ספר בת עין על התורה, מהאדמו"ר רבי אברהם דוב מאבריטש וצפת. זיטומיר, [תרכ"ט] 1869. דפוס רבי אברהם שלום שאדאוו.
מהדורה שלישית, עם תוספת הסכמת האדמו"ר רבי אהרן מטשרנוביל המברך את המו"ל ואת קוני הספר: "ולברך אותו, ואת כל איש ואיש אשר יקח את הספר הקדוש ההוא במחיר מלא, שיזכו לראות שכר טוב בעמלם, כן יאיר ה' עליהם באור פניו שיזכו... בכל מילי דמיטב, אכי"ר", והסכמת האדמו"ר רבי יעקב ישראל מטשערקאס המברך את קוני הספר: "וזכות הרב הקדוש בעהמ"ח הנ"ל יעמוד להם ולזרעם, שיצליחו בכל אשר יפנו ברו"ח וגשמיות בבני חיי ומזוני רוויחא".
ספר זה נדפס לראשונה בירושלים תר"ז, עפ"י העתקת כת"י אחד התלמידים רבי ישראל מפאלטאשאן. בשנת תר"י נדפס הספר שנית בזיטומיר, עפ"י העתקה של תלמיד אחר של הרב מאבריטש, רבי משולם זוסמן מזיטומיר, עם שינויים רבים בתוכן ובסגנון.
המהדורה שלפנינו היא המהדורה השלישית שנדפסה ע"י רבי אריה ליב מו"צ בזיטומיר, בנו של הרב החסיד רבי משולם זוסמן, שהכין את ההעתקה ממנה נדפסה מהדורת זיטומיר תר"י. מהדורה זו בנויה על מהדורת זיטומיר תר"י, בתוספת הקדמה ובתוספת ההסכמות הנ"ל.
המחבר, האדמו"ר הקדוש רבי אברהם דוב מאבריטש (תקכ"ה-תר"א), מגדולי החסידות המפורסמים. מתלמידי רבי נחום מטשרנוביל ובנו רבי מרדכי, ומתלמידי רבי זושא מאניפולי ורבי לוי יצחק מברדיטשוב. כארבעים שנה כיהן כאב"ד העיר אבריטש שעל שמה נודע שמו "הרב הקדוש מאווריטש". בשנת תקצ"ג עלה לארץ ישראל והתיישב בעיר צפת, שם יסד את בית מדרשו והיה לרבם ומנהיגם של קהילות החסידים. מפורסם הסיפור על נס הצלתו בעת רעידת האדמה הקשה בשנת תקצ"ז, שארעה כידוע בשעת תפלת מנחה בבתי הכנסיות. הרב מאבריטש הזהיר את חסידיו שלא לצאת מבית הכנסת, נשכב על הארץ, וכל הקהל סביבו אחז באבנטו. כל הבנין התמוטט, מלבד שטח מצומצם בו היו הרב והציבור [לאחר זמן סיפר הרב מאבריטש, כי ראה שהרעש היה שלא כדרך הטבע מאחר והאבנים נזרקו לצדדים ולא נפלו למטה לארץ מחמת הכובד. אזי הבין שכח הסט"א תקיף, לכן נשכב בהכנעה על הארץ – "חבי רגע עד יעבור זעם"]. לאחר הרעש שיקם מחדש את קהילת צפת, ולא נתן לנטוש את העיר הקדושה. נפטר במגפת הדבר בשנת תר"א ולאחר פטירתו פסקה המגפה. סיפורי מופת רבים מסופרים על גודל קדושתו וכוחו הגדול לפעול ישועות עבור עם ישראל. ספרו הקדוש "בת עין" נחשב לאחד מספרי היסוד של תורת החסידות.
רישום בעלות חתום בדף השער של הרה"ח רבי "יצחק מתתיהו ברמ"מ ווינבערג" משנת תרל"ה.
