש, והוא מזכירו פעמים רבות בספריו: "קבלתי מפי מורי ורבי הגאון הקדוש מו"ה דוב בער". הוא מזכיר בספריו גם את רבי נחמן מקוסוב תלמיד הבעש"ט (אותו הוא מביא ביראת כבוד: "שמעתי מפי איש קדוש וטהור רבי נחמן קוסובער"), והוא מביא גם שמועות שונות בשם חבריו תלמידי המגיד: רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי אלימלך מליזנסק, רבי זושא מאניפולי, רבי חיים חייקא מאמדור, רבי מנחם מנדל מפרמישלן, רבי פנחס מפרנקפורט בעל ה"הפלאה", ורבי שמואל שמלקא הורביץ אב"ד ריטשוואהל וניקלשבורג.
עוד מספריו: "תפארת עוזיאל" על התורה, "תפארת צבי" על מסכת ביצה, "כרם שלמה" על יורה דעה, ו"מנורה הטהורה" על הלכות שבת. בהקדמת ספרו "תפארת צבי" (זולקווא, תקס"ג) כותב עליו אחיו ותלמידו רבי יצחק מייזליש בזה הלשון: "...המפורסם הרב המאור הגאון הגדול, המקובל האמיתי החסיד והעניו, איש אלקים קדוש ייאמר לו... עטרת תפארת ישראל, נר ישראל... הרביץ תורה ויראה ברבים והעמיד תלמידים הרבה... וינהרו אליו כל הרוצה למלאת כריסו מקדשי שמים ש"ס ופוסקים... ושָמעו הולך בכל הארץ...". בהקדמה זאת מספר אחיו על ידידותו הגדולה של רבי עוזיאל עם האחים הקדושים רבי פנחס הורביץ בעל ה"הפלאה" ורבי שמעלקא מניקלשבורג, על ידידותו עם האחים רבי משולם זוסמאן (ר' זושא מאניפולי) ואחיו רבי אלימלך מליזנסק "גדולי וגאוני הדור חסידי עולם וקדושי עליון, בצוותא חדא ובזמן אחד היו כולם אצל רבן של כל בני הגולה... הגאון המקובל הקדוש והחסיד הטהור, אור שבעת הימים... כבוד קדושת שם תפארתו מוהר"ר דב בעריש זצלה"ה מק"ק מעזריטש, שהיה נקרא רבי בער ראוונער". הוא מספר כי רעיו תלמידי המגיד העידו על אחיו רבי עוזיאל "שלא טעם טעם חטא", וכינוהו בתואר "עבד ה'" ("והעידו כולם על אחי מורי ורבי שלא טעם טעם חטא מעולם... וקראו לו בשם הנאה לו והוא נאה לשמו, עבד ה'...").
סא דף. 31 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש, ללא פגיעה בטקסט. קרעים בדף השער ובדף האחרון, משוקמים בהדבקות נייר. רישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 468.

ספר שפתי צדיקים, דרושי חסידות ששמע המחבר מרבו ה"אוהב ישראל" הרב מאפטא, וכן אמרות רבות מאבות החסידות תלמידי הבעש"ט והמגיד ממעזריטש, מאת רבי פנחס לרנר מדינוביץ. לבוב, [תרכ"ד-תרכ"ה 1863-1865]. מהדורה ראשונה ושניה. שני כרכים.
בספר מובאים דברי תורה רבים ששמע המחבר מפי רבו המובהק ה"אוהב ישראל" הרב מאפטא, וכן אמרות רבות מאבות החסידות תלמידי הבעש"ט והמגיד ממעזריטש. בהקדמה למהדורה הראשונה, מביא המו"ל ציטוט מפי האדמו"ר רבי דוד משה מטשורטקוב: "כשיצא הספר שפתי צדיקים אי"ה לאור מבית הדפוס אזי יהיה הוא הראשון לקבלו במחיר, עבור שספר יקר ונכבד הוא מאד. עכ"ל הקדוש".
שני כרכים. מהדורה ראשונה: [8], ה-נב, נא-עד דף. 25.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים בדפים הראשונים, עם פגיעה בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. סימני עש קלים. קמטים בדף השער ובמספר דפים נוספים. כריכה חדשה.
מהדורה שניה: עה, [1] דף. 25 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרע חסר בדף השער, עם פגיעה בטקסט. סימני עש קלים. רישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 592 (מהדורה ראשונה).
במפעל הביבליוגרפיה העברית נרשם עותק חסר של המהדורה הראשונה.

ספר אילה שלוחה, מאמרי חסידות על ספרים בראשית ושמות (עד פרשת תרומה), מאת רבי נפתלי מרופשיץ. לבוב, תרכ"ג 1862. מהדורה ראשונה.
רישום בעלות בדף השער: "קניתי מהוני איפ"ה", וחותמת של האספן הנודע: "A. I. Friedner" , מהעיר ליברפול ומהעיר לונדון.
[1], יז דף. 18 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים קטנים במספר דפים (בדף ג' קרע עם פגיעה וחיסרון בטקסט), משוקמים בהדבקות נייר. חיתוך דפים על גבול הטקסט, עם פגיעה קלה בשוליים התחתונים של מסגרת השער ופגיעות קלות בטקסט במספר דפים. חותמות ורישומים. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 40.

ספר חינוך בית יהודה, דרושים בקבלה וחסידות, מאת האדמו"ר רבי יעקב צבי יאליש בעל "מלא הרועים". וורשא, תרכ"ט 1869. מהדורה ראשונה.
המחבר, האדמו"ר רבי יעקב צבי יאליש (תקל"ח-תקפ"ה), מגדולי אדמו"רי וגאוני פולין, בקי מופלג בתורת הנגלה והנסתר, אב"ד דינוב, גלוגוב והולסוב. תלמידם של החוזה מלובלין, המגיד מקוז'ניץ ורבי מנחם מנדל מרימנוב. חיבר ספרים רבים בכל מקצועות התורה, ביניהם הגהות "מלא הרועים" שנדפסו במהדורות הש"ס.
חותמות האדמו"ר רבי יהושע העשיל אייכנשטיין, מחודורוב-שיקגו.
[8], נב דף. 23 ס"מ. מצב טוב. כתמים מעטים. פגמים קלים. חותמות ורישומים בכתב-יד בדף השער. כריכת עור חדשה.
ללא [1] דף פרנומרנטן שנוסף לחלק מהעותקים.
סטפנסקי חסידות, מס' 223.