מכתב מאת האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון – הריי"ץ מליובאוויטש, חתום בחתימת יד קדשו. ברוקלין, ניו-יורק, כ"ד תשרי תש"ב [1941].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר הריי"ץ, וחתום בחתימת יד קדשו "יוסף יצחק".
נשלח אל הרב יהודה, לאחר פטירת אשתו מרת אידע. במכתבו מביע האדמו"ר הריי"ץ את תנחומיו, ומברכו: "יחזק השי"ת את בריאותו ויעזרהו בהדרוש לו בגשם וברוח".
בראש המכתב (בצד שמאל) חותמת-דיו – כתובת מגוריו של הריי"ץ בברוקלין, ניו-יורק (770 Eastern Parkway Brooklyn N.Y.).
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. כ-12 ס"מ (שוליו התחתונים של הדף נגזרו, ללא פגיעה בטקסט). מצב טוב. סימני קיפול.

מכתב "שנה טובה" מאת האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון – הרבי מליובאוויטש, חתום בחתימת יד קדשו. ברוקלין, ניו יורק, שלהי אלול תשי"ב [1952].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו.
נשלח אל הרה"ח וויינגארטן (כנראה הרה"ח אברהם ויינגרטן, תרפ"ה-תש"ס, מגיד שיעור בישיבת "תומכי תמימים" בניו-יורק): "לקראת השנה החדשה... הנני בזה להביע ברכתי לו ולב"ב [ולבני ביתו] שיחיו, ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 19.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. סימני קיפול וקמטים. שולי הדף נקצצו (ללא פגיעה בטקסט). קרעים קלים בשוליים. כתמים ובלאי. רישום בעט בגב.

מכתב "שנה טובה" מאת האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון – הרבי מליובאוויטש, חתום בחתימת יד קדשו. ברוקלין, ניו יורק, אלול ("ימי הסליחות") תשכ"ב [1962].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, חתום בחתימת יד קדשו, בתוספת מספר מילים בכתב-ידו.
נשלח אל הרה"ג שלמה יוסף זוין בירושלים, אב"ד רבני חב"ד בארץ ועורך האנציקלופדיה התלמודית: "ולקראת השנה החדשה... הנני בזה להביע ברכתי לו ולכל אשר לו, ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות".
בפתח המכתב הוסיף הרבי את המילים "הפ"נ ומכ' נתקבל", ובסוף המכתב את המילה "בכבוד", בכתב-יד קדשו.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. קמטים ופגמים קלים.