הרב החסיד המפורסם רבי יצחק מתתיהו סנדברג-ווינברג (תר"כ בערך-תר"צ), מראשי עדת החסידים בטבריה. בן-בתו ותלמידו של האדמו"ר הראשון מסלונים ה"יסוד העבודה". נולד לאביו הרה"ק רבי משה מרדכי בן רבי הלל ווינברג מקוברין (מזיווגו הראשון לבת-דודו האדמו"ר רבי אברהם וינברג - הראשון). לאחר שנפטרה אמו נתגדלו היתומים יצחק מאטע'ס ואחותו בבית סבם האדמו"ר. רבי יצחק מתתיהו השתדך עם בת הגאון רבי מאיר מארים שאפיט בעל ה"ניר". בתקופה שבין האירוסין לחתונה החליט ה"יסוד העבודה" לשלוח את נכדו לארץ ישראל להצטרף לחבורתא קדישתא של החסידים בטבריה ובשנת תרל"ד עלה לארץ הקודש בליווי בן דודו ה"דברי שמואל" שנסע אז באופן מיוחד ע"מ להביאו לטבריה. נישואיו נערכו בטבריה ועם השנים נודע כאיש גדול בתורה ועבודת השם מ"חסידי קמאי", מחשובי חסידי סלונים בטבריה. ממייסדי ישיבת "אור תורה" בטבריה, ושימש בישיבה וב"כולל רייסין" במשך עשרות שנים כגבאי נאמן העוסק עם הציבור לשם שמים. איש חסד שהיה מסור להטבת הזולת בכל לבבו נפשו ומאודו. בימי מלחה"ע הראשונה היה הולך בעצמו ונודד בכל קיבוצי הסביבה להתרים את האיכרים במוצרי מזון עבור יושבי העיר טבריה שלא יגוועו ברעב והביא עמו לטבריה תפוחי אדמה, חיטה וכיו"ב.
מעניין לציין כי בתקופה מסויימת נשתנה שם משפחתו לשם "סנדברג", אולם אחיו הצעירים (מזיווגו השני של הרמ"מ) המשיכו לשאת את השם "ווינברג". בספר שלפנינו הוא עדיין חתום בשם המשפחה המקורי: "יצחק מתתיהו ווינבערג".
עותק חסר. לו, מא-מה, מח-קלח דף. חסרים 6 דפים: לז-מ, מו-מז. 20.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים קטנים ופגמים קלים בדף השער ובדף האחרון. סימני עש. כריכה חדשה.

ספר רצוף אהבה, חידושים על הש"ס והתוספות, מאת רבי שלמה אלגזי. פרנקפורט דאודר, [תנ"ב 1692]. דפוס יוחנן כריסטוף בקמן.
חותמת וחתימה של רבי שמואל מרדכי רבינוביץ, בנו של האדמו"ר רבי מאיר שלום מקאלושין. רבי שמואל מרדכי מילא את מקום אביו הקדוש באדמורו"ת בעיר קאלושין, ולאחר תקופה הקימו חסידיו את בית-מדרשו בעיר פאליניץ. נפטר בתרצ"ט.
קד דף. חסרים [2] דפים: דף השער המאוייר השני, ודף המפתחות עם סיומה של הקדמת המחבר. 19 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים. קרע חסר בדף השער, עם פגיעה במסגרת השער, משוקם בהדבקת נייר. קרעים בשולי דפים נוספים. סימני עש בחלק מהדפים באמצע הספר, עם פגיעות בטקסט. חותמות. כריכת עור חדשה.

ספר הישר והטוב, חלק ראשון ושני, דרושי חסידות על המועדים, חידושים על סוגיות הש"ס ודברי מוסר והספדים, מאת רבי צבי הירש פרידלנדר מליסקא. מונקאטש [תר"מ-תרמ"ט] 1880-1889. מהדורה ראשונה. שני כרכים.
מעבר לשער של החלק הראשון, חותמת האדמו"ר רבי "מרדכי דוד טייטילבוים".
האדמו"ר רבי מרדכי דוד טייטלבוים (נפטר כסלו תר"פ 1919), בנו של האדמו"ר רבי מנחם צבי מדרוהוביטש. חתן האדמו"ר רבי חנינא הורוויץ מאוליינוב [שהיה גם חותנו של רבי צבי הירש שפירא ממונקאטש בעל "דרכי תשובה"]. כיהן כאב"ד סטיטשין ודרוהוביץ. תשובות אליו מופיעות בספרי השו"ת של חכמי דורו. ובסוף ימיו עלה לצפת.
הגאון הקדוש רבי צבי הירש פרידמן – הרב מליסקא (תקנ"ח-תרל"ד), מגדולי האדמו"רים בהונגריה, מהדור הראשון של תנועת החסידות בהונגריה. מתלמידיו של בעל ה"ישמח משה" ושל האדמו"רים רבי שלום מבעלז, רבי ישראל מרוזין, רבי מאיר מפרמישלן וה"דברי חיים" מצאנז. נודע כפועל ישועות, ומכל קצוי הארץ הגיעו להתברך מפיו. מחבר הספרים "אך פרי תבואה", ו"הישר והטוב". תלמידו הגדול הוא האדמו"ר רבי ישעיה מקרסטיר, שנהג לחתום: "שהיה משמש בקודש אצל הרב הצדיק מליסקא זי"ע".
שני כרכים. כרך ראשון: [2], צב; מו דף. חסרים [4] דפים אחרונים עם רשימת המנויים. כרך שני: [1], מב דף. 24 ס"מ בקירוב. נייר יבש. מצב טוב עד טוב-בינוני. כתמים. קרעים במספר דפים, כולל בדפי השער. בדף השער של הכרך השני קרעים משוקמים בהדבקות נייר. סימני עש קלים ללא פגיעה בטקסט. חותמת. כריכות חדשות.

משניות סדר זרעים, עם פירוש הרמב"ם, ר"ע מברטנורא, תוספות יום טוב, עם תוספות חדשים ותוספות ראשון לציון, ועוד הוספות. לבוב, [תרס"ז 1907]. כרך ראשון מתוך ששה כרכים.
בדפי השער חותמות של רבי "חיים האלבערשטאם, מתגורר פק"ק סאטמאר", "חיים האלברשטאם דומ"צ בלא"א הה"צ מו"ה שלום אליעזר שליט"א, פק"ק סאטמאר יצ"ו". בדפי השער חתימות בניו, רבי מרדכי הלברשטאם, אב"ד טיסא-ליק, ורבי יעקב יצחק הלברשטאם.
רבי חיים האלברשטאם (תרמ"ה-תש"ב 1885-1942), נולד לאביו האדמו"ר רבי שלום אליעזר מראצפרט (בן ה"דברי חיים" מצאנז). נקרא ע"ש סבו, ה"דברי חיים" מצאנז. בהגיעו לפרקו נלקח לחתן ע"י רבי אברהם שלום פנחס הלוי רוטנברג, האדמו"ר מוואלברום. רבי חיים היה מתמיד גדול ולא פסק פומיה מגירסא. הוא נודע כתלמיד חכם ובעל הוראה מובהק. סביו הגה"ק מהארנסטייפל מתאר אותו בספר "שושנת העמקים" בתארים מופלגים: "נכדי יקירי חמדת לבבי, שרוג נחמד ונעים, סנסן מלא חכמה, בבקיאות וסברא ישרה", וכיוצא בזה. גם תפילותיו היו בהתלהבות ובלהט אש קודש, בפרט הנחת התפילין היתה אצלו בהתלהבות נפלאה, וכשהסירם היה נושקם באהבה הרבה פעמים, וממש היה קשה לו להיפרד מהם. מספר רבי יהודה זאב לייבוביץ בספר "יזל מים מדלייו", שהוא זוכר שבילדותו בעיר סאטמר אביו לקח אותו בחג הסוכות לביהמ"ד של הרב חיים האלברשטם, "וראיתי איך היה מנשק בכל פעם את הדפנות של הסוכה בהתלהבות גדולה". שימש כאב"ד בעיר סאטמר. בהיותו כבן 57 נפל למשכב ממנו לא קם. הלוויתו התקיימה בעיר סאטמר ובין הסופדים היה גם המרא דאתרא, האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים. את מקומו בדיינות מילא בנו רבי אלטר מאיר דוד.
[2], טו; קכג; ז דף. 29.5 ס"מ. נייר יבש ושביר. מצב בינוני-טוב. כתמים. קרעים בשולי דף השער ובדפים נוספים. כריכה חדשה.