14 מכתבים ומעטפות, כרטיסים, קבלות ופריטי נייר, מטעם ישיבות ומוסדות חב"ד בארץ ובעולם. [המאה ה-20].
האוסף כולל בין היתר:
• "בחרו לכם אנשים", כרוז בחירות מטעם ממוני כולל חב"ד [תרס"ו-תרס"ט (1906-1909) בקירוב].
הכרוז התפרסם כנראה בעקבות המחלוקת שפרצה לאחר פטירתו של הרב יעקב שאול אלישר (תרס"ו) על איוש משרת החכם באשי, והוא מונה רשימה של כשבעים איש מחסידי חב"ד בעלי אזרחות עות'מאנית, מתוכה תיבחר נציגות שתייצג את האינטרסים של הכולל בפני השלטונות. ברשימה מופיעים נכבדי וחשובי חסידי חב"ד בארץ ישראל בתקופה זו, וכתובותיהם, ובהם: הרב ישעיה אורנשטיין, הרב ישראל דב פרומקין ובניו גד וזלמן, הרב יעקב סלאנים, הרב מאיר בן אברהם מייזיל, הרב לוי יצחק קזרנובסקי, ורבים אחרים.
• שתי קבלות (כרטיסים מודפסים) מטעם "ישיבות 'תומכי תמימים' ליובאוויטש", עם מכתבי תודה על תרומה מאת יו"ר ועד הפועל של ישיבות חב"ד הרב שמריה גוראריה, חתנו של האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. יידיש ואנגלית.
• מעטפת מכתב עם הבלאנק של "ישיבת 'תומכי-תמימים' ליובאוויטש, ווארשא-אטוואצק" [שנות ה-30].
• מכתב קבלה של הבחור צבי אלי' בן ליפמן שטראוס (נולד בירסליב גליציה ב-1926) לישיבת "אחי תמימים" בתל-אביב. תל-אביב, תש"ח (1948). כתוב על נייר מכתבים רשמי, עם חותמת דיו רשמית של הישיבה, וחתום בידי המנהל הישיבה הרה"ח משה אקסלרוד.
• שלושה מכתבים מאת השד"ר הרה"ח בן-ציון שמטוב (תרס"ב-תשל"ה). שני מכתבים אל הרה"ג הלל מדליה (תרע"ו-תשל"ז), שכיהן בתקופה זו כרבה של העיר לידס באנגליה: במכתב הראשון משנת תשט"ז מוסר לו הרב שמטוב מענה שקיבל מהרבי ב"יחידות" (כתוב על נייר מכתבים של "לשכת כ"ק אדמו"ר הרב מנחם מענדל שניאורסאהן שליט"א מליובאוויטש באנגליא"); במכתב השני משנת תשי"ח הוא מבקש מאתו לסייע לבנו של ר' איצ'ה המתמיד שמגיע ללידס למטרת איסוף כספים לטובת בית הספר למלאכה בכפר חב"ד (על נייר מכתבים של בית הספר למלאכה). מכתב נוסף משנת תשי"א נשלח אל הרה"ח אלתר כהן ועוסק במצב בריאותו של בן משפחתו השוהה בביה"ח בלונדון (כתוב על נייר מכתבים רשמי של "שד"ר כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש – הרב בן-ציון שם-טוב").
• מכתב מאת העסקן החב"די הרה"ח ישראל דזשייקאבסאן, נשלח אל הרה"ג יצחק סאדין – מכתב תודה על תמיכתו במוסד לבנות "בית רבקה" בברוקלין (מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של המוסד). יידיש.
• ועוד.
סה"כ 14 פריטים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.

סידור בית יעקב, עם פירושים, הנהגות והגהות מאת רבי יעקב עמדין ועם ספר תהלים וסדר המעמדות. [לבוב, תרס"ד 1904].
חותמת בעלות של רבי אלתר אברהם בצלאל נתן נטע בידרמן, האדמו"ר מלעלוב-סוסנוביץ.
האדמו"ר רבי אלטר אברהם בצלאל נטע בידרמן (תרכ"ב-תרצ"ג) בן הרה"ק רבי אליעזר מנחם בידרמן מלעלוב. נקרא בשם "אברהם בצלאל נתן נטע" אך כינויו הוא "אלטער" (לעתים היה חותם רק בשם זה). בשנת תרנ"ד יצא לחוץ לארץ ושהה בה ארבע שנים. בראשית מלחמת העולם הראשונה נסע לפולין והשתקע בסוסנוביץ, ועד מהרה התפרסם כ"אדמו"ר מארץ ישראל", ויצאו לו מוניטין של פועל ישועות. נהג בהליכותיו ובלבושו כמנהג של בני ירושלים. שנה וחצי אחר פטירתו ביום כ' בכסלו תרצ"ה, הועלה ארונו לארץ ישראל ונטמן בהר הזיתים. העידו אנשי חברה קדישא שלא עלתה בו רימה וגופו היה שלם. את מקומו בסוסונוביץ מילא אחיינו בן אחיו, רבי מרדכי בן רבי ירחמיאל יוסף.
ג-תו; כ; תלג-תע, [2] דף. חסר דף השער ודף תעא. דף תסו נכרך שלא במקומו. 23 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. קרעים רבים משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. חותמות וחתימות. כריכת עור ישנה, משוקמת, עם פגמים.